בשנים האחרונות משחקי עונה היו בעיקר בין הפועל באר־שבע למכבי תל־אביב או בין מכבי חיפה למכבי תל־אביב. העונה אפשר בהחלט להכניס תחת הכותרת הזו את המשחקים בין מכבי חיפה להפועל באר־שבע.
שתי הקבוצות רצות זו לצד זו בצמרת הטבלה מתחילת העונה, ועל פי כל ההערכות, אחת מהן תניף את צלחת האליפות בחודש מאי.
קראו גם:
מכבי חיפה מלהיבה, כובשת, סוחפת ומשחקת את הכדורגל הטוב ביותר שנראה בישראל בשנים האחרונות. מזכירה מעט את באר־שבע של עונת 2016-2017, שבסיומה זכות האדומים באליפות שנייה. וזה לא מפתיע. את חיפה של היום ובאר־שבע של 2016-2017 הדריך אותו מאמן: ברק בכר.
הפועל באר־שבע של היום נראית אפרורית, מרדימה לפרקים, אך סופר יעילה ומאורגנת. קבוצה שקשה להבקיע מולה. בשורה התחתונה עם המספרים אי אפשר להתווכח: מקום שני, 12 ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו והפסד בודד.
העונה הירוקים מחיפה כובשים 2.7 שערים למשחק, לעומת 1.7 של באר־שבע. ההגנה של באר־שבע עדיפה במעט על זו של חיפה עם 0.64 ספיגות למשחק לעומת 0.76 של חיפה. ללא ספק, בערב שני הקרוב ב"טרנר", יהיה משחק בין ההתקפה הכי טובה בליגה להגנה הכי טובה.
העונה הקבוצות נפגשו פעמיים. בגמר גביע הטוטו זה נגמר בזכייה של מכבי חיפה אחרי דו־קרב מהנקודה הלבנה. ב"סמי עופר" במשחק ליגה באר־שבע השיגה ניצחון 1:2 במשחק הזוי אחרי מהפך בלתי נשכח בדקות הסיום, ובזכות קור רוח מדהים של איאד אבו־עביד, שהבקיע פעמיים מהנקודה הלבנה.
ככל שהפרשנים מהללים ומשבחים את חיפה, ובצדק, בערך באותו היחס הם מכסחים ומבקרים את באר־שבע.
מעבר לטקטיקה ולהיבטים המקצועיים, אם לשחקני הפועל באר־שבע יש כבוד - הם צריכים לעלות למשחק בערב שני ממקום של להראות לכולם שיש להם מה להציע, ועל הדרך גם לשלוח מסר ברור לליגה.
על הקווים
הצד האדום: הפועל באר־שבע היא ככל הנראה ההזדמנות הגדולה ואולי האחרונה של רוני לוי למצב את עצמו כאחד משלוש המאמנים המובילים בארץ.
העונה התחילה מבחינתו פחות טוב, אבל בחודשיים האחרונים, אחרי הרבה שיחות, הוא מצא את הכיוון, ויודע איך להוביל את הקבוצה למאבק בצמרת הגבוהה.
אין ספק שהמשחק מול מכבי חיפה הוא מאוד משמעותי עבור לוי, שירצה להוכיח שהוא שייך לצמרת המאמנים בארץ.
אחד הצדדים החזקים של לוי הוא הכנה טובה למשחקים מבחינה מקצועית. לוי בוחר נכון את ההרכבים, וגם לא חושש לבצע חילוף כשהוא מבין שלקח החלטה לא טובה.
לוי עובד בצורה טובה על משחק מאורגן ומסודר, בעיקר בהגנה. הוא פחות טוב מבכר בכל מה שקשור למחשבה מחוץ לקופסה, ועד כה אי אפשר להצביע על הרבה משחקים שעליהם אפשר לומר שלוי הגיב באופן מיידי ובא על שכרו.
ברק בכר, למשל, היה מבצע במשחק האחרון של באר־שבע מול מכבי תל־אביב שני חילופים בדקה ה־30. לוי חיכה עד למחצית.
לוי יותר מנוסה מבכר, והיה כבר בקריירה שלו בכמה וכמה משחקי עונה, ולא רק בישראל. הוא לבטח יעשה את המקסימום כדי לגרום לקבוצה שלו להיראות טוב בערב שני ב"טרנר".
הצד הירוק: את מכבי חיפה מוביל ברק בכר, שנחשב בשנים האחרונות למאמן מספר אחת בכדורגל הישראלי.
הוא רק בן 42 אבל עם רזומה מרשים ביותר: ארבע אליפויות (שלוש עם באר־שבע ואחת עם מכבי חיפה), גביע מדינה (קריית־שמונה), שלושה גביעי אלוף האלופים (פעמים עם באר־שבע ואחד עם מכבי חיפה), ושני גביעי טוטו (באר־שבע ומכבי חיפה).
בכר ידוע כאיש של עבודה קשה, ומאמן שכל הזמן לומד ומשתפר. הוא מרבה לחשוב מחוץ לקופסה, ויודע להגיב בזמן משחק כדי לשנות מומנטום.
בדיקת בלמים
הצד האדום: החולייה היחידה שיש לבאר־שבע יתרון על חיפה היא ההגנה.
לבאר־שבע יש את מיגל ויטור, הבלם הכי טוב בליגת העל במשך שנים רבות. הוא חזק, בעל ניסיון, עם הרבה נוכחות, קורא ומבין את המשחק ברמות גבוהות, ועושה את השחקנים שלידו לטובים יותר.
