כשעדי כץ, סטודנטית באר־שבעית צעירה, צופה בשידורי הרשתות הזרות בטלוויזיה ונחשפת לדיווחים החד צדדיים כנגד ישראל, היא מתקוממת. "זה ממש מעצבן אותי", היא פוסקת, "כשאני רואה נניח חדשות ברשת זרה כזו או אחרת וצופה בדיווחים שקריים לעתים על מה שמתרחש כאן. לכל ישראלי זה כואב כשרואים דיווחים בגנותנו שלא בצדק. בתקופת מבצע 'עמוד ענן' הייתי במילואים ושמעתי את הדיווחים על פעולות צה"ל בעזה, אבל שום דבר על מה שקורה עם התושבים ביישובי עוטף עזה בצד שלנו. כאילו שתושבי עוטף עזה לא ישבו במקלטים, כאילו שלא ירו עליהם פצצות מרגמה ורקטות קסאם. כאילו שרק הפלסטינים סובלים. היה לי מאוד קשה לקבל את זה. זה פשוט מרתיח את הדם. החלטתי שצריך לעשות מעשה ולשנות את התמונה. לפחות, לנסות לשנות".
גם רונן בודנרו, אף הוא סטודנט באר־שבעי, שואף לשנות את התמונה. "החלום שלי", הוא מציין, "שכשמדברים בחו"ל על ישראל, זה יתקשר עם סקי בחרמון, החופים בתל־אביב, ירושלים של זהב, הכותל המערבי והר הבית. העולם צריך להבין שיש לנו מדינה מדהימה. שמו עלינו זכוכית מגדלת בצורה לא פרופורציונלית וחשוב שהעולם יידע שיש לנו ארץ נהדרת".
תראו אותנו
עדי ורונן הם שניים מתוך 26 סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון, שהצטרפו השנה לארגון standwithus, במטרה להביא את דברה של המדינה לעולם הגדול כמשקל נגד לתנועות החרם הפועלות לבידודה של ישראל בעולם.
בסוף השבוע הקרוב הם עתידים לארח במסגרת אותה תכנית קבוצה של ספורטאים מצטיינים ממכללות שונות בארצות הברית לחמישה ימים אינטנסיביים על מנת להראות להם את פניה האחרות של ישראל, בשונה מאיך שהיא מוצגת בתקשורת האמריקאית.
במהלך הביקור, שייערך בימים בהם מתקיימת האולימפיאדה, יתארחו הספורטאים האמריקנים אצל קבוצות ספורט שונות בארץ, יטיילו באתרים היסטוריים, יסעדו במסעדות אותנטיות ואף יטעמו מחיי הלילה של תל־אביב.
עדי ורונן חדורי אמונה, שביקור כזה של בעלי השפעה חברתית רחבה בקמפוסים האמריקאיים צפוי לשנות את תדמיתה של ישראל. כך גם חבריהם לקבוצה, שעם חלקם נפגשנו השבוע. שינוי התדמית הוא מבחינתם שם המשחק.
טלי סירקיס (25), סטודנטית שנה ג' בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה וניהול, מסיימת למעשה השנה את התואר הראשון באוניברסיטת בן גוריון. במקור היא הגיעה לבאר־שבע משלומי שבצפון הרחוק. כנערה צעירה, כך היא מעידה על עצמה, יצאה ללא מעט משלחות לחו"ל, הדריכה במסגרת הסוכנות היהודית, ולדבריה "יצא לי קצת לראות מה חושבים עלינו בחו"ל ונחשפתי לא אחת להשמעת דעות לא טובות על ישראל. שמעתי לא מעט ביקורת על ישראל, גם מצד יהודים. הבנתי שאנשים ניזונים מהרבה אינפורמציה לא נכונה ואפילו שקרית עלינו, ומכאן הם מגבשים לעצמם השקפת עולם ודעה שלילית על ישראל ועל הישראלים. זה מה שהביא אותי לתכנית המיוחדת הזו שמתמקדת בהסברה ישראלית. זה מאד מעניין אותי".
כיצד בכלל עלה הרעיון הזה להביא ארצה את קבוצת הספורטאים המצטיינים מהמכללות בארצות הברית?
