האם אתר בעל חשיבות היסטורית בבאר־שבע עומד להיעלם מהעולם לטובת הקמת מתחם מגורים ומסחר, ובכך לבטל כמעט לחלוטין את המקום ממנו צמחה ברבות השנים אוניברסיטת בן גוריון?
בחודש אוקטובר 1957 הוקם המכון לחקר הנגב בבאר־שבע ביוזמתו של ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, אשר הגדיר את מטרתו בנוסח, "רק אנשי מחקר אשר יישבו בשערו של הנגב וייחדו את כל ימיהם למחקר של הנגב, יחשפו את צפונותיו למען הפרחת השממה".
כעת עומדת על הפרק תוכנית להרוס את המכון ולהקים במקום מתחם מגורים ומסחר.
לפני כחודשיים אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה להפקדה את התוכנית להקמתו של מתחם מגורים ומסחר בשטח בו ממוקם המכון לחקר הנגב, המוכר בשמו "קריית ברגמן", בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון ולמרכז הרפואי "סורוקה", ובעקבות זאת כבר הגישו בימים האחרונים גופים שונים לוועדה המחוזית את התנגדותם ליישום התוכנית בטענה כי המכון לחקר הנגב אינו עוד פיסת נדל"ן, אלא מהווה פרק מרכזי בהפיכתה של בירת הנגב לעיר אוניברסיטאית.
"חשיבות דרמטית"
בתחילת השבוע הגישה המועצה לשימור אתרים את התנגדותה לתוכנית, תוך ציון העובדה שמתחם ברגמן בבאר־שבע הינו בעל חשיבות היסטורית רבה בהיותו המקום ממנו צמחה אוניברסיטת בן גוריון ובו פעל במשך עשרות שנים המרכז למחקר מעשי לפיתוח הנגב, האחראי להמצאות ופיתוחים שהשפיעו באופן משמעותי על חיי כולנו.
במכון לחקר הנגב פותח ושוכללה השיטה להתפלת מים, נערכו מחקרים חשובים בתחום אנרגיית השמש, פותחו עגבניות עם חיי מדף ארוכים ובשטח המכון גם נמצאת החלקה הראשונה אי פעם בעולם של גידול צמח החוחובה למטרת הפיכתו לענף חקלאי.
הניסויים והמחקר בחלקה זו, מציינים במועצה לשימור אתרים, החל התהליך שהפך את מדינת ישראל למעצמה עולמית בתחום.
בהתנגדותה מדגישה המועצה לשימור אתרים כי לאור חשיבותו של המקום, יש לשמר לא רק את מבנה המכון, אלא גם את המעבדה של פרופ' סידני לואב, בה פותח ושוכלל תהליך האוסמוזה ההפוכה - השיטה החשובה והיעילה ביותר שהומצאה עד היום להתפלת מי ים והפיכתם למים הראויים לשתייה ולחקלאות.
"תוכניות הפיתוח המקודמות במתחם ברגמן", אומר מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, עמרי שלמון, "יביאו לכליה כמעט מלאה של המכון לחקר הנגב המגלם מושגי יסוד בפיתוחן של ישראל והציונות כולה - נגב, מחקר, חקלאות ופיתוחה להזנת העולם בשיטות מודרניות מובילות וכמובן חזונו ומורשתו של דוד בן גוריון. ישנה חשיבות דרמטית להמשך היותו של המכון לחקר הנגב במרכז ההוויה הישראלית. המועצה לשימור אתרים, יחד עם גורמי ממשל אחרים, לתרום הלכה למעשה להמשך פעילות המכון לחקר הנגב. אנו קוראים לראש עיריית באר־שבע, המגלה רגישות והבנה גדולה לחשיבות המורשת, לפעול לשימורו של מתחם חשוב זה".
מקור השראה
מנהלת מחוז הדרום במועצה לשימור אתרים, מריה מצרפי, ציינה כי "התוכנית, כפי שהופקדה, לא זיהתה נכון את האלמנטים לשימור כי היא לא בחנה אותם לעומק. הדבר ניכר במסמכי התוכנית, לפיהם חשיבות האתר נבחנה רק מנקודת מבט אדריכלית ולא טכנולוגית או בוטנית. מסמכי התוכנית לא מתייחסים כלל לצמחייה ההיסטורית ולמעבדה של פרופ' סידני לואב, אלא להיפך. הגיע הזמן שהתושבים של בירת הנגב יכירו וייחשפו לרוח הסטארט־אפ ניישן שהחלה בעיר כבר בשנות ה־60".
גם עמותת נגב בר־קיימא הגישה את התנגדותה לתוכנית להפוך את מתחם ברגמן למתחם מגורים ומסחר. "מקום זה", ציינה מנהלת העמותה, בלהה גבעון, "ראוי לקיים עשייה חינוכית, לפתח את היזמות והחדשנות, ולהוות מקור השראה לצעירים ולמבוגרים, בפרט כאשר העיר באר־שבע חרטה על דגלה את נושא החדשנות וההזדמנויות ועתה הוא עומד בפני חיסול.
