מאור אזולאי: תנאים לא פשוטים
מאור אזולאי, מנהל מחלקת המים והביוב של המועצה האזורית תמר, מספר שהחום הקיצוני לא רק מקשה על העבודה אלא פוגע גם בציוד.
השבוע, כשמעלות החום נסקו ל־45 מעלות ויותר באזור ים המלח, עסק צוות העובדים של מחלקת המים והביוב של המועצה האזורית תמר בניקוי ופינוי של בוצה מהמאגר והבריכות האנאירוביות שבמכון טיהור השפכים (מט"ש) בעין גדי.
בין לבין הוזעקו עובדי המחלקה לטפל גם בתקלות באספקת המים ובסתימה במערכת הביוב באזור.
"בכלל לא פשוט לעבוד בתנאים של חום קיצוני כזה", מציין מנהל המחלקה מאור אזולאי (30), תושב באר־שבע. "אנחנו משתדלים לעסוק בזה בשעות המוקדמות של הבוקר כשעדיין החום עוד נסבל, אבל כאשר יש סתימה בביוב, אז אין ברירה, ומטפלים בתקלה מהסוג הזה בכל שעה ביום. אנחנו בשטח כל הזמן. הגזרה שלנו פרוסה מעין גדי ועד נאות הכיכר, כולל אזור המלונות שלחוף ים המלח. אנחנו נכונים לכל קריאה ותמיד בכוננות".
אזולאי, שנושא בתפקידו הנוכחי בשנתיים האחרונות, היה קודם לכן מנהל מתקן להתפלת מים ב"רותם אמפרט", ולדבריו, "העבודה בתקופה הזו של חום קיצוני, זה לא קל. החום הזה מקשה, אבל אין ברירה. מעבר לקושי האנושי, יש כאן גם בעיה של בלאי מואץ של רכיבים שונים של הציוד המותקן, למשל בתחנות השאיבה שבחופי ים המלח, שמתבלים עקב החום הכבד. מדובר באלקטרודות, מנועים ובקרים שונים. זה לא פשוט".
מציאות לא קלה.
"נכון. החום מאוד מקשה עלינו ולא כל אחד יכול להתמודד עם המציאות הזו. גם קשה לגייס עובדים לעבודה הזו. היו לי מקרים שגייסתי מספר עובדים, אבל הם נעלמו לאחר כמה ימים. השילוב הזה של מזג אוויר קיצוני, מצד אחד, ועבודה שיש בצידה התעסקות עם ביוב, בצד שני, הוא לא משהו שאנשים רצו לעסוק בו. אבל אני רואה בעבודה הזו סוג של שליחות. בלי מים ובלי ביוב, הרי אי אפשר לחיות. זה חלק מהחיים. אני אוהב את התחום הזה".
ד"ר מיכאל ספרינצין: לא נשבר
סדר יומו של ד"ר מיכאל ספרינצין, מהנדס יער בקק"ל באזור הנגב המערבי, אינו משתנה, גם כשמזג האוויר לוהט במיוחד
מזג האוויר השרבי אינו מונע מד"ר מיכאל ספרינצין (51), מהנדס יער בקק"ל באזור הנגב המערבי, בעל ותק של 11 שנים בתחום הייעור, להיות בשטח.
"העבודה מתחייבת בלי קשר למזג האוויר", מציין ד"ר ספרינצין, תושב עומר. "גם הצמחים והיערות שאנחנו מופקדים עליהם, כמו גם המבקרים, שגם בימים כאלה פוקדים את היערות באזור, דורשים טיפול ויחס מצידנו".
סדר יומו של ד"ר ספרינצין ושל עמיתיו אינו משתנה, גם כשבחוץ לוהט. "אנחנו יוצאים ומטפלים בעצים ככל שנדרש, וככל שצריך, גם במזג האוויר הקשה הזה", הוא מדגיש. "גם מטפלים בעצים, בעיקר באלה שנטעו בשנים האחרונות, וגם דואגים לנקות את היערות".
איך מתפקדים בתנאים כאלה?
"אנחנו משתדלים להגיע לעבודה כמה שיותר מוקדם, כאשר מזג האוויר הוא עוד קריר יחסית. אנחנו מקפידים על כל ההנחיות המתחייבות. מגנים על עצמנו תוך לבישת ביגוד מתאים, חובשים כובע, מצטיידים בקרם הגנה, וכמובן שותים הרבה מים. אי אפשר להזניח את היערות גם בתנאים קיצוניים של מזג אוויר כמו בימים האלה. חייבים למשל להשקות את היערות הצעירים שנטעו בשלוש השנים האחרונות, בעיקר זה מתחייב בימים האלה של החום הכבד".
יש תחושה שמזג האוויר נעשה חם יותר השנה?
