סאגת שיקום בית החולים "סורוקה" שנפגע בצורה קשה בעקבות מלחמת "עם כלביא" ממשיכה להדהד בקול רם ומטרידה את קברניטי העיר ובית החולים. בדיון שהתקיים בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל עלו פערים ניכרים בין בית החולים לבין מס רכוש לגבי הערכת התקציב המיועד לשיקום בית החולים לאחר פגיעת הטיל האיראני.
בשבוע האחרון אמנם הוציא שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, הודעה לפיה "קיימתי במשרד האוצר ישיבה חשובה יחד עם ידידי שר הבריאות, חיים כץ, ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', מ"מ מנכ"ל משרד רה"מ, דרורית שטיינמץ, מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מנהל בית החולים סורוקה, פרופ' שלומי קודש, ונציגים בכירים נוספים בנושא שיקום המרכז הרפואי 'סורוקה' בבאר־שבע. סורוקה הוא לב ליבה של הרפואה הציבורית בנגב ועוגן לאומי עבור מאות אלפי תושבים. בסיום הישיבה סיכמנו על הקמת צוות עבודה משותף שיבנה מתווה סדור לשיקום המבנים שנפגעו, לשדרוג בית החולים, לקביעת האומדן התקציבי, לבחירת השותפים ולגיבוש לוחות הזמנים".
עוד ציין השר סמוטריץ כי "אנחנו עובדים באופן מואץ כדי להוציא לדרך את שיקום המרכז הרפואי, לצד ההחלטה שקידמנו להקמת בית חולים נוסף בנגב. זהו פרויקט ציוני מהמעלה הראשונה לטובת תושבי הדרום ולטובת עם ישראל כולו".
כמו לעזה
אלא שמהדיון בוועדה שהתקיים בבית החולים, בהשתתפות נציגי הממשלה ועובדי בית החולים, עולה תמונה קשה. חודשיים וחצי לאחר סיום מלחמת "עם כלביא" וטרם הוחלט כיצד ישוקם בית החולים לאחר שנפגע מטיל במהלך המלחמה.
ח"כ עודד פורר, יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, אמר: "בניית בניין חדש במקום הבניין שנפגע במלחמה צריכה להיות פרויקט לאומי מגובה בהחלטת ממשלה מתאימה ובתקציב ראוי. אני מצפה מהממשלה שתגייס מיליארד ו־600 אלף שקל לתושבי הנגב כמו הסכום שגוייס לתושבי עזה".
פרופ' שלומי קודיש, מנהל "סורוקה": "האחריות לבריאות תושבי הנגב היא שעומדת בראש סדר העדיפויות שלי. השיקום של סורוקה חייב להיעשות בסטנדרטים חדשים שיבטיחו את מוכנותנו לכל אתגר עתידי".
פרופ' קודיש הדגיש את החיוניות שבגיבוש מתווה שיאפשר מתן שירותי רפואה ראויים וביטחון רפואי לתושבי הנגב בשגרה ובחירום. "זהו צו שעה לאומי חיוני. סורוקה הוא סמל שלטוני ותשתית לאומית, ואני לא מרגיש שהשיקום שלו מטופל באותה מידה. אני מודה לכל המשתתפים בדיון, ומדגיש, האחריות לבריאות תושבי הנגב היא שעומדת בראש סדר העדיפויות שלי. השיקום של סורוקה חייב להיעשות בסטנדרטים חדשים שיבטיחו את מוכנותנו לכל אתגר עתידי".
פרופ' קודיש התייחס לעלויות השיקום של בית החולים ולבנייתו מחדש של הבניין שנפגע, ואמר כי עלויות השיקום מוערכות בלמעלה ממיליארד שקלים. עוד אמר כי מספר מחלקות נסגרו ואינן מאפשרות המשך טיפול בחולים וציין מחסור במיטות אשפוז.
אולי יעניין אתכם:
להרוס או לשפץ?
אוראל לגזיאל, נציג מס רכוש, חשף את הפער התקציבי, ואמר כי חוות הדעת של הקונסטרוקטור מטעם מס רכוש היתה כי הנזק מוערך בכ־200 מיליון שקלים, וכי לאור הפערים ממתינים כעת לחוות דעת של הקונסטרוקטור מטעם בית החולים.
"כרגע יש ויכוח אם להרוס בניין מסוים ולבנות מחדש או שניתן לשקמו. המהנדס והקונסטרוקטור שלנו קבעו שלא צריך להרוס, אבל מחכים לחוות דעתו של הקונסטרוקטור שמינה בית החולים".
פרופ' קודיש הגיב על הדברים ואמר כי הצד המזרחי לא ניתן לשימור, וכי יש צורך לקנות ציוד חדש במקום זה שנהרס, אך לגזיאל הבהיר כי על פי החוק, מס רכוש מפצה על פי מצב הרכוש ביום הנזק.
יעל פיילס, רפרנטית בריאות באגף תקציבים במשרד האוצר, הציגה את עמדת משרדה ואמרה: "אנחנו רואים חשיבות מכרעת בשיקום סורוקה. ישנם חילוקי דעת בין מס רכוש לבית החולים, אך אנחנו בתהליך שעובד. אנחנו נכונים לשתף פעולה".
עוד אמרה כי מתקיימים דיונים בעקבות התוכניות שהתקבלו לפני כשבוע מבית החולים וכעת ממתינים לתשובות מבית החולים לאחר שעלו מספר שאלות.
חאלד אזברגה, מנהל נפה מזרחית במשרד הרווחה והביטחון החברתי, התריע כי כל אירוע בריאותי שלא מטופל, מגיע לשירותי הרווחה. "האוכלוסייה פה נשענת על העוגן שהוא סורוקה. ברגע שזה נפגע מעגלי ההשפעה מתרחבים - היעדר הטיפול והתמשכות הטיפול עלולים לשבור את האמון של התושבים בבית החולים ובמוסדות המדינה".
רס"ן אלי פינצבסקי, ראש ענף שירותי רפואה בצה"ל, אמר כי בעקבות מעבר צה"ל דרומה, על בית החולים להיות חזק כדי לתת שירותי רפואה טובים לחיילים.
ח"כ יסמין סאקס־פרידמן, תושבת הנגב, התרעמה: "מגיע לנו שירותי בריאות טובים כי אנחנו משלמים מסים כמו כולם. גם כך בפריפריה מתים לפני, עוד לפני אירוע הטיל. אנחנו לא נוותר ונילחם על שירותי בריאות ראויים".
בדיון השתתפו גם חברי הכנסת משה אבוטבול ווליד אלהואשלה.
יו"ר הוועדה, ח"כ פורר, סיכם את הדיון: "כבר היום בית החולים נותן שירות ללמעלה ממיליון תושבים ואין סיבה שהם לא יקבלו את השירותים הראויים להם. במצב הדברים הנוכחי במדינת ישראל יש כ־3,000 אנשים שממתינים לניתוח כבר חצי שנה, וקרוב לוודאי שיקבלו בקרוב הודעת דחייה. זה צריך להדיר שינה מעיני חברי הממשלה. בית החולים הוא תשתית לאומית. 'בניין התקומה' צריך להיות פרויקט לאומי, ולכן צריכה להתקבל החלטת ממשלה בימים הקרובים שתתקצב את כל האירוע".
