"יום יום על רמת דימונה, שם ניצבת היא נוגה, שזופה ושמה סימונה ומחכה לבן זוגה", כך כתב בשנות החמישים חיים שלמוני בשירו המפורסם "סימונה מדימונה", שהפך עד מהרה ללהיט שהושמע ללא הרף מעל גלי האתר. שישה עשורים אחר כך והקשר בין סימונה לדימונה עדיין קיים בדמותו של בר־קפה מדברי מיוחד במינו הנושא את השם "סימונה".
3 צפייה בגלריה
הזוג בוחבוט בסימונה". "רצינו שיהיה כאן כמה שיותר חיבור לטבע ולנוף שנשקף מכאן"
(אבירן מויאל)
את בית הקפה, הממוקם על שפת המדבר בפאתי העיר דימונה, פתחו לפני כשבועיים שירן לוי־בוחבוט ובעלה אבי בוחבוט, בני זוג צעירים וחדורי מוטיבציה וציונות, שמאמינים שזהו בדיוק המקום לשתות בו בנינוחות קפה ולהתנתק מטרדות היום של המציאות התזזיתית שאנחנו חיים בה.
"יש לי הרבה חלומות בחיים", מספרת השבוע שירן לוי־בוחבוט המתגוררת עם בעלה ובתם הלל בדימונה. "אני מפוצצת בהמון חלומות. תמיד חלמתי על מקום בוטיקי וחביב עם נוף ייחודי שנשקף ממנו. לאחר שלוש שנים בכפר הסטודנטים של 'איילים', הסתכלנו אבי ואני על הנוף המרהיב הזה, ואמרנו לעצמנו - למה שלא נקים כאן מקום כזה, מקום שנעים לקנות בו קפה בלי אווירה מלחיצה אלא באווירה ביתית ופתוחה".
טבע הדברים
הייחודיות של "סימונה" ניכרת בכל פינה. את המבנה שבו ממוקם הבר־קפה בנו לפני כ־15 שנה סטודנטים של עמותת "איילים" ועוד צעירים שעשו שנת שירות בכפר הסטודנטים בדימונה.
עד לאחרונה שימש המבנה חצר התרבות של הכפר והתקיימו בו הופעות, הרצאות ומגוון של פעילויות ואירועי תרבות. המקום נבנה מחומרים טבעיים בלבד, כמו לבנות אדמה, וגם כששופץ כדי לשמש בית לבר־קפה, נעשה שימוש רק בחומרים טבעיים. כך למשל, הבר עצמו מורכב מגזע עץ, המרפסת של המקום בנויה מסנדות ומעץ ממוחזר, והגג עשוי כפות תמרים.
המקום, שעל עיצובו הופקדה רויטל שלמון, אכן משדר נינוחות וחיבור לטבע. כאן אפשר לתפוס פינה ולעבוד במחשב הנייד על כוס קפה בלי שאיש יעיר לכם על כך, כאן אפשר גם לקיים פגישות עסקיות או סתם מפגש חברתי בלי לחץ של זמן. אפילו הכיסאות במקום מקנים תחושה של נינוחות."רצינו שיהיה כמה שיותר חיבור לטבע ולנוף שנשקף מכאן", מציינת שירן לוי־בוחבוט, "להשרות אווירה טבעית עבור כל מי שפוקד את המקום".
חתונת קורונה
שירן לוי־בוחבוט (31), הרוח החיה שמאחורי "סימונה - בר קפה מדברי", גדלה באשדוד, בת בכורה במשפחה בת ארבעה ילדים. היא למדה במערכת החינוך באשדוד ולאחר מכן התגייסה לצה"ל ושירתה בתפקיד לוחמת איסוף קרבי. בהמשך, יצאה לקצונה וסיימה את השירות הצבאי כשהיא מפקדת של פלוגת איסוף קרבי בדרגת סרן. אחרי שפשטה את המדים, יצאה, כמו מרבית הצעירים, לטיול שלאחר הצבא במזרח הרחוק, וכששבה ארצה עבדה בפנימייה לנערות בסיכון בקיבוץ כרמיה.
בהמשך למדה לימודי תואר ראשון בתקשורת במכללת ספיר והתמחתה בתחום הרדיו, ובמקביל, הייתה גם סגנית יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת ספיר.
