בקיץ האחרון עמד יואב שמיר מול צומת דרכים בקריירה המקצועית שלו כמאמן כדורסל.
מצד אחד, הייתה לו אפשרות להמשיך עונה חמישית ברציפות בתפקיד עוזר מאמן בבני הרצליה, ומצד שני הגיעה הצעה להיות עוזרו של ליאור ליובין בהפועל באר־שבע/דימונה.
שמיר שם על כף המאזניים את שתי האופציות. על כף אחת עמד האתגר לעבוד בהרצליה, קבוצה שקיבלה כרטיס למפעל היורופקאפ, ובעיר שנמצאת מרחק של כשעת נסיעה מביתו במושב נתיב הגדוד בבקעת הירדן.
קראו גם:
בכף השנייה הייתה האפשרות להתקדם מבחינה אישית במועדון מהדרום שמתפתח מעונה לעונה, אבל כזה שגם נמצא כשעתיים נסיעה מביתו ושמצריך ללון בבירת הנגב לפעמים גם פעמיים בשבוע.
"בחרתי בבאר־שבע כי הציגו לי תוכנית קדימה לשנים הבאות, וזה דבר מאוד חריג בכדורסל הישראלי, ובטח ובטח כאשר מדובר בעוזר מאמן", מסביר שמיר מדוע בחר בקבוצה מהנגב. "זה נדיר להגיד דברים כמו 'אתה מתאים למערכת שלנו, ואנחנו רואים את ההמשכויות שלך במערכת'. זה משהו שמאוד קסם ומשך אותי להגיע לבאר־שבע. זה גם ביטל את עניין המרחק של העיר מהיישוב בו אני מתגורר. המרחק הפך ללא רלוונטי מבחינתי כי יש תוכנית להתקדם איתי קדימה לצד ראייה לטווח ארוך. זה משהו שמבדיל את מועדון הפועל באר־שבע משאר המועדונים בארץ".
נולד בעין גדי
שמיר (45) נולד בעין גדי וגדל בקיבוץ שנושק לים המלח עד סיום שירותו הצבאי. שנה לאחר שהשתחרר נרשם ללימודי חינוך גופני במכון וינגייט ועבר להתגורר במרכז.
עם סיום הלימודים החל שמיר לעבוד כמורה ומחנך כיתה בבית ספר "הדסים" ביישוב אבן יהודה, ובמקביל החל לעבוד כמאמן כדורסל, ענף בו שיחק כשהיה ילד ונער בקיבוץ. במשך השנים עברו הוא ורעייתו להתגורר במושב נתיב הגדוד בבקעת הירדן בגלל אילוצים במקום עבודתה של האישה.
את קריירת האימון שלו התחיל שמיר במחלקת הנוער של הפועל כפר־סבא. בשנת 2017 הוא מונה למאמן קבוצת הנוער של בני הרצליה, ואחרי שתי עונות קיבל את תפקיד עוזר המאמן בקבוצה הבוגרת. בין השאר שימש כעוזרו של מיקי גורקה, והשניים הובילו את הקבוצה מהליגה הלאומית חזרה לליגת העל במאי 2020.
בליגת העל עבד שמיר לצדם של שרון דרוקר ואורן אהרוני, והיה שותף לזכייה של הקבוצה בגביע המדינה בפברואר 2022.
במקביל לתפקידו בהרצליה עבד שמיר כעוזר מאמן נבחרת העתודה, והיה שותף לזכייתה של ישראל בשתי אליפויות אירופה תחת המאמן אריאל בית־הלחמי. שמיר גם היה סקאוט של נבחרת ישראל הבוגרת, ובשנים האחרונות משמש עוזר מאמן שני.
לשמיר יש ניסיון של שנה בלבד כמאמן ראשי בקבוצה בוגרת. בעבר אימן במשך עונה אחת את הפועל חוף השרון מהליגה הארצית. ("פספסנו עליית ליגה על מה שנקרא צעד וחצי", הוא נזכר השבוע).
"מודע לתהליכים לפני עזיבתו של ליובין"
בקיץ האחרון קיבל שמיר הצעה מראשי מועדון הפועל באר־שבע/דימונה אחרי שגיא קפלן, מי שהיה בעונה שעברה עוזרו של ליובין, החליט לקבל את ההצעה להיות המאמן הראשי של הפועל גלבוע/גליל.
