לא רק המורים, התלמידים וההורים ממתינים בהתרגשות לפתיחת שנת הלימודים. שבועיים לצלצול הראשון וזה הרגע להכיר את האנשים שמלווים את מערכת החינוך, דואגים לבית הספר וגם פותרים משברים. חמישה אבות בית מבאר שבע בריאיון מיוחד מספרים על ההיערכות שלהם, ואנחנו נותנים להם כבוד.
אולי יעניין אתכם:
הבית השני שלי
מי אני: עופר קנדלקר (53), נשוי ואב לשלושה ילדים
תפקיד: אב הבית בבית ספר "נווה שלום" בבאר־שבע
איך הגעת לתפקיד? "לאחר פרישתי מצה"ל הגשתי מועמדות לתפקיד. עבדתי במספר בתי ספר, עד שהגעתי ל'נווה שלום', שם התחברתי לצוות, לאופי העבודה ולאווירה, ונשארתי באופן קבוע".
מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך? "אני אוהב את בית הספר ואת תחושת האחריות שמגיעה עם התפקיד, לסייע לצוות המורים, להנהלה ולתלמידים, ולדאוג שכל מערכות התחזוקה והתפעול יתפקדו כמו שצריך בבית הספר. אני נהנה מאוד מהקשר עם התלמידים, הם פונים אליי בחופשיות, לפעמים מציעים עזרה, ואני שמח להיות חלק מהפעילות הבית־ספרית".
מה אתה פחות אוהב? "אופי העבודה מגוון ולעיתים דורש תגובה מהירה תחת לחץ. זו לא תמיד משימה פשוטה, אבל אני מקבל את זה כחלק מהתפקיד".
מה מתקלקל הכי הרבה? "רוב התקלות הן במזגנים, מכונות הדפסה ותאורה. כל תקלה מטופלת בהקדם".
איך הקשר עם ההנהלה והתלמידים? "הקשר עם ההנהלה מצוין. מנהלת בית הספר, ד"ר דליה דרייהר, זמינה, קשובה ופתוחה לשיתופי פעולה. היא מתייעצת איתי, סומכת עליי, מאמינה בי, ומאפשרת לי להעלות רעיונות ויוזמות לשיפור התפקוד השוטף של בית הספר. גם עם התלמידים יש לי קשר מצוין, הם מרגישים בנוח לפנות אליי, ואני שמח להיות דמות נגישה עבורם".
משהו מיוחד שעשית למען בית הספר? "היה לי הכבוד לקחת חלק בהקמה מחדש של חממת בית הספר - גינה אקולוגית, שהוקדשה לזכרו של רס"ר ליאב אטיה ז"ל, לוחם פלח"ן צנחנים, עוצבת 'חוד החנית', שנהרג במלחמת 'חרבות ברזל', פרויקט מרגש ומשמעותי במיוחד עבורי. מאוד ריגש אותי להיות חלק מהתרומה להנצחתו. הדבר הכי עצוב שהכל נהרס מפגיעת הטיל, אבל אנחנו נשקם אותה. בנוסף, אני שותף בימים אלה למאמץ אינטנסיבי לשיקום בית הספר, שניזוק במהלך מבצע 'עם כלביא'. אני שם בכל יום, בכל שעה שנדרש, גם מעבר לשעות העבודה".
אב בית שהוא מודל עבורך? "עבורי, אב בית הוא באמת אב של הבית, אדם שמגיב במהירות, ביעילות ובמקצועיות, ומשתלב כחלק מהצוות החינוכי. אני רואה בבית הספר את הבית השני שלי, והתרומה שלי לו חשובה לי מאוד".
"התחושה היא שאני תורם ומשפיע"
מי אני: שלמה (מומי) טויזר (60), נשוי ואב לארבעה ילדים
תפקיד: אב בית בבית ספר "אשכול" בבאר־שבע
איך הגעת לתפקיד? "הגשתי מועמדות לתפקיד אב הבית, ותוך שבוע כבר התחלתי לעבוד. מהרגע הראשון הרגשתי בבית".
מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך? "הכל. אני אוהב את הקשר עם צוות המורות, עם התלמידים, ואת היומיום עצמו. בכל רגע נתון מישהו צריך עזרה: תיק שנקרע, שרשרת שנקרעה, נעל שהתפרקה, ואני שם. כל תיקון קטן זוכה לתגובה גדולה מהילדים. הם באים, אומרים תודה, מחייכים וזה ממלא את הלב. התחושה שאני באמת תורם ומשפיע זה מה שמחזיק אותי פה באהבה".
מה אתה פחות אוהב? "באמת שאין דבר כזה. אני בא כל בוקר בשמחה, עושה הכול מכל הלב, והאווירה נהדרת".
מה מתקלקל הכי הרבה? "לרוב, מדובר בסתימות בצנרת - בשירותים ובכיורים. לצערי, התלמידים לפעמים משליכים כמויות גדולות של נייר, וזה יוצר בעיות, אבל גם בזה אני מטפל בשמחה, בלי תלונות".
איך הקשר עם ההנהלה והתלמידים? "מדהים. הקשר עם התלמידים הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שאני כל כך נהנה מהעבודה. הם יודעים שאפשר לפנות אליי עם כל דבר. גם עם ההנהלה היחסים מצוינים. המנהלת מפרגנת, מעריכה, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא".
משהו מיוחד שעשית למען בית הספר? "בעיניי, כל דבר שאני עושה כאן הוא מיוחד, כי אני עושה אותו למען מקום שהוא בשבילי לא 'מקום עבודה' אלא הבית הראשון. אין משימות 'קטנות' כשאתה באמת איכפתניק".
אב בית שהוא מודל עבורך? "למעשה, כל אבות הבית הם מודל עבורי. יש לנו קבוצת וואטסאפ של אבות בית, ואני שומע שם כל הזמן על המחויבות, ההשקעה והעשייה של כולם. זה מחמם את הלב ונותן השראה".
הבנה, רגישות ומחויבות
מי אני: נתן־נסים גלינוביצקי (60), נשוי ואב לשני ילדים
תפקיד: אב בית בבית ספר "קשת" בבאר־שבע
איך הגעת לתפקיד? "לאחר ראיון קבלה, הגעתי לבית הספר והתחלתי את עבודתי כאב בית. עם הזמן, למדתי את הצרכים הייחודיים של בית הספר לחינוך מיוחד, הכרתי לעומק את הצוות ואת התלמידים, ונכנסתי לתפקיד מתוך הבנה, רגישות ומחויבות מלאה".
מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך? "את העשייה, את הקשר החם עם הצוות, וכמובן את הקשר עם התלמידים, זה מה שנותן לי משמעות בכל יום מחדש".
מה אתה הכי פחות אוהב? "אין דבר כזה, אני אוהב את כל מה שאני עושה".מה מתקלקל הכי הרבה? "בעיקר מחשבים וציוד טכנולוגי - התחום הזה דורש תחזוקה וטיפול מתמיד".
איך הקשר עם ההנהלה והתלמידים? "קשר מצוין המבוסס על כבוד הדדי, הערכה ושיתוף פעולה".
משהו מיוחד שעשית למען בית הספר? "הובלתי יחד עם הצוות הקמה של גינה טיפולית ופינות חמד ברחבי בית הספר. בנוסף, קידמתי את תחום המיחזור כחלק מהחינוך לערכים ולשמירה על הסביבה".
אב בית שהוא מודל עבורך? "אורן, אב הבית של בית ספר 'מגן'. הוא ותיק ברשות ולמדתי ממנו המון".
להעלות חיוך על פני הילדים
מי אני: איתן דוידוב (31), רווק
תפקיד: אב בית בבית ספר "נווה שלום" בבאר־שבע
איך הגעת לתפקיד? "חיפשתי עבודה שתתאים לאופי שלי, תפקיד שיש בו גם מסירות, גם משמעות. הוצע לי להיות אב בית בבית ספר, והרגשתי מיד שזה המקום הנכון לי".
מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך? "הילדים, הם מדהימים ומתוקים, ואני מרגיש שהם באמת מעריכים את מה שאני עושה. בכל פעם שאני מתקן משהו או מסדר, הם אומרים תודה, והלב מתמלא. לראות ילדים שמחים כבר בבוקר, עוד לפני שהיום התחיל ממש, נותן לי תחושת שליחות וסיפוק".
מה אתה הכי פחות אוהב? "העובדה שלפעמים העבודה דורשת התחלה מאוד מוקדמת או סיום מאוחר. זה לא פשוט, אבל אני עושה אותה באהבה".
מה מתקלקל הכי הרבה? "בעיקר מנורות ומזגנים, תחומים שדורשים תחזוקה שוטפת במיוחד".
איך הקשר עם ההנהלה והתלמידים? "הקשר יוצא דופן. אני מרגיש שזה לא רק מקום עבודה, זה בית. היחסים כאן מבוססים על הדדיות, שיתוף פעולה ותמיכה מלאה, גם מהצוות וגם מהילדים".
משהו מיוחד שעשית למען בית הספר? "במסיבת הסיום לפני שנתיים, קניתי לכל הילדים ארטיקים מכספי האישי רק כדי לשמח אותם. בתקופת המלחמה עבדתי מסביב לשעון: פינוי ציוד, ניקיונות, סידור, עשיתי כל מה שצריך, מתוך תחושת מחויבות ואחריות".
אב בית שהוא מודל עבורך? "אדם מקצועי עם לב טוב וידי זהב, שמרגיש כלפי הילדים כמו אב אמיתי, דואג להם, שומר עליהם, נמצא תמיד ברקע, עם נוכחות רגועה ובטוחה".
אוהב אתגרים
מי אני: יגאל אלבז (59), נשוי ואב לארבעה ילדים
התפקיד: אב בית במקיף עירוני ע"ש משה זילברמן בבאר־שבע
איך הגעת לתפקיד? "במקצועי אני שף־קונדיטור. נפגשתי עם מנהלת תעסוקה בצוות, והיא הציעה לי לגשת למכרז העירוני לתפקיד אב בית. הרעיון לעבוד במסגרת חינוכית קסם לי מאוד, וכך הגעתי לבית הספר, ומאז כבר שבע שנים אני חלק בלתי נפרד מהמקום".
מה אתה הכי אוהב בעבודה שלך? "אני אוהב את הסדר והשקט, כשהכל פועל כמו שצריך. חשוב לי לדעת שהתלמידים לומדים בסביבה בטוחה ומסודרת. אני מרגיש סיפוק כשיום עובר בלי תקלות".
מה אתה הכי פחות אוהב? "האתגרים בעבודה הם במצבים שבהם אני מזהה תקלה שדורשת טיפול מיידי, אבל נדרש תהליך אישור מסודר. אני משתדל לגשר במהירות על הפער הזה בעזרת יוזמה אישית ותקשורת שוטפת עם ההנהלה שמבינה וזמינה בכל עת".
מה מתקלקל הכי הרבה? "דלתות שנתקעות או תקלות במערכות שונות. לצערי, גם שולחנות וכיסאות שנהרסים".
איך הקשר עם ההנהלה והתלמידים? "עם ההנהלה קשר מקצועי, חם, ישיר ויעיל. אני מדווח על מה שצריך ומקבל הנחיות ברורות. עם התלמידים קשר ענייני ומכבד".
משהו מיוחד שעשית למען בית הספר? "אני שותף להקמת אתר להנצחת הנופלים מהשבעה באוקטובר, הקמת חדר להנצחת יום השואה, הקמת מרפאה בית־ספרית, הקמת חדר מנהיגות, וביצוע עבודות נוספות כמו שיפוץ חדר מורים והקמת גדרות".
אב בית שהוא מודל עבורך? "אב בית שיודע לשמור על נוכחות שקטה אך מורגשת ולשמור על סדר. כזה שהתלמידים יודעים שהוא שם, ושיש תמיד על מי לסמוך".
