כמעט שנה חלפה מאז פרץ נגיף הקורונה למחוזותינו ושינה את כל מציאות חיינו. לפתע מצאנו את עצמנו במשבר בריאותי, כלכלי, נפשי ומנהיגותי שכמוהו טרם ידעה המדינה.
כמעט 5,000 בני אדם נפטרו בגלל הנגיף הקטלני ומאות אלפים נדבקו, מקצתם החלימו, חלקם החלימו וחלקם עדיין מאושפזים. אלפי עסקים נסגרו בגלל משבר הקורונה וספק רב אם ישובו לפעול.
מאות אלפי תלמידים יושבים זה כמעט שנה בבית ונאלצים ללמוד מרחוק בלי שיפקדו את ספסל הלימודים. שנה שבה מושגים כמו ריחוק חברתי, עטיית מסכה, שמירת היגיינה, סגר, קפסולה וזום הפכו לחלק מהלקסיקון של כולנו.
קראו גם:
כמעט שנה חלפה ותושבות ותושבי הנגב, כל אחד בתחומו, מסכמים את השנה שהייתה אולי ההזויה ביותר בתולדותינו בתקווה שנגיף הקורונה יחלוף במהרה.
האקדמיה: רשת תמיכה כלכלית
יו"ר האגודה הסטודנטיאלית של אוניברסיטת בן־גוריון, שיר צדוק, מסבירה כיצד האגודה דאגה לסטודנטים שמצאו עצמם כמעט בין לילה בלי קמפוס ללמוד בו: "מספר ימים לפני שהתחיל הסגר הראשון נאלצנו להודיע על ביטול מסיבת פורים המפורסמת של האגודה.
"באותו הרגע הבנו ששגרת החיים הולכת להשתנות, ותחת עננה כבדה של אי ודאות התחלנו להיערך לשינויים בכל תחומי העיסוק של האגודה.
"בשנה האחרונה פעלנו כדי לסייע לסטודנטים ולסטודנטיות מבחינה כלכלית, בשמירה על הזכויות האקדמיות ותמיכה בסיוע חברתי־נפשי עם סדנאות ייחודיות ומפגשים וירטואליים יצירתיים. ההשכלה הגבוהה נאלצה להתאים את עצמה בתוך ימים ספורים ללמידה מקוונת ולשיטות הוראה חדשות.
"כגוף שמייצג את הציבור הסטודנטיאלי, היה לנו ברור שעלינו לדאוג שהמשבר לא ישאיר אף אחד מאחור. לכן נאבקנו ליצירת רשת תמיכה כלכלית לסטודנטים, והצלחנו להביא לשיפור משמעותי בזכויות האקדמיות. כמו כן תגברנו את מאמצי הסיוע באגודה, ואנחנו קשובים לקשיי הלמידה המקוונת. אנחנו עם היד על הדופק לגבי בעיות שעולות, הן מהשטח והן מצד האוניברסיטה.
"החיסונים מביאים איתם בשורה אופטימית, אך עם זאת, ברור לנו שהקורונה לא תיגמר בקרוב ועוד תשפיע עלינו בשנים הבאות. אני בטוחה שהתקופה המאתגרת הזאת תביא איתה גם יתרונות ונמשיך לקדם חידושים אקדמיים, רעיונות פורצי דרך והזדמנויות חדשות לציבור הסטודנטיאלי".
המסחר: עסקים לא כרגיל
עדי זמיר, מנהל מתחם "צים אורבן" בנתיבות, מספר על הפגיעה הקשה שספגו בתי העסק במתחם ובראשם רשתות האופנה והמסעדות: "במתחם 'צים אורבן' בנתיבות היה לנו ברור כי תנועת הלקוחות תמשיך לשלושת הבנקים, לסופר מרקט ויקטורי, לחנויות הפארם ולחנויות לתחזוקת הבית.
"לכן מאחר שכמחצית מהמתחם מורכב מעסקים חיוניים, נערכנו לסגרים בצורה שונה ממתחמים אחרים במדינה. התקנו עמדות חיטוי ניידות עם שילוט, הוספנו שילוט הכוונה לכיורים בתאי השירותים, התקנו שילוט בחניון המתחם על המדרכות ובכל אמצעי הפרסום שבמתחם על ריחוק חברתי, עטיית מסכות והקפדה על כללי ההיגיינה.
