עוזי פרץ ז"ל בן ג'ולייט ואבנר, נולד בדצמבר 1985 בבאר שבע. מגיל צעיר הוא אהד את הפועל באר שבע. אביו, אבנר הכניס בו את ה''חיידק'' עוד בהיותו ילד קטן ועוזי "נשאב" לתוך האהבה הגדולה לקבוצת הכדורגל והשתדל לא להחמיץ אף משחק, בוודאי שלא את משחקי הבית.
"אני זוכרת שסתיו אלימלך (קפטן הקבוצה בעבר, נ.ד.) יחד עם שחקנים נוספים של הקבוצה היו אורחי הכבוד בבר המצווה של עוזי, מה שחיבר אותו עוד יותר לקבוצה", סיפרה אחותו סיון פרץ, "הוא חגג את בר המצווה בעונה בה הקבוצה יחד עם יוסי בניון ירדה לליגה השנייה והיה הרבה כעס על השחקנים".
למרות שזאת הייתה עונה רעה מאוד של הקבוצה עוזי האמין שהדברים ישתנו. "למרות גילו הצעיר עוזי ניסה באותה תקופה להרגיע ולעודד את האוהדים", נזכרת סיון, "אמר להם שבספורט יש עליות ויש ירידות. שעוד יבואו גם ימים טובים למועדון הזה. הוא צדק".
עוזי התגייס לגולני וב-29 ביוני 2005 הוא נפל בחדירת מחבלים להר דב על גבול לבנון. חוליית המחבלים החלה לתקוף את המוצבים בירי פצמ"רים ובירי מסיבי על המוצבים ולפני שהמ"כ הספיק להכריז על מצב כוננות רץ עוזי לתגבר את העמדה.
אחד הפצמ"רים נחת על הצריח של העמדה והתפוצץ כאשר הוא פוגע בראשו של עוזי שנהרג במקום. הוא הספיק לשרת בסך הכל שבעה חודשים בצה"ל. "עוזי התקדם כדי לחפות על כוח קדמי במהלך הקרב ושילם על כך בחייו", מספרת אחותו.
"דורון נהג לשיר את שירי האוהדים"
דורון אסולין ז"ל בן עליזה ומאיר נולד באוקטובר 1987 בבאר שבע והתחבר להפועל באר שבע בגיל צעיר מאוד. הוא היה חניך בבית הספר לכדורגל של המועדון ובמקביל גם היה אוהד שרוף של הקבוצה האדומה.
כאוהד צעיר דורון יצר ושמר על קשר עם השחקנים באותה התקופה, מה שמייחד את הקשר שלו לקבוצה כפי שאביו מאיר מספר, שבכל מקום ובכל קורס בצבא דורון הצליח להזכיר לחבריו והסובבים אותו את אהבתו לקבוצה.
"הוא נהג לשיר את שירי האוהדים וכך הכניס את חבריו שבאו ממקומות אחרים בארץ לאהבתו להפועל באר שבע", מספר אביו, מאיר, "עד היום אחד החברים של דורון המתגורר בחיפה מתקשר אליי ומספר לי שבזכות דורון הוא הפך לאוהד באר שבע וממשיך לעקוב אחרי הקבוצה באופן קבוע".
דורון שהיה לוחם בגדס"ר גבעתי, נפל ב-1 במרץ 2008 בקרב במסגרת מבצע "חורף חם" שערך צה"ל באזור רצועות עזה במטרה למגר את פעולות הטרור. דורון שימש כנווט הצוות, הלך אחרי מפקד הכוח שספג צרור ונפל. דורון חש קדימה וחתר למגע כדי לחסל את המחבלים אלא שארבעה כדורים שנורו לעברו פגעו בו וגרמו למותו.
"האהבה של יהושע לקבוצה הדביקה את המשפחה"
יהושע חמדי ז"ל, בן מרים ויעקב, נולד ביוני 1949 בירושלים ומשם משפחתו עברה לבאר שבע. יהושע למד בבית הספר היסודי "דגניה", היה חובב ספורט מגיל צעיר ואף שיחק בקבוצת הנוער של הפועל באר שבע.
"אבא שלי שיחק בנוער ולאחר מכן במהלך עבודתו היה אוהד שרוף של הקבוצה היה נוסע לכל המשחקים, בית וחוץ יחד עם האחים של אמא שלי, הגיסים שלו", סיפר פלג חמדי, שמשמש כיום כמנהל מחלקת הנוער של הפועל באר שבע, "הקבוצה היתה בשבילו משהו מיוחד".
"אני הייתי בן שנתיים וחצי כשהוא נהרג אבל האהבה שלו לקבוצה הדביקה את המשפחה והם העבירו אותה הלאה", המשיך פלג, "הוא היה אלוף הארץ בריצה ל-60 ו-100 מטר. הספורט הוא בגנים והאהבה להפועל באר שבע עוברת אצלנו בדם, כשאני שיחקתי במחלקת הנוער עד גיל 19, אימנתי במחלקה והיום אני מנהל מחלקת הנוער. הוא היה בטוח גאה בי, במיליון אחוזים. אומרים שהוא מכוון אותי ועדיין מכוון אותי מלמעלה. דואג שאחזור לבית שלי. אני רואה בעבודה שלי היום שליחות והמשכיות. אני מאוהב בעבודה שלי במחלקת הנוער".