לצד ויטור יש את חאתם אלחמיד, שחקן עם מהירות, פיזיות ויכולת הובלת כדור. כאשר הוא מרוכז נטו בכדורגל, אלחמיד בהחלט בלם מצוין עם יכולת להתמודד עם משחק הלחץ של מכבי חיפה.
איתן טיבי, הצלע השלישית במערך שלושת הבלמים, הוא שחקן עם ניסיון, שקט ויכולת להניע כדור בצורה טובה.
הצד הירוק: את הגנת מכבי חיפה מוביל זו השנייה הסרבי בוגדאן פלאניץ', שרבים רואים בו כאחד משלושת הבלמים הטובים בישראל כיום. פלאניץ', שמשמש כעוגן הגנתי, מביא עמו שפע של ניסיון, נוכחות, חוכמת משחק ומהירות שאינה אופיינית לבלמים.
בחיפה אומרים שהוא משדרג את כל מי שמשחק לצדו, כמו עופרי ארד, רז מאיר, ואף שון גולדברג, שלעתים מוסט מעמדת המגן השמאלי למרכז ההגנה.
הגרזנים באמצע
הצד האדום: מריאנו בריירו מוליך את הליגה בתיקולים (129) ובתיקולים מוצלחים (75). הוא נע ללא הרף, נמצא רוב הזמן באזור של הכדור, ויודע היטב את מלאכת הבלימה והחילוץ. הוא קצת פחות טוב ממוחמד אבו־פאני ומעלי מוחמד ביציאה קדימה ובהזזת הכדור בחצי של היריב.
עם זאת, בריירו מצטרף להתקפה, וכבר הבקיע שערים בזכות הניידות והדינמיות שלו.
לא ברור מי ישחק לצדו של בריירו בחלק האחורי של הקישור. בכל מקרה, אם זה יהיה דוידה פטרוצ'י או תומר יוספי, הרי ששניהם ביכולת פחות טובה ממקביליהם בחיפה.
הצד הירוק: מכבי חיפה מציגה שורה של שוברי גלים בדמותם של עלי מוחמד, מוחמד אבו־פאני, חוסה רודריגז ומחמוד ג'אבר, וכל זאת כאשר נטע לביא עדיין פצוע.
הקישור האחורי הדומיננטי של חיפה הוא האיכותי בליגה, וזה שאמור לעשות את ההבדל בכל משחק.
עמוד הטווח
הצד האדום: רמזי ספורי הוא היחיד מבין הקשרים של הפועל באר־שבע שמסתכל קדימה ומחפש כל הזמן איך לסכן את שער היריב. התכונות הללו באות לידי ביטוי במספרים שלו: שבעה שערים (חמישי בליגה) ושישה בישולים (שלישי בליגה).
לספורי יש בעיטה מצוינת, ויכולות טובות במסירות עומק ובדחיפת הכדור קדימה.
בניגוד לעומר אצילי, עדיין אי אפשר להגיד על ספורי שהוא כוכב או שובר שוויון. הוא עדיין לא שם.
ספורי צריך להגיע למשחקים גדולים ולהיראות על המגרש. זה לא קרה במוצאי שבת האחרונה מול מכבי תל־אביב, שידעה לסגור אותו בצורה טובה.
גם חיפה תסגור חזק את ספורי בערב שני, ואם הוא באמת חושב שבעונה הזו הוא יעשה את קפיצת המדרגה ויהפוך לשחקן מוביל בישראל - הוא חייב לתת משחק טוב מול חיפה.
הצד הירוק: משחק ההתקפה של חיפה נשען על שחקני הכנף עומר אצילי ודולב וחזיזה. השניים גורמים כאבי ראש לכל מאמן בליגת העל, שמסמן אותם כשחקני מפתח.
אצילי וחזיזה מוגדרים כשחקני כנף, אבל בפועל הם לא מוגבלים טקטית. הם נעים בחופשיות על המגרש, נכנסים למרכז, ומחליפים עמדות בתדירות גבוהה.
אצילי מוליך את הליגה בכל הקטגוריות ההתקפיות. הוא מלך השערים (11), מלך הבישולים (9), מוביל באיומים לשער (52), מוביל במסירות מפתח מדויקות (29), באיומים למסגרת (25), ובאיומים מתוך הרחבה (35). לחזיזה יש שבעה שערים ושישה בישולים.
חלוץ מטרה
הצד האדום: זו לא הגזמה להגיד שניקיטה רוקאביצה עולה על חלוץ מכבי חיפה דין דוד במרבית הפרמטרים.
הישראלי־אוסטרלי של הפועל באר־שבע יותר מנוסה, ובעל טכניקה טובה יותר. רוקאביצה גם מבין וקורא את המשחק בצורה טובה מאוד.
רוקאביצה הוא חלוץ מרכזי טיפוסי, שיודע היטב לנצל מצבי הבקעה. הוא שולט ברחבת ה־16, ומכיר היטב את העבודה שלו.
לחלוץ האדום יש אישיות טובה. למרות שהתפקיד שלו הוא להבקיע שערים, רוקאביצה שחקן קבוצתי, שמסתכל קודם על טובת הקבוצה ולא על טובתו האישית.
הצד הירוק: לדין דוד היה קשה להתניע אבל אחרי תקופת הסתגלות למדים הירוקים ולטרראם מסביב, הוא לוהט עם 10 שערים, ובחודשיים האחרונים כובש ללא הפסקה.
בכר נתן לו קרדיט והוא מחזיר בריבית דריבית, משחק אחרי משחק. לדוד יש שקט נפשי, חדות ברחבה, קלילות וזריזות.
פורסם לראשונה: 09:30, 16.01.22
