בשנים האחרונות מספרם של חתולי הרחוב המשוטטים בבאר־שבע רק הולך וגדל והם הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני.
עדות לכך היו חתולי הרחוב הרבים שהתרוצצו במהלך תקופת החגים בין פחי האשפה במקומות כמו שכונה ג' ו־ד' והעיר העתיקה כדי להשביע את רעבונם בכמויות האוכל הרבות שנזרקו בתום ארוחות החג.
ואולם, לא כל יום הוא חג, ומאז הוטמנו פחי האשפה, כך מספרות פעילות למען חתולי רחוב, החתולים מתקשים למצוא מזון, ורבים מהם מתים מרעב. על כך יש להוסיף פגיעות של כלי רכב, התעללות ומחסור במקומות מסתור.
קבוצה מקומית של מאכילי חתולים לקחה על עצמה לדאוג לחתולי הרחוב, וזה חודשים ארוכים פעילות הקבוצה מאכילות את החתולים, דואגות לרווחתם ומטפלות בחתולים פצועים.
"אנחנו קורסים, המצב קטסטרופלי", טוענות השבוע פעילות הקבוצה בשיחה עם "מיינט באר שבע והנגב", וכואבות את מצבם העגום של החתולים.
במקביל לפעילות בשטח, מתנדבות הקבוצה מוחות מול בניין עיריית באר־שבע ודורשות מהרשות המקומית להגביר את העיקורים והסירוסים של החתולים, ולהגדיל את תקציב המחלקה הווטרינרית לצורך משימה זו ואחרות.
קורסות תחת הנטל
"מאז התקנת הפחים המוטמנים אין לחתולים איך לאכול", מסבירה מרים מאירסון, אחת מפעילות הקבוצה. "זו לא הבחירה שלי שיש לי 30 חתולים ויש לי עשר פינות האכלה. נאלצתי לעשות את זה מפני שאין מי שיעשה את זה, וזה כן התפקיד של העירייה".
לפני כשלושה חודשים נפגשו פעילות הקבוצה עם ראש העירייה, רוביק דנילוביץ'. בפגישה הן הציגו את ההשלכות של תופעת החתולים המשוטטים, ודרשו מהעירייה להגדיל את מספר העיקורים והסירוסים של חתולי הרחוב מכ־3,000 עיקורים וסירוסים בשנה ל־10,000 בשנה.
כמו כן הן דורשות להגדיל מאוד את תקציב המחלקה הווטרינרית, בין היתר כדי לטפל בסוגיית חתולי הרחוב.
"יותר משנה אנחנו מפגינים מול העירייה בדרישה לעיקורים וסירוסים ואנחנו גם דורשים להגדיר תקציב לתחום זה", מציינת מאירסון. "אתה מוצא חתול פגוע ואין לך מענה, אז אתה הולך לרופאים פרטיים. פשוט קרסנו.
"אני פנסיונרית ורואה שכל הזמן ההוצאות שלי הולכות וגדלות, אם זה בגלל טיפול אצל וטרינרים פרטיים, ואם זה בגלל האוכל שאנחנו מביאים בלי סוף. עכשיו נתקלתי בחתולה מתה בתוך רשת של יונים, אולי אם הייתי מגיעה לפני שעתיים היא הייתה עדיין בחיים. אני מרגישה רע, רע מאוד".
דרוש פתרון
השבוע הפגינו פעילות הקבוצה שוב מול בניין העירייה כדי להגביר את מודעות התושבים לסוגיית חתולי הרחוב. אחת המפגינות שמשתתפת במחאות היא נטשה סלומון שמקדישה לא מעט מזמנה כדי לטפל בחתולים.
"הסירוסים והעיקורים לא מספיקים", היא מדגישה. "כל שלושה חודשים חתולה מביאה בין ארבעה לשישה גורים, ומה שאנחנו דורשים מהעירייה זאת תוכנית מקצועית לסירוס ועיקור, לפחות 10,000 עיקורים וסירוסים בשנה בשביל לצמצם את אוכלוסיית החתולים. הטענה של ראש העירייה היא שאין וטרינרים, אז מי צריך לפתור את הבעיה הזאת? אם אין וטרינרים, תעשה הסכמים עם וטרינרים פרטיים, תשלם להם. אנחנו משלמים גם מסים, גם על האוכל של החתולים, גם על וטרינרים פרטיים".
קראו גם:
היעדר טיפול הולם בבעיה, כך סבורות פעילות השטח, עלול לגרום לריבוי טבעי בלתי נשלט של חתולי הרחוב, פגיעה בחתולים והפצת מחלות. המתנדבות מעריכות שכבר היום יש יותר ממאה אלף חתולי רחוב המשוטטים ברחבי באר־שבע.
לדבריהן, גם אם מדובר במספרים קטנים יותר, אין להקל ראש בתופעה, ואין להתנער מאחריות ולהותיר את סוגיית הטיפול בחתולי הרחוב בידי המתנדבות בלבד. הפעילות מספרות גם כי הביקוש לאימוצים של חתולי רחוב הוא אפסי.
מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "בעיית ריבוי חתולי רחוב היא בעיה כלל ארצית, אשר גם עיריית באר־שבע מתמודדת איתה.
"במסגרת הפעולות בהן נוקטת העירייה והפעילות למען רווחת בע"ח, הקימה העירייה מרפאה עירונית, שהיא היחידה מסוגה בארץ עם צוות של שני רופאים ווטרינרים, עוזרת רופא, כלבן וצוות בנות שירות.
"המרפאה מאובזרת בציוד מתקדם הכולל חדר רנטגן, אולטרסאונד, שני חדרי ניתוח, מעבדת דם, חדרי אשפוז וכו'. המחלקה מפעילה באופן יזום מדי יום לכידות של חתולים לביצוע עיקור סירוס על מנת לצמצם את התרבותם, ומתאמת באופן יזום עם מאכילות הבאת חתולים לניתוחי עיקור וסירוס. המחלקה מעמידה חדר ניתוח נוסף אשר נמצא בתחנת ההסגר, ומתגבר את פעילות המרפאה ומיועד בעיקר לביצוע ניתוחי עיקור סירוס לחתולי רחוב וכלבים שמיועדים לאימוץ".
"במקביל", עוד נמסר בתגובה, "העירייה מפעילה שירותים חיצוניים לביצוע ניתוחי עיקור/סירוס לצורך צמצום ההתרבות, הכל במסגרת התקציבים הקיימים. עיריית באר־שבע, פועלת כל העת במסגרת השירותים הניתנים על ידה לשמירה על בריאות הציבור ומפעילה מערך שלם לטיפול ורווחת בעלי חיים בעיר. יש לציין כי עיריית באר־שבע פונה באופן קבוע למשרדי הממשלה ומציעה עצמה לכל פיילוט אפשרי להגברת עיקור/סירוס והקצאת משאבים נוספים".
