בשנים האחרונות, עיריית באר־שבע משקיעה רבות בפיתוח תשתיות, חידוש מרכזים מסחריים, שדרוג מוסדות חינוך, קידום העיר החכמה, ופרויקטים תחבורתיים מתקדמים כמו רכבת קלה עתידית. אולם, מאחורי המעטפת המרשימה, הנתונים חושפים מגמה מטרידה: יותר תושבים עוזבים את העיר מאלה שעוברים אליה.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), באר־שבע סבלה ממאזן הגירה פנימי שלילי בשנים האחרונות. בשנת 2020 נכנסו אל העיר 4,500 תושבים ועזבו אותה 5,700. בשנת 2021 נכנסו לעיר 4,900 תושבים ועזבו אותה 6,600. בשנת 2022 נכנסו אל העיר 5,500 תושבים ועזבו אותה 6,800, ובשנת 2023 נכנסו לעיר 4,600 תושבים ועזבו אותה 5,900. כמובן שישנן סטיות כאלה ואחרות מהנתונים המוצגים, אך אלה המספרים היבשים.
אולי יעניין אתכם:
לעומת זאת, בנפת באר־שבע, הכוללת את היישובים הסמוכים אליה ואת הערים הגדולות שסביבה, מאזן ההגירה הוא חיובי. בשנת 2023, לדוגמה, עברו להתגורר בנפת באר־שבע 21,000 תושבים לעומת 18,600 שעזבו אותה. בשנת 2022 עברו להתגורר בנפה 24,300 תושבים לעומת 22,600 שעזבו אותה.
ההערכות הן שתושבים רבים העתיקו את מקום מגוריהם ליישובים בהם ניתנת להם הטבת מס. בעוד שבבאר־שבע, התושבים כבר אינם נהנים מהטבת מס כפי שהיה בעבר, תושבי אופקים נהנים מהטבת מס בשיעור של 18% (הכי הרבה בין ערי הנגב ביחד עם ערד), ותושבי דימונה ונתיבות נהנים מהטבת מס בגובה 16%.
ההטבות האלה שוות עשרות אלפי שקלים בשנה, ועבור זוגות צעירים ולא רק, מדובר בהזדמנות טובה לרכוש דירה באזור באר־שבע, להישאר קרובים לבירת הנגב, ובמקביל, לקבל תמריץ כלכלי שמסייע להם לשפר את איכות חייהם במידה ניכרת.
מגמה ברורה
לפחות על פי הנתונים, מדובר במגמה ברורה ולא חד־פעמית. כשבוחנים את הפרופיל הדמוגרפי, העוזבים כוללים לא רק צעירים אחרי צבא, אלא גם משפחות מבוססות ואקדמאים שמחפשים איכות חיים שונה.
התושבים לא נודדים רחוק. היעדים המובילים להגירה מבאר־שבע הם הערים הסמוכות: נתיבות, אופקים ודימונה.
משפחות מבוססות עוברות גם ליישובי הלווין (עומר, להבים, אך שם הן אינן נהנות מהטבת מס). בשאר הערים והיישובים בנגב נהנים התושבים מהטבת מס, כמו גם ביישובי בני שמעון (7%), רמת נגב (10%), ירוחם (18%), מצפה רמון (18%), ועוד. אגב, הטבת המס הגבוהה ביותר ניתנת ליישובי עוטף עזה, בגובה של 20%.
עיריית באר־שבע משקיעה משאבים רבים בפיתוח עירוני: פארקים, מתחמי היי־טק, אזורי בילוי, פרויקטים של פינוי־בינוי ורובע חדשני בסמוך לאוניברסיטת בן־גוריון. ובכל זאת, העיר לא זכאית כיום להטבות מס, בניגוד לשכנותיה הקטנות יותר.
צריך גם לזכור שתנופת הבינוי המרשימה לא פסחה על הערים האחרות בנגב. בנתיבות, אופקים ודימונה צצים גורדי שחקים, נבנות שכונות חדשות, ומושקעים סכומים גדולים בפיתוח תשתיות, מוסדות ציבור ומיזמים לטובת הקהילה.
אמנם לא מדובר בסדרי גודל של באר־שבע, אבל כן מדובר במהפך של ממש שעובר על הערים האלה, בהן גם מחירי הדירות זולים יותר בהשוואה לבאר־שבע.
אם רוצים לפשט את הסיפור מעבר למספרים, הנה דוגמה מוחשית. מעיין וניר, עברו לפני כארבע שנים מבאר־שבע לאופקים. הוא עובד בחברת היי־טק הפועלת ב"גב ים" בבאר־שבע והיא מועסקת במשרד עורכי דין בעיר העתיקה. שניהם משתכרים בצורה יפה מאוד, ובכל זאת קיבלו החלטה לעזוב את באר־שבע.