עדי זמיר: "השטחים הציבוריים עברו חיטוי בתדירות גבוהה. ואכן, תנועת הלקוחות במתחם נשארה גבוהה עם עלייה בסל הקניות של מוצרי המזון, הפארם וההיגיינה, במיוחד בסגר הראשון ובסגר השני"
"השטחים הציבוריים עברו חיטוי בתדירות גבוהה. ואכן, תנועת הלקוחות במתחם נשארה גבוהה עם עלייה בסל הקניות של מוצרי המזון, הפארם וההיגיינה, במיוחד בסגר הראשון ובסגר השני.
"מהצד השני ראינו כיצד הסגרים המתמשכים כבר כמעט שנה פוגעים במסעדות המתחם ובחנויות האופנה בו. מיד לאחר הסגר הראשון הודיעה רשת 'קדס' הוותיקה על סגירת כל הרשת, וכמובן שגם הסניף אצלנו נסגר. במהלך הסגר השני גם 'תות בננה', אופנת ילדים למגזר המסורתי, סגרה אף היא את הסניפים שלה בדרום. במסעדות נרשמה ירידה בפדיון בהיקף של עשרות אחוזים.
"אין ספק כי הסגרים המתמשכים, עוד מעט כשנה, פגעו במסחר הכללי, ובמיוחד בחנויות האופנה ובמסעדות שבו. אנחנו ערוכים לפתיחה מיידית של המתחם לפי הנחיות התו הסגול ומקווים שהפתיחה תהיה כבר בשבוע הקרוב".
הנדל"ן : להעניק פתרונות כלכליים לרוכשים
יורם אביסרור, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת "אביסרור משה ובניו", מסביר כיצד בענף הנדל"ן השכילו להבין שהנגיף כאן כדי להישאר: "תחילת משבר הקורונה לוותה בתחושת בלבול, חשש וחוסר ודאות כמו בכל מצב חדש שאיש בעולם לא הכיר.
"אלא שהבנו מהר את הסיטואציה החדשה, ובזמן קצר מאוד למדנו להתנהל מצוין במצב החדש. מצאנו פתרונות יצירתיים לתחום השיווק והמכירות, הגברנו פעילות בכל האמצעים הדיגיטליים, למדנו למכור דירות באמצעות הזום ועבדנו חזק ברשתות החברתיות.
"מתום הסגר הראשון הבין הציבור שהקורונה כאן כדי להישאר וצריך ללמוד לחיות לצידה. התובנה הזו חלחלה גם לרוכשי הדירות שחזרו מהר למשרדי המכירות. כיום, כמעט שנה בתוך המשבר, אנחנו רואים איך השוק התאושש במהירות רבה ונתוני המכירות מעידים על כך. הביקוש לדירות בישראל הוא קשיח והוא לא נפגע בשל משבר הקורונה. אני רואה גם את המשקיעים חוזרים לשוק וקונים דירות יקרות יותר ממה שקנו בתקופה שבה מס הרכישה עמד על שמונה אחוזים.
"לכולם כבר ברור שמחירי הדירות לא עומדים לרדת עם הקורונה ובלעדיה. לכן גם הרוכשים מבינים שכדאי שלא להמתין עם רכישת דירה. אז מה שכן צריך לעשות עכשיו הוא להעניק להם תנאי תשלום נוחים שיעזרו להם לעמוד בתשלומי הדירה גם בתקופה מאתגרת זאת.
"אנחנו נותנים לרוכשים פתרונות כלכליים יצירתיים וזה מוכיח את עצמו. אנחנו מצליחים להפיג את החששות בקרב הרוכשים והם חוזרים למשרדי המכירות ורוכשים דירות בפרויקטים השונים שלנו".
