האם הנגב מדביק בשבועות האחרונים את עליית המחירים שנרשמה במרכז הארץ? במהלך 2021 עלו מחירי הדירות בישראל בלמעלה מ-10 אחוזים, כשהעלייה הבולטת נרשמה ברובה במרכז, בעוד בנגב עליות המחירים היו מתונות בהרבה. אלא, שבחודש האחרון משהו השתנה. בדימונה, ובישובים נוספים במעגל של עד 20 דקות סביב באר שבע, העלו חלק מיזמיות הנדל”ן את מחירי הדירות החדשות בכ-5 אחוזים.
דורון עטייה, מנכ”ל אסיה סיירוס, הבונה מאות יחידות דיור בשכונת השחר בבאר שבע, אמר השבוע: “החברה שלנו עשתה הכל על מנת לשמור על מחירים קבועים במהלך השנה, אך העלייה במחירי תשומות הבנייה אילצה אותנו בצער להעלות את המחיר בחודש האחרון. אנחנו משתדלים ונמשיך להשתדל לשמור על רמת מחיר אטרקטיבית למען הרוכשים שלנו, שברובם הם זוגות צעירים שממילא קשה להם לרכוש דירה”.
יזם נוסף בעיר סיפר שהעלה רק בשבועיים האחרונים את מחירי הדירות ב-50 אלף שקל – יותר מ-5 אחוזים מהמחיר המקורי שעומד על פחות ממיליון שקלים. “ראינו שחלק מהמתחרים בכל האזור העלו את המחירים ב-50-60 אלף שקל, והחלטנו לא להישאר במקום”, הוא אמר. “ רמת הביקושים הגבוהה שנרשמה בחודשים האחרונים נותנת את אותותיה, וזה מביא לעליית מחירים.
"אני יכול לספר על לקוח שלפני חודש וחצי רכש דירה, ואז התחרט. לפני שבוע הוא שוב התחרט והחליט לקנות, והפעם הוא שילם על זה 50 אלף שקלים יותר. אנשים התחילו להבין שהמרחק של דימונה מבאר שבע הוא זניח יחסית, ושאיכות החיים, החינוך והאווירה שווים את המעבר. מי שכבר עובד באזור, או מי שרואה את הפוטנציאל הגדול של הנגב, ההתלבטות קטנה עבורו והוא יכול להשתדרג לדירה גדולה יותר ולאיכות חיים גבוהה יותר בערים ובישובים שמסביב לבאר שבע, ובמרחק נגיעה ממנה”.
"כדור שלג חיובי"
מתווכים במעגל שסביב באר שבע אומרים שהמחירים בבאר שבע עלו השנה יותר מבערי הלוויין שלה ונראה שבשבועות האחרונים חל תיקון. שרון סלומון, מנהל סוכנות תיווך דימונה אומר: “אנחנו בהחלט מזהים עלייה של כ-5-6 אחוזים בכלל הפרויקטים החדשים בעיר. אני חושב שזה בשל מספר דברים שקורים ממש עכשיו. פתיחת הקניון, העתקת תחנת הרכבת לכניסה לעיר, ההתפתחות האדירה של שכונת השחר ושכונות אחרות, האגם היפה, האמפי וכמובן הטבת המס בשיעור 16 אחוז. מצבור של דברים שיצרו כדור שלג חיובי. יש ביקושים, וכשיש ביקושים יש עליית מחירים. דימונה היא גם פנינה למשקיעים. למרות העלייה, המחירים פה עדיין אטרקטיביים וניתן להשיג תשואה של 5-6 ואפילו 7 אחוז, בהשוואה ל-3 אחוזים בשנה במרכז”.
ומה צפוי ב-2022? מבט חטוף על ההתפתחות של הנגב ומקורות התעסוקה בו מבשר טובות לאזור, אך מנגד מדובר בבשורה פחות טובה לרוכשי הדירות. “תוכניות הממשלה להורדת מחירי הדיור הן בכיוון הנכון”, אומר בהקשר זה עטייה, “אך את התוצאות שלהן נראה אולי בעוד 3-4 שנים. לצערי, ב-2022 נראה שהמחירים ימשיכו לעלות”. גם סלומון בטוח שכיוון מחירי הדירות הוא “רק למעלה”.
הנגב עובר מהפיכה בשנים האחרונות. תחנות החשמל הפוטו וולטאיות, התחנה התרמו סולארית באשלים, מעבר בסיסי צה”ל לנגב, השכונה החשמלית הניסיונית שמקימה חברת החשמל וההשקעות הגוברות של החברות הגדולות באזור, יגבירו את התעסוקה – ויסירו אולי את המחסום הגדול ביותר המונע מאנשים לעבור ממרכז הארץ או אפילו מבאר שבע למרכז הנגב.
בסיס התובלה של חיל האוויר שמועבר מנמל התעופה בן גוריון לנבטים, בסיסי ההדרכה בצריפין ובמרכז הארץ שעברו לקריית ההדרכה בצומת הנגב, יחידות אגף התקשוב שעוברות ממרכז הארץ לקמפוס הטכנולוגי שיוקם בבאר שבע, וכעת היחידות הטכנולוגיות של חיל מודיעין שיעברו ממרכז הארץ לקריית המודיעין שתוקם באזור ליקית הם חוד החנית של השינוי שצפוי בנגב, ושעשוי להשפיע על מחירי הנדל”ן.
"פוסט טראומה"
על-פי החזון של הממשלה, העברת יחידות הצבא לנגב, מעבר לשיקולים אחרים, קשורה ישירות למאמץ הלאומי לחיזוק האזור, ותתבצע במקביל לשיפור וחידוש התשתיות הלאומיות ולהכוונת משפחות הקבע להתיישב בנגב. מצד אחד, מעבר צה”ל לנגב מייצר אלפי מקומות עבודה, מושך תעשיות וחברות טכנולוגיה להשתקע בנגב, מגדיל את הצריכה במיליארדי שקלים, ומסייע להפיכת הנגב למרכז נוסף בישראל, אך מצד שני, הוא עשוי להוביל להמשך עליית המחירים באזור.
בעיה נוספת שעליה מצביע יוסי שטיינברג - מי שהיה האדריכל הראשי של משרד הביטחון ומשרד הבינוי והשיכון, וכיום מנכ”ל חברת הבנייה המודולרית הגדולה בישראל “ישראמרין” – “היא פוסט טראומה שיחוו הקבלנים בעקבות משבר הקורונה המתמשך ופעילות הממשלה לאורך זמן ללא תקציב, שישפיעו לרעה על מחירי הדיור”.
“המנופים הרבים שנראים בארץ הם תוצאה של פרויקטים שתוכננו לפני 4-5 שנים – הרבה לפני משבר הקורונה וממשלת האחדות של גנץ ונתניהו שלא העבירה תקציב”, אומר שטיינברג. “תהליכי הבנייה בחברה לבנייה מודולרית הם מהירים בהרבה, ולכן אנחנו כבר חווים היום את ההשפעה שהקבלנים ירגישו בעוד שנה-שנתיים. הקורונה והסגרים עיכבו את הבנייה, היעדר תקציב מדינה תקע פרויקטים לאומיים רבים במשך שנתיים, ולקבלנים זה עלה וממשיך לעלות הרבה מאד כסף, שבסופו של דבר יתגלגל לרוכשים - גם בנגב - שם פרויקטים משמעותיים רבים נתקעו”.