"רכשנו דירת ארבעה חדרים חדשה מהקבלן", הם משתפים, "ובזכות הטבת המס אנחנו חוסכים ביחד קרוב ל־4,000 שקל בחודש. זאת התנהלות כלכלית פשוטה מאוד, ההטבה הזאת סוגרת לנו את הסיפור של המשכנתא. באר־שבע זה הבית וזה הלב, אבל כאן יש לנו אפשרות לגדול ולהתפתח כמשפחה ולחסוך אלפי שקלים על הדרך שמאפשרים לנו לחיות באיכות חיים גבוהה יותר. ההורים שלנו גרים בבאר־שבע ותמיד קיימת האפשרות שנחזור אליה, אבל כרגע זה פשוט לא משתלם".
ראשי הערים בנגב נמצאים תמיד עם אצבע על הדופק בכל הנוגע להטבות המס. כאשר עלתה בעבר אפשרות שרשויות המס יפחיתו את ההטבות המגיעות לדימונה, ניהל ראש עיריית דימונה, בני ביטון, מאבק שנשא פירות. "חלק גדול מההצלחה של העיר דימונה וההגירה החיובית לעיר בעשור האחרון נובעת מהטבות המס שנשמרו לאורך השנים", אמר ביטון, "הטבות מס משמעותיות, בשילוב פיתוח עירוני ועבודה מאומצת בשיתוף משרדי הממשלה, הביאו לצמיחה שהעיר דימונה חוותה בשנים האחרונות".
"לתקן את העוול"
לטענת ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', מדובר באפליה מבנית שפוגעת בתחרותיות של העיר. באחרונה הוא נפגש עם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שהגיע לסיור בעיר לאחר הפגיעות שספגה העיר במהלך המלחמה, והדגיש בפניו את חשיבות הנושא עבור תושבי העיר.
מדובר בנושא שנמצא על השולחן של דנילוביץ' לא מעט זמן. בעבר הגיע לסיכום עם האוצר על החזרת ההטבות, אך אז פרצה מלחמת "חרבות ברזל". בפגישה ביניהם, קרא דנילוביץ' לסמוטריץ' לחזור לעסוק במתן ההטבות בהקדם.
לדברי דנילוביץ', הוא מצא אוזן קשבת. "זה השר היחיד שלפני המלחמה הבין את הצורך שלנו לתקן את העוול, את העיוות של הטבת המס שנלקחה מתושבי באר־שבע. הוא קיבל כבר אז את ההחלטה. השר קיבל ממני נתונים לפני כשנתיים, הבין שיש פה דבר אנומלי שצריך לטפל בו, והוא רוצה את באר־שבע חזקה עם חצי מיליון תושבים, ולהשאיר פה את הצעירות והצעירים ולהביא לפה אוכלוסייה חדשה. מה שקורה מסביב הוא שכולם מקבלים הטבת מס חוץ מבאר־שבע, שקיבלה במקור 12%. אז היתה הגירה חיובית לעיר. השר הבין את זה ובעזרת השם נעסוק בנושא הזה כי זה דבר שהוא נכון למדינת ישראל".
סמוטריץ' אמר: "אנחנו עובדים על החלטת ממשלה עם המון כסף, מאות מיליוני שקלים לפיתוח העיר בתוכנית חומש גדולה. ראש העיר לא מרפה, באר־שבע תישאר עיר חזקה שמחזיקה את כל המרחב של הנגב".
מה הקריטריונים?
קצת היסטוריה: בתחילת העשור אושרו בכנסת חוקי הנגב שבין היתר כללו הענקת הטבות מס בשיעור של 12 אחוז לתושבי באר־שבע, לפי גובה המשכורת.
בשנתיים שחוקי הנגב היו בתוקף, ועד שראש הממשלה המנוח, אריאל שרון, ושר האוצר דאז, בנימין נתניהו, החליטו לבטל אותם, נהנו תושבי באר־שבע מהפחתה ניכרת בשיעור מס ההכנסה שהם נדרשו לשלם.
תושבי יישובי הנגב הנהנים גם בימים אלה מהטבות מס לא מקבלים אותן מתוקף חוקי הנגב, שכאמור בוטלו לפני כשני עשורים, אלא מתוקף חוקים אחרים שאושרו בכנסת במהלך השנים. ההטבות מוענקות לתושבי יישובים אלה בין שהשאר בגלל סמיכותם של היישובים לגדר המערכת עם רצועת עזה למשל, או בשל היותם מוגדרים יישובים הממוקמים באזורי עדיפות לאומית או בשל דירוגם הסוציו־אקונומי.
