המציאות החדשה־ישנה של תחושת חוסר המשילות של רשויות המדינה באזור הנגב, הפשיעה ההולכת וגואה באזור, ותדמית "הדרום הפרוע", כמו הבריונות בכבישי הנגב ותופעת הפרוטקשן (גביית דמי חסות), רק הולכת ומגבירה את התחושה בקרב גורמים שונים שאחת הדרכים להשיב את המשילות בנגב היא להקים יישובים חדשים באזור.
לא מדובר רק ביישום חזונו של בן גוריון להפרחת השממה, כי אם גם בתפיסת אדמות מדינה, שעל חלקן מתבצעת בנייה בלתי חוקית.
בשבוע שעבר נפגשה שרת הפנים, איילת שקד, עם פורום נציגי "חוק וסדר" בנושא קידום ההתיישבות היהודית בנגב. בין משתתפי אותה פגישה היו האלופים במילואים יום טוב סמיה, לשעבר אלוף פיקוד הדרום, וישראל זיו, לשעבר מפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים במטכ"ל, וכן ראש מועצת עומר, פיני בדש, וראש המועצה האזורית רמת הנגב, ערן דורון.
אותה פגישה, מעבר להסכמת משתתפיה כי השבת המשילות בנגב היא משימה לאומית ממדרגה ראשונה, גם הניבה את הצהרתה של שרת הפנים כי בכוונתה לקדם את הקמתם של חמישה יישובים חדשים באזור הנגב.
אישרו ולא הקימו
הצהרתה של השרה שקד מעלה שוב לסדר היום את הצורך בהקמתם של אותם יישובים באזור. מזה שנים עולה הנושא על הפרק כאשר שרים בממשלות השונות מכריזים על כוונותיהם לקדם הקמת יישובים חדשים בנגב מבלי לשכוח אף פעם את אמרתו של בן גוריון - "בנגב ייבחן העם בישראל".
לפני שש שנים, בשלהי חודש נובמבר 2015, החליטה ממשלתו של בנימין נתניהו במסגרת יום השנה לפטירתו של בן גוריון לבחון את הקמתם של היישובים "נווה גוריון" בין קיבוץ רביבים לכפר רתמים הסמוך לו, היישוב "דניאל" סמוך לכפר השיקומי "עדי נגב - נחלת ערן" שבמועצה האזורית מרחבים, היישוב "אשל הנשיא" בצמוד לבית הספר החקלאי הנושא שם זהה, היישוב "דיה" מצפון מזרח לערערה ויישוב נוסף בשם "שלח" בין אשלים לפתחת ניצנה שברמת הנגב.
שש שנים חלפו ואותם יישובים טרם הוקמו, ולא בכדי.
שלוש שנים מאוחר יותר, במחצית חודש אוגוסט 2018, אישר קבינט הדיור בראשותו של שר האוצר דאז, משה כחלון, את הקמתם של שני יישובים חדשים בנגב, "דניאל" שליד הכפר השיקומי "עדי נגב" ו"ניצנית" ליד כפר הנוער ניצנה שברמת הנגב.
הקמתו של היישוב "שלח" ירדה מעל הפרק, וכך גם היה גורלם של היישובים המוצעים "נווה גוריון", "אשל הנשיא" ו"דיה", אשר לא זכו להמלצת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שעל פי מדיניותה יש לחזק מרקמים עירוניים קיימים ולהימנע מהקמת יישובים חדשים נוספים, למעט מקרים יוצאים מן הכלל.
לחזק יישובים קיימים
סוגיית הקמת יישובים חדשים בנגב אינה, כאמור, סוגיה חדשה. עוד בחודש אוגוסט 1998, בתוקף תפקידו כשר התשתיות בממשלת נתניהו הראשונה, ביקש אריאל שרון המנוח לאשר את הקמתם של חמישה יישובים בנגב ובערבה, וזאת בניגוד לעמדת מוסדות התכנון. כמו היום, גם אז, היתה עמדת מוסדות התכנון, כי אין להקים יישובים חדשים בשל הרצון לחזק את היישובים העירוניים הקיימים ואת היישובים שבתחום המרחב הכפרי, וכן מתוך רצון למנוע פגיעה בשטחים פתוחים ולחסוך בעלויות של הקמת תשתיות חדשות.