"בכל שנה מזג האוויר הוא חם. הקרקע מתייבשת במהירות. בכל מזג אוויר צריך לטפל ביערות, כך או אחרת. התופעות הקיצוניות האלה במזג האוויר משפיעות על הצומח. ההתייבשות היא מהירה יותר. ההתאדות גבוהה, כך גם קרינת השמש. במצב כזה צריך להשקות יותר. זה מחייב אותנו להשקיע מאמץ יתר בהשקייה על מנת לתמוך בעצים. בשנה שעברה לא היה גל חום קיצוני כזה. אני לא זוכר גלי חום כאלה כמו השבוע, אבל יש לנו עוד כמה חודשים כדי להיווכח ולסכם את העונה כחמה ביותר בהשוואה לשנים קודמות".
כשאתה נמצא בשטח וחם יש לפעמים רגעי ייאוש?
"אני הרבה בשטח. לא עולות בי מחשבות כאלה. לי ולעמיתים שלי יש מטרה מסוימת ואנחנו מאמינים בה - הטיפול ביערות ובנטיעות ופיתוח סביבתי לטובת נופי הארץ ולטובת התושבים. מזג האוויר הקיצוני לא שובר אותנו. אנחנו ממוקדי מטרה".
יואב רגב: עניין שבשגרה
יואב רגב, חקלאי מנאות הכיכר, אינו מתרגש מהחום הכבד ויוצא לעבוד גם כשהטמפרטורות נוסקות ל¯45 מעלות.
יואב רגב (47), תושב נאות הכיכר שבדרום ים המלח, חקלאי, בעל מטע תמרים. עבורו ועבור תושבי אזור ים המלח, מציאות של טמפרטורות מעל 40 מעלות היא עניין שבשגרה. בימים אלה נשלמות ההכנות לקראת גדיד התמרים במטע שלו שצפוי להתחיל בעוד ימים אחדים ומזג האוויר השרבי לא משבש את העבודה במטע.
איך נראה יום העבודה כשבחוץ שורר חום קיצוני?
"אנחנו כבר רגילים לגלי חום כאלה ואחרים. משכימים קום בסביבות השעה 04:30 בבוקר ויוצאים מהבית לשדה עוד לפני אור ראשון. בשעות הראשונות של הבוקר זה עוד בסדר. בסביבות השעות 09:00–10:00 זה כבר נהיה יותר קשה. בכל זאת אנחנו מושכים עד השעה 14:00, עובדים גם בשעות הקשות ואז מתקפלים וחוזרים למטע בשעות אחר הצהריים המאוחרות לעוד כמה שעות עבודה עד החשיכה. אנחנו בישורת האחרונה לפני הגדיד ושוקדים על הכנת השטח לקראת אסיף היבול. 45 מעלות זה אצלנו בשגרה, אבל נכון שהטמפרטורות עולות בצורה קיצונית".
איך מתמודדים עם עומס החום?
"בימים כאלה אני שותה כעשרה ליטר מים בכל יום. בין לבין אני גם מגניב איזה בקבוק בירה קרה וצוננת, זה מרענן ומעודד לקראת המשך העבודה. ברור שאנחנו מצוידים בבגדים ארוכים ובכובע רחב שוליים. כמובן גם שהתפוקה היא בהתאם. בחום כזה אין לצפות לתפוקה כמו של מי שעובד במשרד ממוזג, אבל מבחינתנו, את העבודה בשטח חייבים לבצע".
אתה חושב שהשנה חם יותר?
"כל שנה יש את גלי החום בתקופה הזו. קשה עדיין לקבוע לגבי השנה כי הקיץ רק החל. אין ספק שמתחמם. אני בטוח שלקראת אוגוסט־ספטמבר עוד יהיה יותר חם. אני אומר זאת מניסיון של שנים קודמות. גל חום כזה לא מרתיע אותנו. אנחנו לא מתרגשים, אבל צריכים להיות ערניים".
עולות בך מחשבות בנוסח "למה אני בכלל צריך את כל זה בחום הכבד הזה"?
"מיום שנולדתי אני כאן בנאות הכיכר. אני חקלאי בנשמתי. כחקלאי אין בי רגעי ייאוש לגבי החום. עם החום אנחנו מתמודדים היטב, אבל התסכול הוא לגבי חוסר הכדאיות הכלכלית בלהיות היום חקלאי. בחרתי להיות חקלאי בגלל האופטימיות שלי, ופגעי הטבע לא מרתיעים אותי. החקלאות היא בנשמתי. אני חקלאי בכל רמ"ח איבריי, ושום מזג אוויר קיצוני, ככל שיהיה, לא ירתיע אותי ולא ישבור את רוחי".
אשר פרץ: עובדים כמעט בכל מזג אוויר
פרץ, מנהל עבודה בחברת בנייה, עובד בפרויקט באזור מישור רותם ונמצא בממוצע כעשר שעות ביום בשטח.
