בכר לא השאיר ליעקב שחר ברירה. חמישייה בדרבי זה יותר מדי בעונה כזו, ולא היה מנוס מצידו של בעל הבית להוציא למאמן ולמנהל המקצועי, גל אלברמן כרטיס אדום.
בכר עשה טעות אסטרטגית. הוא לא היה צריך לחזור לחיפה מהכוכב האדום, הוא הסתובב עונה שלמה עם תחושה שחזר אחורה בזמן. הרגיש שהקריירה שלו עוברת רגרסיה. היה בטוח שהוא יחזור למכבי חיפה שהוא עזב, אבל בלי שרי, אצילי, פיירו, עם חזיזה פצוע רוב הזמן ושון גולדברג בעונה נוראי - זו מכבי חיפה מכווצת, לא זו שהוא הכיר. על הדרך, הוא עיגל פינות כמו בעמדת השוער וכמו בהחתמה של גיא מלמד. במילים אחרות, אם זה היה מצליח זה היה נס.
עכשיו יעקב שחר מחפש פונקציה מקצועית. במידה רבה, שחר מרגיש שהמועדון שלו נשאר מאחור ביכולת לזהות את הדור הבא של המאמנים. הוא פספס את רן קוז'וך, את אליניב ברדה ואת ברק יצחקי שהיה שמח לראות מגיע - מהלך שלא יקרה כי יצחקי נעול בבית"ר ירושלים. שחר דווקא ניסה טרנד של מאמן צעיר ומבטיח כמו מסאי דגו אבל גם המהלך הזה נכשל.
כל הסימנים מראים שרוני לוי יחזור לקנדציה נוספת בחיפה. ללא ספק מינוי ראוי, אבל גם יש בו סיכון לא קטן כי לוי, בניגוד לבכר, לא יעגל פינות. הוא לא יקבל את דין המועדון, הוא לא ייתן לאף אחד לנהל אותו בין אם זו הכוורת של שחר ובין אם אלה כמה כוכבים שיעקמו פרצוף. זו נשמעת מחמאה, אבל זה גם יכול להיגמר בפיצוץ עצום בשלב מאד מוקדם כי במציאות של המועדונים הגדולים והלחוצים בכדורגל הישראלי, הכל נפיץ. לוי בב"ש הרגיז לא מעט אנשים למרות שהצליח מאוד מקצועית, גם בבית"ר ירושלים עשה יותר מהכלים שהיו לו וסיים עם קרב בוץ מול משה חוגג. שחר צריך לחשוב טוב האם לוי יהיה בעל הבית המקצועי של המועדון או שהוא מצפה ממנו להתיישר לפי הדרישות שלו. האם התשובה היא הסעיף הראשון יש על מה לדבר. אם זה הסעיף השני הרומן ייגמר בבכי.
ובכר? הוא עוד יחזור בגדול. מה שהוא עובר עכשיו קרה לשוויצר וקשטן ז"ל, לשרף וגוטמן יבדל"א, ועוד. אין קריירה בלי כשלונות. השאלה הגדולה היא האם בכר מבין שהוא צריך לעשות ריסטרט לקריירה שלו במובן הזה של להתחיל מחדש. למצוא מקום שבו הוא לא "הרכש הנוצץ", אלא מישהו שבא לעשות את הדברים בדרך שלו מההתחלה ועד הסוף.
הכי צמוד שיש
משחק העונה הסתיים בתיקו וזה מבטיח כנראה מאבק צמוד על האליפות עד הסוף, למרות ההצהרות של אושר דוידה "ננצח את ב"ש 0:3", לא יצא.
התיקו הזה טוב לשתי הקבוצות כי הפסד היה מפרק אותן מנטלית וגם מכריח אותן לסגור פער של שלוש נקודות.
קרב הראש בראש הזה, לא עושה חסד עם מכבי. היא יותר עשירה, יותר מנוסה, יותר נוצצת, היא היתה אמורה להיות בשלב הזה בפער מבטיח כדי לספור את הדקות לאליפות.
הבעיה השנה במכבי, היא שיש שם יותר מדי רוחות רעות. הסיפור של זהבי, לא רק הספסול אלא הרעש הבלתי פוסק מסביב - פגע בה מאד. פגעה גם העובדה שיש לה מאמן שהדברים אצלו הם 'יום עסל יום בסל'. מעולם לא היתה כאן אלופה שהדברים אצלה קרו כל כך בקושי. ה-3:1 המהדהד בב"ש לפני כמה שבועות הוא היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל.
מאידך, ב"ש מוציאה הרבה יותר מסך חלקיה ונראית מרשים כמעט לאורך עונה שלמה. הכדורגל שוטף, השחקנים משחרים לטרף, הזרימה היא של קבוצה שיודעת בדיוק מה היא רוצה מעצמה וגם היא מגלה המון אופי.
ועדיין, עם כל זה, תתפלאו, למכבי יש שני יתרונות בולטים שעשויים לתת לה פוש כדי לחצות ראשונה את קו המטרה - הניסיון והיכולת. שם, אליפות, היא בבחינת לסמן וי, אצל הקבוצה מהנגב זה הישג כמעט הירואי. אם רן קוז'וך וחניכיו יניפו צלחת בסוף העונה זה תהיה הפתעה, הגם שהקבוצה ראויה לתואר.
