הפרעות והעימותים שפרצו בזמן מבצע "שומר החומות" בין יהודים וערבים ערערו את הדו קיום הפריך גם ככה בנגב ופינו מקום לחשדנות ולחוסר אמון.
השבוע פגשנו סוחרים ובעלי עסקים מהחברה הערבית שסיפרו איך המצב הבטחוני השפיע על עסקיהם. למרות זאת הם בטוחים כי החיים יצליחו לשקם את מה שנפרם.
הכל נעצר
ג'בר אבו חאמד ובתו אמאל מארחים מטיילים ומבקרים ב"מערה שבהר", מתחם אירוח כפרי־אותנטי הממוקם על הכביש המוביל לכפר דריג'את, למרגלות הר עמשא. השניים מגישים במתחם הייחודי מאכלים אותנטיים, כשאמאל אחראית לתבשילים וג'בר לקינוחים. ואולם, בימים אלה, האב ובתו, המוכרים לרבים מתוכנית הטלוויזיה "MKR המטבח המנצח", מוצאים עצמם בלי סועדים.
תחילה משבר הקורונה פגע בעסקיהם, ואז, כשההגבלות הוסרו אט אט והיה אפשר לחזור לשגרה, בא מבצע "שומר החומות".
"בתקופת הקורונה אי אפשר היה לעבוד בכלל, עבדנו מסגר לסגר. הייתה עבודה רק כשהיו משחררים את הסגר", מספר ג'בר ומוסיף, "אחרי הסגר האחרון הייתה ממש תנועה, ואפילו עשה רושם שחזרנו לעצמנו. הרגשנו שאנחנו בדרך הנכונה".
ואולם, המבצע בעזה והמהומות שפרצו שינו את התמונה. "התחילה המלחמה והכל נעצר", אומר ג'בר בצער. "היום למעשה אין עבודה בכלל. אנחנו עובדים רק על ההזמנות שיש. היו כמה הזמנות ובגלל המצב הם ביטלו".
הדו־קיום בין יהודים לערבים עומד למבחן בימים אלו, והשאלה היא האם אפשר לאחות את הקרעים ולחזור למסלול חיים תקין.
ג'בר אבו חאמד: "אחד הדברים שאנחנו עושים במגזר זה לקרב לבבות וזו המטרה שלנו, להראות את הדבר החיובי שנמצא בתוך החברה. אי אפשר לקטוע את הדבר החיובי שנמצא בחברה הישראלית, גם הערבית וגם היהודית, בשביל אחוז קטן שעושה בלגן שלצערי התקשורת מנפחת".
קראו גם>>>
אבו חאמד מביע אופטימיות זהירה לעתיד. "אנחנו מנסים לתקן את מה שנעשה, ושני הצדדים צריכים להקדיש יותר זמן כדי להחזיר את המצב לקדמותו, אנחנו עובדים ביחד, רואים אחד את השני בבתי קפה, בבית חולים, במסעדות ובכל מקום, אי אפשר לקפל את היחסים האלה בקלות".
מחצית הכוס המלאה
עו"ד שאדי דבאח, בעל משרד עורכי דין בבאר־שבע, חושב שיש לשכוח ממה שהיה ולהמשיך הלאה: "אני מסתכל דווקא על מחצית הכוס המלאה, לא צריכים לחשוב על הדבר הרע, צריכים לחשוב דווקא על הדבר הטוב", אומר עו"ד שאדי דבאח, בעל משרד עורכי דין בתחום האזרחי, המסחרי והביטוחים בבאר־שבע.
דבאח (43), נשוי ואב לארבעה ילדים, במקור מדיר אל־אסד, מתגורר בבאר־שבע זה 12 שנים.
לדבריו, "מי שחושב להחרים עסק יהודי או עסק ערבי, בין שהוא יהודי ובין שהוא ערבי, אני חושב שהוא טועה וטועה בגדול. כי בסופו של דבר אנחנו גרים במקום אחד, יושבים ומתפרנסים במדינה אחת, ואין לנו שום סיכוי להתנתק אחד מהשני, אין דבר כזה. כי זה דווקא להרוס את המדינה, להרוס את הפרנסה, להרוס את הילדים, ואנחנו לא צריכים בכלל לחשוב על הדבר הזה".
