את עונת 2022-2023 אור דדיה פתח בצורה פנטסטית. זה התחיל עם הזכייה בגביע אלוף האלופים, שהגיעה אחרי זכייה בגביע המדינה, נמשך עם הופעות מרשימות בשלב הבתים בקונפרנס ליג, והגיע לשיא עם הזימון לנבחרת ישראל.
דדיה הרגיש שהוא נמצא באחת התקופות הטובות בקריירה שלו, אבל אז לרוע מזלו, נפצע בתחילת אוקטובר במשחק הבית מול הפועל חיפה, ואז הגרף התהפך מבחינתו.
קראו גם:
הפציעה גרמה לכאב ראש לא קטן למאמן אליניב ברדה. חאתם אל־חמיד עזב זמן קצר קודם לכן להפועל חיפה, ואיאד אבו־עביד פרח בעמדת הבלם, כך שהקבוצה נותרה ללא מגן ימני טבעי.
המאמן הבין שיצטרך למצוא פתרון יצירתי. ברדה ידע שאבו־עביד יכול לשחקן בעמדה הזו, אבל העדיף אותו כבלם ורצה מישהו יותר התקפי, שחקן בסגנון של דדיה.
ברדה החליט לתרגל באימונים את שגיב יחזקאל בעמדת המגן הימני. למאמן הספיקו שני אימונים בלבד כדי לתת ליחזקאל תפקיד חדש.
יחזקאל, שלא הציג באותה תקופה יכולת טובה כשחקן קו בהתקפה וכמעט ולא קיבל דקות משחק, לקח את האתגר בצורה הטובה ביותר.
הצעד של ברדה היה מושלם. יחזקאל היה בין הטובים במגרש במשחק החוץ מול ויאריאל בקונפרנס ליג ואף כבש את השער השני. הוא המשיך את היכולת המצוינת גם בניצחון הגדול במשחק הבית על מכבי תל־אביב, שנערך שלושה ימים אחרי המשחק בספרד.
באותה תקופה באר־שבע הייתה בפורמה מעולה. את שלב הבתים בקונפרנס ליג סיימו האדומים עם ניצחון ביתי ענק 0:4 על אוסטריה וינה, ובליגה הקבוצה רשמה חמישה ניצחונות רצופים עד פגרת המונדיאל.
אחרי שדדיה החלים מהפציעה, הוא חזר באופן טבעי לספסל בגלל היכולת המצוינת שהציג יחזקאל. מאז החברה מפגרת המונדיאל המגן הצעיר מילא את מקומו של יחזקאל כאשר האחרון היה פצוע או מורחק.
"זו הייתה עונה דינמית, ודברים השתנו בהתאם למצב כזה או אחר", אומר דדיה. "פעם אתה משחק ופעם אתה על הספסל. פעם אתה משמעותי ופעם פחות משמעותי. עבורי זו הייתה עונה של עליות וירידות".
"שחקן צריך תחרות"
דדיה (25) גדל במחלקות הנוער של מכבי באר־שבע והפועל באר־שבע. לאחר שסיים גיל נוער בהפועל הוא עלה לקבוצה הבוגרת, ובשלהי עונת 2016-2017 הספיק לשחק במדי הקבוצה שהייתה בדרך לאליפות שנייה.
בקיץ 2017 הושאל דדיה לשתי עונות לבני לוד, ששיחקה אז בליגה הלאומית, ובקיץ 2019 חזר לבאר־שבע.
בקיץ האחרון דדיה התחיל עונה רביעית ברציפות בקבוצה, ויש לו רקורד מכובד מאז שעלה מהנוער. אליפות עם באר־שבע (2016-2017), שתי זכיות בגביע המדינה, זכייה בגביע אלוף האלופים, ומשחקים בשלב הבתים בליגה האירופית ובקונפרנס ליג. למרות רשימת ההישגים המכובדת של שחקן הבית דדיה אף פעם לא היה קונצנזוס בקרב האוהדים, ולא ברור מדוע.
