ההשלכות של הפגיעה הקשה שספג בית החולים "סורוקה" מהטיל האיראני ילוו את מערכת הרפואה בנגב עוד תקופה ארוכה. על פי הערכות של גורמי רפואה בבית החולים, כשליש מחדרי הניתוח בבית החולים יהיו מושבתים לתקופה ארוכה של חצי שנה לפחות לאחר שספגו פגיעה.
2 צפייה בגלריה
הפגיעה בסורוקה
הפגיעה בסורוקה
הפגיעה בסורוקה
(צילומים: הרצל יוסף, אלכס קולומויסקי)

המשמעות היא שחולים שאמורים לעבור ניתוח שלא מוגדר כניתוח חירום, עשויים להמתין זמן ארוך יותר מהצפוי לניתוח, אם הם מעוניינים לעבור אותו ב"סורוקה".
"עוד לפני הפגיעה בבית החולים, זמני ההמתנה לניתוח היו ארוכים יותר בנגב בהשוואה למרכז הארץ", אומר השבוע רופא בכיר בבית החולים, "המצב הוא שכרגע ישנם שמונה חדרי ניתוח שנפגעו והשיקום שלהם יארך לא מעט חודשים. ניתוחים שאינם מוגדרים כחירום מתבצעים לרוב עד השעה שלוש בצהריים, ולאחר מכן, בעיקר בשעות הערב, מתבצעים בחדרי הניתוח 'ססיות' (ניתוחים שהוזמנו על בסיס קיצורי תורים לניתוחים ספציפיים על פי הסדרים עם קופות החולים - ע.ח). הדרך היחידה להתגבר על צוואר הבקבוק הזה היא להאריך את שעות העבודה בחדרי הניתוח שלא נפגעו, אבל מדובר בהרבה כסף שאין במערכת הרפואית. רופאים לא יגיעו לבצע ניתוחים שאינם פרטיים מחוץ לשעות העבודה שלהם. כרגע השעות הורחבו, אבל זה מענה מאוד חלקי".
חדרי הניתוח המדוברים שנפגעו נמצאים במתחם המוגדר בבית החולים כ"חדר ניתוח צפוני". יש לציין שרוב חדרי הניתוח בבית החולים נמצאים בבניין הדרומי ואינם נפגעו.

אולי יעניין אתכם:

2 צפייה בגלריה
הפגיעה בסורוקה
הפגיעה בסורוקה
הפגיעה בסורוקה
(צילומים: הרצל יוסף, אלכס קולומויסקי)