"תכנית ההסברה הזו היא לא חדשה, אבל השנה היא מקבלת משמעות מיוחדת נוכח התגברות הקריאות ברחבי העולם להחרים את ישראל, כשעיקר הקולות להחרים אותנו נשמעים דווקא בקמפוסים שבמכללות. במשך כל השנה הועלו מספר רעיונות איך אנחנו נלחמים בכל אותם גורמים שקוראים לחרם על ישראל, והגענו למסקנה שהדרך הכי טובה זה להביא ארצה ספורטאים מהמכללות בארצות הברית, שיהוו עבורנו שגרירים של רצון טוב".
למה דווקא ספורטאים?
"תנועות החרם נגד ישראל, כמו ה־BDS, למשל, מאוד פעילות בקמפוסים הללו ומבקשות להרחיב אותו. ראינו לנכון להביא משם דמויות שמובילות דעת קהל כמו אותם ספורטאים שיש להם אלפי עוקבים ברשתות החברתיות ושהם יהיו הנציגים שלנו בארצות הברית".
מי בעצם יהיה קהל היעד שלכם?
"מדובר בעיקר בסטודנטים שלומדים במכללות בארצות הברית. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להשאיר את הזירה ההסברתית בידי הגופים הקוראים להחרמתנו, ולפיכך אנחנו פונים לכל אלה שאין להם מספיק ידע על ישראל ולהראות להם שיש ישראל שהם בכלל לא מכירים".
"הרבה אנשים בחוץ לארץ", מציינת סירקיס, "לא מודעים לעובדות הנכונות אודות ישראל, והם ניזונים ממידע לא אובייקטיבי. לא מוצג בפניהם המצב לאשורו. אנחנו באים להראות לעולם את מדינת ישראל בעיניים של מי שחי כאן וחווה את כל מה שקורה כאן. אנחנו רוצים להראות לעולם מציאות מאוזנת יותר".
שיח פורה
אביב רוזנפלד (25), סטודנט שנה א' במחלקה לפוליטיקה וממשל ומדינת ישראל, במקור ממודיעין, אבל עקב לימודיו הוא מתגורר כיום בבאר־שבע. הרקע ההסברתי שלו כולל פעילות במסגרת פרויקט 'תגלית' לאחר שחרורו מהצבא. "זה חשף אותי לעולם שמחוץ לישראל", מספר רוזנפלד, "ראיתי שיש מציאות יהודית גם מחוץ למדינת ישראל ושלא כל העולם היהודי חי כאן".
רוזנפלד עבד גם הוא במסגרת הסוכנות היהודית והדריך בני נוער בצפון אמריקה. גם בארץ הוא הדריך בני נוער במסגרת תוכנית 'תגלית' בטרם החל בלימודיו באוניברסיטת בן גוריון. "כל הנושא הזה עניין אותי", הוא מספר, "ומאוד משך אותי. חיפשתי תכנית בה אוכל לממש את הרצון הזה שבער בי, ומצאתי את התכנית הזו בה אני נוטל חלק".
26 סטודנטים ממגוון רחב של מחלקות וחוגים באוניברסיטה נוטלים השנה חלק בתכנית הזו של ארגון standwhithus. תמצא כאן נציגים ממדעי הרוח והחברה, מדעי הטבע, הנדסה ורפואה בעלי תארים שונים. "מגוון הסטודנטים שנכללים בתוכנית הזו", מציין רוזנפלד, "זה מה שמייצר את הייחודיות שבקבוצה. יש כאן ריבוי מחשבתי ורב גוני. אין כאן חבר'ה שסגורים כולם באותה מחלקה וחושבים אותו הדבר. יש כאן שיח מאוד פורה בין חבר'ה שבאים מכל התחומים. זה מדהים".
השנה, בשונה משנים קודמות, הפרויקט הזה מקבל משמעות מיוחדת נוכח הפעילות של BDS?
"זה נכון. כשחשבנו איך ניתן להיאבק בתופעה הזו, מה שעמד לנגד עיננו זה איך אנחנו נכנסים לקמפוסים בארצות הברית, ששם בעצם אנשי ה־BDS פועלים חזק. מהקמפוסים האלה יוצאים אחר כך מובילי דעת הקהל העתידיים. זה בעצם הדור הבא של המנהיגים ובעלי ההשפעה האמריקאים. החלטנו שאנחנו צריכים להיכנס חזק לקמפוסים כמשקל נגד לתנועות החרם ולקדם את האג'נדה שלנו".
