מוצאי השבת האחרונה צפה א', תושב להבים, בשידור הטלוויזיוני של משחק הגמר של ליגת האלופות, ולפתע פילחו את האוויר קולות ירי. "זה היה מטורף", תיאר השבוע א', "נשמעו צרורות מכלי נשק אוטומטיים, ממש צרורות מטורפים בקצב רצחני.
"אנחנו אמנם רגילים לזה. כמעט כל ערב אנחנו עדים לקולות ירי שמגיעים מהיישובים במגזר הבדואי, אך הפעם זה היה יוצא דופן בעוצמתו ובקצב הירי. זה נשמע כמו מלחמה אמיתית. די, נמאס לנו מזה".
א' אמנם הגיש תלונה במשטרה בגין אותו אירוע, כמו שעשה בעבר לא מעט פעמים כאשר התרחשו אירועים דומים, אך לדבריו, אין לו ציפיות רבות מהטיפול המשטרתי כמו גם מגורמי האכיפה לגבי העונש שיוטל על המעורבים באותם אירועי ירי.
"צריך לזכור", מציין א' בשיחה עם "ידיעות הנגב", ו"מיינט באר שבע", "שלהבים ממוקמת בסך הכל כמה דקות בודדות של נסיעה מרהט או מהכפר טראבין שליד גבעות בר. רוב הירי מגיע מהאזור ההוא. רק לחשוב שבסיטואציה מסוימת עלולים צעירים מאותם יישובים, שמושפעים מההסתה ברשתות החברתיות, להצטייד בנשק ולהגיע ללהבים או לכל יישוב קרוב אחר ולירות לכל עבר.
"זה אמנם תרחיש בלהות, אבל זה בהחלט לא בלתי אפשרי על רקע המציאות בה אנחנו נמצאים מאז מבצע 'שומר חומות'. פשוט בלתי ניתן לחיות במציאות כזו".
כלומר?
"תחושות של חוסר מוגנות. תחושות שאין על מי לסמוך. התופעה הזו של אירועי ירי לעבר היישובים בסביבה רק הולכת ומחמירה עם הזמן. חד משמעית. התחושה היא, שהצלחות המשטרה כנגד התופעה הזו הן טיפה בים לעומת התעצמות אירועי הירי באזור".
תחושה קשה ביותר?
"בוודאי. תחושה של חוסר משילות. התושבים הפסיקו לסמוך על גורמי האכיפה. התחושה היא שמי שמעורב באירועי הירי הללו עושה צחוק מהחוק. תחושה שגורמי האכיפה אינם מגינים על האזרח הנורמטיבי מפני אירוע ירי, ואתה גם לא יכול להגן על עצמך.
קראו עוד>>>
"זאת ועוד, התחושה קשה עוד יותר נוכח הענישה המקלה כאשר בתי המשפט משחררים לא פעם את החשודים במעורבות באירועי הירי זמן קצר לאחר הבאתם לדיונים בהארכת מעצרם והם חוזרים לבתיהם ומתקבלים שם בכבוד מלכים. זה הזוי. פשוט לא הגיוני".
ילדים מפוחדים
תושב אחר מציין כי ילדיו מפוחדים מאוד. "תאר לך שבערב הילדים צריכים לשמוע את הירי הזה. זה מפחיד ומבעית, אין דין ואין דיין. הילדים חוששים ואנחנו גם לא מאפשרים להם להסתובב בשעות הערב בחוץ. הכתובת על הקיר ואם יקרה אירוע קשה, יבינו את גודל התופעה. החשש הגדול הוא מירי לעבר אזרחים".
"ישבנו בשבת האחרונה האחרונה לראות את גמר ליגת האלופות שלושה זוגות חברים", מספר תושב היישוב להבים, "הילדים היו ערים בגלל המשחק ושיחקו במחצית בטרמפולינה בחצר. פתאום נשמעו צרורות של ירי מכיוון רהט.
"ירי שנמשך דקות ארוכות, לדעתי אפילו קרוב לשעה. צעקנו מהר על הילדים שייכנסו לתוך הבית ואחר כך לא נתנו להם לצאת. בהמשך צריך להסביר להם מאיפה נובע הפחד שלנו. זה לא פשוט ולא הגיוני. יש אנשים שהתייאשו וכבר לא מתקשרים למשטרה כי התשובות שהם מקבלים מצחיקות. כל הזמן אומרים שזה עניין של זמן עד שייפגע מישהו, אבל אני מרגיש שבשבת האחרונה נחצו כל הגבולות. המשטרה חייבת להתעורר".
