מבחן בד
מאז לידת בתה מקדישה נגה סדן (31) חלק נכבד מזמנה כדי להסביר להורים לתינוקות את היתרונות של שימוש בחיתולים רב פעמיים
כשבתה הבכורה נולדה לפני כשנה וחצי, הבינה נגה סדן (31), תושבת באר־שבע, שלגידול תינוקת, בכלל, ולשימוש בחיתולים חד פעמיים בפרט, יש משמעות סביבתית. "הבנתי שהשימוש בחיתולים חד פעמיים, שגם אותי כתינוקת חיתלו בהם, יוצר תפוקה עצומה של אשפה וזה הפריע לי. לא רציתי להוסיף עוד זבל לכדור הארץ. חיפשתי חלופה ירוקה לכך", מסבירה סדן, נשואה ואם לילדה, יועצת תקשורת ועוסקת גם בתחום אופנת יד שנייה.
החלופה לחיתולים החד פעמיים, שהפכו למוצר בסיסי בקרב הורים לתינוקות ונראה שאי אפשר בלעדיהם, היתה חזרה לחיתולי הבד של פעם. בשנה וחצי האחרונות מקדישה סדן חלק נכבד מזמנה לתחום חיתולי הבד הרב פעמיים. היא מעבירה סדנאות והדרכות להורים לתינוקות שבהן היא מסבירה להם על החשיבות של שימוש בחיתולי בד וזניחת החיתולים החד פעמיים.
יש בכלל סיכוי שהורים יחזרו לחיתולי בד?
"חיתולי הבד של היום שונים ופשוטים לתפעול בהשוואה לחיתולים של פעם. כיף לחתל את הבת שלי בחיתולי בד שהם ללא כימיקלים וגם לא משאירים טביעות סביבתיות כמו החיתולים החד פעמיים. החיתולים מבד הם למעשה לא רק רב פעמיים, ניתן לשמור אותם גם לילדים הבאים, זה גם חסכון סביבתי וגם חסכון כלכלי".
כפעילה ירוקה, סדן מתנגדת גם לשימוש בכלים חד פעמיים. "המוצרים החד פעמים רק גורמים נזק לסביבה", היא מסבירה, "אנשים לא חושבים על מחיר הייצור של אותם מוצרים, על המחיר הבריאותי ועל המחיר שהסביבה משלמת על הזיהום שנובע מהשימוש באותם כלים שמושלכים לאשפה ומזהמים את כדור הארץ".
את מרגישה שהציבור מודע לכך?
"אם כל אחד יעשה מאמץ קטן בסביבתו, אז המודעות תגבר. כל מאמץ כזה משפיע ותורם גם ברמה האישית וגם ברמה הכללית לשמירה על הסביבה. זה
מתחיל בחיתולים, ממשיך בלבוש שלנו, במזון שאנחנו צורכים ובהתנהלות באשפה שאנחנו מייצרים. אני אישית מרגישה שיש התעוררות בנושא הזה, לפחות במה שקשור לחזרה לחיתולי הבד".
סדן מציינת שבפעילותה הסביבתית היא שואבת עידוד מהנערה השבדית גרטה תונברג שהתפרסמה בפעילותה למען עצירת ההתחממות העולמית ושינויי האקלים והספיקה לנאום בפורום הכלכלי בדאבוס ובוועידת האקלים של האו"ם. "המאבק של גרטה ראוי לכל שבח, היא מודל לחיקוי לכולנו", אומרת סדן. "יש עוד הרבה מה לעשות בנושא הזה. צריך להגביר את המודעות באשר לשמירה על הסביבה. מבחינתי זה מתחיל כבר בחיתולים".
אוכל למחשבה
ליאל אברמס ושלומית שטורך, בעלות המסעדה הטבעונית 'שאקטי', ישיקו בקרוב מיזם המלמד כיצד להפחית את כמות המזון הנזרקת לפח
לפני כשנה וחצי פתחו ליאל אברמס ושלומית שטורך את מסעדתן הטבעונית 'שאקטי' בשכונה ד' בבאר־שבע. "החיבור שלי לתחום איכות הסביבה בא מתוך הרצון לשמור על כדור הארץ", מספרת אברמס (30), תושבת באר־שבע. "במעבר לטבעונות גיליתי שאני יכולה לעשות משהו כדי לתרום לשמירה על הסביבה".