אחד מחברי הכנסת שניסה לקדם את החזרת הטבות המס לבאר־שבע, הוא אלמוג כהן, שאמר השבוע: "הטבות המס לבאר־שבע זה נושא שעומד בליבת העשייה שלי, כחלק מהדאגה לעתיד המטרופולין של הנגב, ואני ממשיך לפעול מול הגורמים הרלוונטיים כדי לקדם את המהלך הזה. הנגב, שמתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' עומד איתן בחזית, הוא עתיד מדינת ישראל, ועל כך אני נלחם".
אחריות לאומית
אז מה הלאה? באר־שבע עומדת בצומת קריטי: מצד אחד, היא ממשיכה לפרוח ולגדול פיזית, אך מצד שני, היא מאבדת תושבים למקומות שבהם התמורה הכלכלית פשוט משתלמת יותר.
מבחינת באר־שבע, המעבר של צה"ל דרומה הוא גיים צ'ינג'ר. אלפי אנשי קבע אמורים לעבור לעיר בעתיד, אך עם זאת, מבינים בעירייה כי צריך לשמר את האוכלוסייה המקומית, ואת זה ניתן לעשות בעיקר בזכות תמריצים כלכליים.
חבר מועצת עירית באר־שבע, צח ברק, אמר השבוע: "אין ויכוח שבאר־שבע התקדמה מאוד בשנים האחרונות, אבל ההתקדמות הזו לא יכולה לבוא במקום אחריות המדינה כלפי תושביה. הגירה שלילית לערים שכן נהנות מהטבות מס היא תוצאה ישירה של פער כלכלי שהולך ומתרחב. החזרת הטבת המס לבאר־שבע היא לא רק מהלך צודק, היא הכרחית כדי לשמור על האוכלוסייה הצעירה, לחזק את מעמד הביניים, לעודד יזמות מקומית, ולבסס את העיר כבירת הנגב. מדינה שרוצה דרום חזק, צריכה גם להשקיע בו באמת".
"אם המדינה לא תתעשת ותעניק הטבות מס לבאר־שבע", אומר השבוע חבר מועצה נוסף, "היא עלולה להפסיד לא רק עיר מתפתחת, אלא את עוגן ההתיישבות המרכזי בדרום".
מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה:
"ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', פועל בעקביות מול שר האוצר ומקבלי ההחלטות להשבת הטבת המס לתושבי באר־שבע יחד עם חברי כנסת, חברי מועצת העיר, מעצבי דעת קהל ונציגים מכל המפלגות בכנסת. בספטמבר 2023 הושג סיכום עם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', על החזרת ההטבה, בעקבות אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', יישום המהלך נעצר. כעת שב ראש העיר לעסוק בנושא יחד עם סגן השר, ח"כ אלמוג כהן, ונבחרי ציבור נוספים, ודורש את מימוש ההסכמה בהקדם, כחלק מתפיסה כוללת לחיזוק בירת הנגב, מטרופולין הדרום. לאחרונה, במסגרת ביקור של שר האוצר בעיר ובדיון עם ראש העיר, סוכם כי במקביל תוגש תוכנית רב־שנתית מקיפה ומשמעותית לתמיכה בבאר־שבע ובחיזוקה, שתוגש לאישור הממשלה. חיזוק באר־שבע הוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה, והוא חייב לבוא לידי ביטוי בהטבות ממשיות, שיחזקו את העיר, ימשכו משפחות צעירות, וישמרו על ההון האנושי הקיים להמשך צמיחתה של העיר. הטבות המס הוכיחו בעבר שהן גורם מכריע בקרב תושבים אם להעתיק את מגוריהם לעיר או להמשיך לחיות בה".
עוד נמסר מהעירייה: "חשוב לציין שלצד המאבק, פועלים ראש העיר ועיריית באר־שבע לחיזוק העיר באמצעות משיכת חברות ויזמים, חיזוק מערכת הבריאות (הקמת בית חולים חדש נוסף ל'אסותא' שנפתח לאחרונה), השקעה במערכת החינוך, חידוש המרחב הציבורי, התחדשות עירונית, הקמת שכונות חדשות, והשקעה משמעותית בתחומי התרבות, הבילוי והפנאי. השבת הטבת המס תחזק את האטרקטיביות של באר־שבע. זו משימה לאומית ואינטרס של המדינה".
