הבטחות לחוד ומציאות לחוד. עיון בספר תקציב המדינה לשנים 2023-2024 מעלה כי לא מעט פרויקטים באזור הנגב שהוגדרו כ"לאומיים", כלל לא נכללו בתקציב המדינה החדש, שאושר לפני כשלושה שבועות במליאת הכנסת. המשמעות היא שכל עוד פרויקט כזה או אחר אינו מתוקצב, הקמתו הולכת ונדחית למועד בלתי ידוע.
"אף פרויקט גדול בנגב", ציינה השבוע בשיחה עם "ידיעות הנגב, ד"ר אסתר לוצאטו, יו"ר עמותת "ישראל למען הנגב", "הקשור בתשתיות תחבורה באזור אינו נכלל בתקציב המדינה החדש. מדובר בפרויקט הרכבת המהירה מתל־אביב לבאר־שבע ובפרויקט הרכבת הקלה מתחנת רכבת צפון בבאר־שבע לאתר ליקית, שם הולכת ונבנית קריית המודיעין של צה"ל. הפרויקטים הללו הם הכרחיים וקריטיים בכל הקשור להסעת החיילים שישרתו בקריית המודיעין. מדובר בכ־20 אלף חיילים שצפויים לשרת בקריית המודיעין ויזדקקו לתחבורה ציבורית נגישה. שרת התחבורה, מירי רגב, צריכה להבין שבנגב נגמרה תקופת 'סלאח שבתי'. לא נסתפק בהבטחות סרק. אנחנו לא ננוח ולא נשקוט עד אשר נראה בעין תקצוב של הרכבת המהירה מהמרכז לבאר־שבע ומשם ברכבת הקלה לקריית המודיעין בליקית".
מתסכל שדווקא ממשלה בראשות הליכוד, שזכתה לתמיכה כה רחבה מצד הבוחרים בנגב, מפנה כתף קרה לאזור הזה?
"נכון. הנגב הוא זה שבחר בממשלה הזו ובמפלגת הליכוד. אם הממשלה הזו ומפלגת הליכוד יאכזבו אותנו, נבוא איתם חשבון ולא נבחר בהם פעם נוספת, אלא במי שיפעל למען האינטרסים של הנגב. אי אפשר יותר לעבוד עלינו. לא נחכה ארבע שנים".
כלומר?
"כמו בשלב הקודם במאבק על העתקת קריית המודיעין לליקית, העמותה לא תהסס לפנות לבג"צ כדי לכפות את קיום ההתחייבויות של הממשלה לנגב. בכל יום נהיה כלבי השמירה ונעמוד על כך שהממשלה הזו תממש את הבטחותיה. אין אצלנו פוליטיקה. ננהל מאבק אזרחי. נדרוש מראש הממשלה ומשרת התחבורה לדאוג כבר עכשיו לעשות התאמות כדי שכל אותם פרויקטים יתוקצבו. לא נחכה עד התקציב הבא. אנחנו ניאבק ולא ניתן שיעבדו עלינו".
"היינו תמימים"
לא רק התשתיות התחבורתיות לקריית המודיעין אינן כלולות בתקציב המדינה החדש. גם הארכת כביש 6 דרומה עד לצומת הנגב (עיר הבה"דים) טרם תוקצבה למרות כל ההבטחות לקדם את הפרויקט הזה.
"לא רק שהארכת הכביש דרומה", מציינת ד"ר לוצאטו, "לא תוקצבה, אלא גם לא תוקצבה הרחבתו של כביש 6 ממחלף גדרה דרומה וגם לא התאורה בקטע הדרומי של הכביש. בקטע הצפוני של הכביש מדובר בכביש בן ארבעה נתיבים לכל כיוון ועם תאורה. בקטע הדרומי מדובר בשני נתיבים לכל כיוון וללא תאורה. זה פשוט זועק לשמיים".