כלומר, מנקודת מבטך אפשר לדלג על המשבר שפרץ בין יהודים לערבים ולהמשיך הלאה?
"אפשר לדלג. היה משהו, אבל זה בקטנה. אם אתה עושה חישוב מאוד פשוט של כמות המתפרעים משני הצדדים, לדעתי, זה שיעור אפסי לגמרי.
"בוא ניקח את באר־שבע - אם אני מסתכל על כמה אנשים התפרעו בכבישים לעומת האוכלוסייה בבאר־שבע, בין שאלה ערבים ובין שאלה יהודים, מדובר באנשים בודדים לגמרי שלא מייצגים לא אותי, לא אותך ולא כל אדם נורמטיבי, כי מי שעשה את זה הוא לא אדם נורמטיבי. הוא רק חשב לפגוע בגוף של אדם, ולא משנה מי זה, וגם לפגוע ברכוש. אנשים חשבו רק לעשות נזק".
מדבריו של עו"ד דבאח עולה שלדעתו המשבר לא יפגע במרקם היחסים. "אני לא חושש לדו־קיום", הוא מדגיש. "אני מעסיק עובדים שכירים יהודים וגם ערבים, יש לי לקוחות מאוד גדולים מהמגזר היהודי שסומכים עליי בעיניים עצומות. המשפחה שלי, משפחת דבאח, ידועה בכל הארץ.
"הלקוחות שלה לרוב יהודים, ואני לא רוצה להסתכל על כמה חולי נפש שמנסים לחבל בדו־קיום. מי שחושב אחרת אני חושב שהוא אדם לא נורמטיבי".
אתה אופטימי לגבי ההמשך?
"אני תמיד אופטימי. אני חושב על עצמי לפני עשר שנים, מה הייתי ומה אני היום. במדינה הזאת אני תמיד אופטימי, כי במדינה הזאת אפשר תמיד להתקדם, אפשר תמיד לעשות עסקים, לעשות דברים נפלאים, אבל בתנאי אחד: להסתכל על הדבר הטוב, לא תסתכל על הדברים השליליים, צריכים תמיד לחשוב חיובי.
"אם אתה חושב על המשפחה, על החברים הטובים, על הלקוחות שלך, אז אין שום סיבה שלא תתקדם במדינה הזאת, ולא תעשה דברים טובים ונפלאים".
היו לקוחות יהודים שלא רצו שתייצג אותם?
"אף אחד", אומר עו"ד דבאח בפסקנות. "אני סומך על הלקוחות שלי והם סומכים עליי, אני לא מתאר לעצמי שלקוח אחד שלי יגיד לי את הדברים האלה. לא נתקלתי ולא אתקל כי הם מכירים אותי באופן אישי, וזה באמת יכאב לי אם מישהו יגיד לי את הדבר הזה, אבל אני ממש לא חושב שיגידו לי דבר כזה".
עו"ד דבאח מבקש להעביר מסר. "לכל האנשים, לכל עם ישראל - תחיו בשקט, באהבה, בשלווה ולא לחשוב על שום דבר מעבר לזה, כי בסופו של דבר אנחנו בני אדם, אנחנו בני דודים. אנחנו גרים, מצד אחד, במדינה כל כך קטנה, אבל מצד שני, היא רחבה ומכילה הרבה עדות, מגזרים, חברות, אנחנו יכולים להבין את זה מהאוכל המשותף שלנו.
"חיינו ביחד הרבה שנים, גם לפני קום המדינה, ונישאר לחיות ביחד. אסור לנו להיחשף לאנשים חולי נפש משני הצדדים, אנשים שמתחבאים ורעולי פנים משני הצדדים שרוצים לעשות נזק. יש הרבה אנשים נורמטיביים במדינה שרוצים לחיות ביחד".
עניין של זמן
אף שלקוחות רבים טרם חזרו לחנות הטבק והנרגילות של נור אלסאנע בבאר־שבע, הוא מאמין שלמרות הכל השגרה והדו־קיום ישובו לעיר. "המצב היום יותר גרוע מהתקופה של הקורונה", אומר נור אלסאנע (26), נשוי, תושב לקייה ובעל עסק לטבק ונרגילות במרכז אורן.