בפעילותה באגודת הסטודנטים הכירה את מי שיהיה בעלה, אבי בוחבוט שהיה אז יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת קיי בבאר־שבע. ההיכרות הזו הובילה את שירן ואת אבי לעבור לדימונה, עיר ילדותו של אבי, שם שימשה שירן כמנהלת כפר הסטודנטים של עמותת "איילים". "מאז, אני דימונאית", מעידה לוי־בוחבוט על עצמה.
לוי–בוחבוט: "רצינו שיהיה כאן כמה שיותר חיבור לטבע ולנוף, להשרות אווירה טבעית עבור כל מי שפוקד את המקום"
בחודש יוני 2020 נישאו שירן ואבי, שהוא כיום מנהל אגף קהילה במרכז הקהילתי בדימונה. "החתונה שלנו הייתה חתונת קורונה", מספרת לוי־בוחבוט. "זו הייתה תקופת משבר הקורונה עם כל ההגבלות שהוטלו על הציבור, כולל הגבלה על מספר האורחים שהיה מותר אז לשתף באירוע. החתונה התקיימה בכפר הסטודנטים, במקום שבו הקמנו לאחרונה את המיזם שלנו. זה היה הכי יפה בעולם להתחתן במקום שבו הקמנו את הבר־קפה שלנו, כך על שפת המדבר. לא היינו צריכים לעשות מסע ארוך כדי להתחתן. נישאנו ממש קרוב לבית".
לפני שנתיים נולדה בתם הלל. "הבת שלנו היא גולת הכותרת", מדגישה לוי־בוחבוט, "והבר־קפה הוא הבייבי השני שלנו, שבימים אלה הוא קורם עור וגידים".
הימור גדול
להקים עסק חדש, לא משנה באיזה תחום, דורש לא מעט אומץ, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבר־קפה ועוד בעיר כמו דימונה, שכידוע לא בורכה בסצנה קולינרית מפותחת.
"צריך להיות משוגעים לדבר כדי להיכנס לתחום הקולינריה ללא רקע קודם", מאשרת לוי־בוחבוט. "אנחנו לא מתיימרים להיות מסעדה, אלא להעניק לאנשים שבאים לכאן אווירה מדברית נעימה. האוכל הוא לא העיקר, אלא האווירה הנינוחה. יש בזה הימור מאוד גדול להקריב זמן משפחתי ולהיות סביב המקום הזה כמעט בכל שעות היממה, גם אם אנחנו לא נמצאים פה פיזית בכל אותן שעות. השקענו את מיטב כספנו וזמננו בהקמת המיזם הזה. עמותת 'איילים' נתנה לנו גיבוי מלא לטובת הקמת המקום. כשבאנו עם הרעיון הזה, זכינו לתמיכה רבה ולעזרה כדי להגשים את החלום הזה".
ובכל זאת, עם כל הכבוד לאווירה הנינוחה והשקט והמדבר, מה מוצע כאן לטובתם של 'מיטיבי הלסת'?
"חוץ מקפה יש אצלנו ארוחות בוקר, פיצות טעימות בטירוף וקינוחים שונים. מדובר במקום שמזמין אותך לקחת רגע של נחת, סתלבט אמיתי. אין כמו לשתות קפה כשאתה יושב מול נופי המדבר. בשיא האובייקטיביות, אני יכולה לומר לך שזו התמונה הכי יפה בארץ. אני באמת מאמינה בזה".
מאמינים בנגב
ומה באשר למקור השם של הבר־קפה החדש? "הבר־קפה שלנו הוקם, כאמור, בשטח שבו פעלה בשעתו חצר התרבות של כפר הסטודנטים במשך כ־15 שנה", מסבירה לוי־בוחבוט. "לגבי בחירת השם של המקום, לא התלבטנו הרבה. מה יותר מתקשר לדימונה אם לא סימונה, גיבורת השיר המפורסם משנות החמישים והשישים? הקישור הזה בין דימונה לסימונה הוא מתבקש. אגב, גם שמה של חצר התרבות של כפר הסטודנטים היה סימונה, ואנחנו למעשה המשכנו בזה. זה גם מתחבר לנו עם האג'נדה שלנו שאנחנו רוצים לפתח את התרבות בנגב. אנחנו זוג של נגב ומאמינים בנגב. אנחנו לא מבינים איך אנשים לא מגיעים לאזור הזה".
