צהרי שישי, סוף חודש יוני 2013. לפני עשר שנים בדיוק. בחצר ביתם של חיים ופלורה ברדה יושב בנם אליניב עם חברים מעולם הכדורגל.
זה היה ימים אחדים לאחר שהשחקן חתם על חוזה לשלוש עונות בהפועל באר־שבע אחרי קריירה מרשימה מאוד באירופה.
קראו גם:
נהנים מאוויר נעים יחסית לחודש קייצי ומדברים בחצר על הפועל באר־שבע. אליניב מבקש לשמוע מה היה בעונה שעברה ואיך הדברים מתקדמים עד עתה.
תוך כדי שיחה ברדה מזפזף בנייד בין אתרי הספורט השונים וקורא כי אחד משחקני באר־שבע בדרך החוצה מהקבוצה.
ברדה מנסה להבין מהחברים שיושבים סביב השולחן לפשר העניין, ואלה מסבירים כי השחקן המדובר לא נהנה, בלשון המעטה, מהיחס שהוא מקבל בחדר ההלבשה.
ברדה תופס את הראש בשתי ידיו ואומר: "אני אעשה הכל כדי שדברים כאלה לא יהיו יותר אצלנו. הכי חשוב זה חדר הלבשה חזק. רק אם נהיה אגרוף אחד ורק אם נהיה ביחד, נצליח. אתן את הכל כדי שזה יהיה".
כשלושה שבועות אחרי אותו מפגש שנערך בביתם של חיים ופלורה ברדה, חזרה הפועל באר־שבע ממחנה אימונים בפולין.
המאמן אלישע לוי סיפר בהתלהבות שהיה מחנה מצוין, אבל משפט אחד של לוי נחקק בזיכרונם של רבים: "ברדה עשה לנו חדר הלבשה חזק. זה יהיה הבסיס שלנו בעונה הקרובה. מכאן אנחנו ממשיכים הלאה".
וזו בהחלט הייתה עונה מצוינת אחרי ששתי עונות ברציפות קודם לכן באר־שבע נשארה בליגה רק במחזור הסיום.
ברדה עמד במילה שלו. מי שמונה לקפטן הקבוצה עם הצטרפותו הוביל את באר־שבע לעשור מרשים בשלל התפקידים שלו: שחקן, עוזר מאמן, מנהל מקצועי ומאמן ראשי.
זה היה כמו באגדות. שחקן בית שנולד וגדל בבאר־שבע הופך לסופרסטאר ברמה ישראלית ואירופאית, חוזר לעיר הולדתו אחרי קריירה מצליחה. במהרה הוא הופך למנהיג בלתי מעורער, שעושה את השחקנים שלידו ליותר טובים, ומסייע לאלונה ברקת לשבור את תקרת הזכוכית ולהביא לנגב שחקנים מהשורה הראשונה.
"סגירת מעגל"
בערב שני, 24 ביוני 2013, חתם ברדה על חוזה לשלוש עונות בהפועל באר־שבע אחרי משא ומתן לא פשוט בין הצדדים. ברדה חתם על חוזה שקיבל בפקס שנשלח אליו לבלגיה, שם היה לצורך השלמת הסידורים האחרונים לפני חזרתו לישראל.
ברדה נחת בישראל ארבעה ימים לאחר החתימה הרשמית. החלוץ הוצג במסיבת עיתונאים נוצצת, ולאחריה הצטרף לאימוני הקבוצה.
"כמועדון בהתפתחות חיפשנו שחקנים שהם סמלים, שקשורים למועדון ושיעזרו לנו להוביל אותו קדימה", אמרה השבוע הבעלים של הפועל באר־שבע, אלונה ברקת, על ההחלטה להחתים את ברדה. "כשהאפשרות של ברדה עלתה אחרי שנים רבות ששיחק בחו"ל, היה לנו ברור שברדה ישחק רק בהפועל באר־שבע כאשר הוא יחזור הביתה".
ברקת מספרת שאחרי שיחה עם ברדה הבינה את התשוקה, האמונה והרצון להחזיר בחזרה לעיר שלו, והיה לה ברור שהדברים יסתדרו בין הצדדים.
"אליניב הדביק באמונה שלו ובתשוקה שלו את כל המועדון", אומרת ברקת. "אנחנו שמחים שהמועדון כבר עשור נאבק על תארים, משחק במפעלים האירופאיים, וממשיך להציג את החזון, הערכים והנשמה של אליניב".
