דיא סבע עזב השבוע את מכבי חיפה לטובת אמדאספור מהליגה הטורקית השניה. מקצועית, מדובר במכה קשה לירוקים, שגם ככה מקרטעים וסבע היה המוציא לפועל העיקרי והכמעט יחידי שלה. ועדיין, זו פרידה שללא ספק שני הצדדים נשמו בסיומה לרווחה.
סבע, שלא יכול היה לסבול את הבוז מצד אוהדי חיפה, ולא פעם התעלם מהם בהתרסה עד שנדמה היה שנכפה עליו ללבוש עליו את המדים הירוקים.
ומן הצד שני, יש המון אוהדי חיפה שחגגו השבוע בקול את העזיבה של הכוכב, למרות שהם יודעים שזה מכה קשה למה שנשאר מהקבוצה שלהם. הם לא שוכחים לאשתו את ההתבטאויות בעקבות השבעה באוקטובר ולא שוכחים לו שפרש כמה פעמים מדבוקת השחקנים שרצה להודות להם. תוסיפו גם את העובדה שהם נמנעו מלגנות את האוהד שירק עליו ולא ניסו אפילו להגן עליו.
סבע הוא כדורגלן נפלא אבל שכיר חרב. חיפה, עד כמה שניסה להיפרד ממנה השבוע בצורה מכובדת - לא באמת מעניינת אותו. גם השתיקה והריפיון שלו אחרי שאשתו תפסה צד בעקבות האסון הגדול בתולדות ישראל, לא משאירים מקום לספק, שממש לא אכפת לו מהמקום הזה. טוב, פרט לעובדה ששימש עבורו כר לעשיית קריירה, כסף וחיים וטובים.
בטורקית יש שתי מילים למונח שלום: כשמקבלים את פניך זה 'מרחבא' וכשנפרדים ממך, זה 'באריס'. אין ספק שמבחינת חיפה, המילה השניה, הרבה יותר הולמת את התחושות שלהם.
המבחן של אלונה
הפועל ב"ש בעטה בוולה את הקמפיין האירופי שלה לכל הרוחות. זה כישלון אבל לא סוף העולם. זהו חלק מהמשחק ובטוטו טרנר הרבה יותר דחוף לחגוג בסיום העונה שבפתח צלחת אליפות, מאשר לעשות קמפיין אירופי שיזכיר את ההצגות של האדומים מול אינטר וסאות'המפטון בימי ברק בכר העליזים.
סביב ב"ש יש רחשים לפיהם צריך לדלל את הסגל, לצמצם את התקציב כי אירופה 'הלכה' ואיתה גם האפשרות לעשות כסף מהשלבים הבאים. זה אומר שארנולד גאריטה עם רגל וחצי בחוץ וגם ההצעות על קינגס קאנגווה יוצרות נדודי שינה אצל אוהדי ב"ש.
עכשיו אלונה ברקת צריכה להחליט מה היא רוצה לעשות עם העונה הזו. יש לה סגל שהוא פייבוריט לזכייה באליפות, בתנאי שתצרף בלם זר. מצד שני, יש לה אינפלציה של שחקנים שסתם יתפסו מקום על הספסל.
ברקת תצטרך לעשות מה שעושים בכל עסק שצריך להתייעל - לוותר על השוליים ולשמור בכל דרך על מי שמביא את הלחם והחמאה. אם תנהג כך, ב"ש תצא מחוזקת מהכישלון באירופה בדיוק כפי שקרה לה בעונה שעברה. אם תוותר על עוגנים, ובראשם קאנגווה, היא תאבד הערך המוסף שאמור לעזור לה לעקוף סוף את מכבי ת"א. היא אפילו עלולה לראות בקונסטלציה מסוימת את הגב של בית"ר ירושלים והפועל ת"א.
ברקת צריכה לראות רק דבר אחד מול העיניים: זכיה באליפות. להתעלם ממה שקרה בשבועיים האחרונים ולקוות שבקיץ הבא היא תהיה במוקדמות ליגת האלופות כדי לעשות תיקון. בשביל זה, היא צריכה להמשיך לדחוף לחיזוק הסגל בכל הכח.
תולה את הכפפות
אריאל הרוש, בעונה החולפת שוערה של מ.ס אשדוד, סובל מפציעה קשה בכתף שתצריך החלמה של שנה שלמה כמעט, מה שאומר שבקרוב מאד בגיל 37 הוא יודיע על פרישה.
הקריירה של הרוש, שוער נהדר, היא טרגדיה. הוא התחיל משום מקום כשוער הבית הראשון של בית"ר ירושלים מאז יוסי מזרחי ב-2009, הפך לקפטן קבוצת נעוריו ואז גם לאויב מספר 1 של קומץ אוהדי בית"ר כשתמך בפומבי בשני הצ'צנים המוסלמים שהנחית ארקדי גאידמק בבית וגן, זאור סאדייב וג'יבריל קאדייב.