על פי תוכניתו של שרון, הוצע אז להקים יישוב חדש באזור באר־מילכה בסמוך לגבול עם מצרים, וכן יישוב נוסף על רכס חלוקים סמוך למדרשת שדה בוקר, שייקרא בשם "כפר דוד" על שמו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, ויישוב קהילתי נוסף במרחב ניצנה. גם התוכנית הזו לא יצאה אל הפועל.
חיזוק הריבונות
בימים אלה, עם הכרזתה של שרת הפנים, כי בכוונתה לקדם את הקמתם של חמישה יישובים חדשים בנגב, שוב מתעוררת השאלה, שנשאלת במשך עשרות שנים, ואף זכתה לביקורתו של מבקר המדינה בדו"ח מלפני 17 שנים (ראה מסגרת) - האם בכלל יש הצדקה וצורך בהקמתם של אותם יישובים.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר השבוע ל"מיינט באר שבע והנגב" כי המשרד מקדם את הקמתם של העיר החרדית "כסיף" באזור מבואות ערד ושל היישובים הכפריים "דניאל" סמוך לכפר השיקומי "עדי נגב - נחלת ערן" שבמועצה האזורית מרחבים, "חנון" במועצה האזורית שדות נגב ו"חירן" בין מיתר לערד, שכבר נמצא בשלב מתקדם של הליכי שיווק.
"בשבוע שעבר", אמר ל"מיינט באר שבע והנגב" ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת הנגב, "נפגשנו פורום 'חוק וסדר', ששם לו למטרה לחזק את הריבונות בנגב, עם שרת הפנים איילת שקד. הפגישה נסובה על חיזוק המשילות באמצעות חיזוק ההתיישבות על ידי עיבוי יישובים קיימים והקמת היישובים החדשים ניצנה, כסיף, יתיר, חירן ועיר אובות. הפורום ציין את הצורך בהאצת תהליכי התכנון ובמימוש החלטות ממשלה, כמו הקמת נווה תמרים, שעברה כבר שתי החלטות ממשלה. אני בטוח שהשרה תקדם את ההתיישבות בנגב, שחשובה לה מאוד".
"אני מברך על הודעת שרת הפנים איילת שקד", אומר שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז השלטון האזורי, "מרחבי הדרום משוועים לתושבים. הקמת יישובים חדשים בחבל ארץ זה היא גם הצהרה לאומית ציונית חשובה, ובה בעת היא מבטיחה מענה לצורך ההולך וגדל של בנייה למגורים. כבר עכשיו יש ביקוש גדול לבתים בכל אזור הדרום, ביקוש שאיננו יכולים לספק אותו. אני מקווה שבעקבות ההצהרה יבואו מעשים וההליכים לאישור יישובים חדשים וקידום ההליכים לא יתמשכו".
חג'ג' מציין ומוסיף כי "בשנת 2015 אישרה הממשלה הקמת חמישה יישובים חדשים, שניים מתוכם במרחבים, אחד בסמוך לכפר החינוכי 'אשל הנשיא' והשני בסמוך לכפר השיקומי 'עדי נגב - נחלת ערן'. לצערי, בשל בירוקרטיה של מנהל התכנון התוכנית ב'אשל הנשיא' נעצרה. הממשלה מקבלת החלטות והפקידות עוצרת. לצד זאת, היישוב 'דניאל', בסמוך לכפר השיקומי 'עדי נגב' מתקדם. מדובר בהליך ארוך המלווה בבירוקרטיה רבה ולא מעט התנגדויות. התוכנית נדונה בוועדה המקומית והומלצה לוועדה המחוזית ואנו נמצאים בתנאי הסף בלשכת התכנון של מחוז הדרום. לאחר מכן יתקיים דיון להפקדת התכנית ולאחר מכן אישור התוכנית".
עדיפות לעיבוי היישובים
לא כולם תמימי דעים עם סוגיית הקמת יישובים חדשים בנגב. במינהל התכנון של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הוחלט עוד בתחילת חודש אוגוסט 2018, במסגרת דיון על הקמת שישה יישובים חדשים באזור הנגב, כי "מדיניות התכנון על פיה פועלת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מבקשת להימנע ככל הניתן מהקמת יישובים חדשים, ומדגישה כי ריבוי יישובים חדשים נוגד את עקרונות תמ"א 35 ובעיקר נוגדת את תפיסת התכנון של ריכוז הפיתוח במרקמים העירוניים. הוועדה סבורה כי הקמת יישובים כפריים חדשים בסמוך ליישובים עירוניים המציעים מלאי תכנוני נרחב של יחידות דיור המקודמות על ידי המדינה עלולה לפגוע בהשגת יעדי הממשלה ובחיזוק הערים. המועצה סבורה כי ככלל, ככל שנדרשת תוספת יחידות דיור במרחב זה, על אף המלאי הנרחב הקיים, קיימת עדיפות לעיבוי יישובים קיימים על פני הקמת יישובים חדשים, בדגש על חיזוק הערים, שכן הקמת יישובים קהילתיים חדשים בסמיכות לערים גורמת למעבר של אוכלוסיות מהעיר, ובכך מחלישה עוד יותר את ערי הפריפריה הנפגעות פעמיים - ריחוקן ממרכז הארץ והתחרות עם הישובים הכפריים הסמוכים להן".