פרויקט נוסף שאינו מתוקצב הוא שדה התעופה בנבטים, שלגביו הובטחו לא מעט הבטחות כי יוקם בו שדה התעופה הבינלאומי המשלים לנתב"ג. לא מעט מאבקים ציבוריים התנהלו ועדיין מתנהלים על מנת שהפרויקט יקום בנגב, בניגוד לחוות דעת של ועדה בינמשרדית שדנה בנושא והמליצה בפני הממשלה על הקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל, אך נכון לעכשיו, חרף כל ההבטחות של ראש הממשלה ושל שרת התחבורה, כי יפעלו להקמת השדה בנבטים, אין לכך כל אזכור בתקציב המדינה.
"אנחנו אשמים בכך", מודה ד"ר לוצאטו, "כי היינו תמימים כי אנחנו מאמינים להכרזות של פוליטיקאים. צריך לבחון אותם לא רק בעת בחירות. צריך כל הזמן להיות כלב השמירה וכל יום לנהל מאבק. לא נסכים שפוליטיקאים יבואו לכאן ויספרו לנו סיפורים ויצהירו הצהרות שקריות. פשוט מזלזלים באינטילגנציה שלנו".
איפה הכסף?
פרויקט תחבורתי נוסף שאינו נכלל במסגרת תקציב המדינה הוא שדרוגו של כביש 232, עורק התחבורה הראשי של עוטף עזה בנגב המערבי. אמנם בשעתו הושלם שדרוגו של קטע הכביש מכרם שלום לניר יצחק ובחודשים הקרובים צפויות להסתיים העבודות בקטע מניר יצחק לצומת מבטחים, אך נותר עוד קטע כביש של כ־40 ק"מ עד צומת סעד שממתין לשדרוגו ולהרחבתו.
באחרונה אישרה הממשלה במסגרת התוכנית לחיזוק עוטף עזה לשנים 2023-2024, תקציב של 250 מיליון שקל, שלא במסגרת תקציב המדינה, לטובת הרחבת קטע הכביש מצומת מבטחים עד צומת מגן והתכנון המפורט לקטע הכביש מצומת מגן לצומת סעד.
"חשוב לציין", אומר ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, "כי רובו של הכסף שאושר בהחלטת ממשלה נועד לביצוע העבודות על קטע הכביש עד צומת מגן (מעון). לקטע שבין צומת מגן לצומת סעד תקצבו באותה החלטת ממשלה רק 120 מיליון שקל שנועדו לביצוע התכנון של אותו קטע. נכון לעכשיו, אין כסף לביצוע העבודות בקטע שבין צומת מגן לצומת סעד שעלותן נאמדת בכ־600 מיליון שקל, אלא רק לתכנון מפורט. בנוסף לכך, גם ביקשנו לתקצב את סלילת כביש 23 מאזור החלוציות שבדרום שטח השיפוט שלנו לכיוון אופקים, מה שהיה מקצר את הדרך לבאר־שבע בחצי שעה, במסגרת תקציב המדינה, אבל לא נענינו".
תקציב זעום
לפני כתשע שנים החליטה הממשלה על הקמת בית חולים בנגב לאור העובדה שבכל האזור הענק הזה פועל רק בית חולים אחד מרכזי, בית החולים "סורוקה", המשרת אוכלוסייה של יותר ממיליון נפש.
מדובר באחד הפרויקטים החשובים בתחום הבריאות בנגב, בפרט, ובארץ, בכלל, אשר על פי משרד האוצר עלותו נאמדת בכשלושה וחצי מיליארד שקל, בעוד על פי משרד הבריאות, מדובר בעלות של מיליארד וחצי שקל.
כך או כך, בתקציב המדינה החדש הוקצה לפרויקט הזה סכום קטן ולא משמעותי, לטענת גורמים המעורים במאבק לקידום הקמת בית החולים בעמק שרה בבאר־שבע, שהוקצה לטובת סיום תהליך הכנת המכרז להקמת הפרויקט.
