בודדים, אם בכלל, עברו שנה קשה כפי שעברה לנה שחנוביץ (33) מעפולה, שנה במהלכה היא עשתה שני ניתוחים קשים ומסובכים, ילדה את אניטה - ילדתה השלישית ובמקביל איבדה את היכולת להיות שוב אימא, שנה בה התגלה אצלה סרטן שד וגם שהיא נושאת גן מהזן שמבשר מחלות קשות, שנה שעדיין לא הסתיימה ולפניה עוד ניתוח אחד קשה.
אך למרות כל הקשיים, כל הכאבים כל הימים הנוראים שעברה, היא שמרה על אופטימיות ובעיקר על יכולת להביט לעבר העתיד ולומר: "זה יכל היה להיות הרבה יותר גרוע. אני תמיד אופטימית".
אולי יעניין אתכם:
עכשיו ומיד
לנה, הנדסאית אדריכלות, נשואה לרומן (37) טכנולוג רפואי במרכז הרפואי העמק בעפולה ואימא לעילאי בן 6.5, ינאי בן 3 עוד מעט ואניטה בת שנה. המסע הכבד של לנה החל לפני כשנה, כשבעודה בהריון מתקדם הרגישה תחושה מוזרה בשד והגיעה להיבדק במרכז לבריאות השד במרכז הרפואי העמק. לאחר בדיקת רופא נשלחה לביצוע ממוגרפיה וביופסיה. התוצאות הראו כי יש לה סרטן בשד ועליה לעבור ניתוח דחוף בהחלטת הרופא האונקולוג שלה ד"ר יוסף סמיח. פרופ' דן הרשקו, מנהל מחלקה כירורגית א׳ במרכז הרפואי העמק, ביצע את הניתוח להסרת הגידול כשלנה כבר בשבוע 35 להריונה. הניתוח עבר בהצלחה.
"הייתה לי תחושה מוזרה, הרגשתי מוזר בחזה", מתארת לנה, "חשבתי שזה קשור להיריון משהו הורמונאלי, ולא נלחצתי. אז פרצה המלחמה ב-7 לאוקטובר, אני והילדים נסענו לחו"ל לתקופה מסוימת, אבל כשחזרתי הרגשתי שאני חייבת להיבדק. הלכתי לרופא שאמר לי שבטח זה משהו הורמונאלי בגלל ההיריון ושרוב הסיכויים שזה בסדר. בכל זאת נשלחתי לאולטרסאונד ושם אמרו לי לעשות ביופסיה. בכלל לא חשבתי על כיוון של מחלת הסרטן.
"לקחו לי ביופסיה ואחרי שבוע אמרו לי שהתשובה לא טובה. בעלי הלך למחלקת דימות ואמרו לי לעלות לבית חולים. נפגשתי עם כירורג והחלטנו להסיר כמה שיותר מהר את הגוש. תוך חודש ימים כבר הייתי אחרי. האמת שיכולתי לעשות את הניתוח בכל מקום שרציתי אבל בחרתי בבית חולים 'העמק', גם בגלל שהייתי בהיריון ואם חס וחלילה קורה משהו בניתוח, טוב להיות במרכז רפואי שיכול לטפל בך ולא בבית חולים פרטי".
מיד לניתוח
לנה המשיכה בהיריון תוך ציפייה שאחרי שתלד תעבור טיפולי כימותרפיה. בשבוע 38 להריון היא הגיעה להיבדק במיון יולדות ב'העמק', בגלל שבהריונות הקודמים סבלה מרעלת הריון ולחצי דם גבוהים. במקרה, בעודה במיון יולדות, החלו צירים והתפתחה הלידה. המיילדת מורן לוי, שהיום היא אחות אחראית חדרי לידה, זיהתה מהר מאוד שיש האטות דופק. היא קראה בדחיפות לד"ר מאיה מילובאר-אבני שהחליטה שחייב ליילד את לנה בדחיפות.
הרופאה ביצעה הליך של פקיעת מים וכשראתה שיש דם הבינה שמדובר בהיפרדות שלייה. מדובר במצב מסכן חיים שמחייב ניתוח חירום. תוך רגעים ספורים הן הגיעו לחדר הניתוח ובניתוח חירום נולדה התינוקת אניטה- בת לאחר שני בנים. התינוקת הייתה כשבוע בפגיית המרכז הרפואי העמק ושוחררה לביתה כשהיא מרגישה טוב.
כחודש לאחר הלידה לנה התחילה טיפולים כימותרפיים. בעלה, רומן, לקח את חופשת הלידה במקומה כדי לטפל בה ובתינוקת.
לנה שיחזרה את מה שעברה: "חזרתי הביתה אחרי הסרת הגוש מהחזה, הכל נראה רגיל ואז הלכתי למיון לבדיקה שגרתית. התמזל מזלי שבדיוק שהייתי שם הייתה היפרדות שלייה ויכלו להכניס אותי מיד לניתוח דחוף. לא ממש הבנתי מה קורה, אבל אני יודעת שהגעתי לאותו חדר ניתוח בו הסירו לי את הגוש שלושה שבועות לפני כן. בניתוח קיסרי חירום הצילו לי את הילדה ולמרבה המזל, למרות שלא הגיע חמצן אליה, לא נגרם כל נזק. היא הייתה בפגיה במשך חמישה ימים ואני הייתי באשפוז במשך חמישה ימים ואז שוחררנו ביחד. אחרי שבועיים הגעתי למחלקת אונקולוגיה לטיפולים כימותרפיים בגלל החזה. עשיתי טיפולים ובעלי שיצא לחופשת לידה עזר לי עם הילדים".