ביסוס ההתיישבות
בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה עמדה אז על הפרק הקמתם של מספר יישובים חדשים, בהם חמישה באזור הנגב. רק שניים מהם, "דניאל" ו"ניצנית", אושרה הקמתם.
היישוב "דניאל" מתוכנן להיבנות סמוך לכפר השיקומי "עדי נגב" לאור העובדה שהוא ייתן מענה מגורים הן לאנשים עם צרכים מיוחדים והן לעובדים שמועסקים בכפר השיקומי עצמו.
הקמתו של היישוב "ניצנית" בפתחת ניצנה שברמת הנגב אושרה נוכח ריחוקו ממרכז עירוני, ומתוך כוונה כי הוא יתרום לביסוס ההתיישבות באזור פתחת ניצנה.
במקביל, המליצה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שלא להקים את היישובים "דיה", "אשל הנשיא" ו"נווה גוריון". היישוב "דיה" היה מתוכנן להיבנות בין ערד לדימונה, אך מיקומו סמוך לשדה התעופה נבטים ולאתר כריית הפוספטים 'שדה בריר' סמוך לערד גרם למועצה להתנגד להקמת היישוב.
גם הקמתו של היישוב "אשל הנשיא" לא אושרה אז על ידי המועצה לתכנון ולבנייה בשל סמיכותו של המקום המוצע לבאר־שבע ולאופקים, וכן מהנימוק שהיישוב החדש עלול לפגוע בתפקודו של בית הספר החקלאי הפעיל במקום זה עשרות שנים.
גם להקמתו של היישוב "נווה גוריון", סמוך לרתמים ולביר הדאג' שברמת הנגב, התנגדה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בנימוק כי "לאור היות המרחב בתחום מרקם כפרי על פי תמ"א 35, ניתן לקדם תוכנית להרחבה משותפת של רתמים ורביבים מבלי להקים יישוב חדש".
קל לגזור סרטים
השבוע, כשביקשנו את התייחסות מנהל התכנון בנושא, נמסר לנו כי עמדת המינהל בסוגיית הקמת היישובים החדשים, כפי שהובעה לפני שלוש שנים בעת הדיון בהצעה להקמת היישובים בנגב, נותרה בעינה.
גם בחברה להגנת הטבע מתנגדים להקמת יישובים חדשים בנגב. "צריך להפוך את העולם כיום", אומר ל"מיינט באר שבע והנגב" אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, "כדי למצוא מתכנן שיגיד שהקמת יישוב חדש זה דבר טוב. אבל פוליטיקאים, כמו פוליטיקאים, אוהבים חדש, אוהבים יקר כי זה לא הכסף שלהם, ובעיקר אוהבים לגזור סרטים מבלי לחשוב על ההשלכות, שאותן אנחנו רואים לעתים רק כעבור שנים כשהם כבר לא בתפקיד ולא נושאים באחריות. מדינת ישראל מתאפיינת במצוקת קרקע חמורה, הנובעת ממגבלות שטח, מגידול נמרץ של האוכלוסייה ובעיקר מתרבות שימושי קרקע בזבזנית, ולכן היא עומדת להיות המדינה הצפופה במערב".
מה באשר לאותן יוזמות להקמת יישובים חדשים בנגב?
"היוזמות החדשות להקמה של ההתיישבויות החדשות הן בניגוד למדיניות התכנון הארצית, הקובעת כי יש לחזק ולעבות יישובים קיימים ולא להקים עוד ועוד יישובים חדשים. יוזמות מסוג זה פוגעות ברצף השטחים הפתוחים, בחיות הבר ובצומח, הן בשל הקמת היישוב עצמו והן בשל הצורך בפריסת תשתיות. הן לוקות בחוסר יעילות כלכלית, הן גורמות לפגיעה חברתית, ופגיעה בחוסן הכלכלי של היישובים הקיימים מסביב".