ומה אומר ברדה עצמו? "במבט אחורה ברור שאני מרוצה", אמר השבוע ברדה ל-Mynet Beersheva. "אפילו לא דמיינתי שנגיע להישגים כאלה, ובטח שלא דמיינתי שאהיה המאמן של הקבוצה כי תמיד חשבתי על הכיוון של המנהל המקצועי. לא דמיינתי שנזכה בשלוש אליפויות ברציפות, בשני גביעים, ושנשחק ארבע פעמים בשלב בתים באירופה. הגענו להישגים מטורפים שלא חלמתי עליהם כשהגעתי לקבוצה לפני עשר שנים. מבחינתי, החזרה הייתה צעד נכון גם לי באופן אישי, גם לקבוצה וגם לעיר".
ברדה אומר שלפני שחזר מבלגיה, המטרות של באר־שבע היו אחרות כי הקבוצה נשארה בליגה שנתיים רצופות רק במחזור האחרון, ואחרי שהגיע, המטרות בכל עונה היו לזכות בכל התארים.
"בשנים האחרונות, טפו טפו טפו עמה יעמיק, אנחנו מתמודדים בכל עונה למעלה, וכל שנה מגיעים לאירופה", הוא אומר.
על המשך דרכו בבאר־שבע, אומר ברדה כי "מאז שהגעתי אני רוצה לעשות את הכי טוב שאפשר עבור המועדון. זה היה גם כשהייתי שחקן וגם כשאני מאמן. הבאתי את כול כולי, כל נשמתי וכל לבי, תרתי משמע, להפועל באר־שבע. אני רוצה שתושבי העיר יהיו גאים בקבוצת הכדורגל שלנו, ויילכו תמיד עם ראש מורם".
ברדה חזר הביתה אחרי שש עונות חלומיות בגנק תוך שהוא מוותר על סכומי כסף גדולים והמשך קריירה באירופה.
זה לא היה פשוט בשביל שחקן שבנה עשור קודם לכן קריירה משובחת בארץ (הפועל תל־אביב ומכבי חיפה), ובעיקר בבלגיה, שם זכה במשך שש עונות באליפות ובגביע, ואף שיחק בשלב הבתים של ליגת האלופות. ולמרות הכל, ברדה החליט להתנתק מהטוב והשפע המקצועי והכלכלי, ולחזור לאפרוריות של עיר הולדתו.
לוותיקים שבקרב אוהדי הכדורגל בישראל חזרתו של ברדה לבאר־שבע אחרי כמה עונות מצוינות באירופה מזכירות סיטואציה דומה עם אלי אוחנה ובית"ר ירושלים.
אוחנה, שחקן בית של בית"ר ואחד הסמלים של המועדון, שיחק ארבע שנים בקבוצת מכלן בליגה הבלגית. הוא זכה עם קבוצתו בשנת 1988 בגביע אירופה למחזיקות גביע לאחר שכבש בחצי הגמר ובישל את שער הניצחון במשחק הגמר נגד אייאקס.
כמה חודשים לאחר מכן הניף אוחנה עם חבריו במכלן את הסופר־קאפ האירופי. בתום העונה זכה אוחנה בפרס "בראבו" שמוענק לשחקן הצעיר המצטיין באירופה. שנה מאוחר יותר היה שותף לזכייתה של מכלן באליפות ראשונה אחרי 41 שנה.
בקיץ 1991, אחרי ארבע עונות מצוינות בבלגיה, חזר אוחנה לישראל וחתם בבית"ר ירושלים לאחר שהקבוצה ירדה לליגה השנייה.
בעונתו הראשונה בירושלים הוביל אוחנה את הקבוצה להעפיל חזרה לליגה הבכירה כאשר כבש 17 שערים בליגה השנייה.
עונה לאחר מכן (1992-1993) היה אוחנה שותף מרכזי בזכייתה של הקבוצה באליפות, זאת עונה אחת לאחר שעלתה לליגה הבכירה. אוחנה כבש באותה עונה 14 שערי ליגה.
בעונת 1996-1997 זכה אוחנה באליפות שלישית במדי בית"ר ונבחר בפעם השנייה לכדורגלן העונה בישראל.