"מדובר בכסף קטן ולא משמעותי", ציין השבוע פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון, הנמנה עם ראשי המאבק להקמת בית החולים בבאר־שבע ועם מגישי העתירה לבג"צ בשעתו לחייב את המדינה לקדם את הקמת הפרויקט, "זה לא מה שיקדם את הפרויקט. ההחלטה להקים בית חולים נוסף התקבלה כהחלטה ממשלתית עוד בשנת 2014. העיכובים הם בלתי אפשריים וממחישים את המשך הקיפוח של הנגב. נדרשים תקציבים רבים מעבר לבניית בית החולים עצמו, שכן ללא כוח אדם יווצר קניבליזם עם המרכז הרפואי 'סורוקה'".
מה הפתרון?
"בשנים הקרובות יש להמשיך ולחזק את 'סורוקה', ומצד שני, יש להשלים את תנאי המכרז ולהמשיך להתכונן מבחנת הכשרת כוח האדם. משרד הבריאות החל תהליכים שונים ומבורכים, אך הקשב הניהולי והתקציבים הנדרשים צריכים להיות בסדר גודל אחר לגמרי מבחינת סדר העדיפות הממשלתי הכולל".
איפה הטרקטורים?
נכון לעכשיו, טרם הושלם המכרז להקמת בית החולים החדש בבאר־שבע, שאמור לשאת שמו של נשיא המדינה המנוח, שמעון פרס ז"ל, אך בימים אלה כבר יצא קול קורא מטעם משרדי הבריאות והאוצר, המזמין גופים רלוונטיים לנושא להביע את עמדתם בקשר לבחינת אפשרות להביא הצעה לתיקון החלטת ממשלה מתחילת חודש יוני אשתקד בעניין הקמת בית החולים החדש בבאר־שבע, כך שבית החולים החדש שיוקם יופעל על ידי גוף ממשלתי שייקבע על ידי הממשלה, שלא באמצעות מכרז ויוקם על ידו.
הקול הקורא כולל נקודות להתייחסות, כמו השפעת מבנה הבעלות בבית החולים החדש על מערך התמריצים בקבלת ההחלטה על אופן מתן השירותים למטופלים וההשפעה של מבנה הבעלות על התחרות על מתן שירותי הרפואה בנגב, הן בקהילה והן בשירותי האשפוז.
כמו כן מבקש הקול הקורא לבחון את השפעת מבנה הבעלות על בית החולים החדש על גיוס כוח האדם הרפואי, הסיעודי ושאר מקצועות הבריאות לצורך הפעלת בית החולים שיוקם.
במציאות הזו אין כל פלא, שהפרויקט הענק הזה, שכל כך חיוני לתושבי הנגב, לא מצא את מקומו בתקציב המדינה. "כל עוד אנחנו לא רואים בשטח טרקטורים המכשירים את המקום עליו מתוכנן להיבנות בית החולים החדש", אומרת ד"ר אסתר לוצאטו, "אז מבחינתנו, הפרויקט הזה לא קיים וממילא גם לא מתוקצב".
טעות שנשלם עליה
העובדה שפרויקטים רבים שמטרתם פיתוח הנגב וחיזוק מטרופולין באר־שבע מדשדשים ואינם יוצאים לדרך ולא נכללו תחת תקציב המדינה החדש", אומר ל"ידיעות הנגב" יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב, "משמעותה אחת - המשך מדיניות ההתמרכזות השגויה של מדינת ישראל. לנוכח התייקרות המשכנתאות והמשך עליית מחירי הדירות ולנוכח העובדה כי 80 אחוז ממשקי הבית אינם מסוגלים לרכוש דירה באזור המרכז, חיזוק אזור הנגב בהשקעות של תשתיות, תחבורה ציבורית, שירותי בריאות, והרחבת הזדמנויות התעסוקה של תושבי האזור, היא כורח המציאות והיא כלי חשוב ביכולתה של המדינה להתמודד עם משבר הדיור החמור בתולדותיה. המשך מדיניות המרכוז של המדינה היא טעות שכולנו נשלם עליה, גם תושבי הנגב".
בינתיים, נראה שההבטחות וההצהרות לגבי פיתוח הנגב נשארו על הנייר בלבד?