חוסר משילות
ראש מועצת להבים, יוסי ניסן, שותף לתחושות הללו. "במוצאי השבת האחרונה", הוא מספר, "ישבנו וצפינו במשחק הגמר של ליגת האלופות וסמוך לשעה 23:00 נשמעו קולות ירי בחלל האוויר. זה מפחיד ומבהיל. תחושה של חוסר ביטחון. התופעה הזו, גם אם לא מדובר בירי מכוון לעבר יישוב כזה או אחר, מדירה שינה מעינינו.
"זה עלול חס וחלילה לפגוע באחד מבתי המגורים, ואז זה כבר סיפור אחר לגמרי. יש תחושה של חוסר משילות, מה גם שהתופעה הזו מתרחשת כמעט על בסיס יום יומי".
איך מתמודדים עם התופעה הזו?
"צריכה להתבצע פעילות משטרתית בנושא הזה לחיסול התופעה. לנו, כרשות מקומית, אין את האמצעים ואת התקציבים לכך. זה תפקידה של המשטרה. מעבר לזה יש גם לפעול להחמרת הענישה על מי שמעורב באירועים האלה.
"ברגע שמישהו שיורה ייענש באופן מחמיר של שנתיים או שלוש שנות מאסר בפועל, התופעה הזו תדעך. כל עוד זה לא קורה, התופעה הזו תימשך. כיום, העונש שמוטל על מי שמורשע בירי הוא עונש מגוחך והדלת המסתובבת הזו, כשאותם יורים חוזרים לסורם, רק עושה לנו נזק וזה חוזר אלינו כבומרנג".
יוסי ניסן, יש לציין, החתים בחודש אוקטובר האחרון למעלה מ־100 ראשי רשויות מקומיות מכל רחבי הארץ על עצומה שמיועדת לשרי הממשלה ובה דרישה לקבוע עונשי מינימום ומעצר ללא חלופות עד תום ההליכים בגין עבירות אלימות וסיכון חיי אדם במציאות של הדרדרות בתחושת ביטחונם האישי של תושבי המדינה, בכלל, ושל תושבי הנגב, בפרט.
קליעים בחצר
אירועי הירי הללו לא פסחו גם על עומר, כאשר כדורים תועים הגיעו גם לבתי מגורים ביישוב, ככל הנראה כתוצאה מירי שהתבצע מהיישוב הבדואי תל שבע, הנמצא בסמיכות לעומר.
5 צפייה בגלריה
פאיז אבו סהיבן, ראש עיריית רהט: "המשטרה צריכה לפעול ביד קשה נגד אלה שיורים"
(צילום: הרצל יוסוף)
"זו תופעה שהתגברה בשנה האחרונה", מציין פיני בדש, ראש מועצת עומר, "זה לא ירי מכוון דווקא לעומר, אלא ירי שמתבצע באירועים שונים בתל שבע, ויש מקרים שהקליעים מגיעים גם אלינו. זו מציאות כמעט יום יומית. זו תופעה שמטרידה את כולנו. גם תושבי עומר וגם תושבי תל שבע עצמם מרגישים זאת על בשרם. כמובן, שזה מלחיץ את האנשים".
יש פתרון לכך?
"זו לא גזירה משמיים וצריך לטפל בה במלוא חומרת הדין. יש לקבוע ענישה מינימלית. מי שיורשע בירי יש לגזור עליו שמונה עד עשר שנות מאסר מאחורי סורג ובריח. כיום הענישה היא חסרת משמעות ואין לה כל אפקט של ענישה. ענישה מחמירה תרתיע את כל מי שחושב לקחת נשק ולירות. צריך לשנות את המציאות העכשווית".
"ברווזים במטווח"
תושבי היישוב כרמית, הסמוכה למיתר, חשים שהם נמצאים בקו האש נוכח הירי הבלתי פוסק אותו הם חווים בתדירות גבוהה. "אנחנו חווים זאת על בסיס קבוע", אומר יוסי נחמן, תושב כרמית, "קליעים מתעופפים לך מעל לראש ואתה לא יודע היכן הם ינחתו.