בקיץ 1999 מונה אוחנה למאמן בית"ר ירושלים. הוא הוביל את הקבוצה למקום החמישי בליגה ולגמר גביע המדינה בו הפסידה להפועל תל־אביב בפנדלים. בסיום העונה הוא מונה למאמן בני יהודה.
בקיץ 2003 אוחנה קיבל שוב את תפקיד המאמן של בית"ר ירושלים, ושוב הוביל את הקבוצה לצמרת הליגה ולהופעה בזירה האירופית.
"אני אחד שמאמין שלאנשים טובים, או במקרה שלנו כדורגלנים טובים, יקרו דברים טובים", אמר השבוע אוחנה ל-Mynet Beersheva. "ברדה הוא אדם נפלא וכדורגלן משכמו ומעלה. הוא הצליח מאוד בצעד שעשה כשהחליט לחזור הביתה בגלל מה שאמרתי על אנשים טובים".
אוחנה סבור שברדה הצליח לעשות שינוי ענק בבאר־שבע מכמה סיבות.
"הוא חזר הביתה בעיתוי מצוין", מסביר אוחנה. "אלה היו כבר השנים שאחרי שכר הלימוד שאלונה ברקת שילמה. היא כבר הבינה יותר ויותר את ענייני הכדורגל, וגם הייתה נכונה להשקיע כדי לקדם את הקבוצה. מעבר לכך, הגיעו שחקנים טובים, והאווירה וסביבת העבודה היו מצוינים. כל המעטפת הייתה ערוכה ומוכנה, ואז אליניב עם כל העוצמות שלו עשה את השינוי הגדול".
אוחנה סבור שיש קווים דומים בין חזרתו מבלגיה לירושלים בשנת 1991 לחזרתו של ברדה לבאר־שבע בשנת 2013.
"שנינו חזרנו הביתה מרצון, ושנינו לא מצטערים כי המהלך הצליח מאוד", אומר אוחנה. "אני עוקב מקרוב אחרי אליניב וכיף לי לפרגן לו. הוא הצליח כשחקן ועכשיו התחלת הקריירה שלו כמאמן מאוד מבטיחה. אני מאחל לו שבשנים הקרובות יעשה אליפות כמאמן הפועל באר־שבע ויסגור מעגל. זה מגיע לספורטאים ולאנשים מהסוג שלו".
בכל הזדמנות מאז שהגיע חזרה לארץ ביוני 2013 מתעקש ברדה להזכיר כי הגיע לבאר־שבע שלא כברירת מחדל. מבחינתו, הוא זכה, כי הרי לא כל אחד זוכה לסגור מעגל.
"זו עבורי סגירת מעגל לאחר שעזבתי את באר־שבע לפני 11 שנה, והיום אני מרגיש שאני חוזר הביתה", אמר בזמנו ברדה לאחר החתימה על החוזה. "דחיתי הצעות עם שכר כפול מזה שארוויח בבאר־שבע כדי ללכת עם הלב ולחזור למקום בו גדלתי ושתמיד היה עבורי בית. לא הרבה שחקנים מצליחים לחזור למקום שבו התחילו את הקריירה, ואני מרגיש בר מזל שהצלחתי לעשות זאת".
ברדה הגיע לבאר־שבע אחרי שהקבוצה עברה שתי עונות קשות מאוד. בעונת 2011-2012 האדומים נשארו בליגה רק במחזור האחרון לאחר ניצחון ביתי 1:3 על בית"ר ירושלים. גם בעונה לאחר מכן באר־שבע הסתבכה בתחתית, והבטיחה שוב את ההישארות במחזור האחרון לאחר ניצחון במשחק חוץ 0:3 על מכבי נתניה. בעקבות הניצחון, סיימה באר־שבע במקום השמיני, ושלחה את נתניה לליגה השנייה.
"שחקן מקצוען שהוא גם מנהיג אמיתי"
"אני לא יכול לשכוח את התחושות הטובות שיצר אצלי אליניב במהלך מחנה האימונים של הפועל באר־שבע שנערך בפולין בקיץ 2013", אמר אלישע לוי ל-Mynet Beersheva. "כבר מההתחלה הבנתי שמדובר בשחקן מקצוען שהוא גם מנהיג אמיתי".