ספורטאים למען ישראל
אז בינתיים חברי הקבוצה עדיין לא אורזים מזוודות וממריאים לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אך הם רקחו רעיון להביא ארצה את חבורת ספורטאי המכללות, שיגיעו לכאן בשבת הקרובה ויעשו פה חמישה ימים אינטנסיביים בליווי צמוד של חבורת הסטודנטים אשר יראו להם את ישראל האחרת מדן ועד אילת.
אם בעבר היו אלה קבוצות של בלוגרים או יושבי ראש של אגודות סטודנטים, שהיו מגיעים ארצה מחו"ל כדי להתרשם מכלי ראשון מארץ הקודש, הרי שהפעם הלכו משתתפי התכנית על משהו מקורי יותר.
"לספורטאים", מציין רוזנפלד, "יש מעמד חזק בתוך המכללות. הם שם על תקן של כוכבים. חלקם גם צפויים להגיע בשנה הבאה לליגת ה-NBA. כוכבי ספורט במכללות הם כוכבים לא רק ברמה המקומית, אלא גם ברמה הארצית. ברגע שספורטאי כזה משתמש במעמד שלו כדי לקדם אג'נדה פרו־ישראלית, זה משפיע על כלל הסטודנטים. הספורטאים שיגיעו לכאן, חלקם יתחרו באולימפיאדה הבאה, חלקם כאמור גם יהיו בליגות הבכירות בארצות הברית. הכוונה היא שאותם ספורטאים שיגיעו אלינו יובילו את האג'נדה שלנו גם הלאה לאחר תום לימודיהם במכללות. מדובר בפרויקט ארוך טווח. המטרה שלנו היא שהם ילמדו את המציאות הישראלית ואת מה שקורה פה לא רק דרך התקשורת הזרה. הכוונה שלנו היא שהם יהיו שגרירים של רצון טוב של ישראל".
בכל זאת, ההתמקדות שלכם היא בשלב זה רק במכללות בארצות הברית. מה עם שאר העולם?
"צריך להתחיל באיזשהו מקום. בקמפוסים בארצות הברית יש פעילות רבה של תנועות החרם, ואנחנו צריכים לפעול שם. בינתיים אנחנו פועלים במגוון דרכים, ברשתות החברתיות ובהבאת מובילי דעת קהל ארצה. במידה וזה יצליח נקדם את הנושא בשאר חלקי העולם".
איך בעצם אפשר לשנות את תדמיתה של ישראל בעולם?
"אני מאמין בקשר אישי. לא משנה כמה שנפרסם בפייסבוק או בתקשורת בכלל, בסופו של דבר מפגש אחד על אחד הוא הדרך הנכונה. בגלל זה אנחנו מביאים את חבורת הספורטאים כדי שיראו במו עיניהם את ישראל".
כל העולם נגדנו
אביעד חודאדי (29), סטודנט שנה שנייה בלימודי גיאוגרפיה והמזרח התיכון, נולד וגדל בבאר־שבע. בעבר הוא הדריך משלחת של צעירים שהגיעו מקנדה באמצעות הסוכנות היהודית. לנושא המאבק נגד החרם על ישראל או כנגד ההתייחסות העוינת בחו"ל כלפי ישראלים הוא נחשף תחילה דרך סיפוריהם של חבריו שחוו מקרים בהחלט לא נעימים, כהגדרתו, בעת ששהו בחו"ל. "היו חבר'ה שנאלצו להסיר את הכיפה מראשיהם", הוא מספר, "כשהם הלכו לבית הכנסת. היו כאלה שקרעו להם את שטרות הכסף ברגע שנודע כי הם ישראלים".
לא מזמן חווה חודאדי בעצמו מה זה להיות ישראלי בחו"ל. "הייתי באחרונה ברומניה", הוא מספר, "לא יכולנו להיכנס לבית הכנסת ללא ליווי משטרתי. אז הבנתי שיש לנו בעיה עמוקה. תחושה לא פשוטה. אתה חש שפתאום כל העולם נגדך, כשכל הרחוב בו נמצא בית הכנסת מלא בשוטרים ואנשי בטחון. אמרתי לעצמי, שזה לא יכול להיות שכולם מסכימים שיש רק מקום אחד בעולם שהוא לא בסדר".
זה מה ששבר, מבחינתו, של חודאדי, את גב הגמל והוא הצטרף לתכנית של standwithus. "הבנתי", הוא אומר, "שצריך לעשות מעשה. לא בקטע הפוליטי. אין פה עניין של ימין או שמאל. לא ייתכן שמדינת ישראל תיפול על מזבח של תעמולות כנגדה. אנחנו רוצים להציג את תמונת האמת והמאוזנת של ישראל".
