יום שני שעבר. היה לוהט בבאר שבע ולא רק בגלל האווירה המחשמלת לאחר ההפסד הצורב של הפועל באר שבע למכבי חיפה רגע לפני הנגיעה בצלחת האליפות ולקראת המשחק המכריע בשבת מול בני סכנין. הטמפרטורה בחוץ היתה 44 מעלות. שיא חום שאפילו זקני העיר אינם זוכרים מעלות שכאלה מזה עשרות שנים בתקופה זו של השנה.
דו-קיום: גם סטודנטים ערבים לקחו דגלי ישראל מפגשי דו-קיום: "אנחנו מייצרים מציאות אחרת"
החום הכבד הזה, שלא לומר שרב קיצוני, לא הרתיע את נואר אבו יחיא, אלדד פלקר, ליאל דנינו ועבד־רבו אבו עמרה, ילדים בני 10 עד 12, תושבי הנגב, מלעלות על כר הדשא, הרותח לכשעצמו, במתחם ה'גול טיים' בבאר שבע ולהפליא בכדרוריהם באמצע היום כשהשמש קופחת על ראשיהם.
מבחינתם, שום מזג אוויר לא יפריע להם מלממש את חלומם להיות בעתיד כדורגלנים מקצוענים, ובשביל זה, הם אומרים, צריך להשקיע גם אם הטמפרטורה נוסקת מעלה מעלה.
סבלנות וכבוד לא סתם ככה כינסנו את נואר, אלדד, ליאל ועבד־רבו במחצית היום השרבי ההוא. ארבעת הילדים הללו, כמו 400 ילדים נוספים בני גילם מאזור הנגב, משתתפים, חלקם זו השנה הראשונה, חלקם זו להם השנה השנייה, בפרויקט 'שער שוויון', במסגרתו הם סופגים לא רק את רזי הכדורגל, כי אם גם ערכים של סובלנות, כיבוד הזולת ודו־קיום.
במציאות של אלימות במגרשים וגילויי גזענות ושנאה על כר הדשא, כמו גם הקיטוב ההולך וגובר בחברה הישראלית, זה לא דבר של מה בכך. כאן על מגרש הכדורגל אין זכר למוצא, איש לא מטיח בך גילויי גזענות, כאן אין שמאל ואין ימין. כאן כולם מכבדים את כולם.
גם אם הרצון לנצח הוא המטרה, לא תמצא בין הילדים הללו, יהודים ערבים, חילונים ודתיים, גילוי שנאה כלשהו על רקע דתו או צבע עורו של מישהו מהם. כאן כולם שווים.
נואר, אלדד, ליאל ועבד־רבו לא רק נוטלים חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, הם גם בלטו השנה בהתנהגותם ובהתמדתם במסגרת הפעילויות השונות של תכנית 'שער שוויון' בבתי הספר בהם הם לומדים, באימוני הכדורגל ובטורנירים, אך בעיקר במרכזי הלמידה של התוכנית. לאור זאת, הם יזכו להיפגש ביום רביעי הקרוב עם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, חובב כדורגל מושבע בפני עצמו, אשר יארח אותם ועוד 20 ילדים נוספים מכל רחבי הארץ בבית הנשיא בירושלים ויעמוד מקרוב על הפרויקט בו הם משתתפים.
בינתיים הם מסתירים את התרגשותם לקראת המפגש עם האזרח מספר אחת. נראה היה שהוריהם מתרגשים יותר.
סדר על המגרש נואר אבו יחיא (11 וחצי), תלמיד כיתה ו' בבית הספר 'גיל רבין' בשדרות. נואר נולד ברהט, עבר להתגורר בשגב שלום, ולאחר שהוריו התגרשו החליטה אמו לעבור להתגורר בשדרות, שם היא מתגוררת עם בנה זה שנה. נואר הוא התלמיד הבדואי היחיד בכיתתו, כמו גם הבדואי היחיד בנבחרת הכדורגל של בית הספר שפועלת במסגרת תוכנית 'שער שוויון'.
העובדה הזו לא הפריעה לו כלל להתקבל בזרועות פתוחות על ידי חבריו היהודים, ולמרות שבשיחה איתו הוא לא מרבה בדיבורים, מתברר שעל כר הדשא הוא דווקא מוכיח מנהיגות ויודע להשליט סדר בקרב חבריו, כשבסך הכל הוא החל להשתתף בתוכנית הזו רק בשנה האחרונה.
"אני מאוד אוהב לשחק כדורגל", מעיד נואר אבו יחיא על עצמו, "תמיד שאפתי לשחק באיזו שהיא קבוצה, וכשהגיעו לבית הספר שלי והעלו את הרעיון להשתתף בפרויקט הזה, מיד נדלקתי על זה והחלטתי ללכת על זה".
אתה מרגיש איזה יחס שונה אליך בשל היותך ילד בדואי? "לא, בכלל לא. יש אמנם לפעמים בעיות בקבוצה, מקללים אחד את השני, אבל זה לא על רקע המוצא שלי. יש ביני לבין החברים היהודים שלי שיתוף פעולה מלא. אין בכלל הבדל ביני לבין החברים שלי. אין בעיות בקטע הזה. החברות שלנו על המגרש היא מאוד טובה".
איך זה בא לידי ביטוי? "אנחנו משחקים זה עם זה, מתאמנים יחד, לומדים יחד. הנושא של יהודים וערבים לא עולה כלל על הפרק. מה שאותי מעניין זה המשחק עם החברים שלי".
מיותר, כמובן, לשאול את נואר מהן תוכניותיו כשיהיה גדול. מבחינתו, החלום הגדול הוא להיות כדורגלן מקצועי, כמו רונאלדו ומסי. לא פחות מזה. "פעמיים בשבוע", הוא מספר, "אני מתאמן במסגרת התוכנית הזו. זה חשוב לי. חשוב לי להצטיין".
איך התחושה שבחרו בך בין המצטיינים שזוכים להיפגש בשבוע הבא עם נשיא המדינה? "זו תחושה נהדרת. כיף אמיתי. כל החברים שלי מקנאים בי. בינתיים, אני לא מתרגש לקראת הפגישה עם הנשיא. אני גם לא יודע מה אני אגיד לו".
יחסים טובים אלדד פלקר (10), תושב באר שבע, תלמיד כיתה ד' בבית הספר 'נטעים' בעיר, משתתף זו השנה הראשונה בפרויקט 'שער שוויון'. אלדד, בן למשפחה מרובת ילדים, המתגוררת בשכונה ג', נזכר כיצד הכל החל. "הגיע אלינו לבית הספר", הוא מספר, "נציג של הפרויקט הזה והציע לנו להשתתף ושלושה ילדים, בהם גם אנ