לוי שמח לגלות שהדברים שהוביל ברדה באו לידי ביטוי על המגרש באותה עונה, וכמובן אחר כך בתהליך המשמעותי שהביא את הפועל באר־שבע לצמרת הכדורגל הישראלי.
"מבחינתי", מוסיף לוי, "הכל התחיל במשחק המכונן במחזור הסיום בעונה קודם לכן עם הניצחון הגדול 0:3 על מכבי נתניה. אחרי אותו ניצחון היה ברור במועדון שאם רוצים להחזיר את באר־שבע לצמרת הכדורגל, צריך לעשות צעדים ושינויים משמעותיים. בפגישת עבודה שקיימתי עם אלונה ברקת כמה ימים אחרי המשחק בנתניה אמרתי שמועדון בסדר גודל של הפועל באר־שבע לא יכול להמשיך ולדשדש. אמרתי שצריך לעשות מעשה: להביא שחקנים שוברי שוויון שיצעידו את הקבוצה קדימה, ויהפכו אותנו למועדון גדול".
השם הראשון שעלה במועדון היה אליניב ברדה. "החלטנו שנעשה הכל כדי להחזיר אותו", נזכר לוי. "ידענו שאם נביא אותו יבואו אחריו עוד שחקנים טובים, וזה אכן קרה. אחריו הצלחנו להביא גם את מאור בוזגלו, שפרח אצלי בבני סכנין. שמחתי מאוד שאלונה הצליחה להחתים את ברדה, ומהרגע שהוא הצטרף לקבוצה, זה היה משהו אחר".
לוי אומר שההחתמה של אליניב לא הייתה תחת הכותרת של להחזיר לגיונר בשלהי הקריירה, אלא משהו שונה.
" ברדה חזר לבאר־שבע כשהוא בשיאו, וחתם כאן למרות שהיו לו הצעות מפתות מאירופה", מסביר לוי. "אבל זה לא היה רק הקטע המקצועי. ברדה תרם מאוד גם במישור המנטלי והחברתי. כבר במחנה האימונים בפולין ראיתי איך הוא משפיע על החברים ואיך הוא מלכד את חדר ההלבשה. בערבי הגיבוש שעשינו במחנה אליניב תמיד היה מוביל".
לוי אומר כי הוא מהר מאוד הבין שיש בקבוצה שובר שוויון מקצועי ומנטלי שיכול להוביל את המועדון קדימה. וזה אכן מה שקרה מאז שהגיע.
"באופן אישי, אני שמח שהיה לי חלק קטן בהפיכתה של הפועל באר־שבע לאחת משלוש הקבוצות הטובות והחזקות בישראל בעשור האחרון", סיכם לוי.
רף הציפיות עלה
החתמתו של ברדה בקיץ 2013 העלתה בצורה משמעותית את רף הציפיות במועדון, במיוחד אחרי שתי עונות מסויטות. המטרה הייתה להפוך לקבוצת צמרת בכדורגל הישראלי.
ברדה ענה על הציפיות. את עונתו הראשונה בקבוצה לאחר החזרה מבליגה הוא סיים עם שבעה שערים, וסייע לבאר־שבע לסיים את העונה במקום השני, שהוביל להשתלבות במוקדמות הליגה האירופית 17 שנה בדיוק אחרי ההופעה האחרונה של האדומים במסגרת הזו. מאז הוביל ברדה במשך עשר שנים ברציפות את באר־שבע בכל קיץ למוקדמות של מפעל אירופי כזה או אחר.
בעונת 2014-2015 הבקיע ברדה שמונה שערים, כולל שלושער בלתי נשכח בניצחון הביתי 2:3 על מכבי תל־אביב. באר־שבע סיימה את העונה במקום השלישי, ושוב העפילה למוקדמות הליגה האירופית.
באותה עונה באר־שבע גם העפילה לגמר גביע המדינה מול מכבי תל־אביב שהסתיים בתבוסה 6:2.
בראיון שהעניק לאחר התבוסה הקשה אמר ברדה שאם באר־שבע תהיה בכל עונה קרוב למקומות הראשונים, התארים יגיעו בסופו של דבר ועמם גם הגאווה של הקהל.
וזה אכן קרה. באר־שבע עם ברדה כשחקן וכמאמן זכתה בשלוש אליפויות ברציפות, בשני גביעי מדינה, בשלושה גביעי אלוף האלופים, בגביע הטוטו, ושיחקה שלוש פעמים בשלב הבתים בליגה האירופית ופעם בשלב הבתים בקונפרנס ליג.