קראו גם:
זה בדיוק העניין. מי אמור להגיע לכאן ולפקוד את המקום?
"המקום נועד קודם כל לפגישות של אנשים, אנשי עסקים, יזמים, אנשים שעושים את עבודתם עם המחשב הנייד שלהם או סתם מי שרוצה לשבת בצורה אינטימית וליהנות משתיית קפה וארוחה קלה על רקע נופי המדבר. רק לפני כשבועיים נפתח המקום וכבר זכינו שיגיעו לכאן קבוצות ממרכז הארץ שעצרו ושתו כאן קפה. אנשים שמגיעים לדימונה, בין שהם בדרך לאילת ובין שהם מטיילים באזור, מתעניינים בכפר הסטודנטים בפרט ובחייהם של הצעירים בדימונה. גם חבר'ה מדימונה מגיעים לכאן. אנחנו קהילה בתוך דימונה. האנשים שבאים לכאן הם למעשה השגרירים הכי טובים שלנו. אני רוצה להאמין שזה יחזיק".
צריך פה הרבה אמונה.
"כמי שמתעסקת בשיווק, אני מאמינה באווירה, בחוויה. אני מאמינה שאם מי שמגיע לכאן זוכה לחוויה, הוא יחזור ויספר לחברים שלו ולמכרים שלו על המקום הזה. אני יכולה להעיד על כך שיש לנו לא מעט ספקים שמעדיפים לבוא לכאן ולו רק בגלל השקט והאווירה כאן. באנו לעשות טוב לאזור הנגב ולמרחב שבו אנו חיים. אנחנו מקווים שזה יצליח ושנמשיך בכך ושיהיה בדימונה עוד מקום שבו אנשים יוכלו להיפגש וליהנות. לא באנו לכאן כדי לעשות כסף, לא באנו להתעשר. באנו לעשות טוב. באנו לעשות ציונות לשמה. אני ציונית בנשמתי. אנחנו זוג שמאמין בנגב ורוצה להקרין את יופיו של האזור לכלל הציבור".
ומה תרצי לעשות כשתהיי גדולה?
"הכוונה היא לפתח את המקום. שיהיה פה צוות מקצועי ומחויב לסיטואציה. אני רוצה שאנשים יכירו את המקום, ייהנו בו, ויצרכו אווירה שונה שמנתקת אותם מהיומיום הלוחץ".
בין העיר למדבר
אבי בוחבוט, בעלה של שירן לוי–בוחבוט, מספר על החזון שעומד מאחורי "סימונה". "אנחנו יודעים כמה זה לא פשוט לפתוח עסק בפריפריה. אני העזר שכנגד ותומך באשתי לאורך כל הדרך", מעיד על עצמו אבי המשמש מנהל אגף קהילה במרכז הקהילתי בדימונה.
"אני נמצא בתפקיד ציבורי והיא בקטע העסקי. אנחנו רוצים לייצר חיבורים של עיר ומדבר ומקום תרבות ופנאי נוסף ולפתח כאן תרבות מדברית", הוא מציין. "המיקום של 'סימונה' הוא משמעותי והוא הוקם בפאתי נחל דימונה על שפת המדבר. כל נופו של המדבר פרוס לעיני כל מי שמגיע לכאן. בסופו של דבר המדבר הוא חוף הים שלנו. היתרון שלנו הוא מציאת החיבור בין העיר למדבר. זהו קסמו של המקום. זו פנינה של העיר שלנו".
לדברי בוחבוט, "המטרה של המקום הזה היא להיות אבן שואבת לא רק לתושבי העיר, אלא לכל מי שמגיע לכאן מחוץ לעיר או מי שעובר פה בדרך לאילת. לצד החזון ששירן מובילה, יש כאן גם אתגרים לא פשוטים. אנחנו יודעים כמה זה לא פשוט לפתוח עסק בפריפריה. גם כמשפחה צעירה, אנחנו פועלים סביב השעון למען הצלחת ויישום החזון שלנו".
