לפני שבעה עשורים, באמצע מרחבי הנגב הפתוחים, סומנה לה נקודה קטנה על המפה, להקמת תחנת טרקטורים שתתן שירות לאזור הנגב: בין אשכול למרחבים. באי האזור התרשמו מהשמיים האינסופיים, מהאופק הבלתי נגמר שנפתח אל הטבע - והשם ניתן: אופקים! היום, כשעוברים ברחובותיה ושומעים את קולות הילדים בגני השעשועים, קשה להאמין עד כמה צנועה הייתה ההתחלה.
בשנת 1955 עלו המשפחות הראשונות לאופקים- עולים מצפון אפריקה, ממצרים, מרומניה, מאיראן ומברית המועצות לשעבר - ויחד הם הניחו את היסודות ליישוב שנולד מתוך החזון הציוני ליישב את הנגב. צריפים ופחונים, מעט תשתיות והרבה אמונה- זה היה הנוף של הימים הראשונים. במקביל לעבודה קשה בפרדסים, נבנתה כאן גם קהילה חמה ומשפחתית, שידעה לחגוג ביחד ולחבק כל מי שהגיע. במהלך שנות ה־60 וה־70 אופקים צמחה במהירות. הוקמו בתי ספר, מרכזים קהילתיים ושכונות חדשות. העיר הפכה מוקד לקליטת עלייה מתפוצות העולם, ובכל עשור נוספו לה תרבויות, מטבחים ומסורות. החיבור בין העדות יצר מרקם ייחודי של חגיגות משותפות ובתי כנסת מלאים בתפילות בשלל נוסחים.
שנות ה־90 וה־2000 סימנו לאופקים אתגר חדש - התאקלמות של גלי העלייה הגדולים מרוסיה ומאתיופיה. העיר קלטה בזרועות פתוחות אלפי עולים חדשים שביקשו להתחיל מחדש וליצור מרקם חברתי מיוחד במינו ממנו בנויה העיר אופקים עד היום.
כיום, אופקים של שנת 2025 היא עיר עם 42 אלף תושבים, מערכת חינוך מתקדמת, פרויקטים של התחדשות עירונית וקהילה אזרחית פעילה. העירייה מקדמת יוזמות טכנולוגיות וחדשנות לצד מסורת של אירועי תרבות שמזכירים את ההיסטוריה העשירה. הרחובות התמלאו בעסקים מקומיים, מסעדות ביתיות שמגישות טעמים מכל העדות, לצד מרכזי מסחר משוכללים, מעבדות חדשניות ובתי ספר מטופחים. זאת יחד עם פיתוח טכנולוגי ענף ותשומת לב לכלל האוכלוסיות בעיר.
70 שנה אחרי שהוקמה, אופקים היא לא רק עדות לחלום ציוני שהתגשם - אלא גם הוכחה לכוחה של קהילה מגוונת, של אנשים שהגיעו מכל קצוות העולם והפכו לעיר אחת. כיום היא העיר המבוקשת בישראל, שיאנית מכירת הדירות - ופניה אל הכפלת מספר התושבים. אולי זה כי יש בה שילוב מרגש של נוסטלגיה עם מבט קדימה: מהפחונים הראשונים ועד לתוכניות השכונות החדשות שמבטיחות עתיד ירוק ומודרני.
בשיתוף עיריית אופקים