המשהו הזה, מבחינתן של אברמס ושטורך, הוא לא רק הפעלת מסעדה טבעונית, אלא גם מיזם סביבתי הקורם בימים אלה עור וגידים הקורא להפחית את כמויות המזון הנזרקות לפח.
החיבור של אברמס לתחום השמירה על הסביבה נוצר לפני כמה שנים כשהגיעה למסקנה שתעשיית המזון מהחי היא המזהמת ביותר והפוגענית ביותר מבחינה אקולוגית. "להיות טבעונית זו בחירה שלי, שאני יכולה להשפיע בחלקת האלוהים הקטנה שלי", היא מסבירה. "בזה שאני בוחרת מה לאכול ובאיזה כלים לאכול אני משפיעה על שמירת הסביבה".
המסעדה הטבעונית, פרויקט שנולד במסגרת תוכנית "הטוויסט החברתי" של ארגון 'ארץעיר' והשגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים, היא רק הפלטפורמה למיזם הסביבתי החדש של אברמס ושטורך. נוסף על שימוש בכלים רב פעמיים, גם כשמדובר בטייק־אוויי, הן עומדות להשיק בימים מיזם שנועד להפחית את כמויות המזון הנזרקות לפח האשפה. "גילינו שכמויות אדירות של מזון נזרקות לפח עוד לפני שהן מגיעות לשולחן, וזאת מסיבות שונות", מסבירה אברמס. "פעם מדובר בבשלות יתר של ירקות ופירות, פעם זה מוצר שאולי פג תוקפו. מאוד כואב ואפילו מטריד שזורקים אוכל".
איך משנים תודעה בנושא הזה?
"הגענו למסקנה שבאלתור של מתכונים אפשר להפחית את כמות המזון שמושלכת לאשפה. אנחנו נמצאות בקשר עם ירקנים ובעלי מרכולים בעיר כדי לאסוף במרוכז מוצרי מזון שעומדים למצוא את מקומם לפח האשפה, ובמקביל, אנחנו מעבירות סדנאות בישול איך להפוך את אותם מוצרים לארוחת גורמה, רגע לפני שהם נזרקים לפח. הכוונה שלנו היא שמשתתפי אותן סדנאות יבשלו יחד איתנו וייהנו מהארוחות האלה".
איך שומרים על אורח חיים ירוק?
"זה כולל צרכנות נבונה, שימוש בשקיות בד ולא בשקיות ניילון, רכישת מוצרי יד שנייה. לא תמיד חייבים משהו חדש. שימוש בכלים רב פעמיים, להפריד פסולות, למחזר בקבוקים. זה הכי בסיסי שאפשר".
אברמס מאמינה שבבסיס אורח חיים ירוק ומודעות סביבתית עומדים חינוך ומתן דוגמה אישית.
"בסביבה הקרובה שלנו יש מודעות סביבתית", היא מספרת. "התחושה היא שהמודעות הזו הולכת וגדלה עם הזמן. אנחנו כמעט שם. קל מאוד לשמור על ניקיון. אני משתדלת לאסוף אשפה שאני נתקלת בה ברחוב. אם יוסיפו פחי אשפה ברחוב זה יעודד את התושבים, כך אני מאמינה, להשליך את האשפה לפח ולא על המדרכה".
מבחינתה של שלומית שטורך, שותפתה של אברמס, גם המסעדה הטבעונית וגם מיזם איסוף האוכל תורמים את חלקם לשמירה על הסביבה. "מצבו ההולך ומידרדר של כדור הארץ הביא אותי להחלטה שצריך לעשות משהו בנושא", היא מדגישה. "זה יכול להיות שימוש הולך ופוחת בכלים חד פעמיים, קניות בחנויות יד שנייה ומיחזור של כל מה שאפשר למחזר. אם כל אחד יקדיש יותר מחשבה על צריכה נכונה של אנרגיה ופחות צריכה של מזון מהחי, מצבנו האקולוגי ישתפר".
