ליל הסדר כבר נמצא מעבר לפינה ובעמותות המסייעות למשפחות מעוטות יכולת ולנזקקים מאוכלוסיות מוחלשות מדווחים על ביקוש גבוה לסיוע, בין אם מדובר בסלי מזון לחג או בתרומות של תלושי קנייה, שייסייעו להן לעבור את פסח עם ראש מורם ובצורה מכובדת.
בשנים האחרונות, כך מדווחים הפעילים בעמותות, הביקוש לסיוע רק עולה על רקע העלייה ביוקר המחייה. מצד שני, כמות התורמים לא הולכת וגדלה - להיפך.
הירידה בתרומות החלה כבר עם פרוץ מגפת הקורונה, אז נסגרו עסקים רבים בראשם עמדו תורמים שהקפידו מדי שנה לעבוד עם אותן עמותות. לאחר מכן פרצה מלחמת "חרבות ברזל" שנמשכת כבר שנה וחצי. הקהילה בארץ אמנם נרתמה לתרום ליחידות השונות בצה"ל בצורה חסרת תקדים, אבל מי שנשארו בינתיים מאחור הן אותן משפחות שרק רוצות לעבור את החג בשלום.
"הלבבות מתרחבים"
בארגון "נאיר" עובדים כבר תקופה ארוכה על מנת להכין סלי מזון למאות משפחות ברחבי הנגב. לקראת החג צפויות לקבל מעל 500 משפחות סלי מזון, כאשר היעד שהציבו בארגון הוא להגיע ל־600 משפחות, חלקן מקבלות תלושי מזון.
אופן גיוס התרומות ב"נאיר" שונה לעומת רוב העמותות. את הסלים שיתרמו יישנעו מתנדבים של העמותה, שלטובת המיזם פתחו קמפיין לגיוס ממון, כאשר כל תרומה מתקבלת בברכה. עלות כל סל, המכיל מוצרים המתאימים לפסח, נאמדת ב־400 שקל.
"המטרה שלנו", אומרים בארגון, "היא להגיע עם המתנדבים שלנו לכמה שיותר משפחות. כל תרומה בכל סכום יעזור לנו לחייג לעוד משפחה ולהגיע לעוד כתובת".
ארגון "נאיר" פועל כבר למעלה מארבע שנים. הוא הוקם על ידי מוסדות הרב יוסף חיים בצרי ומטרתו המוצהרת היא "להאיר הרבה פינות חשוכות" ולסייע ככל האפשר למשפחות מעוטות יכולות.
יו"ר הארגון הוא יאיר שושן (40), שבבחירות המוניצפליות האחרונות אף נבחר לכהן כחבר מועצה בעיריית באר־שבע.
"כל שנה בחג הפסח אנחנו עוזרים בצורה הרבה יותר אינטנסיבית לכמות הרבה יותר גדולה של משפחות", הוא מספר השבוע. "אם בימים רגילים אנחנו מסייעים באופן שוטף ל־70 משפחות, בחגים הלבבות מתרחבים ואנשים נותנים ביד יותר רחבה, אז אנחנו מרשים לעצמנו להתחייב ולדאוג לכמות גדולה יותר של משפחות. זו השנה הרביעית ברציפות שאנחנו מקיימים את המיזם החברתי המרגש הזה. אנחנו עושים את זה לא על ידי כספים של עשירים או מכספי רווחה, אלא מאה אחוז תרומות, 100 אחוז מתנדבים".
אתם מרגישים שיש ירידה בתרומות?
"הרבה עמותות מרגישות ירידה בתרומות על רקע יוקר המחיה. אנחנו פחות מרגישים את הירידה כי יצרנו מנגנון ותשתית מאוד חזקה של מתנדבים קבועים שפונים למעגל שלהם. אנשים יודעים שאנחנו פונים אליהם רק בראש השנה ובפסח, ככה שאנחנו פחות מרגישים את זה. גם אם מישהו תורם השנה פחות, אז יש אחרים שנכנסים לתרום. מאידך, מאוד מורגשת העלייה בכמות הבקשות לעזרה ולסיוע בתקופה הזו. אני יכול להעיד שהיו משפחות שתרמו בעבר והיום הן בעצמן מבקשות עזרה וסיוע".
איך הלוגיסטיקה של כל האירוע מתבצעת?