מאז שחזר להפועל באר־שבע, נאלץ דדיה לא פעם להתחרות מול שחקנים מנוסים על חולצת ההרכב.
"זו עמדה מבוקשת", הוא אומר בחיוך. "בדיעבד אני מאוד שמח שזה קרה. כדי ששחקן ימקסם את היכולת שלו הוא צריך תחרות טובה. ברגע ששחקן כדורגל מרגיש בנוח בהרכב, הוא מוריד רגל מהגז. מבחינתי, אסור היה לי להוריד רגל והגז, כך שעבדתי קשה כל הזמן".
מה דעתך על ההחלטה של ברדה להציב את יחזקאל כמגן ימני?
"שגיב עושה עונה נהדרת ואני שמח בשבילו. הוא חבר מאוד טוב שלי. זה בטח יישמע קלישאתי, אבל מכל הלב אני שמח שיש לי תחרות כזו. זה רק מדרבן אותי לעבוד יותר קשה".
איך אתה מסכם את העונה הסדירה של הקבוצה?
"אני חושב שעד עכשיו אנחנו משחקים כדורגל מצוין ורואים את זה על הדשא".
כדורגל מצוין לא בטוח, אולי תוצאות טובות עם מספרים מטורפים.
"הצוות המקצועי והשחקנים מרגישים שאנחנו משחקים כדורגל מצוין. תמיד יש מה לשפר. לא כל משחק אנחנו יכולים לתת הצגה. גם במשחקים הפחות טובים שלנו נראינו מספיק טוב כדי לנצח".
זה ברור שהיכולת רחוקה מאוד מהמספרים המצוינים.
"אני קצת חולק על זה. נכון שיש משחקים שהם פחות טובים וזה קורה בכל קבוצה, אבל פה בבאר־שבע בעונה הזו היו יותר משחקים טובים מאשר פחות טובים, וגם במשחקים הפחות טובים אנחנו מספיק טובים בשביל לנצח ולקחת את הנקודות".
יכול להיות שההשוואה התמידית למכבי חיפה גורמת למחשבה שבאר־שבע לא משחקת טוב?
"אנחנו לא מסתכלים לא על חיפה ולא על מכבי תל־אביב. אולי אוהדי כדורגל בארץ והתקשורת עושים את ההשוואות האלה. אנחנו בקבוצה מסתכלים על עצמנו, ורואים את הדברים הטובים".
"חי את העיר"
בתקופה האחרונה דדיה לא זכה לנחת מחלק קטן מאוד מהאוהדים. לא מעט פעולות שלו על המגרש לא התקבלו בעין יפה בקרב מספר מצומצם של אוהדים, וחלקם אף ביטאו את התחושות שלהן לגביו ברשתות החברתיות השונות. לא פעם בצורה מעליבה ולא מכבדת.
"ברור שאני ער למה שקורה סביבי", הוא אומר. "אני חי את העיר הזאת ואת האוהדים בתקופות היותר טובות וגם בפחות טובות. זה לא הכי נעים וגם לא הכי כיף להרגיש את זה. כשחקנים מקצוענים אנחנו צריכים לדעת שיש תקופות כאלה. צריך להיות חזק ולעבור תקופות כאלה בדרך הכי טובה. אני באופן אישי יכול להגיד שאני יודע לקבל ביקורת, להתמודד עם ביקורת וגם ללמוד ממנה".
את התקופות הפחות טובות, כך דדיה מספר, הוא עובר הרבה בזכות התמיכה הגדולה של אשתו פז ושל הוריו.
"פז תומכת ומפרגנת בכל הזדמנות", הוא אומר. "היא איתי לאורך כל הדרך, עוד מהימים שהתחלתי במכבי באר־שבע. היא תמכה בי בנפילות, והייתה תמיד לידי כדי לתת את הדחיפה למעלה".