שטורך (32), המתגוררת בבאר־שבע, מציינת עוד, "צמצום הבזבוז של מזון הוא יעד מבחינתנו. זורקים המון מזון וצריך להקנות לציבור ידע איך הופכים מזון שהיה מיועד לאשפה ומנצלים אותו בצורה מיטבית".
איך עושים את זה?
"זה מתחיל בצריכה נכונה וממשיך באחסנה מתאימה ושימוש נכון של מוצרי המזון בבית. השלכת המזון בלי חשבון רק פוגעת באיכות הסביבה. צריך לחשוב פעמים לפני שזורקים את האוכל. המיזם שלנו בא לגרום לאנשים לא למהר ולהשליך את המוצרים השונים. תמיד אפשר לעשות עם המוצרים האלה כל מיני מעדנים".
מן הסתם מדובר בעניין של מודעות.
"ודאי. אני לא מאמינה בלהטיף. אני יותר מאמינה בלהגביר את המודעות לשמירה על הסביבה, לצמצם שימוש במוצרים מזהמים, לא להשליך פסולת ברשות הרבים. אני עצמי משתדלת לאסוף פסולת שאני נתקלת בה ברחוב ולהשליך אותה לפח".
גן העיר
לפני שנה בדיוק נילו פלג (36) וחבריו חנכו את יער המאכל בפארק הסופרים בשכונה ב' בבאר־שבע
"אלה החיים שלי. מספיק שנים אני מחובר לנושא איכות הסביבה, פעיל בתחום, תוך כדי זה שגם למדתי את הנושא במסגרות שונות", מעיד על עצמו נילו פלג (36), תושב באר־שבע.
הפעילות הסביבתית הענפה שלו הובילה אותו לפרויקט יער המאכל הממוקם בפארק הסופרים בשכונה ב' בבאר־שבע. "הצטרפתי לפרויקט הזה לאחר שכמה פעילים סביבתיים, ואני בתוכם, חיפשנו כל מיני רעיונות כיצד ליישם נושאים סביבתיים שונים, כמו שתילת צמחים במגוון רחב של מינים על תא שטח קטן יחסית במגמה ליצור סימביוזה בין הצמחים וכל זאת בלב שכונה בעיר, מה שיהפוך את המקום לא רק לסוג של גינה קהילתית אלא גם לריאה ירוקה בשכונה".
עיריית באר־שבע הקצתה לפרויקט הסביבתי שטח של כשלושה דונם במתחם פארק הסופרים ולפני שנה בדיוק, בט"ו בשבט אשתקד, הושק רשמית יער המאכל.
"המיוחד ביער הזה הוא שמדובר כאן בסוג של חקלאות שונה מחקלאות רגילה", מציין פלג. "זה כמו בוסתן שיש בו מגוון של עצים וצמחים שונים. הרעיון הוא למלא את השטח במגוון של צמחים, החל בפקעות שמתחת לאדמה וכלה בפטריות, צמחים מטפסים, שיחים ועצים. המגוון הזה של הצמחים יוצר סיכוי גדול לסימביוזה בין הצמחים. בט"ו בשבט הקרוב נציין שנה לקיומו של הפרויקט, כאשר בכל פעם אנחנו שותלים ונוטעים שכבה נוספת של צמחים".
כפעיל סביבתי ותיק, איך שומרים על אורח חיים ירוק?
"צריך להיות מעורב בתהליכים של הרשות המקומית בכל מה שקשור לשמירה על הסביבה. דרושה מעורבות אזרחית בקטע הזה. זה יכול להתבטא בכך שכל אחד ייטע עץ ליד הבית שלו, שאנשים יעשו קומפוסט מהאשפה הביתית שלהם וגם שיעדיפו שימוש בתחבורה ציבורית או רכיבה על אופניים במקום לנסוע ברכב פרטי. צריך לשבור את הרעה החולה הזו של השימוש ברכב פרטי. זה גם יחסוך מיליונים למדינה וגם יחסוך זיהום סביבתי".