גם את הצדדים הפחות יפים של המדינה, כמו גזענות, פערים חברתיים, השסע בחברה הישראלית?
"אנחנו לא אומרים שהכל טוב ונהדר. אנחנו מבקשים להביא צד שלא מקבל ביטוי בתקשורת העולמית. יכול להיות שזה מה שיעשה את השינוי. צריך להיות חכמים בקטע הזה. הרעיון הוא להציג תמונה שאנשים בעולם לא מכירים. למדנו שיש בעולם אנשים שהם פרו־ישראלים, אנטי ישראלים וכאלה שאין להם דעה לכאן או לכאן. הם ניזונים מהרעש שעושות תנועות החרם, ובסופו של דבר הם גם מתחילים להאמין בזה. אנחנו רוצים לקחת את אותם חבר'ה ולהראות להם שזה אחרת. ההתמקדות שלנו היא בעיקר בקרב סטודנטים במכללות".
זה לא סוד הוא שההסברה הישראלית בחו"ל היא לא הצד החזק שלנו בלשון המעטה. זו מלאכה לא קלה בימים טרופים כאלה?
"אני לא רוצה לשפוט אף אחד בעניין הזה. אני רוצה להשפיע בתוך חלקת האלוהים הקטנה שלי. אם אני יכול להגיע למצב שגדולים ממני לא עשו, אז זכיתי. אני לא מתיימר להחליף אף אחד, אבל אם כולנו היינו מתגייסים לאותה מטרה, אז מצבנו היה טוב יותר. היום, בעידן הרשתות החברתיות, זה אפשרי לשנות מכאן את תדמיתה של ישראל ולהגיע למישהו בקצה השני של העולם ולשנות את דעתו על ישראל. זה בבחינת 'שלח לחמך על פני המים'".
תחושה של ניכור
בשונה מעמיתיה לקבוצה, עדי כץ בת ה־24, היא אמנם סטודנטית שנה ראשונה בלימודי ביולוגיה ורפואה, אך את לימודיה היא עושה באוניברסיטה הפתוחה ולא באוניברסיטת בן גוריון. לצורך הפרויקט ההסברתי היא חברה לקבוצת הסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון, אבל בכך לא מסתכם השוני בינה לבין שאר חבריה לקבוצה.
כץ נולדה בניו ג'רסי וגדלה בקליפורניה שבארצות הברית ועלתה ארצה לפני כשש שנים במסגרת גרעין 'צבר'. היא שירתה בצה"ל ומתגוררת בבאר־שבע. "חוויתי את האווירה האנטי ישראלית", היא מציינת, "עוד כשהייתי תלמידת תיכון בארצות הברית. זה מה שגרם לי לרצות לעלות לארץ. להבדיל מרוב החברים שלי בקבוצה, אני חייתי בחו"ל וחוויתי את המציאות שאנחנו מבקשים כיום לשנות. חוויתי גם אנטישמיות וגם גילויים אנטי ישראלים".
כמו למשל?
"תראה, אלה לא גילויים כמו שיש כיום בצרפת שם מכים יהודים שהולכים עם כיפה על ראשם או מקומות אחרים באירופה שיהודים חיים בפחד ושישראלים זוכים ליחס עוין, אבל היו דברים לא נעימים שהסתכלו עליי בצורה אחרת. היו מקרים שאנשים לא הסכימו שהילדים שלהם ייצאו עם צעירים יהודים או ישראלים. יש תחושה שאתה אחר. תחושה של ניכור".
זה מה שגרם לך לעלות ארצה?
"סבתא שלי היא ניצולת שואה, ואחרי שהייתי במסע בפולין זה סגר לי מעגל והחלטתי לעלות לישראל. לדעתי, כל יהודי בעולם צריך לעלות לישראל. לעם היהודי יש התחייבות לשמור על המדינה שלו, גם אם אתה חי בחו"ל. מבחינתי, להגיע ארצה ולהתגייס לצבא זה סוג של התחייבות לשמור על המדינה שלי".
ובכל זאת, מרבית העם היהודי חי בחו"ל?
"זו בעיה שהרבה יהודים לא מגיעים להכרה בדבר החשיבות לחיות בישראל ובחשיבות קיומה של מדינת ישראל".