"אנחנו, תושבי האזור, חייבים להבין כי אין מדובר בצו הגורל, וכי החלטות גורליות שמתקבלות היום ישפיעו על עתידנו ועל עתיד ילדינו. מתוך כלל ההחלטות ניצבת החלטה אחת אשר עשויה לאפשר לאזור לבצע את קפיצת המדרגה הנדרשת כדי להפוך למרכז החדש של ישראל".
על איזו החלטה מדובר?
"הגיע הזמן שראש הממשלה יקבל החלטה אמיצה ברוח בן־גוריון להקים את נמל התעופה הגדול המדינה בנבטים שבנגב. בהחלטה זו בלבד יש בכדי לשנות את עתיד האזור והמדינה כולה".
יש בשורות לנגב
מנגד, יש גם מי שרואה את חצי הכוס המלאה. "זה לא קריטי אם המימון למיזמים כאלה או אחרים לא מופיעים בתקציב הדו־שנתי שהממשלה העבירה זה לא מכבר", אומר בני ביטון, יו"ר הרשות לפיתוח הנגב וראש עיריית דימונה, "כך למשל, הארכת כביש 6. נכון, שהמימון לא הוכנס לספר התקציב, אולם בשיחה שלי עם שרת התחבורה, מירי רגב, היא הודיעה לי כי היא מקצה לפרויקט הזה 800 מיליון שקל מהתקציב הכולל של משרד התחבורה. מדובר בכביש שיוארך עד לנבטים. זו בשורה לתושבי הנגב המזרחי".
מה בעניין הרכבת?
"בעניין הרכבת, הנושא נמצא בתכנון שיסתיים עד סוף 2024, תחילת 2025. המימון יבוא מתקציב המדינה, אף על פי שבמקביל השרה רוצה לתקצב ספציפית רכבת מתל־אביב לאילת. אולם עד שיאושרו התוכניות הסטטוטוריות, תוקם רכבת מהירה מ'צפע' עד תל־אביב וזה כבר אושר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה".
ולגבי שדה התעופה בנבטים?
"לאחרונה התכנסנו נציגים מהנגב ומהצפון ויש לנו תמימות דעים, לפיה על השדה להיות מוקם בנבטים. גם ראש הממשלה וגם שרת התחבורה מצדדים בכך. לעניות דעתי, מימון הקמת שדה התעופה לא אמור להיות בספר התקציב, אלא כתקציב נפרד. אבל גם אם כן, חשוב שהתקצוב ייעשה רק לאחר שהנושא ייסגר סופית גם עם צה"ל".
"לסיכום", אומר בני ביטון, "אנחנו מאמינים בשרת התחבורה שאמורה להיפגש עם כל ראשי הרשויות בנגב המזרחי ולתת מענה למספר פרויקטים הקשורים בתחבורה. כזכור, היתה אמורה להיות לנו פגישה עם השרה שנדחתה למועד אחר ובקרוב היא תצא אל הפועל".
לבסס את הנגב
בשבוע שעבר התכנסו כ־20 ראשי רשויות מהנגב ומהצפון באולם מועצת עיריית באר־שבע כדי לדון בקידום ההחלטה להקים את שדה התעופה הבינלאומי בנבטים.
כזכור, על פי נתוני דו"ח כדאיות כלכלית שהוזמן בשעתו על ידי הרשות לפיתוח הנגב ומטה המאבק למען הקמת השדה בנבטים, הצביע על כך, שעלות הקמת שדה תעופה ברמת דוד תעלה למדינה כ־20.6 מיליארד שקל, בעוד שהקמת השדה בנבטים תעלה למדינה כ־2.5 מיליארד שקל.
"הגיע הזמן", אמר בפתיחת הכינוס ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', "לקבל החלטה בן־גוריונית בנושא שיש לגביו הסכמה מקיר לקיר. כל בכירי משרד הביטחון היו בעבר אלופים בפיקוד דרום, הם מכירים את אתגרי הנגב, וחייבים להיות שותפים לביסוס עתידו על סמך היכרותם את באזור".