העסק של אלסאנע במהותו הוא מקום מפגש ובילוי, המושך אליו בעיקר לצעירים מהחברה הבדואית, סטודנטים הלומדים באוניברסיטת בן־גוריון הסמוכה, ותושבי השכונות הסמוכות.
המהומות, העימותים והמבצע בעזה פגעו, לדברי אלסאנע, מאוד בעסקים. "יש אווירה של חשדנות, כל אחד פוחד מהשני", הוא אומר. "אני מרגיש שגם המעטים שבאים, כל אחד יושב בצד, מתרחקים אחד מהשני. עיקר הפעילות היא בלילה, אבל אין אף אחד, אין עבודה, הכל מת. לא תמצא אף אחד בחוץ, גם תנועת המכוניות בלילה דלילה".
אלסאנע וגם הספקים שלו אינם זוכרים מצב דומה, ואחד מהם מספר ש"ספקים מרהט מתקשים למכור את הסחורה, דבר כזה לא זכור". אלסאנע מוסיף שלא רק בעלי עסקים בדואים וערבים ספגו הפסדים כבדים בגלל המצב הנפיץ. "גם יהודים נפגעו, בעלי חנויות בשר, מזון, ועוד, יהודים וערבים פחות מגיעים לקנות", הוא מסכם.
מה אתה חושב על המהומות שפרצו?
"אני לא מסכים למה שקרה, השכנים שלי יהודים, מי ששומר לי על הבית ומתנהל איתי ביומיום הם יהודים".
למרות המצב הלא מזהיר, אלסאנע מאמין שההשקעה בעסק שלו לא תרד לטמיון, ושמדובר רק בגל חולף ולא במשבר מתמשך. "אני מאמין שלמרות הכל נחזור לשגרה והשלום בינינו יחזור", הוא מדגיש.
"אנחנו חיים ביחד, הזמן יעשה את שלו, אנחנו גרים ביחד, נפגשים, קונים, הבדואים מתפרנסים מהיהודים והיהודים מתפרנסים מהבדואים. כולנו חיים ביחד, בעזרת השם אני מאמין שיהיה בסדר".
אין לנו ברירה
"ערבים וגם יהודים פחדו לבוא לשוק", מספר ג'מיל סמראה, בעל מאפייה בשוק העירוני בבאר־שבע.
סמראה (54), תושב באר־שבע, נשוי ואב לארבעה ילדים, מוכר לרבים מהלקוחות היהודים והערבים. זה 40 שנה הוא מנהל ומפעיל את המאפייה שלו בשוק, ומבחינתו הדו־קיום מתבטא במציאות היומיומית ובמפגשים בין כל המגזרים, הדתות והלאומים.
סמראה, במקור מחברון, מספר על האווירה המתוחה ששררה בשוק בגלל העימותים שפרצו בשבועות האחרונים. "הרגשתי שפחות אנשים מגיעים, אולי הם לא רצו חיכוך, אולי הם פחדו להיות במקום פתוח ומהתקהלויות, מקום שיש בו אוכלוסייה מעורבת. חוץ מזה היחס בין יהודים לערבים הוא בסדר".
בשל התמעטות תנועת הלקוחות בתחילת המהומות ובמהלכן, רשמה המאפייה של סמראה ירידה בהכנסות. "נרשמה ירידה של בין 50 ל־60 אחוז", הוא מספר. "לא הגיעו אנשים, אז העבודה ירדה. עכשיו לאט לאט הלקוחות חוזרים. בשבוע שעבר הרגשנו יותר תנועה, והשבוע המכירות כרגיל".
יש לקוחות שעדיין מדירים רגליהם מהשוק ואינם באים?
"זה נכון לגבי כל העסקים שאנשים לא הגיעו. אבל הקליינטים שלי באו בסוף השבוע, קנו חלות ודברי מאפה, היו ממש מעטים מאוד שלא הגיעו".
מה דעתך על המהומות וההסלמה?