זו בעצם בעיה של הסברה, ולשם כך התגייסת למשימה?
"יש בעיה של תפיסה. את ההסברה ניתן לתקן. זה משתפר לאט-לאט בניגוד לדעה הרווחת שההסברה שלנו נכשלה. יש בכל זאת נקודות אור בנושא הזה. עובדה, ששיעורי התיירות לארץ גדלו בשנה האחרונה, יותר ויותר עולים לארץ. במהלך 'צוק איתן', למשל, התרשמתי היו פחות דיווחים שליליים על ישראל מאשר היו במבצעים 'עמוד ענן', 'עופרת יצוקה' או במלחמת לבנון השנייה. כך שיש תקווה ולא הכל כל כך רע".
איך לטעמך משנים את תדמיתה של ישראל בעולם?
"צריך לגרום לאנשים תחושה של שייכות והזדהות עם ישראל. אנשים לא מעניינות אותם עובדות. ברגע שאדם נמצא בחו"ל, יהודי לצורך העניין, והוא יהיה מודע לחשיבות קיומה של המדינה הוא יהיה פתוח לקבל את האג'נדה שלנו. אנחנו מנסים ליצור אצלם חיבור למדינה ברמה שהם יאהבו את המקום".
הבעיה בהסברה הישראלית היא שבחו"ל עדיין לא תופסים שישראל היא לא עוד איזה שבט באפריקה ושאנחנו מדינה מאוד מפותחת.
"אני ערה לבעייתיות של ההסברה הישראלית", מטעימה כץ, "על הרקע הפוליטי של יחסינו לפלסטינים, שכל שני וחמישי יש כאן אירוע בטחוני ושיש בעיות בחברה הישראלית. מצד אחד, צריך ליצור תחושה אצל יהודי העולם של קשר וחיבור למדינת ישראל, ומצד שני, וזה רוב קהל היעד שלנו, צריך להגיע לציבור הלא יהודי ולגרום להם להיות פתוחים למציאות שיש בישראל. זה מצב מורכב ובעייתי. במצב הזה די קשה לשווק את ישראל בעולם. אם נשווק את עצמנו בתחומים כמו ספורט, אמנות, מדעים ותעשיית ההיי־טק המשגשגת שלנו, אז גם נוכל לגרום לאנשים לקבל תמונה אחרת על ישראל. מה שאנשים חושבים עלינו בחו"ל בכלל לא משקף את המציאות שלנו, ולכן אנחנו רוצים לשנות זאת".
ניזונים ממידע שיקרי
רונן בודנרו (25), סטודנט שנה ראשונה בלימודי כלכלה וניהול באוניברסיטת בן גוריון, גדל בהר אדר, שירת בצה"ל כקצין ביחידת 'אגוז' והיה גם מופקד על תחום ההכשרות של חטיבת 'גולני' בבית הספר למקצועות לחימה. לתכנית ההסברה הייחודית כנגד החרם על ישראל הוא הגיע, לדבריו, בנסיבות יוצאות דופן.
"אני נכד לניצול שואה", הוא מספר, "ותמיד בבית חינכו אותי להביא שינוי בעצמי ולא לחכות שאנשים אחרים יעשו את השינוי. לאחר השחרור מהשירות הצבאי טיילתי שמונה חודשים בדרום אמריקה ובארצות הברית, ופגשתי אוכלוסיות שונות ומגוונות. חלקן אהבו אותנו יותר, חלקן פחות. כשהתארחתי אצל משפחה בארגנטינה, הם שאלו אותי אם עדיין אנחנו מתניידים בישראל על גבי גמלים וחיים כאן כמו בימי התנ"ך".
לדבריו, כששהה בארצות הברית בתקופת 'עמוד ענן', התבשר בצער רב שכמה מההרוגים והפצועים במבצע ההוא היו חיילים שלו. "גם קרוב משפחה שלי נהרג. במקביל אני שומע שם את הקולות והמראות שמציגים אותנו כצד הרע בכל הסיפור הזה. מצאתי את עצמי בסיטואציה מאוד הזויה, כשאני חווה הכל מבחוץ. הרגשתי לבד, והייתי צריך להיאבק הסברתית נגד הדיווחים החד צדדיים נגדנו. הרגשתי די בודד במערכה ההסברתית על הגנת המדינה. היו מי ששפטו אותנו שם מבלי שידעו את התמונה לאשורה. היה חשוב לי שהם יבינו את המצב לעומק ורק אז שיחוו את דעתם. היתה לי תחושה שכל מי שיצא נגדנו אז, ניזון ממידע מוטעה ואפילו שקרי".