דדיה אומר שעבר כברת דרך ארוכה מלמטה עד שהפך לשחקן הרכב בקבוצת צמרת בליגה הישראלית, ועם הרבה אופי ועבודה קשה הוא כל הזמן מנסה לשמר את מעמדו.
"אני יכול להגיד כשחקן בית שהצליח בקבוצה, וגם בשמם של שחקני בית שלא הצליחו פה, שבסופו של דבר אנחנו הדבר האמיתי בהפועל באר־שבע", הוא אומר.
בתחילת העונה שחקני בית כמו תומר יוספי ואיליי מדמון היו חלק הסגל. מדמון עזב בהשאלה בספטמבר ויוספי נפרד באופן זמני מהקבוצה בינואר האחרון. במצב הזה דדיה הוא שחקן הבית היחיד בקבוצה.
"אני לא חושב שהטייטל הזה 'שחקן בית יחיד בקבוצה' אמור לגורם לי להרגיש אחרת", הוא אומר. "אני תמיד בפוקוס ותמיד נבחן כי אני מפה מבאר־שבע. באיזשהו מקום שחקן כדורגל תמיד מחפש להיות בפוקוס ובמרכז העניינים. אני חושב שאני עושה עבודה טובה כדי לפתוח דלתות לעוד שחקני בית. אני מקווה שבעתיד יצליחו לשלב כאן כמה שיותר שחקני בית מוכשרים, ולא חסרים כאלה".
ובקטע הזה לדדיה יש מסר לשחקנים שגדלו במועדון: לעבוד קשה ולהתמיד, להיות נחוש ולהאמין.
"לשמח את העיר"
דדיה מחלים בימים אלה מפציעה בשריר ברגל. הוא נפצע כ־15 דקות לסיום המשחק הביתי מול עירוני קריית־שמונה, ולמרות שהתקשה מאוד לדרוך על רגל ימין, הוא נשאר בלית ברירה על המגרש כיוון שלמאמן כבר הייתה אפשרות לבצע חילוף.
"הצלחתי לסיים את המשחק עם הרבה לב", הוא משחזר. "כאשר אתה עושה דברים מהלב, הכל הולך טוב. מה שהניע אותי זה הלב והאהבה לקבוצה".
"מאז הפציעה אני עושה שיקום", הוא מוסיף. "אני עובד קשה, ומרגיש די טוב. אני עדיין יכול להגיד אם אהיה כשיר למשחק מול מכבי חיפה. דבר אחד בטוח: אני אחזור לסגל הרבה יותר רעב. זה לא סוד ששחקן שיושב בחוץ ולא מתאמן מרגיש לא בנוח. אני חושב שבאיזשהו מקום זה טוב שאני חוזר לפיניש האחרון של העונה, שהוא מאוד משמעותי. איך ברדה אוהב להגיד: 'מצפים לנו תשעה משחקי גמר עד הסוף'".
מה התחושות שלך לקראת המשחק מול מכבי חיפה?
"היה לנו מספיק זמן כדי להתכונן למשחק הזה ולהגיע אליו הכי מוכנים שאפשר. תהיה מלחמת עולם מול חיפה, ואנחנו נעשה הכל כדי לקחת שלוש נקודות במשחק חוץ קשה. אני מקווה שנחזור מהמשחק שמחים ומאושרים. אנחנו רוצים לשמח את כל העיר, כי זה הכי חושב".
לתוצאת המשחק תהיה השלכה לקראת ההמשך?
"לצאת עכשיו בהצהרה זה לא הדבר הכי טוב. לא יודע אם צריך להגיד שזה משחק של להיות או לחדול. עומדים מולנו תשעה משחקי גמר, ואנחנו צריכים להסתכל רק על המשחק הקרוב ולהתייחס אליו כמו למשחק גמר. מה יהיה אחרי חיפה? אלוהים גדול".