"את ליאור אני מכיר כבר כמה שנים", מספר שמיר. "ראשי המועדון פנו אליי בקיץ אחרי שקפלן עזב. אמרו ל שאני יכול להחליף את קפלן, ובראייה עתידית אני יכול להיות מאמן ראשי של באר־שבע. זה מאוד קסם לי כי המטרה האישית שלי כבר הרבה שנים היא לאמן קבוצה בליגת העל".
היית בסוד העניינים בהחלטה של ליובין לעזוב מסיבות אישיות או שזה נפל עליך כרעם ביום בהיר?
"זה לא נפל עליי כרעם ביום בהיר. הייתי מודע לתהליכים שהתרחשו לפני הפרסום הרשמי על העזיבה שלו כי המערכת הכינה אותי. ויותר מזה: ליאור בעצמו הכין אותי. בתוך המערכת בנו כל מיני אפשרויות לתרחישים שונים לטווח הרחוק, ואחד מהם היה המינוי שלי למאמן אם ליאור היה עוזב בתום החוזה שלו בסוף העונה הנוכחית".
מבחינתו של שמיר מינויו למאמן ראשי בליגת העל זה הגשמת חלום גם בנסיבות בהן קיבל את התפקיד.
"אני מאוד נרגש מהאתגר שעומד מולי", הוא אומר בהקשר הזה. "מאוד נרגש מהאפשרות שסוף סוף אוכל לעשות מה שאני מתכונן אליו הרבה שנים. זה משהו שאני רוצה להצליח בו".
שמיר הגשים חלום בסיטאוציה מאוד מוזרה עם כמה משתנים לא שגרתיים. ישראל במלחמה, הוא מחליף מאמן שעוזב בפתאומיות ובעל כורחו, ומקבל סגל שעבר שינוי משמעותי בדמות שלושה זרים שעזבו מול שניים חדשים שהגיעו. מעבר לכך, המשחקים יתקיימו ללא קהל בשלב הראשון, ונראה כי תהיה חוסר שוויוניות בולטת בליגה כיוון שלקבוצות רבות יהיה מספר מצומצם של זרים.
"זה באמת מצב מוזר", הוא אומר. "עם תחילת המלחמה המועדון נאלץ לשנות קצת תוכניות, והנה פתאום ליאור עזב ושוב פעם צריך להתארגן. במקביל גם צריך לעשות שינויים בגלל הזרים שעזבו ואלה שהגיעו. אנחנו הישראלים מתרגלים מהר מאוד למצבים שלפעמים קיצוניים, מסתגלים מהר למצב ומתחילים לעבוד ולהסתכל קדימה. מבחינה אישית זה משהו שאני צריך ונדרש לעשות. אני צריך לקבל החלטות, לעשות התאמות וכמובן להישאר בדרך ובקו של המועדון למרות כל הסערות מסביב. בקטע הזה אני זוכה להרבה עזרה מהמועדון, אם זה מראשי הקבוצה ואפילו מהשחקנים הוותיקים, שיש לי עם חלקם היכרות מוקדמת".
איך תשפיע העובדה ששלושה זרים שהתחילו את העונה לא יהיו אתכם?
"אם זה היה קורה באמצע העונה אז זה היה משפיע מאוד. כיוון שהמשחקים עדיין לא התחילו יש לנו מרווח של זמן כדי להתכונן, מה גם שעניין הזרים שעזבו ואלה שהגיעו במקום זו תופעה שהתרחשה במרבית הקבוצות בליגה. אני מקווה שהזרים שהגיעו יעזרו לנו ללכת לכיוון שאליו רצינו".
מבחינת שחקנים ישראלים יש לבאר־שבע יתרון על קבוצות רבות?
"אני חושב בהחלט שכן. יש לנו יחסית הרבה שחקנים ישראלים טובים ששיחקו בשיטה שלנו והתפתחו תוך כדי השיטה, כמו ציפר, פריצקי וגם גלעד לוי, למרות שהוא הגיע רק בקיץ. איתם יש את הבסיס היציב שכולל את סגל, שוכמן וקולשוב. הסגל הישראלי שלנו ארוך יחסית לקבוצות אחרות, ואני חושב שזה משהו מאוד חיובי בשבילנו בהתחלת העונה ובהמשכה".
"מאמין בשיטה"
לא מעט ראשי קבוצות היו מעדיפים שפתיחת העונה תדחה בגלל סיבות רבות כמו סגלים חסרים, משחקים שצפויים להתקיים באולמות ריקים ללא קהל וגם בשל טענות כמו "למי יש חשק לשחק כדורסל כאשר כל יום מתים חיילים ויש שבויים בעזה".