חמדי ששירת בחיל התותחנים נלחם במלחמת יום הכיפורים ביחידת חיל הנדסה כמפעיל ציוד מכני הנדסי. בחודש דצמבר 1979 הוא נקרא לשירות מילואים פעיל ונפל בעת מילוי תפקידו ב-24 בדצמבר 1979 בגיל 30.
"עופר היה נוסע לכל המשחקים"
עופר אליהו ז"ל, בן עליזה ורחמים, נולד בפברואר 1972 בבאר שבע. הוא למד בבית הספר היסודי 'נתיבות יורם' ובחטיבת הביניים 'יעלים' בבאר שבע וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון מקיף א' בעיר.
עופר התאמן בילדותו בג'ודו ובקראטה, כשלאחר מכן שיחק כדורגל בקבוצות הנוער של הפועל באר שבע ובית"ר באר שבע. "עופר היה ספורטאי מהיום שנולד", מספר אחיו הבכור, בני. "הייתי לוקח אותו בימי שיש בצהרים לשחק כדורגל וגם כשהייתי יושב בחוץ הוא היה משחק עם ילדים הרבה יותר גדולים ממנו. החיים שלו היו ספורט וחלק גדול מזה היתה הפועל באר שבע. היינו מאושרים כשהפועל באר שבע היתה מנצחת".
בני ממשיך לספר על אהבתו של עופר לספורט ולקבוצה האדומה. "החיבור בינינו לבין הפועל באר שבע שאותה אני ממשיך לאהוד כמובן גם היום, נוצר בסמיכות לגיוסו לצה"ל. הוא היה נוסע איתי לכל המשחקים ואפשר להגיד שהוא היה אוהד שרוף. היינו יושבים ביחד וצופים בקבוצה, מעודדים את השחקנים ומרגישים את החיבור בינינו גדל. האהדה לקבוצה התחילה עוד עם אבא שלי ואחר כך נדבקנו".
עופר גויס לצה"ל בסוף יולי 1990 והתנדב ליחידה קרבית. הוא הצטרף לחטיבת גבעתי וסיים קורס מ"כים בהצטיינות. לאחר הקורס שירת כסמל מחלקה ונפל בקרב בוודי עיון ברצועת הביטחון בדרום לבנון ב-26 בינואר 1992 כאשר כוח צה"ל נתקל באש חיזבאללה.
"בכל הצלחה של הקבוצה אתה חושב עליו ומנסה לדמיין מה הוא היה אומר ומה הוא היה מרגיש", המשיך בני, "בשבת שבה הוא נהרג ניצחנו את הפועל תל אביב בבלומפילד. אני זוכר שכל כך חיכיתי שהוא יחזור הביתה כדי לספר לו על המשחק אבל הוא לא חזר".
"בנצ'י תלה פוסטרים אצלו בחדר"
ברנרד (בנצ'י) לוי ז"ל, בן אינגריד וישראל, נולד במרץ 1981 בלה פאז, בוליביה ולאחר שנתיים עלה עם משפחתו לישראל. בנצ'י החל את לימודיו בבית הספר היסודי 'קורצ'ק' בבאר שבע וכעבור שנה עבר ליישוב טנא עומרים, השתלב בבית הספר 'מיתרים' ביישוב מיתר וסיים את לימודיו בתיכון מקיף ז' בבאר שבע.
"בנצ'י הלך אחרי האח הגדול שלו באהבה לכדורגל ולהפועל באר שבע בפרט", סיפר ישראל לוי, אביו של בנצ'י, "הם היו הולכים למשחקים והוא נהג לתלות פוסטרים ודגלים של הקבוצה אצלו בחדר. אמנם הוא לא הספיק לאהוד את הקבוצה המון שנים, אבל אני מאמין שאילו היה חי הוא היה היום נחשב לאוהד שרוף של הקבוצה כי בכל התקופה הצעירה הקצרה שלו הוא אהד אותה. שמחנו מאוד על המסורת שהתחילה בהפועל באר שבע לציין את אוהדי הקבוצה שנפלו במסגרת יום הזיכרון ובכל שנה אנחנו נרגשים כשמזמינים אותנו לטקס".
בתחילת אוגוסט 1999 התגייס לצה"ל לחיל השריון ושנה לאחר מכן הוא סיים את קורס מפקדי הטנקים ושובץ בתפקיד הסמל הפלוגתי בקורס קציני שריון בבסיס שיזפון. בנצ'י נהרג בתאונת אימונים בבקעת הירדן ב-19 בדצמבר 2001.