"היו כבר מקרים שקליעים נחתו ברחוב שלנו ופגעו בבתי מגורים ובגדרות. תחושות מטורפות של חוסר אונים. אם לא יוקצו משאבים וכוח אדם לטפל בתופעה הזו, אז נדרוך במקום ונמשיך לחוות את האירועים האלה".
תחושה שנמצאים בשדה קרב, במלחמה?
"יותר גרוע מזה. בקרב או במלחמה אתה יכול להגיב. פה אנחנו מרגישים כמו ברווזים במטווח בלי יכולת להגיב. השבוע חווינו אירוע של ירי מאסיבי. אנחנו מתפללים שהקליעים יחלפו מעלינו ולא יפגעו בנו. לא מדובר כאן בירי זולג מאירועים משפחתיים או כתוצאה מסכסוכי חמולות.
"זה ירי של צעירים שנוהגים בטרקטורונים בשטח ויורים כדי להפגין נוכחות. זה קורה כמעט כל יום. את התופעה הזו אפשר למגר על ידי פעולה משולבת של צה"ל, השב"כ והמשטרה".
אלמוג כהן, יו"ר הוועד להצלת הנגב, אומר כי "בשלהי חודש יולי אשתקד פגע קליע בגדר של בית בכרמית. האירוע הזה עורר זעם גדול בין תושבי הנגב שאמנם הורגלו במהלך השנים שעברו למשמע קולות ירי מהישובים הסמוכים, אך בחודשים שקדמו לירי התלוננו כי הירי אט אט נשמע קרוב יותר ובתכיפות גבוהה יותר.
"האירוע המדובר אמנם תפס כותרות בעיתונים לכמה ימים, אך מהר מאוד נשכח ברצף האירועים המתגברים בנגב".
כהן מיטיב לתאר את מה שעובר על התושבים. "לצערנו, כפי שלמדנו בנגב, ההזנחה של המקרה הראשון הופכת להיות הסטנדרט החדש. מאז ועד היום נורו קליעים רבים על בתיהם של תושבי כרמית, אשר למדו על בשרם כמה מהר הופך מצב נורמלי למצב עקום.
"כיום, תושבי הדרום רגילים לראות מדי ערב קליעים עפים מעל ראשם, מתפללים לא למצוא את הכדורים בתוך בתיהם, כפי שקרה לנערה בת ה־14 מרהט שנפגעה בבטנה מכדור תועה. לצערנו, רשויות אכיפת החוק השלימו ברפיסות עם המצב העקום. יגיע היום שבו נזדעזע ממותו של ילד שנפגע מכדור תועה ונורא מכך, נראה שלא רחוק היום שבו גם נשלים עם המצב".
תחושת ביטחון
ומה אומרים במגזר הבדואי? ראשי המגזר גם הם בדעה, אולי בשונה מעמדתם בעבר, כי יש לאפשר למשטרה ואפילו לגורמי ביטחון נוספים, כדוגמת השב"כ, לפעול בתוך יישובי המגזר בנחישות, תוך מאבק בלתי מתפשר בתופעת אחזקת אמצעי הלחימה הבלתי חוקיים בקרב האוכלוסייה, אמצעי לחימה שמשמשים לא אחת גם לירי לעבר יישובי הסביבה.
"זו תופעה חמורה מאוד", אומר פאיז אבו סהיבן, ראש עיריית רהט, "שכבר התרענו עליה בעבר לא פעם בפני צמרת המשטרה. באחרונה קיימתי התייעצות עם סגן השר לביטחון פנים, יואב סגלוביץ', והתוצאה היא שעד סוף השנה נקבל עוד 18 תקנים חדשים לתגבור הכוח המשטרתי ברהט, ובשנה הבאה נקבל שישה תקנים נוספים לתגבור תחנת רהט.
"השבוע אנחנו גם מעתיקים את תחנת השיטור העירונית והיא תמוקם בסמוך להיכל התרבות ולבית הקפה 'קפה קפה', שבו התרחש לפני שבועות אחדים אירוע ירי. הכוונה היא להעניק למי שמגיע למקום וגם לתושבי העיר בכלל תחושת ביטחון".
זה מה שיפתור את תופעת הירי?