זה מה שמוביל אותך לפרויקט ההסברה העכשווי?
"בדיוק. לא הסתפקתי בכתיבת סטטוסים בפייסבוק ובדיבורים עם חברים בחו"ל. הגעתי למסקנה שצריך לעשות משהו יותר משמעותי ויעיל יותר. משהו שיהיה לו אפקט מתמשך".
נחשפים למציאות בשטח
בשנה האחרונה, כך מתברר, השתתפו חברי הקבוצה בשורה של סדנאות שהכשירו אותם למשימת ההסברה הישראלית בחו"ל. הם גם נטלו חלק במספר כנסים ולמדו כיצד לנצל את הרשת החברתית לפעולה הסברתית, ולא להסתפק רק במתן תגובות. בהמשך הם גם אמורים לצאת אל מעבר לים למשימות הסברתיות.
בינתיים, הם הספיקו בשנה האחרונה להיפגש עם פעילים פלסטינים והגיעו למחסומים בשטחי יהודה ושומרון ולגדר המערכת עם רצועת עזה, כדי להיחשף למציאות בשטח ולחוות אותה ממקור ראשון בטרם ייצאו למשימותיהם.
"פשוט פתחו לנו את הראש", מציין אביעד חודאדי, "כדי שנביא את המציאות הזו כחלק מההסברה שלנו בכל העולם. הכוונה היא שנדברר את ישראל על פני הגלובוס. זה לא זבנג וגמרנו. עכשיו אנחנו צריכים ליישם את כל מה שלמדנו ולחרוש את הגלובוס כדי להביא את דברה של מדינת ישראל לעולם כולו. אשמח שאני, אביעד מבאר-שבע, הצליח לגרום למישהו בקצה השני של העולם לשנות דעתו ולו בקצת על מדינת ישראל ושיטיל ספק בכל מה שהוא שומע עלינו מסביב".
"אם באיזה שהוא מקום", אומר אביב רוזנפלד, "אצליח לגרום לאנשים לצאת מהבועה הקטנה שלהם ושארגיש שגרמתי למישהו לשנות את דעתו השלילית על ישראל, זה ייחשב בעיני כפסגת השאיפות שלי".
מזווית אחרת
ארגון standwithus הוקם בשנת 2011 כארגון ללא מטרות רווח בלוס אנג'לס, קליפורניה, מתוך כוונה לוודא שישראל מוצגת בצורה אמיתית, מהימנה והוגנת בקמפוסים, בתקשורת ובקהילות ברחבי העולם. כארגון בינלאומי, שמחזיק בנציגויות בצפון אמריקה, בישראל, בבריטניה, באוסטרליה ובדרום אפריקה, מטרתו היא לפעול כנגד מידע שקרי המופץ ברחבי העולם באשר למתרחש במזרח התיכון, וזאת באמצעות תכניות הכשרה והעשרות שונות, כנסים בינלאומיים, משלחות לישראל ומשאבים אינטרנטיים. זאת בדגש על פעילות בקמפוסים ובמרכזים קהילתיים ברחבי העולם.
המיזם יוצא הדופן הזה מופעל זה מספר שנים באוניברסיטת בן גוריון. השנה, כאמור, משתתפים בו 26 סטודנטים מהמחלקות השונות שבאוניברסיטה.
"שימוש לרעה", טוענים הסטודנטים, חברי הקבוצה הבאר־שבעית, "בחופש הביטוי בקמפוסים ובמכללות מאפשר לתנועות החרם וה־BDS להפיץ מידע מוטה וחד צדדי בקרב מנהיגי העתיד. חשיפת הסטודנטים לתכנים ולתפיסה האנטי־ישראלית נותנת את אותותיה ופועלת במטרה לגנות ולבודד את מדינת ישראל גם לאחר סיום לימודיהם. מטרתנו היא לארח קבוצת מובילי דעת קהל מהקמפוסים ברחבי ארצות הברית וליצור להם חוויה א־פוליטית, אותנטית ומהנה בארץ, באופן שיאפשר עם חזרתם לקמפוסים ייצוג הולם של התרבות הישראלית ותרומה לשיח החיובי על המדינה".