ועוד עניין: כל מי שמשדך את ברק בכר למכבי ת"א בעונה הבאה בעיקר פוגע בשקט הנפשי של אחד, מאן הצהובים לאזטיץ'. יהיה מעניין לראות איך האיש על הקווים, יצליח לנטרל את הרעשים האלה, כי אם הוא לא יצליח, מכבי יכולה לשכוח מהאליפות.
בעל הבית משתגע?
יואב כץ יכול להתרווח בכיסאו. חמישייה בדרבי, קבוצה שעדיין נאבקת על המקום הרביעי והזכיה בלוטו עם העזיבה של גיא מלמד בניגוד לכל התחזיות - הןםהישגים מרשימים.
אבל מי שמנסה לחזות את העתיד של הפועל חיפה, במיוחד אוהדיה שטרם נרגעו מההאנג אובר במוצ"ש, צריך לסבול מנדודי שינה; מאיימבו בדרך החוצה, גם איתמר נוי; ג'ארפי כבר חתם במכבי ת"א. דיארה כנראה יהיה בעונה הבאה בהפועל ת"א או מועדון גדול אחר. בקיצור, אין קבוצה כמעט. לא נורא, תגידו, יש מאמן. אז זהו, שכץ יותר קרוב לסגור את העמדה הזו עם גל אראל הבלתי מנוסה ולאבד גם את רוני לוי שעושה קסמים בקבוצה האדומה של הכרמל.
עכשיו השאלה היא האם כץ, כמו בכל קיץ כמעט, יתעורר לקראת אמצע־סוף יולי ובשורת החתמות יסדר את הכל - או שמא הוא מנסה לעשות את מה שהולך לו כל כך טוב כמעט שמונה שנים: להתנהל בתוך ים בלגן וביקורות ולהצעיד את הפועל חיפה לפלייאוף העליון עם אחלה שחקנים ואחלה כדורגל.
פוטו פיניש
בשבת יתקיים המחזור האחרון של הפלייאוף התחתון. מכבי פ"ת תלויה בעצמה כי אם תנצח את טבריה, היא תוריד את הקבוצה מהכנרת ליגה. גם טבריה תלויה בעצמה, אם יקרה ההיפך. אשדוד פוגשת את קריית שמונה למשחק הכי נוח בליגה והיא כנראה תשרוד אלא אם כן יש לה הרס עצמי גדול במיוחד.
קראו גם:
אם מכבי פתח תקוה תרד, אבי לוזון, בוודאי יצהיר שוב: "תוך תשעה חודשים נחזור לליגת העל", אבל ישבור שיא מפוקפק של ירידת ליגה רביעית ב-12 שנים. זה משהו שלוזון יהיה חייב, עד כמה שהוא צינור החמצן של המלאבסים, לתת עליו דין וחשבון לאוהדי הקבוצה הגם שמדובר בכמות קטנה. הרי פתח תקוה, שגידלה כאן את טובי השחקנים ויש לה מחלקת נוער לתפארת לא יכולה להרשות לעצמה כזו אקדמיה מפוארת מחד וכשלונות בבוגרים מאידך.
בהנחה שטבריה הסימפטית תרד, אפשר יהיה אולי להצטער שמועדון כזה נחמד כבר לא איתנו, אבל גם לקוות שזה חלק מצמיחה של קבוצה שעושה את צעדיה הראשונים בליגות הגבוהות אחרי 'פטירתה' של הפועל טבריה המיתולוגית. אם יש משהו מסקרן ומשמח בכל הסיפור הזה הוא שגם טבריה וגם פתח תקוה, קבוצות נטולות אוהדים, יפנו את מקומם להפועל ת"א והפועל פ"ת עם מאגר אוהדים גדול שיוסיף הרבה צבע לליגת העל.
אולי די?
בשבוע שעבר נורה זיקוק ביציעי טדי ופגע בילד בן שמונה שסיים את הלילה עם כוויות דרגה שתיים בבית החולים.
והנה, אף אחד ממשטרת ישראל, מינהלת הליגה ואו השופט, שניר לוי לא טרח לדאוג שמשחק כזה יופסק.
נמאס כבר לזעוק שהכדורגל שלנו הוא שדה קרב, שבסוף זה ייגמר ברצח, שאי אפשר להיות רגועים באמת כשלוקחים ילדים למשחק כדורגל - אחת מחויות התרבות והפנאי הכי נהדרות שיכולות להיות.
אז מה יקרה עכשיו? הזורקים שנעצרו יקבלו עונשים קלים עד בינוניים, סביר שיורחקו ממגרשי הכדורגל בלי יום אחד בבית סוהר, הילד נפגע פיזית ונפשית לכל חייו. המועדון ייענש בהפחתת נקודה ובקנס כספי ובמשחק הבא, בטדי או בבלומפילד או בסמי עופר, שוב נתפלל שכולם יחזרו הביתה בשלום. לכל הרוחות, אין לנו מספיק דם שנשפך במלחמות עם אויבנו, גם בכדורגל צריך את כאב הלב הזה?
אתם אמרתם
"יותר קל לכבוש את עזה מאשר לנהל משא ומתן עם אורי מלמיליאן"
יוסי מזרחי ברוחות מלחמה ('אגדה מקומית', ערוץ הספורט)