"המשטרה צריכה לפעול ביד קשה נגד אלה שיורים בחתונות ולהבדיל בקטטות ובמהומות של סכסוכי חמולות וגם לגבי אירועי ירי שזולגים מחוץ לרהט ליישובי הסביבה. אנחנו חייבים להוקיע את התופעה הזו ולשתף פעולה עם המשטרה בנושא הזה.
"צריך לזכור, שכל התופעה הזו פוגעת בנו מבחינה כלכלית, מבחינה תדמיתית ומבחינה תיירותית. אנחנו מרגישים זאת באחרונה כשבעלי עסקים בעיר נותרו בלי הכנסות מעסקיהם על רקע של המציאות הזו".
לעצור את היורים
"גם אנחנו חווים אירועי ירי", מציין אחמד אלאסד, ראש מועצת לקיה, "זו סכנה גם לבדואים וגם ליהודים. הכדורים הללו לא מבחינים בין ערבים ליהודים".
5 צפייה בגלריה
אחמד אלאסד, ראש מועצת לקיה: "יש ירי באירועים שונים וזה גולש גם ליישובי הסביבה"
(צילום: פרטי)
כיצד אתה מתייחס לטענות של תושבי כרמית, למשל, על ירי מלקיה שזולג לכרמית?
"יש ירי באירועים שונים וזה גולש גם ליישובי הסביבה. אין לנו סמכות לטפל בבעיה הזו. זה תפקידה של המשטרה. לה יש את האמצעים, לה יש את הכוחות לטפל בסוגיה הזו. המשטרה יכולה להעלות רחפן ולהתחקות אחרי היורים, לאתר אותם ולעצור אותם ולהביא אותם לדין, אבל היא לא עושה את זה".
אירועי הירי הם פועל יוצא של אמצעי הלחימה שהצטברו במגזר הבדואי. איך מטפלים בזה?
"תושבי לקיה, כמו גם תושבי המגזר, מעוניינים לאסוף את הנשק. זו סכנה ממשית לכולם. צריך לייבש את מקורות האמל"ח. לפעול נגד הברחות אמצעי הלחימה, לפעול נגד פעילות פיראטית של ייצור אמצעי לחימה. לא יכול להיות שבכל בית במגזר יהיו אמצעי לחימה. כל אחד מתחמש בכלי נשק ומגן על עצמו. כלי הנשק הללו הם קטלניים. המשטרה צריכה לפעול ביד קשה".
המשטרה: "מנהלים מאבק נחוש"
במשטרה מתייחסים לתלונות ולטענות ואומרים כי כל תלונה או דיווח מטופלים מיד ביסודיות ובמקצועיות
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לדברים כי "המשטרה מנהלת מאבק נחוש ובלתי מתפשר בפשיעה החמורה באזור, ובפרט במחוללי הפשיעה, הבריונות והאלימות, באמצעות מגוון יחידות, כוחות ואמצעים משטרתיים. כל תלונה או דיווח המתקבלים במשטרה ומעלים חשד לביצוע עבירה פלילית מטופלים מיד ביסודיות ובמקצועיות במטרה לסכל ולחקור מקרי פשיעה תוך ליווי הפרקליטות או התביעה המשטרתית.
"במקביל, המשטרה פועלת כל העת באופן יזום והתקפי נגד תופעות פשיעה שונות המטרידות ופוגעות בתושבי האזור, במישור הגלוי והסמוי, במטרה לאתר ולהעמיד לדין את מחוללי הפשיעה באשר הם".
במשטרה גם ציינו כי "לצד המשך האכיפה והעמקתה, בכדי לטפל בתופעה ולמגרה לחלוטין, דרוש טיפול רב־מערכתי ושינוי שורשי עמוק מעבר לאכיפה משטרתית. לאחרונה אף מיושמת בהצלחה פעילות מבצעית 'מסלול בטוח' כחלק מהמאבק הלאומי לטיפול ממוקד במחוללי הפשיעה בחברה הערבית ולחיזוק המשילות וההרתעה. משטרת ישראל תמשיך במאבק הנחוש והבלתי מתפשר נגד עבירות הנשק ביישובי החברה הערבית ובכל מקום אחר, הכל בכדי לשמור על שלום הציבור וביטחונו".
לעדכונים: חדשות באר שבע