החינוך: עושים בית ספר לנגיף
מנהלת בית הספר "נווה במדבר" בבאר־שבע, גלית בן נעים, מספרת כיצד בית הספר שהיא מנהלת הצליח להסתגל למציאות החדשה: "מגפת הקורונה עוד הייתה בחיתוליה בארץ כאשר היא הגיעה לפאתי בית ספרי. נתבשרתי כי מורה נמצאה חולה מאומתת.
"היו רגעים של חוסר ודאות, אך לא היה זמן להשתהות. היוועצות, מיפוי מגעים ומסירת דיווחים עדכניים למשרד הבריאות, למשרד החינוך ולעירייה לצד הרגעת הקולות המבקשים מידע היו מנת חלקי בשעות הראשונות, עד שהתקבלה ההחלטה המשותפת של כל הגורמים כי בית הספר כולו צריך להיסגר.
"זו הייתה נקודה שבה הבנתי כי אנחנו על מפתנה של תקופה חדשה שאליה נצטרך להסתגל. השכלתי להבין כי עליי לשנות הרגלים ושגרות יומיומיות אשר לא מכבר נתפסו בעיניי טבעיים, ובמקומם לראות במשבר הזה הזדמנות למשהו חדש.
"הבנתי כי ניאלץ לקיים את עיקר הלמידה והשיח בלמידה מרחוק. קיבלנו חלל פנוי להתחדשות, להקשבה, להתנסות וללמידה שונה בתכלית. הצוות החינוכי ואני אט אט ראינו ניצוצות של חדשנות, של הזדמנות לאמץ חשיבה אחרת, ושל עשיית שימוש חופשי בשלל כלים דיגיטליים.
"במקביל, המשכנו לטפח את ההיבט החברתי והרגשי של התלמידים והשתדלנו לתת מענה לכלל התלמידים וההורים. רק שנה עברה מאז ונדמה כי חלפה לה תקופת חיים. כיום המערכת משויפת יותר. כל אירוע כזה מטופל במהירות וביעילות, כך שאין צורך לסגור בית ספר.
"תקופה זו גרמה לי להבין כי רבה התועלת מן ההפסד. צ'רצ'יל טען כי 'פסימיסט רואה בהזדמנות קושי. אופטימיסט רואה בקושי הזדמנות'. זו אמונתי וזו תפיסתי".
המסעדנות: "הממשלה ריסקה אותנו"
אילן זגדון, בעל מסעדת "סבא ג'בטו" בבאר־שבע וממובילי מחאת המסעדנים, טוען שהקריסה של הענף התחילה עוד לפני משבר הקורונה: "עוד בטרם עידן הקורונה, היה ענף המסעדנות על סף שבירה. הרגולציה, אוסף החוקים הנוקשים ועלויות כוח האדם הביאו אותנו אל הקצה מבחינת כדאיות ויכולת קיום. משבר הקורונה תפס את המסעדנים בשעתם הקשה והותיר חלק גדול מהם בנקודת האל־חזור שבה אין כלל יכולת לפתוח את המסעדה וזאת משלושה טעמים.
"הסיבה הראשונה היא כלכלית, השנייה רגולטיבית של הוצאת רשיון והחייאת העסק והכשרתו לפעולה, והסיבה חשובה ביותר היא העובדה שהמסעדנים איבדו לאורך כל תקופת הקורונה את המשאב היקר ביותר שלהם, את כוח האדם לטובת ענפים אחרים. עובדים רבים עזבו את ענף המסעדנות לטובת תחומי עיסוק אחרים.
"הממשלה ריסקה אותנו כלכלית. מעט העובדים שנשארו אינם מעוניינים לחזור ולעבוד כיוון שהממשלה מממנת להם משכורת שמנה ויציבה שנקראת חל"ת.
היחידים שעוד הצליחו לעמוד במשבר הזה נאלצו ליפול לציפורניהם של חברות המשלוחים ולשלם 31.6 אחוז מהמחזור, ולמעשה לגסוס כלכלית ולפרנס את כולם חוץ מאת עצמם. ענף המסעדנות מופקר זה שנים, ובמשבר הקורונה הוא הפך לענף המופקר והמבוזה ביותר.
"אני לא מתבייש לומר שהקורונה הציפה למעשה באופן ברור ומובהק את התנהלותם של נבחרי הציבור שכל עניינם הוא משכורתם ותנאיהם הסוציאליים. אסור לנו לבטוח בנציגי הציבור יותר. אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו".
