לנצח כנגד כל הסיכויים, לאהוב את עצמך בכל הכוח ולהציל נפש אחת בישראל. קבלו את הסיפורים שעשו לנו את 2020.
הניצחון של לילך
למרות מחלה קשה, ניתוחים וטיפולים, רנ"ג לילך מזוז לא ויתרה על המשך שירותה בצה"ל והתעקשה לחזור למדים.
כשמפקד פיקוד הדרום, אלוף הרצי הלוי, העניק בשלהי חודש מאי שעבר למזוז את דרגת רב־נגד, היא לא הצליחה להסתיר את התרגשותה הרבה. חוץ מההתרגשות הטבעית שמעורר מעמד שכזה, ואולי יותר מכל, התמלאה רנ"ג מזוז בתחושת ניצחון.
רנ"ג מזוז (43), תושבת באר־שבע, נשואה ואם לחמישה ילדים, לובשת מדים מאז התגייסה לשירות סדיר בצה"ל. לפני יותר משנתיים עמד המשך שירותה הצבאי של רנ"ג מזוז בסימן שאלה כשהתגלה שהיא חלתה במחלה קשה שבעקבותיה נאלצה לעבור כמה ניתוחים להסרת גידול מגופה. למרות זאת, היא הייתה נחושה בדעתה לחזור ולשרת, ויהי מה, על אף הניתוחים והטיפולים הקשים.
קראו גם:
"האבחנה הרפואית שלי הובילה אותי לשאלה באשר להמשך שירותי בצבא", סיפרה רנ"ג מזוז בראיון ל"ידיעות הנגב". "לאחר יותר מעשרים שנה שבהן הייתי במדים, היה לי ברור שבכל מצב אני חוזרת לצבא. לא היו לי ספקות בנושא הזה. אני אוהבת את מה שאני עושה ולא חשבתי לרגע לוותר על זה".
בעקבות האתגרים שעברתי, רק צמחתי. אחרי הנפילה והקשיים צמחתי שוב לתהילה. יש משפט שהולך איתי כבר כמה שנים - 'יום אחד החיים יחלפו לך מול העיניים, תוודא שהם היו שווים צפייה'. צריך ללמוד להגיד תודה גם על הדברים הקטנים"
רנ"ג לילך מזוז המשמשת ראש תחום ניהול המלאי של פיקוד הדרום ציינה בהתרגשות כי להענקת הדרגה היה ערך מוסף בגלל כל מה שחוותה בשנתיים האחרונות. "זה עוד סוג של ניצחון שלי", אמרה, "גם התגברתי על מצבי הבריאותי וגם חזרתי לשירות מלא בצבא. לפני שנתיים זה היה נראה כמו חלום רחוק לחזור לצבא. זה היה מוטל בספק גדול. כשמצבך הבריאותי מדרדר את לא בדיוק יודעת לאן זה ייקח אותך. כשהעניקו לי את הדרגה הרגשתי שניצחתי בכל המובנים. כשחליתי ואושפזתי ועברתי את הניתוחים, תמיד החבר'ה מהיחידה שלי עטפו אותי ונתנו לי כוח והיו שם בשבילי. הם תמיד ליוו אותי. זה מה שעודד אותי ונתן לי את הכוח ואת האמונה שאני חוזרת אליהם. יש לי המון תשוקה ואהבה לצה"ל. אמשיך לשרת כל עוד אני יכולה".
חצי שנה אחרי, מציינת רנ"ג לילך מזוז, כי "בעקבות האתגרים שעברתי, רק צמחתי. אחרי הנפילה והקשיים צמחתי שוב לתהילה. יש משפט שהולך איתי כבר כמה שנים - 'יום אחד החיים יחלפו לך מול העיניים, תוודא שהם היו שווים צפייה'. צריך ללמוד להגיד תודה גם על הדברים הקטנים".