למעשה כבר בעונת 2015-2016 הושלמה המשימה מבחינתו של ברדה. מי שהיה אחד הלגיונרים הטובים של הכדורגל הישראלי קיבל את התואר הלא רשמי "השחקן שהפריח את הנגב אחרי בצורת ארוכה".
החלוץ היה שותף לזכייתה של הפועל באר־שבע באליפות המדינה השלישית בתולדותיה, והראשונה לאחר 40 שנה. בעונה זו כבש ברדה 14 שערים, והיה סגן מלך השערים של ליגת העל בצוותא עם ניקיטה רוקאביצה ושלומי אזולאי. ברדה גם נבחר לכדורגלן העונה בישראל.
גם בעונה לאחר מכן ברדה היה שחקן דומיננטי בבאר־שבע. למרות שסבל מפציעה בשלבים רבים של העונה, הוא כבש חמישה שערים ב־21 הופעות בליגה, ועזר לקבוצה לזכות באליפות שנייה ברציפות, בגביע אלוף האלופים ובגביע הטוטו.
בנובמבר 2017 נפגע ברדה מכדור במהלך אימון והתמוטט על כר הדשא. ב־14 בינואר 2018, בעודו ממתין לתוצאות הבדיקות שעבר, שייקבעו אם הוא יוכל לחזור לשחק, מונה ברדה זמנית לעוזרו של ברק בכר. בתום העונה היה שותף החלוץ לזכייה באליפות שלישית ברציפות.
במחזור האחרון של העונה נכנס ברדה כמחליף בדקות הסיום בניצחון 1:6 על מכבי נתניה לאחר יותר מחצי שנה שלא שיחק. היה זה המשחק האחרון במדי באר־שבע, ולאחריו פרש ממשחק פעיל.
בסך הכל שיחק ברדה עשר עונות בהפועל באר־שבע והוא מדורג במקום החמישי בטבלת מלך השערים של המועדון בכל הזמנים עם 53 שערי ליגה.
לאחר הפרישה ממשחק, שימש ברדה כעוזר של ברק בכר ושל יוסי אבוקסיס, ובהמשך, מונה לתפקיד המנהל המקצועי.
ב־1 במרץ 2022, אחרי פיטוריו של רוני לוי, קיבל ברדה את משרת המאמן הזמני. ברדה חשש מעט מהרעיון, ובני משפחתו סברו שבמצבו הבריאותי זה לא רעיון טוב, אבל הוא מבחינתו היה נחוש לחזור לכר הדשא אחרי שהיה בתפקיד משרדי בדמות מנהל מקצועי. בהדרכתו של ברדה הקבוצה סיימה את העונה במקום השני וזכתה בגביע המדינה.
ברקת רצתה מאוד שברדה יהפוך למאמן קבוע והציעה לו חוזה לשנתיים, אלא שברדה היסס לא מעט. הוא התלבט מאוד, ובכלל לא היה משוכנע שהוא רוצה את כאב הראש הזה. אחרי משא ומתן לא פשוט, ברדה הסכים לקבל את התפקיד המאתגר והלא פשוט.
ברדה הוביל את הקבוצה בקיץ 2022 לזכייה בגביע אלוף האלופים וגם לשלב הבתים בקונפרנס ליג. את הליגה סיימה באר־שבע במקום השני.
"דמות משפיעה"
לא רבים יודעים אבל מי שהגה את הרעיון להחזיר את ברדה הביתה היה מאמן השוערים הוותיק גיורא אנטמן.
בקיץ 2012 חתם אלישע לוי כמאמן הפועל באר־שבע אחרי קריירה ארוכה ומוצלחת עם מכבי חיפה. לוי הביא עמו את מאמן השוערים שעבד איתו בחיפה: גיורא אנטמן, שהיה באותה תקופה גם מאמן השוערים בנבחרת ישראל תחת הדרכתו של אלי גוטמן.
