אחרי 24 שנות קריירה, 11 אליפויות עולם, שתי מדליות ארד באליפויות אירופה והשתתפות בחצי גמר האולימפיאדה, השחיין גיא ברנע הודיע השבוע על פרישה. ברנע (30) שנחשב כבר למעלה מעשור לאחד מבכירי השחיינים הישראליים, החליט לסיים את הפרק התחרותי שלו בבריכת השחייה.
דרך ארוכה מאוד עבר הילד מהיישוב עומר עד למסיבת העיתונאים שנערכה השבוע במשרדי הוועד האולימפי בתל אביב בה הודיע על סיום דרכו בענף שהיה כל חייו מאז גיל שש.
"שמעתי פעם משחיין אולימפי ותיק שהתואר 'אולימפי' נשאר איתך לכל החיים", אמר ברנע בעיניים דומעות לעשרות העיתונאים שהתקבצו בחדר כדי לשמוע את השחיין מכריז על פרישתו. "זו משפחה שאני מאוד גאה להיות חלק ממנה. אני לא יוצא מהספורט, אלא פשוט מפסיק להתחרות. אני רוצה להגיד לכם תודה שלא הפסקתם להאמין בי".
"עשיתי משהו שאהבתי"
"אלה היו כמה ימים מרגשים מאוד עבורי", אמר השבוע ברנע בראיון ל"ידיעות הנגב", "מהרגע שבו החלטתי שאני רוצה להודיע במסיבת עיתונאים על פרישה ולהודות לכל מי שהיה מעורב בקריירה שלי, התחיל מחול שדים בתוכי".
"כל הזמן נזכרתי בעוד אנשים ובעוד סיפורים שעברתי לאורך הדרך. אתה חי אותם מחדש. ישבתי עם דף וניסיתי לכתוב כמה דברים למסיבת העיתונאים כדי לא לשכוח שום דבר. אז אתה כותב ומוחק ושוב כותב. אני מודה שבגלל הסיטואציה הייתי שבר כלי בימים האחרונים".
איזו תגובה הכי ריגשה אותך?
"היו כל כך הרבה הודעות שקראתי והתרגשתי לקבל אותן. המון אנשים היו חלק מהדרך הזאת שעשיתי אם זה מאחורי הקלעים כשותפים לאימונים או לתחרויות או כאלה שעקבו אחריי ורצו בהצלחתי. היו המון כאלה. אם אני חייב לבחור, אז כמובן שהתגובות מהמשפחה הקרובה, אמא, אבא והאחים ריגשו אותי מאוד".
"שני חברים קרובים, גל נבו ואיתי צ'מה, גם ריגשו אותי. הם דיברו פחות על ההישגים ויותר על האופי שלי ומה שהייתי בשבילם בקריירה. בשבילי הקריירה הזאת נגעה בהמון אנשים ועם השניים האלה במיוחד ביליתי המון שעות גם באימונים בחמש בבוקר בבריכה. בזכות אנשים כאלה כל הסיפור הזה הפך בשבילי לכיף".
מה היה הכי מיוחד בקריירה שלך?
"בשלב מסוים בקריירה אתה קולט שאתה עובד קשה, מתאמן, משקיע את כולך ובוחן את הגוף מנטלית ופיזית, סופג מפחי נפש ואכזבות, אבל בסופו של דבר אתה קם בבוקר ומבין שאתה עושה משהו שאתה אוהב בלב שלם, ועוד מקבל על זה משכורת. עושה משהו חיובי ובריא, יחד עם החברים הקרובים, מטייל בעולם ועושה תואר במכללה בארצות הברית".
"אתה מייצג את המדינה וכל השנה אתה מרגיש תחושת ייעוד. גם כשקשה אתה מרגיש שאתה עושה משהו מאוד מיוחד שלא כל אחד זוכה לעשות או לחוות".
עושה רושם שנהנית.
"נהנתי מאוד. המקצוע שלך הוא לעשות משהו שאתה אוהב וזה מדהים בעיניי. אתה מגיע לרמות אדרנלין כל כך גבוהות כשאתה בעבודה שלך מצליח לרגש עשרות אלפי אנשים. הם מתרגשים בגלל הביצוע שלך וזה מרגיש באמת כמו הדבר הכי מספק בעולם".
"בדרך הזאת אתה חווה המון רגעים קשים, והיו לא מעט כאלה, אבל אתה ספורטאי ולכן אתה גם לומד ליהנות גם מזה בסופו של דבר. אתה מתגבר ומתחזק מנטלית ופיזית. זה היה מסע ארוך, שהרבה יותר דומה למרתון ולא לספרינט. עם המון סבלנות, השקעה ועבודה שמתגמלת אותך עד הסוף".
איך אפשר לסכם קריירה כל כך ארוכה?