תמיד אופטימית
אבל שם, עם הלידה של אניטה, לא תם המסע של לנה. תוך כדי הטיפולים היא גילתה גם שהיא נשאית של גן BRCA ועכשיו היא מטופלת במרפאת BRCA ב'העמק'. לאחר שנה היא החלימה והיום היא מרגישה טוב.
לנה: "בזמן הטיפולים נשלח הגוש מהחזה לבדיקת DNA וגם אני עשיתי בדיקת דם והתברר שאני נשאית BRCA, גן של יהודים אשכנזים, שבקרב נשים גורם בסבירות של 80 אחוז לסרטן שד ו-40 אחוז לסרטן שחלות. אחרי שהתגלה אצלי הגן בדקו את כל המשפחה, כי זה עובר מדור לדור. מצאו את הגן אצל אבא שלי אבל בקרב הגברים זה לא מוביל להתפתחות סרטן בסבירות גבוהה. 50 אחוז שגם העברתי לבת שלי את הגן וכשהיא תגיע לגיל 20 היא תצטרף לבדוק אם גם היא נשאית. בכל מקרה, אולי הצלתי כמה בנות משפחה שמעתה ייבדקו על בסיס קבוע כדי לראות שלא מפתחות את המחלה". בגלל הגן, לנה אמורה לעבור ניתוח להסרת השחלות.
איך מתמודדים עם רצף כזה של קשיים?
"זה לא פשוט. כל פעם הרגשתי שעוד משהו קורה איתי ועוד משהו ועוד משהו. והכל דברים לא קלים. כמובן שזה מוביל לחרדות ולפעמים לפחד בסיסי לצאת מהבית. אבל עם הזמן, עם הטיפולים ובזכות הגב של המשפחה והסיוע של החברים התומכים היבטי קדימה ויצאתי מזה".
מאמינה בעין הרע?
"אני מביטה על הדברים החיוביים: ילדתי ילדה בריאה. אם הכל היה מתגלה לפני אולי לא הייתי נכנסת להיריון או נאלצת לעשות הפלה. אם לא היו מגלים את הגן, בנות המשפחה לא ידעו שהן חייבות להיבדק. עלו על כל המחלות בזמן. אני אומר תודה שזה קרה כך ושיכול היה להיות הרבה יותר גרוע".
מה הלאה?
"יש לי ניתוח להסרת שחלות שאני צריכה לעבור וזה מעסיק אותי. לאישה בגילי קשה לעבור הליך כזה, אני עוד צעירה ומוציאים ממני כביכול את הנשיות. אני ממשיכה בחיים, מטפלת בילדים, מתרכזת במשפחה ואחרי כל המקרים שעברתי מבינה מה חשוב בחיים - יש לי נקודת מבט אחרת. זה מחדד את הראיה על החיים ואני לא מחכה למחר לעשות דברים, אני עושה אותם היום".
איפה את רואה עצמך עוד עשר שנים?
"זה יותר מידי רחוק בשבילי. אני מנסה לחיות כאן ועכשיו ואי אפשר לתכנן יותר מידי זמן קדימה כי בחיים תמיד יש הפתעות".
הצוות הרפואי ב'העמק': "לנה מהווה דוגמה מדהימה לאומץ"
הצוות המשולב ממספר מחלקות בבית חולים העמק התייחס למה שעברה לנה שחנוביץ בשנה האחרונה. מורן לוי, אחות אחראית חדר לידה ומיילדת מוסמכת בחדרי הלידה של המרכז הרפואי העמק סיפרה על רגעי הדרמה לפני לידת בתה אניטה. "לנה נכנסה לחדר לידה כאובה וסיפרה שזהו ההיריון השלישי שלה", סיפרה לוי, "לפני שהיא נכנסה להתקלח, ביקשתי לשמוע דופק עוברי. תוך כדי השיחה שלנו הדופק שנשמע בניטור לא היה ברור, ומיד קראתי לד"ר מאיה מילבואר אבני".
ד"ר מאיה מילבואר אבני הוסיפה: "שילוב הסימנים הראה שמתרחשת היפרדות שלייה אקוטית. הסברתי ללנה את המצב והדחיפות לבצע ניתוח קיסרי מיידי להצלת חיים. יחד עם צוות חדר לידה שתפקד במהירות, הובלנו את לנה לחדר ניתוח, שם המתינו לנו ערוכים ומוכנים צוות חדר ניתוח. בצעתי ניתוח קיסרי מהיר וחילצתי את התינוקת המתוקה מהרחם במצב טוב.
בזכות המהירות של הטיפול, התינוקת לא סבלה מכך שאספקת הדם מהשלייה נפגעה, אך מצב זה היה עלול לסכן את חייה ואת בריאותה. לראות את לנה ובתה חיות את חייהן בבריאות ובאושר זה הסיפוק הגדול ביותר עבורי. גאה בצוות שלנו על העבודה המדהימה שיש בה זכות גדולה".
ד"ר יוסף סמיח, מרכז תחום גידולי השד בבית החולים האונקולוגי 'בית שולמית' הסביר כי הם רואים שכיחות של אחד לכל 3000 הריונות בהם המטופלת מאובחנת עם סרטן השד. מתוכן 30% נשאיות של הגן BRCA.
פולינה גולדין, אחות אחראית מרכז בריאות השד, סיכמה: "לנה אישה צעירה, חזקה, שמהווה דוגמה מדהימה לכוח רצון, מודעות ואומץ. מהרגע הראשון של האבחון במרכז לבריאות השד ועד לליווי במרפאת BRCA, היא ובעלה רומן הפגינו אומץ רב ונחישות יוצאת דופן להתמודד עם המצב. המקרה של לנה מוכיח כמה זה קריטי- גילוי מוקדם מציל חיים".