התרבות: "אנחנו חיוניים לשפיות שלנו"
מנכ"ל עמותת "בת דור" באר־שבע ולהקת המחול "קמע", עידן אבישר, מסביר מדוע התרבות היא מפעל חיוני ומקווה שבקרוב נחזור ליהנות ממנה: "בחודש פברואר 2020, כשהתחילו להגיע שמועות על המגפה בסין, לא האמנתי שהיא תגדל לאסון במימדים כאלה. חשבתי שכמו הרבה דברים היא תחלוף מהר. אבל האסון הגיע גם אלינו וב־15 במרץ נסגרה המדינה ואיתה מוסדות התרבות.
"בהתחלה ההיערכות הייתה נקודתית, סגר קטן וחוזרים, אבל מהר מאוד השיח השתנה ופתאום התרבות הפכה ל'לא חיונית'. כל נקודות האור בסגר - מוזיקה, סרטים, הצגות מצולמות, מופעי מחול שעלו און־ליין היו בתרבות. לאומנות יש כוח מחייה, היא מפיצה תקווה, מעוררת השראה ומזכירה לנו למען מה אנחנו חיים. מה פתאום 'לא חיונית'?
עידן אבישר: "כל מוסדות התרבות בעיר מצאו דרכים חדשות להמשיך וליצור, לא רק להתקיים, אלא להגיע לקהל, כי זו המהות שלנו"
"מהר מאוד גייסנו את היצירתיות שטמונה בצוות המנהל של העמותה - המנהל האומנותי וכוריאוגרף להקת המחול 'קמע', תמיר גינץ, מנהל בית הספר 'בת דור', אור אבוהב, ואנוכי, ויצרנו תוכניות עבודה חדשות.
"להקת המחול קמע הפעילה את פרויקט דיגי־דאנס שבו נפתחו שיעורים עם מורי ורקדני הלהקה, 'שיחות בסלון' עם הרקדנים ועם המנהל האומנותי וכוריאוגרף הלהקה, צילומי 'אומנות מעל לכל' על גג עזריאלי עם הצלם אייל הירש, 'האוויר עומד' - רקדנים יוצרים לתקופה שהפך ליצירת וידאו שעומדת בפני עצמה עם הבמאי, הצלם והעורך גיל נמט, תהליכי עבודה על יצירה חדשה נוספת, ועוד.
"בבית הספר אנחנו מלמדים בזום, וכשהיה ניתן לקיים פעילות באוויר הפתוח, הקמנו במה בחצר ולימדנו תחת כיפת השמיים, יצרנו פרויקט וידאו־דאנס 'רוקדים מהבית'.
"ולא רק אצלנו. כל מוסדות התרבות בעיר מצאו דרכים חדשות להמשיך וליצור, לא רק להתקיים, אלא להגיע לקהל, כי זו המהות שלנו. פסטיבל הפרינג' הבינלאומי התקיים און־ליין, בתיאטרון באר־שבע המשיכו ליצור הפקות ולהעלות תכנים, 'גודמן' - בית הספר למשחק המשיך לפעול. גם במוזיאון הנגב ובסינפונייטה לא הפסיקו להוציא עוד ועוד פרויקטים מדהימים.
"המוסדות המשיכו, אבל השנה הזאת ראינו את כאב האמנים והצוותים המלווים אותם, אנשים שנותנים את נשמתם על הבמה עבור הקהל, שחיים את המוטו 'ההצגה חייבת להימשך'. רקדנים, שחקנים, טכנאים, חברות תפעול שנותרו כמעט שנה בלי פרנסה, חלקם בלי גב כלכלי מהמדינה. ראינו אנשים שסגרו את מפעל חייהם ונשארו בלי כלום. קורע לב. ולצד זה, ראינו יוזמות מבורכות של סולידריות, של נתינה מאדם לאדם והתגייסות של אנשים למען זרים שהזכירו לי את המהות.