אין לאשר תוכנית זו שיש בה מחיקת הערכים והעבר וזלזול בדור החוקרים והמחקר. כל מדינה אחרת היתה הופכת מקום כזה למרכז חינוכי־מדעי המשמר את רוח העם הזה, וכאן זהו אחד המקומות שבהם החל הסטארט־אפ ניישן הישראלי המהווה דוגמה לכל העולם. במחיקתו של המתחם תימחק ההיסטוריה, ומן הראוי להפוך את המקום למרכז מבקרים ופארק מדע אמיתי בלב העיר כפינת טבע רגועה, אשר בה נעשתה ונעשית עבודה מדעית אמיתית".
פרופ' (אמריטוס) יוסף מזרחי, בן ה־82, תושב באר־שבע, הצטרף בשנת 1968 לקבוצת החוקרים של המכון לחקר הנגב. כמו חלק גדול מחוקרי המכון, גם פרופ' מזרחי היה בין המורים הראשונים במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון עם הקמתה ועד היום הוא ממשיך לעבוד כגמלאי כחוקר במכון לחקר הנגב.
לדברי פרופ' יוסף מזרחי, החתום על שורה של מחקרים בנושא איקלום של פירות אקזוטיים בארץ ותירבות צמחי בר נושאי פירות כגידולי עצי פרי חדשים, "המכון לחקר הנגב הוא האבא של אוניברסיטת בן גוריון. מכאן צמחה האוניברסיטה. במקום להרוס את המקום צריך לשמר אותו ולחשוף בפני הציבור והדורות הבאים את מה שנעשה כאן למען פיתוח הנגב והפרחת השממה. אסור להרוס נכס צאן ברזל שכזה. מדובר באתר מורשת מהמעלה הראשונה. צריך לטפח את המקום הזה, במקום להרוס אותו, ולפתוח אותו לציבור שיראה מה צמח מכאן".
מיקום מרכזי
קריית ברגמן נמצאת על מיקום מרכזי מאוד בבאר־שבע, בדיוק במפגש שבין שכונה ב' לשכונה ג', סמוך לשדרות רגר. התוכנית שקודמה מבחינה נדל"נית במקום מציעה בינוי לאורך שדרות רגר המאופיינות בבינוי לגובה של כשלוש קומות המלווה את הרחובות הראשיים, ומגדלים של כ־24 קומות.
את הדופן הבנויה משלים מבנה תעסוקה, שיתנשא לגובה מקסימלי של כ־24 קומות, מעל מסד מסחרי שיוצב לאורך רחוב רגר. בחלקו הדרומי של המתחם (בין הרחובות שז"ר והשלום) המתחם והמבנים הוגדרו לשימור והושם דגש מיוחד על שימור מרבית העצים הקיימים במתחם, חלקם בעלי ערכיות גבוהה מאוד לאור ההיסטוריה הבוטנית במקום.
קראו גם:
המתחם מאופיין בבינוי בן שלוש קומות עם חזית מסחרית ומגדל של כ־20 קומות אל מול בניין העירייה ושכונה ג'.
כמו כן, מתוכננים במתחם מבני חינוך, ציבור ומסחר המלווה את רחובות רגר ושז"ר, כמו גם מבני משרדים.
מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "מתחם ברגמן נמצא בלב המרכז האזרחי של באר־שבע. תוכנית המתחם מבוססת על שימור ליבת המתחם, מרבית העצים וחלק מהמבנים. פיתוח המתחם בשימושים מעורבים של תעסוקה, מגורים ומסחר יחבר את מתחם ברגמן לשכונות העיר ולמרכז האזרחי המתפתח וייפתח את המתחם לציבור, שיוכל להכיר את ההיסטוריה המיוחדת של הקריה למחקר חקלאי בנגב.
התוכנית מאזנת בין שימור העבר לבין הפיתוח העתידי בדומה לפרויקטים דומים בארץ ובעולם. שמו של דוד ברגמן והעשייה ההיסטורית החשובה תונצח במקום באמצעות פתיחת המתחם לציבור ותאפשר הכרה אמיתית להיסטוריה ולעבר של המקום והתרומה הרבה לבאר־שבע ולנגב. הבקשה להפוך את המקום לאתר מורשת בינלאומי נמצאת בבדיקה".
מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה נמסר: "בניגוד לנטען, התוכנית שמה דגש על ערכי השימור והמורשת במתחם על ידי שימור חלק מהמבנים וחלק מן הצמחייה במקום שבו שוכן המכון לחקר הנגב. כמו כן, התוכנית תנגיש לציבור את הנכסים ההיסטוריים הללו, המצויים כיום מאחורי גדרות מסוגרות וללא נגישות לציבור".