מענה למטופלים


רוב הרופאים, האחיות והצוותים בחדרי הניתוח בבתי חולים ציבוריים עובדים במתכונת של משרה ציבורית, בין השעות 07:30 ל־15:30. כלומר, הארכת שעות הפעילות מחייבת תשלום על שעות נוספות או עבודה במשמרות, מה שמייקר מאוד את ההפעלה.
הססיות מתבצעות כמעט בכל בתי החולים הציבוריים הפועלים בארץ. התשלום מתבצע לרוב על ידי קופת החולים המבטחת של האדם המנותח על פי הסדרים שיש לו ובכל מקרה הססיות הם אינם מה שאמור לתת מענה למחסור בחדרי ניתוח. עבור הרופאים והצוות המסייע מדובר בדרך נוספת להגדיל את שכרם. בעקבות המצב גם כמות הססיות שמבוצעות בבית החולים צפויות לרדת ובכל מקרה היה מדובר בניתוחים ספציפיים בלבד.
במערכת הציבורית בארץ נשקלו בעבר מספר פתרונות על מנת לייעל את העבודה בחדרי הניתוח, בין היתר על ידי פתיחת חדרי ניתוח עד הערב במימון ממשלתי.
ותגבור כוח אדם, אבל מדובר בנושא תקציבי שאין לו מענה. המשמעות היא שפגיעה כמו זו שהיתה בחדרי הניתוח של בית החולים היא פגיעה נוספת בחולים השקופים - אלה שזקוקים לניתוחים שישפרו את איכות חייהם אבל לא יכולים להרשות לעצמם לשלם על הפרוצדורה באופן פרטי. מדובר בניתוחים שניתן לתכנן מראש במצבים בהם המטופל אינו נמצא בסכנת חיים: ניתוחים אורתופדיים (למשל: תיקון קרע במיניסקוס או החלפת ירך), ניתוחים כלליים אלקטיביים (למשל: בקע, הסרת גושים שאינם ממאירים), ניתוחי אף אוזן גרון, ועוד.
א', תושב באר־שבע, היה אמור לעבור בשבוע שעבר ניתוח בקע בבית החולים. מטבע הדברים, הניתוח שנקבע כמה שבועות לפני כן נדחה בגלל הפגיעה בבתי החולים, ונכון לרגע זה הוא טרם קיבל תאריך לניתוח חדש. "הובהר לי שעדיף לי לבדוק אפשרות לעשות את הניתוח בבית החולים 'אסותא' אם אני מעוניין לעבור אותו בבאר־שבע או בבית חולים ציבורי אחר בארץ, אבל אני לא רוצה להתרחק מאשתי והילדים ולא תכננתי להוציא מאות עד אלפי שקלים כהשלמה על ניתוח בבית חולים פרטי. השלמתי עם העובדה שבשלב הזה לא אעבור את הניתוח בקרוב".
מדוברות בית החולים "סורוקה" נמסר השבוע: "בעקבות פגיעת הטיל הישירה בבניין האשפוז הכירורגי הצפוני, מתחם חדרי הניתוח הלא ממוגנים שנמצא בבניין סמוך, הושבת לחלוטין. בקרוב יחלו עבודות השיפוץ, ובכלל זה, מיגון חיצוני של המבנה, שתוכנן עוד טרם פגיעת הטיל. בשל כך, הפעילות הניתוחית מתבצעת בשלב זה במתחם חדרי הניתוח הממוגנים בבניין האשפוז הדרומי, שחזר לפעילות באופן מלא. במסגרת זו מבוצעים ניתוחים דחופים וניתוחים שלא ניתן לדחות אותם.
"במקביל, הפעילות הניתוחית הורחבה לשעות אחר הצהריים כדי לתת מענה למקרים נוספים שדורשים אשפוז קצר שיינתן במסגרת אשפוז יום כירורגי. ככלל, הפעילות הניתוחית תהיה מצומצמת יותר מהרגיל, ואנו עושים כל שניתן כדי לצמצם את הפגיעה במטופלים. לצד זאת, השירותים האמבולטוריים שבו לפעול באופן מלא".

שאלת המיגון


בהנהלת בית החולים העלו בעבר מספר פעמים את אתגרי המיגון של "סורוקה". מנהל בית החולים, פרופ' שלומי קודש, שב והבהיר עד כמה הנושא זועק לשמיים לאחר שבית החולים נפגע. "הגיע הזמן שהמדינה תוציא לפועל את תוכניות המיגון של בית החולים", אמר פרופ' קודש בשבוע שעבר, "הן מוכנות. צריך רק להחליט".
"בשורה התחתונה", מסכם מנתח בבית החולים, "על מנת להחזיר את שגרת הניתוחים יש להגדיל את שעות העבודה של הרופאים והצוות המסייע ולתגמל אותם בהתאם, וכאן כבר מדובר במאבק של כל המערכת הרפואית הציבורית בארץ. האם אני רואה את מנהלי בתי החולים בארץ יוצאים למאבק על הסיפור הזה? התשובה היא לא, יש סדרי עדיפויות אחרים".
בהמשך השבוע נוסף עדכון נוסף מ"סורוקה": "בניין האשפוז הכירורגי הצפוני שנפגע באופן ישיר אינו כשיר לעבודה, וההכרעה אם להרוס או לבנותו מחדש תתקבל לאחר בחינת הרשויות והמהנדסים. חדרי הניתוח הצפוניים הסמוכים נפגעו גם הם באופן משמעותי, והם צפויים להיות סגורים בחודשים הקרובים עד להשלמת הערכת הנזקים ותיקון התשתיות והציוד הרפואי".
עוד נמסר מבית החולים: "למרות הפגיעה הקשה, עד כה הוחזרו לפעולה מלאה כ־60% ממיטות האשפוז בבית החולים. המערך האמבולטורי חזר לפעילות כמעט מלאה, וחדרי הניתוח באתר הדרומי ואשפוז יום כירורגי פועלים בהיקפים מוגברים יותר מהרגיל".
פרופ' שלומי קודש, מנהל "סורוקה": "פגיעת הטיל מציבה את כולנו בפני אתגר חסר תקדים בשיקום ובחיזוק המרכז הרפואי, שהוא עוגן בריאותי ראשון במעלה לתושבי הנגב והדרום, ולמדינת ישראל כולה. אנו ניצבים בפני משימה לאומית - לשוב ולספק שירותי רפואה מקצועיים ובטוחים. אנו צועדים ומובילים כעת לעתיד שאנו מאמינים בו".