שמיר לא אוהב את חוסר השוויוניות שצפוי, אבל מצד שני הוא מודע שזו הסיטואציה בה נמצא הענף בגלל המלחמה.
"כל הקבוצות צריכות להסתגל למצב ולנסות לעשות הכי טוב", הוא אומר בהקשר הזה. "קשה לשחק בלי קהל, אבל אנחנו נעשה את המקסימום כדי להיות קבוצה אטרקטיבית".
4 צפייה בגלריה
שמיר עם שחקניו במשחק אימון. "אנחנו ממשיכים להתנהל ולכוון למטרות שלנו כמו לפני המלחמה"
(צילום: הרצל יוסף)
יש כמה מאמנים שקוראים להקפיא את הירידות. מה עמדתך בעניין הזה?
"אין לי דעה ברורה. אני מאוד רוצה שהליגה תתחיל. אני חושב שיש היגיון בקריאות להקפיא את הירידות, ואני מאוד מבין את אותם מאמנים. אבל אני לא מתעסק בזה כי הסיטואציה שלי היא לדאוג לקבוצה שלי שתשחק בצורה הכי טובה".
איך אתה רואה את עצמך כמאמן ראשי טרי בסיטואציה המוזרה שנוצרה בקבוצה הן בגלל המלחמה והן בגלל עזיבתו הפתאומית של ליאור?
"פחות חשבתי על זה כי התרכזתי יחד עם הצוות לבנות קבוצה שתתאים למצב שקיים, אז אני פחות מתעסק בעצמי ואיך זה ישפיע עליי אלא מחפש פתרונות. אני מאוד רוצה להמשיך את הקו של ליאור. אני מאוד מאמין בשיטה ובשחקנים שנבחרו. עכשיו צריך להוסיף קצת חלקים לפאזל הזה כדי שניתן עונה טובה. אני מאוד נרגש להיות מאמן ראשי ומאוד מוכן לאתגרים הרבים".
אפשר להציב מטרות בעונה כזו?
"המועדון בכל שנה מציב מטרות, וזה גם אחד הדברים שמשך אותי להגיע לכאן. המטרה שלנו היא לסיים באחד מששת המקומות הראשונים בסיום הליגה הסדירה, ולקבל בזכות כרטיס לאירופה. זו המטרה שהצבנו לשחקנים. זו גם המטרה של הבעלים ושל הצוות המקצועי. אנחנו ממשיכים להתנהל ולכוון למטרות שלנו כמו לפני המלחמה. נכון שזו לא הולכת להיות עונה רגילה אבל המטרות קיימות כדי שיהיה לאן לשאוף. מטרות זה תנאי לתחרותיות, גם בין עצמנו וגם לליגה".
עד כמה מאוכזבים במועדון מהעובדה שהקבוצה לא תשחק העונה באירופה?
"מאוכזבים מאוד. אני חושב שלשחק פעמיים בשבוע, פעם בליגה ופעם באירופה, זה חלק מההתפתחות של המועדון. המערכת נבנתה למצב הזה, והמועדון כבר מכיר את זה מהעונה הקודמת. אני יודע שראשי הליגה הצפון אירופית מאוד רצו שנשתתף ואפילו היו מוכנים לחכות לנו, אבל לצערי המלחמה מנעה את זה. אני מאוד מקווה שנשחק בעונה הבאה באירופה".
זה גם השפיע מבחינה מקצועית כי התכוננתם לשחק בשתי מסגרות ובין השאר לחלק דקות משחק בין שחקנים?
"יכול להיות שהליגה הישראלית תכריח אותנו לשחק באותה צורה שרצינו לשחק באירופה כי יהיו הרבה שבועות בהם נצטרך לשחק בארץ פעמיים בשבוע, ואז צריך יהיה לחלק דקות, ולנהל את הקבוצה בראייה של מעבר למשחק הקרוב. הליגה הישראלית מאוד תחרותית בשנים האחרונות וכל משחק קובע ומאוד משמעותי. אני מאוד מקווה שכולם יהיו בריאים ומוכנים למאמץ שצפוי. אני מקווה שיהיה שקט ושנוכל לחזור לשפיות וליהנות מדברים פשוטים כמו כדורסל. גם הכדורסל אמור להחזיר איזו מידה של שפיות בארץ".
