משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ומינהלת ההתחדשות העירונית של עיריית באר־שבע, מקדמים בימים אלה תוכניות ופרויקטים בתחום התחדשות עירונית.
על פי התוכניות שפרסמה העירייה, צפוי מתחם "הצדיק מירושלים" בשכונה ד' לעבור הליך של פינוי־בינוי, שיאפשר את התחדשותו של רחוב סנהדרין.
על פי התוכנית, במקום הדירות שיתפנו ייבנו בניינים חדשים שיגדילו משמעותית את כמות יחידות הדיור האיכותיות באזור שנמצא בצפון העיר.
כמו כן מתוכנן חידוש מתחם מורדי הגטאות הצמוד למוקדי הפעילות בעיר העתיקה ולנחל באר־שבע. בעירייה גם מקדמים תוכנית לתמרוץ תמ"א 38 שתאפשר האצה משמעותית של הליכי ההתחדשות בעיר והגדלת היקפם בשכונה ג'.
קראו עוד>>>
לפני שיוצאים לדרך עם פרויקטים מסוג זה יש לא מעט מכשולים שצריך להתגבר עליהם. תהליך "פינוי־בינוי" הינו תהליך מורכב וארוך ועשוי להימשך זמן רב. מדובר בהתדיינות עם דיירים לבקש את הסכמתם לתוכנית.
"אתה חייב להשיג רוב מסוים של דיירים שמסכימים לתהליך", אומר עו"ד אהוד ערב, ממשרד "כהן ערב ושות'", מומחה בתחום פינוי־בינוי. בעבר דובר על הסכמה של 80 אחוז מהדיירים לתוכנית, אולם באחרונה בחוק ההסדרים אישרו הורדה ל־65 אחוז.
"כשאנחנו מייצגים יזמים", אומר עו"ד ערב, "השאיפה היא להגיע להסכמות מלאות כי אחרת אם יש מיעוט שמתנגד, אז גם אם יש הסכמה פורמלית, קשה מאוד לקדם את הפרויקטים האלה בלי שיש הסכמות, כי זה כבר מתעכב בהליכים משפטיים".
לכן, מסביר עו"ד ערב, המשא ומתן שמנהלים חייב להיות בשקיפות ושוויוניות בין דיירים. "בדרך כלל החשש אצל דיירים הוא שלמישהו ניתנו הטבות, אבל כשאתה מנהל את זה בצורה שוויונית ושקופה, אז יש יותר אמון בין הדיירים".
לאחר שיש את ההסכמות, מתחילים בהליך התכנוני. "מרגע שהם יוצאים מהדירה וחוזרים (לדירה החדשה שקיבלו בתמורה לישנה - י.ל), הם מקבלים דמי שכירות חודשיים, מקבלים ערבות בנקאית על ערך הדירה החדשה, יש סידורי בטחונות מקובלים.
"זה תהליך ומורכב ולא פשוט, אבל אם מנהלים אותו נכון, אז יש אפשרות להגיע להסכמות, כי בסופו של דבר הדיירים נהנים מהפרויקט והתוצאה הסופית היא טובה".
לידת עכוז
גורם המעורב בתחום מסביר כי בדרך כלל האגוזים הקשים לפיצוח במיזמים מסוג זה הן משפחות בהן יש ילדים רבים או תושבים ותיקים מעל גיל 70 שמעדיפים את המוכר ומבקשים שלא להיכנס להרפתקאות.
קושי נוסף הוא החיבור הרגשי שיש לחלק מהמשפחות לדירה בה הם חיים עשרות שנים. "בעבר היו מקרים בארץ שפרויקטים שלמים נפלו על אי הסכמה של תושבים", הוא מציין, "במרכז הארץ היה בניין ישן במיקום מרכזי, אבל חצי מהדיירים לא הסכימו לחתום על ההסכם. החצי השני של הדיירים ניסו לשכנע אותם שוב ושוב, אבל ללא הצלחה.
"זה לא משהו שמתאים לאנשים מבוגרים, ולכן היזמים באותו פרויקט התקדמו למיזם הבא ואמרו לדיירים שימשיכו לשכנע את השכנים שלהם. לכן, כל פרויקט כזה שיוצא לדרך הוא סוג של לידת עכוז וצריך לברך עליו כי בשורה התחתונה כולם מרוויחים - התושבים, העיר והיזמים".
לעדכונים: חדשות באר שבע