מאז פרסום הכתבה, בשלהי חודש מאי האחרון, מציינת לילך כי "הדבר החדש שקרה לי הוא הוספת השם 'אפרת' לשמי המקורי, כך שהיום אני נקראת לילך אפרת. את השם אפרת הוסיפו לי לרפואה. אפרת בקריאה משמאל לימין - תרפא".
"ראיתי רק את המבט שלה שהתחנן לעזרה"
עדי גוזי (34) ממצפה רמון הצילה את שכנתה שירה איסקוב מבעלה אביעד משה שניסה לרצוח אותה באכזריות. "אהבת חינם היא דרך חיים ולא סיסמה", היא אומרת. אחד האירועים הזכורים והמזעזעים ביותר בשנת 2020 היה ניסיון הרצח המזעזע של תושבת מצפה רמון, שירה איסקוב. בעלה אביעד משה ניסה לרצוח אותה בגלל ויכוח שהתגלע ביניהם כשאיסקוב הודיעה לו שהיא רוצה לחגוג את ראש השנה בבית הוריה בכרמיאל עם בנם המשותף.
משה, שסירב לקבל את רצון אשתו, הלם בראשה במערוך, דקר אותה בחפץ חד, וניסה לרצוח אותה. חייה של איסקוב ניצלו בסופו של דבר בזכות תושייתם של השכנים, ובראשם עדי גוזי (34), ששמעו את זעקותיה ואת תחנוניה ופרצו את דלת ביתה.
"עד לפני האירוע יחסי השכנות בינינו היו ברמה של 'שלום שלום' עם חיוך קל ולא מעבר", מספרת גוזי בראיון השבוע. "אני חיה במצפה רמון עשר שנים והגענו לשם עקב תפקיד של בעלי בצה"ל".
"רגע לפני שראש השנה נכנס הייתה אווירה קדושה ממש באוויר. הכל היה ערוך, הילדים לבשו כבר את בגדי החג ושיחקו ברחבה שמחוץ לבית בשמחה גדולה", משחזרת גוזי. "פתאום הבן שלי פלא הגיע אליי והתעקש שהוא שומע בכי לא שגרתי מכיוון הבית של אביעד ושירה, וממש התעקש איתי שאלך לבדוק. שמתי את האוזן על דלת הבית שלהם ושמעתי את זעקות העזרה של שירה, ופשוט תחינות לשבור את הדלת ולהציל את החיים שלה".
גם היום גוזי מתקשה להסביר כיצד מצאה את כוחות הנפש כדי לסייע לשכנתה להיחלץ מניסיון הרצח האכזרי. "נכנסתי פנימה והמראות היו מזעזעים. לא חששתי לחיים שלי ולנגד עיניי ראיתי רק את המבט שלה שהתחנן לעזרה ופשוט הרגשתי שמישהו דוחף אותי פנימה אליה", היא מספרת.
לולא הסיוע של גוזי, כנראה שחייה של איסקוב היו מסתיימים באותם רגעי אימה. איסקוב פונתה במסוק לבית החולים 'סורוקה' ואושפזה במצב אנוש. אחרי כחודש וחצי שוחררה מבית החולים לשיקום בביתה.
מאז אותו אחר הצהריים נוראי נפשן של שתי הנשים, גוזי ואיסקוב, נקשרה זו בזו. "אנחנו כמובן בקשר היום, וזה לא משהו שיהיה אפשר לנתק אי פעם. זה קשר רוחני של ממש", אומרת גוזי.
באחרונה קיבלה גוזי אות הוקרה על תרומתה למאבק באלימות כלפי נשים. לדבריה, הענקת האות עוררה בה רגשות מעורבים. "הרגשתי נבוכה ונרגשת גם יחד", היא מספרת. "המבוכה עטפה אותי כיוון שעזרה לזולת הוא משהו שצריך להנחות אותנו כבני אדם. כך אני חונכתי וכך אני מחנכת את ילדיי. זה לא אמור להיות בנוי על קבלת פרס. אם הצלחתי לעורר באדם אחד השראה ורצון לעזור לאחר, אני יותר ממאושרת. אהבת חינם היא דרך חיים ולא סיסמה".