משם, הכל התחיל להסתבך לשוער המוכשר. הוא הגיע למכבי נתניה שהתפרקה כלכלית, חתם בהפועל ת"א, הקים עליו את כל אוהדי בית"ר כשעשה תנועה של פטיש ומגל באימון הבכורה שלו באדום, רק כדי לגלות שהבעלים אמיר כבירי מנתב אימפריה לליגה השניה, ואז עבר לאירופה כדי להשתקם, עד שלבסוף נחת באשדוד.
ועדיין, הרוש צריך להיות גאה בעצמו, כי אם אחרי כל כך הרבה טלנובלות בקריירה הוא הצליח לשרוד 17 עונות בג'ונגל שלנו, שיחק במועדונים הכי גדולים ובנבחרת ישראל, אז סימן שבאמת הוא היה חיית רחבה ושכגם שהרשת מאחוריו זזה, הוא לא איבד את הראש. ניפגש באזרחות.
קראו גם:
המילואימיניק אראל
גל אראל, המאמן החדש של הפועל חיפה, סיפר השבוע שמבחינתו ההצעה לאמן את קבוצת נעוריו, היא "כמו צו שמונה עבורי". צו שמונה, בימים אלה, זה מונח כמעט מקודש, אבל מכיוון שאראל ניסה להעביר נקודה, לא נתקטנן. הבעיה היא שעד כמה שהפועל חיפה כבר קיץ שלם במתכונת חירום, זה לא שאראל ראה איך הטלפון שלו קורס מהצעות ובחר בבית שלו כמקום שהכי חשוב לו להציל. אם לא ההצעה של יואב כץ, זה היה כלום. אראל מקבל את צ'אנס חייו. הוא היה לוקח על עצמו את התפקיד כמעט בכל תנאי גם למי שהזהיר אותו שהוא לוקח סיכון גדול.
רבים מאיתנו היו נוהגים כמותו וזה אחלה. אבל להצטייר כאילו הוא הקריב משהו או מסכן משהו כדי להגשים חלום ולהתחיל להתפתח כמאמן זה פשוט לא הכיוון.
לפני כמה שנים, איזי שרצקי נתן את שרביט אימון הפועל קרית שמונה לברק בכר. בכר אמר אז, בגילוי לב, ש: "גם אם איזי היה אומר להיות אפסנאי ביחד עם מאמן הייתי מסכים", כי היה ברור לו שנפתחה לו דלת שהוא התפלל שמישהו יפתח לו בה צוהר. הלוואי שאראל, בחור נחמד בסך הכל, ובטח אלוף הפנדלים באימונים שהוא עורך לחניכים שלו, יטביע חותם כמאמן. עד אז, שישים לו שכץ לא קורא למאמן אחר בצו שמונה.
טקס האוסקר
ההצטרפות של אוסקר גלוך לאיאקס, השכר שהוא יקבל בבירת הולנד מדי עונה (1.2 מיליון יורו), הסכום שבו נקנה מזלבורג (14 מיליון יורו) והעובדה שהוא קיבל אחר כבוד את החולצה מספר 10 עם הצהרה מפורשת שהוא אמור להיות הברומטר של מועדון על שכזה, משאירים רק אפשרות אחת: להוריד בפניו את הכובע.
כמי שיחזיק אצבעות לגלוך לכל אורך התקופה שלו באייאקס, חייבים גם לזכור משהו מבלי להרוס את המסיבה: שנה שלמה מספרים לנו שגלוך קרוב לסיכום במנצ'סטר יונייטד. היו גם כאלה שקישרו אותו לברצלונה ובין לבין דיברו על אינטר מילאנו.
ובכן, יונייטד מועדון עצום שנמצא בנפילה, עדיין לא כל כך במצוקה כדי לקלוט שחקן ישראלי. לברצלונה לא יגיע שחקן ישראלי בעשור הקרוב וגם באינטר, קשה להאמין שיחכו בסן סירו עם שלט בעברית ומתורגמן ישראלי.
כל זה נובע מהטעם הפשוט, שעד כמה שאיאקס זה מהמועדונים הגדולים בעולם היסטורית, כיום מדובר במועדון מהדרג השני באירופה. לא בליגה של ליברפול, ריאל, ברצלונה, פ.ס.ז או באיירן. דרגה אחת מתחת. לפחות. זו בדיוק הבמה הטובה ביותר עבור גלוך. אין ולא היה מועדון בעשרות השנים האחרונות שאפשר לגדול בו כמו אייאקס. היחידה שמתקרבת לפיתוח השחקנים הגדולים בעולם זו בורוסיה דורטמונד.
גלוך לא מתאים עדיין לרמה הכי גבוהה בעולם. הוא כן מתאים למקום כמו הקבוצה ההולנדית שבה נחת. ומי ייתן ומשם, שמות ספוקלטיבים שנקשרו בשמו לפני כמה חודשים, ינסו לשים עליו את היד כבר בעונה הבאה. התהליך הזה של לקפוץ מדרגה אחרי מדרגה, רק יעשה לו טוב.
אתם אמרתם:
"אוהדי בית"ר מתהפכים כשהם שומעים את אלי אוחנה מדבר על שום קונפי"
(רינה מצליח בהלם. האמת? גם אנחנו)
| mkr המטבח המנצח, קשת 12 |