6 צפייה בגלריה
גיורא אנטמן ואלישע לוי. מאמן השוערים ערך שיחות נפש רבות עם ברדה לפני החתימה בב"ש
(צילום: ישראל יוסף)
"אני לא רוצה לדבר בשבחי עצמי", אמר השבוע אנטמן ל-Mynet Beersheva, "אבל ממרום ניסיוני למדתי דבר או שניים בכדורגל. כשהגעתי עם אלישע לוי לבאר־שבע אמרנו שהמודל של באר־שבע צריך להיות מכבי חיפה. הצעתי ללוי ליישם כאן דברים שהיו בסיסיים בחיפה, כמו אנליסט, ארוחות צהרים משותפות, ועוד. מעבר לכך, היה ברור שהכי חשוב זה שחקנים שוברי שוויון".
אנטמן מספר שבמהלך האימונים של נבחרת ישראל הוא התחבר מאוד לברדה, שהיה אז שחקן נבחרת, ובין השניים התנהלו לא מעט שיחות נפש.
"התרשמתי מהעובדה שהוא הגדיל ראש באימונים", נזכר אנטמן. "ברדה היה מתעניין, שואל, ובעיקר עובד נפלא על כר הדשא. גם בנבחרת הוא היה שחקן דומיננטי בחדר ההלבשה. ברדה היה דמות משפיעה, כזה שיכול לשכנע את החברים ללכת בדעתו. אחרי שהגעתי לבאר־שבע אמרתי לעצמי ששחקן כזה, ובעיקר כשהוא שחקן בית, יכול לעשות שינוי עצום בקבוצה".
אנטמן מספר כי באחת השיחות שניהל עם ברדה במהלך אימוני הנבחרת הוא שאל את השחקן על האפשרות שיחזור הביתה לבאר־שבע.
"ברדה אמר לי שזה עובר לו בראש, והעריך שהמשא ומתן לא יהיה פשוט בגלל השכר הגבוה שלו בבלגיה", מספר אנטמן. "הייתי מעורה בצורה מינורית במשא ומתן, ואני יכול להגיד שברדה ויתר על הרבה כדי לחזור הביתה".
אנטמן אומר כי הוויתור של ברדה, מצד אחד, והמאמץ של ברקת, מצד שני, השתלמו לשני הצדדים, ואף אחד לא מצטער על הצעדים שעשה.
"ההוכחה הכי טובה לכמה ברדה הוא דמות נערצת, משמעותית ומשפיעה בחדר ההלבשה היא היחס שהוא זוכה משחקנים מובילים בעולם. טיבו קורטואה וקווין דה־בריינה, ששיחקו עמו בעבר, נמצאים עם ברדה בקשר עד היום וממש מעריצים אותו", אומר אנטמן. "מי שיכול לפגוש את השחקנים האלה ולשאול אותם מה אליניב ברדה עבורם יקבל תשובה ממנה יבין עד כמה האיש בעל מטענים גדולים בחדר הלבשה".
"גדול שחקני הקבוצה בכל הזמנים"
כאשר פרשן הכדורגל אורי אוזן התבקש להתייחס לתופעת ברדה, הוא אמר שקודם כל ברצונו להתייחס לנושא שנקרא שחקני בית.
"בשנים האחרונות נוטים אצלנו לא בדיוק להתייחס בכבוד לעניין שנקרא 'שחקני בית'", סבור אוזן. "אני אומר שהחזרה של ברדה לבאר־שבע בפוזיציה של שחקן בית שגדל וצמח כאן הייתה סופר משמעותית לכל סיפור ההצלחה. מדובר במנהיג מצוין ובשחקן כדורגל מעולה שעשה את אלה לידו לטובים יותר. מעבר לכך, הוא סייע לאלונה ברקת לשבור את תקרת הזכוכית בדרכה לצרף שחקנים בכירים".
מבחינתו של אוזן, לא מדובר בחזרה שגרתית של שחקן מאירופה לקבוצת נעוריו. "אני מניח שלפני שברדה חזר לבאר־שבע הוא קיבל הצעות מכובדות מקבוצות באירופה ובישראל כי הוא היה אז בשיאו", מוסיף אוזן. "ברדה אמר 'לא' לכולם ומבחינתו רצה לחזור למקום שגידל אותו. ברדה האמין מאוד שהוא יוביל את השינוי, כך שזה היה משמעותי בכל התהליך הזה".
אוזן אומר שהוא עוקב אחרי קריירת האימון של ברדה, ובעיניו, הוא עושה עבודה מדהימה.