"קשה לסכם. כתבתי משהו למסיבת העיתונאים שכלל את כל ההישגים שלי. נראה לי שהסיבה שרציתי לעשות מסיבת עיתונאים היא בעיקר כדי להגיד תודה לאנשים שעזרו לי להגיע למה שהגעתי. למשפחה ולעשרות אנשי מקצוע וחברים שעשו את זה להכי מיוחד בעולם בשבילי. רציתי להחזיר להם תודה ולהביע את ההערכה הגדולה שלי להקרבה שלהם. כמו שאמרתי, אני לא עוזב את השחייה, אני רק מפסיק להתחרות".
מסופק מהקריירה
במבט לאחור, איזה הישג הכי סיפק אותך?
"אני חושב שיש כמה. קודם כל כמובן ההשתתפות באולימפיאדה, אבל גם ההגעה לחצי גמר באליפות העולם והשיא הישראלי ששברתי. הישג טכני הוא גמר אליפות עולם".
"אבל ההישג הכי אמוציונלי בשבילי היה כשזכיתי במדליית הארד הראשונה שלי באליפות אירופה. עשר שנים אחרי ששחיין ישראלי זכה במדליה בפעם האחרונה ושנתיים אחרי שפספסתי בעצמי את המדליה בכמה מאיות. זה היה התגברות על עצמי. הגשמתי שם את החלום הישן שהיה לי מגיל קטן. בכיתי בטירוף. גם במסיבת העיתונאים בכיתי. הרי לא פורשים כל יום".
איזו מטרה הצבת לעצמך ולא הצלחת להשיג?
"עם כל ההישגים היו גם כמה אכזבות כמובן. היו דברים שרציתי לעשות ולא הצלחתי. היום כשאני חושב על זה, אז הייתי יכול להיות שחיין של שלוש אולימפיאדות, בייג'ינג, לונדון וגם לריו הייתי יכול להגיע. משהו שממש הייתי רוצה היה מדליה באליפות העולם, אבל אני מאוד מסופק ולא מסתכל אחורה בתסכול או משהו דומה. אני רחוק מאוד מזה".
אם היית חוזר היום לגיל שבו הפכת למקצוען, היית ממשיך באותה דרך?
"התחלתי לשחות בגיל שש ונראה לי די מהר אמרתי לעצמי שאני אהיה שחיין. בכיתה ג' כבר הייתי בתחרות בחו"ל. אמרתי אז לחבר שלי שיום אחד עוד אהיה אלוף עולם. נתתי לעצמי אז לחלום בגדול ולא עצרתי את עצמי. גם המעטפת הקרובה, המשפחה שלי, לא הגבילה אותי בחלומות שלי, ולא בהזדמנויות שקיבלתי. לא בחיים ולא בשחייה".
"זה ספורט שתפור עליי. מדובר בספורט אינדיבידואלי שבו אתה שוחה עם עצמך ומנסה לשפר בכמה מאיות את התוצאה. אתה צריך לדעת לנקז את כל ההשקעה הסזיפית באימונים ל־ 24 שניות של משחה. המים יש להם בנוסף לכל גם תכונה מדיטטיבית. במים אני תמיד הרגשתי שקט. זאת התחושה הכי מדהימה בעולם. לחתוך את המים. התשובה היא חד משמעית, לא הייתי משנה שום דבר".
מבט לעתיד
אל תחפשו את ברנע בזמן הקרוב בבריכה. השחיין מטפח מזה כשנה ליין פרטי של בגדי ים מעוצבים שמשווקים דרך חברה אותה הוא הקים בשם Weekendsat.com במטרה להיכנס תוך כמה שנים חזק לעולם האופנה.
"עשינו כבר בשנה שעברה עונה ראשונה של המותג הפרטי שלי", מדגיש ברנע ומסמן את המשך דרכו שקשורה גם היא באופן ישיר למים. "התחלנו למכור את המוצרים שלנו בכל העולם דרך אתר האינטרנט שהקמנו".
"אני מתכוון בזמן הקרוב להיכנס חזק לעסקי האופנה. בעוד כשבוע אנחנו משחררים את העונה השנייה של בגדי הים לחנות האינטרנט. אפשר למצוא אותם באתר ויש גם חוויה מיוחדת בקנייה. בארץ אפשר למצוא אותנו ברשת חנויות 'סטורי' באילת, וגם בתל אביב יש כמה חנויות".
תרצה לאמן בעתיד?
"אני אוהב לתרום ולתת מהידע שצברתי בקריירה לאנשים שמעוניינים בו. יש לי גם מה לתת ואני נהנה לעשות את זה. בין לבין אני גם מוזמן לסדנאות והרצאות. זה משהו שאני אעשה בעתיד בשוטף".