איזה מאבק סביבתי נגע בך לאחרונה?
"המאבק הבלתי פוסק נגד בניית מגדלי המגורים בעיר. המגדלים רבי הקומות הללו שנבנים ברחבי העיר הם מיותרים לחלוטין ולא תורמים במאומה לעיר. החיים שלנו יהיו בריאים יותר וירוקים יותר אם ייבנו בנייני מגורים עד שמונה קומות. זה מספיק גבוה. מעבר לזה, זו כבר בנייה שעלולה להוכיח את עצמה כפוגעת במרקם העירוני".
השמירה על הסביבה בוערת בעצמותיו של פלג. השלכת האשפה בשטחים ציבוריים, כמו על המדרכות או בפארקים ברחבי העיר אינה משאירה אותו אדיש. "כשאני עובר ברחוב ורואה פסולת כלשהי על המדרכה, אני לא מתעצל, אוסף את הפסולת ומשליך אותה לפח הקרוב. זה עניין של חינוך ומודעות. העניין הזה צריך לחלחל לאנשים, לגרום להם שיהיה להם אכפת מהסביבה בה הם חיים".
הכל קורה במדבר
גילי סופר (50), תושב ערד, שם לו למטרה לשמור על המדבר ונאבק כבר שנים נגד הקמת מכרה הפוספטים באתר שדה בריר
גילי סופר (50), תושב ערד, תיירן ובעל הפרויקט התיירותי "קצה המדבר", מגדיר עצמו 'ירוק ומחבק עצים זה הרבה שנים'".
"החיבור שלי לתחום השמירה על הסביבה הוא מתוך תפיסת עולם", הוא מעיד על עצמו. "זה בא מהבית. גדלתי בבית שהיה בו ערך לסביבה. התפיסה הירוקה היא בדיוק ההיפך הגמור מהמציאות הנוכחית".
זה שנים שותף סופר במאבק לביטול פרויקט הקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר, סמוך לערד והוא גם נימנה עם מייסדי עמותת תיירות ערד שמטרתה לשמר לא רק את המשאבים התיירותיים אלא לשמור גם על המדבר שבקצהו ממוקמת ערד.
"אנחנו בולמים כל תוכנית שיכולה להרוס את המדבר", מסביר סופר, "קודם כל מדובר בכריית הפוספטים בשדה בריר. המדבר הוא ערך טבע והוא גם משאב תיירותי ויש לשמור עליו. אנחנו מבקשים לשמור על המדבר ושמקבלי ההחלטות והמתכננים השונים יתחשבו בסביבה לפני שהם מחליטים על הקמת פרויקט כזה או אחר".
מה זה אומר להיות ירוק?
"לא מסתכלים על כל דבר דרך החור שבגרוש. צריך להסתכל על הקיום שלנו לא בפרמטרים כלכליים, אלא להבין שיש לו גם מחיר סביבתי. זה נכון כשמדובר בתהליך הייצור וגם בהתמודדות עם הפסולת העתידית של כל מוצר. שימוש חוזר במוצרים והפחתה בצריכת מוצרים מזיקים לסביבה הם חלק מהסיפור הזה".
יש מאבק סביבתי שנגע בך לאחרונה?
"הסיפור של הנהר הסודי ליד ים המלח. הבולדוזרים כבר כמעט עלו על משאב הטבע הנדיר הזה וזעקה של אדם אחד שזכתה להד תקשורתי נרחב הביאה להחלטה לשמר את המקום. בימים אלה, יש לזכור, גם הוכרעה סוגיית שימורו של חוף פלמחים לאחר מאבק סביבתי ארוך".
"חינוך, אכיפה ויד קשה הם שם המשחק", מסכם סופר, "העיקרון צריך להיות ש'המזהם - משלם והרבה'. לצערי הרב, לסמוך על היצר הטוב של האדם לא מספיק".