"ברדה בהחלט הפתעה טובה בקטע הזה", סבור אוזן. "בעיניי הוא מדהים. זו בהחלט הפתעה גדולה. אם הוא יידע להמשיך בדרך, בגישה ובהתנהלות שלו, ברדה יכול לכתוב פרק באותיות זהב בהיסטוריה של באר־שבע: אחד שלקח אליפות כשחקן וכמאמן בקבוצת האם שלו".
השדר והפרשן נדב יעקבי מערוץ הספורט משוכנע שברק בכר הוא המאמן שחתום על השנים הכי יפות בהיסטוריה של הפועל באר־שבע, שכללו שלוש אליפויות רצופות. "אבל עם כל הכבוד לברק", מסייג יעקבי, "בלי אליניב ברדה זה לא היה קורה".
יעקבי אומר שהחזרה של ברדה לבאר־שבע, עשר שנים אחרי שעזב אותה כשחקן צעיר ואחרי שש שנים מופלאות בגנק הבלגית, היא אחד הרגעים החשובים ביותר ב־74 שנות המועדון.
"זה היה הרגע בו נקבע בעצם העתיד של הפועל באר־שבע", אומר יעקבי. "העתיד נקבע בזכות ההחלטה של אליניב לחזור לכור מחצבתו. עד אז זו הייתה קבוצה שמעטים מהשחקנים הבכירים של ישראל הסכימו להגיע אליה. ואם כן, אז רק תמורת שכר מנופח שלא היו מקבלים בשום מקום אחר. "מס באר־שבע", כינו זאת".
יעקבי מזכיר כי למרות שאלונה ברקת כבר הייתה הבעלים, לקבוצה נדבקה סטיגמה שלילית. הוא גם זוכר איך באותן שנים האוטובוס של הקבוצה היה חוזר לעיר אחרי משחקי חוץ כמעט ריק כי כל שחקני הרכש התגוררו במרכז.
"בעונת 2012־2013, האחרונה לפני שברדה חזר, באר־שבע ניצלה מירידה במחזור האחרון. ואז אליניב חזר והכל השתנה", מזכיר יעקבי. " החזרה שלו העירה את האוהדים הרדומים. לפתע אנשים ראו אור בקצה המנהרה אחרי שנים ארוכות של חושך. ולא פחות חשוב, החתימה של ברדה שכנעה שחקנים בכירים שיש עתיד בנגב. הרי ברור שאם לא הנוכחות של ברדה, אין סיכוי שמאור בוזגלו היה מדרים לבאר־שבע".
יעקבי, כמו רבים, סבור שאליניב ברדה היה הדבק שחיבר את כל חלקי הפאזל ביחד. "הוא היה המנהיג על המגרש ובחדר ההלבשה, והכוכב הכי גדול עבור האוהדים", מסביר יעקבי. "ושלא כמו כוכבים בקבוצות אחרות, אליניב היה ונשאר בשר מבשרה של העיר. זו הקבוצה שהוא גדל בה, זו הקבוצה שאותה הוא אהד כל חייו, וזו הקבוצה היחידה בישראל שאליה הוא רצה לחזור, למרות שהיו לו הצעות קוסמות יותר".
יעקבי אומר כי זה לא היה מובן מאליו ולא רק בשל העניין הכספי, אלא מהסיבה הפשוטה שברדה חזר לקבוצת תחתית, עם המון בעיות מקצועיות.
"מי העלה אז על דעתו שבתוך שלוש שנים הפועל באר־שבע תזכה באליפות?", שואל/אומר יעקבי. "ובכן, היה אחד כזה. ברדה הדהים את אלונה ברקת כשחתם על החוזה בקיץ 2013 כשדרש להכניס סעיף של מענק אליפות. זה נשמע אז הזוי, אבל ברדה האמין בעצמו, ואולי גם ראה את הנולד. היה משהו באופטימיות הזו, שאז נראתה כמו הזייה. בסופו של דבר האופטימיות הזו יצרה את הרוח החדשה של הפועל באר־שבע. אותה רוח שהובילה לעשור בו הקבוצה זכתה בשלוש אליפויות, בשני גביעים, ורשמה כמה נצחונות סנסציוניים באירופה. ברדה היה שותף לכולם: כשחקן, כעוזר מאמן וכמאמן".
"ברדה הוא גדול שחקני הקבוצה בכל הזמנים", משוכנע יעקבי. "האיש ששינה את ההיסטוריה של הפועל באר־שבע".