יישובים אבודים?
"היוזמה להקים יישובים חדשים", אמרה השבוע ל"מיינט באר שבע והנגב" פרופ' נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון, "היא בטעות יסודה. זו יוזמה שמעליבה פעמיים את היישובים הקיימים. פעם אחת כשמסמנים את אותם יישובים ככאלה שאבד עליהם הכלח וכי אין טעם להשקיע בהם. יש הנחת מוצא שהנגב מאוכלס באוכלוסייה חלשה ויש לחזק אותה. העלבון השני הוא שבעצם ויתרו על היישובים הקיימים, וכי הם אבודים. אין ספק שהדי.אנ.איי של ערי הפיתוח הוא חסון והבעיה היא היעדר השקעות בתשתיות ובהתחדשות עירונית. יש כאן אפשרות לייצר סביבה יישובית חזקה וטובה".
לתפיסתך, יש לרדת מהרעיון של הקמת יישובים חדשים בנגב?
"להקים יישוב חדש זו טעות כפולה ומכופלת. הקמת יישוב חדש זה סיפור מאד יקר. אין לכך היתכנות כלכלית. לא ברור לי ההיגיון, שאין משאבים להתחדשות עירונית, אבל יש כסף להקמת יישוב חדש. חוץ מזה, יש כאן גם בעיה סביבתית. מתעלמים מהפגיעה הסביבתית שעלולה להיווצר עם הקמת יישובים חדשים. אני מתנחמת בכך שאי אפשר יהיה לממש את התוכנית הזו מבחינה כלכלית. יואילו מקבלי ההחלטות להשקיע קודם ביישובים הקיימים".
מבקר המדינה התריע
עוד בשנת 2004, לפני 17 שנים, התריע מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, בדו"ח שפרסם אודות פעולות משרדי הממשלה, כי "הקמת יישובים חדשים, בייחוד בפריפריה, מחייבת הוצאות כספיות ניכרות בגין בניית היישובים עצמם ובגין הקמת תשתיות העל ההכרחיות כמו דרכים ומכוני טיהור לשפכים. ניסיון העבר מורה כי הקמת יישובים חדשים בפריפריה, שאינה מלווה בפתרונות תעסוקה, פוגעת בהצלחתם של היישובים החדשים. מרבית יוזמות הממשלה להקים יישובים אינן עולות בקנה אחד עם התכנון הלאומי ומחייבות עשיית שינויים רבים בתוכניות מתאר ארציות. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה היא, בין השאר, גוף מייעץ לממשלה. אשר על כן היה ראוי שהממשל תיוועץ עם המועצה הארצית קודם להחלטותיה בנדון. יישובים רבים שעל הקמתם החליטו הממשלות כלל לא הוקמו או הוקמו מקץ שנים רבות".
באותו דו"ח קובע מבקר המדינה כי הקמתם של יישובים חדשים עלולה לבוא על חשבון יישובים קיימים, הן מפני שבתקציב השקעות מוגבל הפיתוח יועתק אליהם, והן מפני שאוכלוסייה צעירה לא תגיע אל היישובים הקיימים ואף תמשוך מהם אוכלוסייה קיימת.
"התברר", ציין אז מבקר המדינה, "כי הממשלה אינה נועצת במועצה הארצית קודם להחלטותיה בעניין הקמת יישובים וגם לא הורתה למשרד השיכון ולמינהל לעשות כן בטרם יגישו הצעות להחלטה בנדון. יתרה מכך, בהחלטתה מחודש יולי 2002 על הקמת יישובים חדשים הסתמכה הממשלה על המלצת הוועדה הבין משרדית ליישובים חדשים שאינה ועדת תכנון, ולא שותפו בה נציגי המועצה הארצית או מנהל התכנון. על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, לא הונח בפני הממשלה הבסיס התכנוני־סביבתי הראוי בבואה להחליט על הקמת היישובים. הועלה כי החלטות ממשלה אחדות על הקמת יישובים לא מומשו כלל או מומשו לאחר שנים רבות, לפעמים יותר מעשרים שנה לאחר קבלת ההחלטה והמשרדים היוזמים, המינהל ומשרד השיכון לא הפיקו לקחים ממקרים אלה. לכן מתעורר החשש כי הנסיבות שהביאו לאי ביצוע החלטות הממשלה בעניין הזה יישנו".
כל העדכונים - חדשות באר שבע והנגב