"אנחנו אמורים לסיים כבר השבוע חלוקה של מעל 500 סלי מזון. בית הספר 'חזון עובדיה' בשכונה ג' מעמיד לרשותנו באופן קבוע את אולם הספורט שלו, ולשם מגיעים המתנדבים שמכינים את הקרטונים ואת המארזים, והנהגים שעושים את החלוקה. שם אנחנו מתחילים ומסיימים עד הקרטון האחרון".
איך התגובות של המשפחות?
"עם השנים נוצרה בינינו אינטראקציה משפחתית. המשפחות מכירות את המתנדבות שלנו שמתקשרות ומדברות איתן. אין ביניהן שיח קר, זה שיח מאוד משפחתי. הן לא מרגישות כאילו הן מורידות מכבודן כדי לומר תודה רבה. המשפחות מאוד מעריכות ומתרגשות מזה. זה תמיד נותן להן את הביטחון הנוסף בחג, לשמור את הכסף שהן מקבלות מהקצבאות. זה עוזר להן מאוד בהתנהלות הכלכלית של הימים האלה".
קראו גם:
קשישים וניצולי שואה
רובן של העמותות בנגב שפועלות מדי שנה, נתקלות בלא מעט קשיים בגיוס תרומות. "לפני עשר שנים", מספר פעיל בעמותה מרכזית בבאר־שבע, "כמעט כל הפניות שלנו לאנשי עסקים בבאר־שבע היו נענות בחיוב, אבל מאז הרבה עסקים לא שרדו, ולאנשים יש פחות יכולת לתרום. אנחנו מתקשרים, מבררים, מתעניינים, הביקוש עולה והתרומות לצערי יורדות. זה סוג של מאבק".
משיחות עם פעילים מצטיירת השנה תמונה כאובה במיוחד, כאשר לא מעט משפחות של אנשי מילואים הצטרפו למעגל הפונות לעמותות בבקשה לסיוע.
ישראל מייזלר, סמנכ"ל עמותת "חסדי נעמי", הפועלת בכל רחבי הארץ ומחלקת מאות סלי מזון בנגב, מספר: "השנה התווספו למבקשים אנשי מילואים. אלה אנשים שלא היו רגילים למצב הזה ולא חלמו להיקלע אליו. כל שנה יש עלייה בביקוש לסיוע, אבל ההצטרפות של המגזר הזה מכאיבה מאוד".
עמותת "חסדי נעמי" תחלק בנגב סלי מזון יבשים, כאשר במהלך השבוע שעבר כבר חולקו סלי מזון רבים באופקים ובנתיבות.
לדברי מייזלר, "כל הזמן נכנסות עוד משפחות שמבקשות סיוע. זה לא נגמר. כל הזמן יש עוד בקשות. כל יום יש לנו משאית שיוצאת מהמרכז לדרום".
העמותה מתבססת על תרומות באמצעות האתר שלה. מערך החלוקה מתבסס על מתנדבים. "יש לנו הרבה קשישים, הרבה ניצולי שואה", אומר מייזלר, "אנחנו משתדלים להגיע לכמה שיותר משפחות".
איך האינטראקציה עם האנשים שמקבלים סיוע?
"זה תלוי מי הבן אדם. למילואימניקים שמבקשים פעם ראשונה עזרה, קשה מאוד. הם לא חשבו להגיע למצב הזה. איתם אנחנו משתדלים להיות גמישים, מתאמים איתם חלוקה בשעה שאין אנשים. אני באמת מתפלל שזה יהיה החג האחרון שבו הם מבקשים סיוע".
נתונים קשים
על פי דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת", 21% מהמשפחות בישראל חיו בשנת 2024 באי ביטחון תזונתי. עוד מצוין בדו"ח כי יותר משלישי מהילדים בישראל חיים באי ביטחון תזונתי. בעמותת "באר־שובע", הפועלת כבר 25 שנה ומחלקת ארוחות חמות במסעדה הקהילתית שפועלת בעיר העתיקה בבאר־שבע, עובדים בהילוך גבוה לקראת החג. העמותה נערכת לחלק אלפי חבילות חג ותלושי מזון לסופר המיועדים לקשישים, ניצולי שואה, דרי רחוב, חיילים בודדים, ומשפחות המטופלות ברווחה.
מנכ"ל העמותה, ארז נגאוקר: "השנה בצל המלחמה המתמשכת והמצב הכלכלי, האתגר קשה יותר לגייס תרומות, אבל בזכות עם ישראל והקהילה בדרום, נעמוד במשימה כדי לסייע לכל אדם לחגוג את חג הפסח בכבוד".