"זה לא משרת אף אחד. מי שצריך לשמור על המקומות הקדושים בארץ הוא לא החיזבאללה, לא בן גביר ולא חמאס. האוכלוסייה ביחד היא שצריכה לשמור, היא תשמור על בית הכנסת, על המסגד והכנסיה".
מה אתה חושב על תפקוד המשטרה?
"המשטרה לא פראיירית. היא לא תיתן לאף אחד, לא מהצד היהודי ולא מהצד המוסלמי, לעשות מה שבא להם, זה לא המערב הפרוע. פה זאת מדינת חוק והיא תטפל בכולם ותביא אותם לדין, כל מי שעבר עבירה".
למרות המשבר ביחסים בין יהודים לערבים, סמראה שומר על אופטימיות ומשוכנע שיהיו ימים טובים יותר. "אני אופטימי, אין ברירה אחרת, יש לנו מדינה אחת עם כל מיני דתות וסוגים של אנשים, העם מעורב. צריכים לקבל את השלטון איכשהו, וכבר אני רואה את השינוי לטובה".
"שומרים על כבוד"
איסמעיל אבו טביח, בעל חנות ירקות ופירות בשוק העירוני בבאר־שבע, מספר שהלקוחות שלו אינם נרתעים מהמצב וממשיכים לבוא
"הלקוחות שלי מגיעים לכאן כרגיל, אנחנו שומרים על כבוד בינינו", מספר איסמעיל אבו טביח (42), נשוי ואב לשמונה ילדים מהיישוב חורה, שבבעלותו חנות ירקות ופירות בשוק העירוני בבאר־שבע.
כשביקרנו השבוע בחנות הפינתית של אבו טביח האווירה הייתה רגועה ונינוחה. בחנות היו לא מעט לקוחות יהודים שבחנו את הסחורה ומילאו את השקיות, בזמן שהם משוחחים עם אבו טביח ומחליפים עימו רשמים.
"אולי בהתחלה אנשים פחדו לצאת, אבל אצלי הכל הולך בסדר. אנשים באים לכאן, כולם מכירים אותי. אנחנו עובדים כרגיל, אצלי אין שום מתח. יש דו־קיום והכל בסדר", חוזר ומדגיש אבו טביח. "מי שרגיל לבוא לכאן ממשיך לבוא, המתח לא השפיע. מי שלא הגיע בהתחלה, אולי לא הגיע בגלל האזעקות ולא בגלל משהו אחר".
קונים וקונות עמוסים בסלים שממתינים ליד הקופה של אבו טביח מספרים שהם ממשיכים לקנות אצל בעלי הדוכנים בשוק, למרות מה שאירע בשבועות האחרונים.
"אני עושה את הקניות שלי כאן בגלל הסחורה הטרייה וגם בגלל שבעל הדוכן אדם נחמד", מספרת אחת הקונות. "הם עוזרים לנו לקחת את הסלים לאוטו ובאמת אדיבים מאוד, אני לא מסתכלת אם אתה יהודי או ערבי. ברוך השם בבאר־שבע שלא כמו במקומות אחרים כולם מכבדים את כולם".
לגלות אמפתיה
שיר צדוק, יו"ר האגודה הסטודנטיאלית של אוניברסיטת בן גוריון: "הסטודנטים באוניברסיטה נמצאים בראש סדר העדיפויות שלנו. באוניברסיטת בן גוריון לומדים מגוון רחב של קהלים, שלכל אחד אמונה והשקפה שונה.
"אך בסופו של יום כולנו ציבור אחד הלומד באותו מרחב ומבלה כאן, ביחד. התקופה האחרונה הוציאה הרבה תיסכול, אך דווקא עכשיו מוטלת על כולנו האחריות לגלות אמפתיה לזולתנו. אנו פועלים כגוף אחד, למען כל קהל הסטודנטים והסטודנטיות המגוון בקמפוס ויוצרים מעטפת חברתית, אקדמית ותרבותית לכולם.