מזה 30 שנה אשר פרץ (57) עובד בענף הבנייה. פרץ, תושב באר־שבע, מנהל עבודה בחברת הבנייה דלויה מרכז הבנייה ובתוקף תפקידו הוא נמצא בשטח בכל מזג אוויר, למעט במקרים קיצוניים שאינם מאפשרים את המשך העבודה, כמו מבול חזק בחורף או חום קיצוני בקיץ.
בכל מקרה, השבוע, למרות מזג האוויר השרבי, המשיך פרץ לעבוד כהרגלו בפרויקט בנייה באזור מישור רותם, לא הרחק מדימונה. "אנחנו עובדים בימים אלה באזור רותם, שזה אזור מדברי וחם מאוד בקיץ", הוא מספר. "אחרי עשרות שנים בענף הבנייה מתרגלים לזה במשך השנים. אם באמת יש מזג אוויר קיצוני ביותר, אז לא עובדים. זה באמת נדיר".
איך מתפקדים בחום הכבד ששורר באזורנו בימים אלה?
"אני כל יום בשטח. בממוצע אני נמצא באתר הבנייה כעשר שעות ביום, גם בחורף וגם בקיץ. כמובן שעובדים עד כמה שאפשר. מתאימים את עצמנו לתנאי מזג האוויר. יותר מנוחה במשך היום, הרבה שתייה, הפסקות ריענון. באתרי הבנייה יש לנו ציליות, יש מתקנים למים קרים (קולרים) ופינות מנוחה והתרעננות. כמובן שלובשים ביגוד מתאים, חובשים כובעים מתאימים וגם מצטיידים בקרם הגנה מפני קרינת השמש. בסך הכל מתפקדים בהתאם לתנאי מזג האוויר, כאשר כל אחד מתנהל כפי שהוא מרגיש".
לא עולות מחשבות כמו למה לי עבודה כזו בשרב הכבד?
"בכלל לא. זה כבר הפך להרגל. לא חושבים על זה. נכון שיש ימים חמים מאוד, אבל זה האזור שבו אנחנו חיים ועובדים עשרות שנים, ובסך הכל מתרגלים לזה".
אבי לישע: "בלי חשמל אין חיים"
כדי להבטיח אספקת חשמל שוטפת, אבי לישע, ראש קבוצה במרכז ביצוע נגב של חברת החשמל, יוצא לשטח בכל שעה ובכל מזג אוויר.
קראו גם:
אבי לישע (50), תושב באר־שבע, ראש קבוצה במרכז ביצוע נגב של חברת החשמל, עובד כבר 25 שנה בחברה.
לתחושותיו, השנה חם יותר מבעבר. "ממש חם", הוא מציין, "עד כדי כך שזה כבר הופך לבלתי נסבל, אבל אנחנו ממוקדים במשימה שלנו לתת שירות לצרכנים על אף השרב הכבד. בלי חשמל אין חיים. משאבות המים אינן פועלות ללא חשמל, גם המזגנים לא עובדים בלי חשמל וגם תקשורת סלולארית אינה פועלת ללא חשמל. החשמל נמצא בכל פינה בחיינו, ולכן אנחנו מחויבים להיות בשטח 24/7, גם כאשר מזג האוויר הוא שרבי ביותר וגם כשברוב שעות היום אנחנו עובדים בשטחים פתוחים וללא צל".
איך מתפקדים בשרב הכבד?
"אין לנו הרבה ברירות. אנחנו חייבים לתת מענה בכל שעות היממה, גם אם זה מחייב יציאת צוותים לשטח בתנאי מזג אוויר קיצוניים. השבוע, למשל, בשיא החום, עסקנו בתיקון של הפרעה בקווי מתח גבוה בגזרת עוטף עזה. אין הרבה ברירות. חוץ מזה הצוותים שלנו מצוידים בבגדים ארוכים, כפפות וקסדות ומשקפי הגנה, לא רק כהגנה מפני החום הכבד, כי אם גם כאמצעי בטיחות בעבודתם במתח חשמלי חי. כדי שהם לא יתחשמלו, העובדים לבושים בביגוד מתאים להגנתם, וכל זאת כדי לאפשר אספקת חשמל שוטפת לצרכנים. אנחנו מחויבים בעת חירום להגיע לעבודה כדי לספק את המצרך החיוני הזה לתושבים, קל וחומר גם בתנאים של שרב קיצוני".
אתה מוצא את עצמך בחום על עמוד חשמל גבוה ומהרהר "בשביל אני צריך את כל זה"?
לעולם לא. אני אוהב את העבודה הזו. אני נהנה מהעבודה ויודע שאני נותן שירות חיוני לציבור וזוכה להערכה על כך. כל זה ממלא ומספק אותי".