קראו גם:
כידוע, בממשלה הקודמת בוטלה ההחלטה להקים את שדה התעופה ברמת דוד, אך התנגדותה של מערכת הביטחון לחלופת נבטים מונעת עד כה את קידומו של פרויקט הקמת שדה התעופה הבינלאומי בנבטים.
לדברי יו"ר מועצת הנגב וראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, "שדה התעופה בנבטים הוא החלטה שתשנה את פני הנגב ותבטיח את עתידו ואת עתיד תושביו מאה שנים קדימה ולכן חשוב להיאבק עליה".
להוציא מכרזים
"לגבי פרויקט הרכבת הקלה מתחנת באר־שבע צפון לאתר ליקית", אמר השבוע ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), יו"ר הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב, "הצפנו את הנושא בדיון שקיימתי בוועדה בנושא 'התקדמות מעבר צה"ל דרומה', שכן חברת 'נתיבי ישראל' הציעה בעלות של כ־400 מיליון שקל לקצר את לוחות הזמנים להקמתה, דבר שביקשה הוועדה שייבחן ברצינות על ידי האוצר. הקמת שדה התעופה בנבטים הוא נושא שדחפתי עוד בתקופה שהייתי יו"ר מועצת הנגב ודאגתי לקדמו גם כשר במשרד הביטחון. כמובן, שאי הכללתו בתקציב המדינה, למעשה דוחף אותו לסוף סדר היום של הממשלה. מדובר כאן בנושא בעל חשיבות עליונה עבור הנגב ותושביו".
ח"כ ביטון גם ציין כי בחודש מרץ האחרון, בטרם הגשת התקציב, ערכה הוועדה בראשותו סיור תחת הכותרת "אתגרי מערכת הבריאות בנגב", שבמסגרתו הודגש כי יש להוציא לפועל ללא שיהוי שני מכרזים להקמה ולהפעלת בית החולים החדש.
מה הם אומרים?
במשרדי הממשלה טוענים כי הם משקיעים מיליוני שקלים בפיתוח הנגב ואושר תקציב ראוי/
מלשכתו של שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, נמסר כי "הממשלה אישרה תקציב ראוי לנגב ולגליל, בתוכו יש מספר פרויקטים משמעותיים שמתוכננים לקום בנגב, שחלקם, המצוינים בכתבה, כן מופיעים בספר התקציב. בנוסף, במשרד הנגב והגליל אמורים לבצע השקעות, גם אם אינם מופיעים בתוך שורה תקציבית, אלא יעברו בהחלטות ממשלה. השר יצחק וסרלאוף אינו אחראי על כלל הפרויקטים בנגב ובגליל. מדובר במשרד מתכלל, ולכן יש פרויקטים שאינם נמצאים תחת סמכות משרדו. אנחנו מעודדים את הממשלה להשקיע כמה שיותר בנגב ובגליל בתחומים רבים, ולשמחתנו, אנחנו רואים כי יש היענות והממשלה מתכוונת להשקיע באופן משמעותי בפרויקטים רבים בנגב ובגליל, ובכללם גם בפרויקטים שצויינו בפנייתכם".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "המשרד הגיע לסיכום עם משרד האוצר על הקצאת סכום חסר תקדים של 50 מיליארד שקל לשיפור תשתיות הדרכים ושיפור הבטיחות בדרכים במדינת ישראל. במסגרת זו, משרד התחבורה משקיע מאות מיליוני שקלים לפיתוח התשתיות בדרום הארץ, ובכללם שדרוג של כבישי אורך ורוחב, כבישים ראשיים וטיפול במוקדי סיכון. תוכנית פיתוח התשתיות של הנגב לשנים הקרובות תוצג בימים הקרובים".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "מדובר בתיעדוף ממשלתי. פרויקטים שטרם התקבלה לגביהם החלטת ממשלה, כדוגמת שדה התעופה בנבטים, מן הסתם אינם נכללים בספר התקציב".