"אחרי שנה ארוכה של מגפת הקורונה וריחוק חברתי, אנו חוזרים לשגרה מלאה של לימודים בקמפוס מתחברים מחדש יחד עם תכנים משותפים לכל הקהילה הסטודנטיאלית. אירוע ראשון מרכזי שמתקיים השבוע הוא חגיגות 'יום הסטודנט.ית -Student Fest 2021' כמיטב המסורת, עם מסיבות והופעות מגוונות. נחגוג בגדול את החזרה לשגרה".
מתחשבים אחד בשני
ערן שמרלק, מנכ"ל חברת "נגב אקולוגיה": "כ־30% מעובדי החברה שלנו הם מהמגזר הערבי ואנחנו פועלים כבר שנים לפי קו מנחה של כבוד הדדי חוצה מגזרים. במיוחד בימים שעברו עלינו, כבוד הדדי ושמירה על הדו־קיום חשובים לנו יותר מתמיד, ואני שמח, אך לא מופתע, שהעובדים שלנו עדיין מאוחדים וממשיכים לעבוד כרגיל.
"העבודה שלנו בחברה של איסוף מיון וטיפול בפסולת היא עבודה חיונית שצריכה לההתבצע בכל יום, ולכן, לא משנה אם אנחנו נמצאים בשגרה, חג יהודי, חג מוסלמי, אנחנו פועלים בדו־קיום וערבות הדדית והתחשבות אחד בשני".
שיח של פיוס ושלום
אבי בוחבוט, יו"ר אגודת הסטודנטים מכללת קיי: "אצלנו במכללת קיי מייצרים את דור העתיד של המורים, המורות והגננות בנגב, כלומר לסטודנטים ולסטודנטיות שלנו יש יכולת השפעה נרחבת על עתיד הנגב, כי כפי שכולם יודעים - הכל מתחיל ונגמר בחינוך.
"בעוד שגורמים אחרים עלולים להסיט את השיח, לאנשי ההוראה והחינוך יש את הכלים לייצר שיח של פיוס ושלום. כיו"ר אגודת הסטודנטים במכללה שבה 50% מהסטודנטים משתייכים לחברה הערבית, אני רואה את החשיבות הרבה של פעילות משותפת לסטודנטים יהודים ובדואים. לפני שנה יזמתי תוכנית מנהיגות משותפת לחברה היהודית והבדואית, הכוללת מפגשי היכרות מחוץ למכללה. במסגרת התוכנית הסטודנטים הכירו אחד את השני ויצרו יחד אירועי תרבות משותפים במכללה במטרה לעבוד בשיתוף פעולה ולעודד מעגלי שיח משותפים לשני המגזרים.
"האירועים כללו ארוחות תרבותיות משותפות לכבוד החגים שבועות ורמאדן, הופעות ושיחות. אני מאמין שבדרך זו ניתן לבנות תשתית לשיח משותף לכל באי המכללה. התקופה האחרונה הייתה קשה לכולנו, לצד הרצון העז לדו־קיום, אנו מגנים בכל תוקף כל סוג של אלימות, כולל שיח לא ראוי ברשתות חברתיות. יש לנו כאנשי החינוך של הנגב אחריות רבה".
דוגמה וסמל
אבינועם מימון, יו"ר נציגות סוחרי השוק העירוני בבאר־שבע: "השוק העירוני בבאר־שבע מהווה דוגמה וסמל לדו־קיום ושיתוף פעולה בין כל הדתות מאז היווסדו לפני שלושה דורות.
"השוק מהווה מרכז קניות וסחר חשוב לכל תושבי הדרום ולכל המגזרים, וכולם מתקבלים באהבה מכל הלב אצל כל הסוחרים. קיים שיתוף פעולה מיוחד ופירגון בין הסוחרים, כל אחד בתחומו, שתורם לאופי המיוחד של השוק העירוני, עם היחס המיוחד והחם שמעניקים ללקוחות.
"כל האירועים האחרונים שהמדינה חוותה בין יהודים וערבים, למרות המתחים שהיו, לא השפיעו על היחסים בין הסוחרים לבין הלקוחות. כולם מבינים ויודעים שרק עם עזרה הדדית וכיבוד כל אדם באשר הוא, נוכל לנהל חיים משותפים במדינה אחת שהיא של כולם ובצורה שווה".
לעדכונים: חדשות באר שבע