"כולי תקווה שבקרוב נחזור לשגרה. אם יש מי שיכול לשמור על הנחיות התו הסגול - אלה מוסדות התרבות והם חיוניים. חיוניים לשפיות שלנו, לאנושיות שלנו, למהות שעבורה אנחנו חיים".
הבריאות: בחוד החנית
סגן מנהל המרכז הרפואי "סורוקה", פרופ' יעקב דרייהר, מסביר מדוע בית החולים היה ממובילי המאבק נגד הנגיף ואיך באה לידי ביטוי הערבות ההדדית בימים אלה: "המרכז הרפואי 'סורוקה' פגש את מגפת הקורונה עם נקודות חוזק משמעותיות בנתוני מפתח: ניסיון רב בטיפול בחולים מונשמים, מספר גדול של רופאים מומחים בטיפול נמרץ, צוות שעת חירום מיומן בהתמודדות עם תרחישי קיצון.
"וגם - המחלקה לרפואה דחופה המובילה בארץ, היחידה המובילה בארץ בתחום מניעת זיהומים וניסיון רב קודם בביצוע בדיקות מהירות לגילוי נגיפים נשימתיים.
"יצירת ממשקי עבודה מצוינים בין מעבדת הנגיפים למחלקות האשפוז ולמחלקה לרפואה דחופה, ובעיקר עובדים שהם שחקני נשמה שפועלים מתוך תחושת שליחות למען הקהילה שהם משרתים.
"במהלך השנה טיפלנו ביותר מ־1,100 חולי קורונה שאושפזו, מהם 100 מונשמים. מעבדת הנגיפים שלנו ביצעה יותר מ־370 אלף בדיקות לגילוי הנגיף והייתה בין ארבע המעבדות הראשונות בארץ שהוסמכו לביצוע הבדיקה. המעבדה שירתה את כלל תושבי הנגב, ועובדת גם כיום מסביב לשעון למתן תשובות מהירות למטופלים עם חשד לנוכחות נגיף הקורונה.
פרופ' דרהייר: "במסגרת מבצע 'ערבות הדדית' הועברו לבית החולים 40 מטופלים משישה בתי חולים, וגם בימים אלו אנו מקבלים חולים הזקוקים לידע והמקצועיות של הצוותים שלנו, בעיקר לטיפול בחולים הזקוקים לאקמו"
ב"ית החולים נדרש להכין מאות מיטות עבור מאושפזים עם קורונה. בסך הכל הוכנו יותר מ־600 מיטות. ההתמודדות עם הקורונה דרשה הכשרה ייעודית של צוות בית החולים - הן לטיפול במחלה המורכבת הזו והן בהיבטים של התמגנות ומניעת זיהומים, יותר מ־2,000 מעובדי המרכז הרפואי עברו את ההכשרות הנדרשות.
"היינו הראשונים בארץ לפתוח מחלקה לרפואה דחופה ייעודית לחולים עם תלונות בדרכי הנשימה, קיימנו קשר הדוק עם מחוז דרום של הכללית ויתר הקופות להעברה לאשפוז בית של המטופלים שמצבם השתפר, והתמודדנו גם עם האתגר של המשך מתן שירות רגיל בכלל מחלקות בית החולים, תוך הפרדה של מטופלים חשודים לקורונה משאר המטופלים.
"במסגרת מבצע 'ערבות הדדית' הועברו לבית החולים 40 מטופלים משישה בתי חולים, וגם בימים אלו אנו מקבלים חולים הזקוקים לידע והמקצועיות של הצוותים שלנו, בעיקר לטיפול בחולים הזקוקים לאקמו.
"היינו בין בתי החולים הראשונים שפתחו מרפאת מחלימים לחולים עם תופעות לוואי ארוכות טווח בעקבות התחלואה בקורונה. לשמחתי, עם הגעת החיסון המיוחל לקורונה התחסנו כבר יותר מ־4,000 מעובדי בית החולים, ואולי זוהי תחילת הסוף של תקופה מאתגרת. לא היינו יכולים לצלוח את התקופה הזו בלי העובדים המסורים והמקצועיים של המרכז הרפואי בכלל מחלקות בית החולים, שנרתמו למשימה".
לעידכונים: חדשות באר שבע