שמה טיק טוק על כולם
אף שהיא רחוקה מאידאל היופי המקובל ולמרות התגובות הפוגעניות, נועם שר (24) מדימונה ממשיכה להציג את עצמה בגאווה בסרטוני טיק טוק ויראליים. כששר החלה להעלות לפני כמה חודשים סרטונים קצרים בני 15 שניות עד דקה ביישומון טיק טוק, היא לא ציפתה שתזכה למבול כזה של תגובות, רבות מהן מלוות בגידופים ובכינויי גנאי.
תגובות בנוסח "וואי, איזו שמנה", "את יותר ענקית ממכונית", "במקום ההורים שלך הייתי מתבייש בך", נכתבו כדבר שבשגרה.
העובדה שצעירה, שמשקלה 95 ק"ג, אזרה אומץ והעלתה סרטונים ביישומון הפופולרי, שמספר המשתמשים בו ברחבי העולם נאמד בכמיליארד בני אדם, עשתה ככל הנראה את שלה בעידן של ביוש ובריונות ברשת.
"בהתחלה כשהעליתי סרטונים שלי באפליקציה הזו זה היה נחמד", היא סיפרה בראיון ל"ידיעות הנגב" שנערך בתחילת חודש יולי השנה. "בהמשך, כשהעליתי סרטונים בלבוש קצת חושפני זה הפך לוויראלי עד כדי מאות צפיות באותם סרטונים. זה תפס תאוצה וגם צברתי אלפי עוקבים, אבל לצד זה גם הרבה תגובות פוגעניות לצד מעט תגובות של תמיכה".
באותו ריאיון שר הודתה שבעקבות התגובות הפוגעניות, "חטפתי הלם. בכיתי עד שחברה טובה שלי ראתה מה עובר עליי וניחמה אותי. היא אמרה לי שכל התגובות הרעות האלה כלפיי נובעות מקנאה על כך שיש לי ביטחון עצמי חרף כל מה שעברתי בילדותי ובנעוריי".
ואכן, לשר יש סיפור חיים לא פשוט, בלשון המעטה. בשל משקלה הרב היא חוותה בילדותה חרם בבית הספר, הפכה ללעג בעיני התלמידים, וכונתה בכינויי גנאי רבים. "מרוב בושה לא ידעתי איפה לקבור את עצמי", היא סיפרה.
"אני מתלבשת איך שאני רוצה ועושה את מה שאני אוהבת וממשיכה הלאה. אני גם רוצה להעביר מסר באמצעות הסרטונים שלי בטיק טוק שבעצם כל אחד יכול לעשות את מה שהוא אוהב"
תחושות לא קלות מלוות את שר. "לפעמים אני מסתגרת ובוכה למרות שאני יודעת מה אני שווה", היא אמרה באותו ראיון. "אבל כשאני משתפת את החברים הקרובים לי הם נותנים לי גב ומחזקים אותי. אני לא מוותרת וממשיכה להעלות סרטונים. אין לי שום בושה. אני מתלבשת איך שאני רוצה ועושה את מה שאני אוהבת וממשיכה הלאה. אני גם רוצה להעביר מסר באמצעות הסרטונים שלי בטיק טוק שבעצם כל אחד יכול לעשות את מה שהוא אוהב".
חמישה חודשים אחרי הראיון עימה, שר מציינת כי "מסע התגובות החריפות נגדי עדיין נמשך לצערי. בחודשים האחרונים העליתי ברשת את ה'חוויות' שאני חווה ועכשיו אני עובדת על עונה נוספת של פרקים בנושא הטרדות ואלימות נגד נשים, ועל השלכות הטיק טוק לחיוב ולשלילה. בימים הקרובים אני גם מתכוונת להעלות את ההרצאה שלי על סיפור חיי ועל ההתמודדות בבריונות ברשת. בין לבין אני עובדת בגני ילדים בדימונה".
לעדכונים - חדשות באר שבע
