סכנת הסגירה למדרשת שדה בוקר הופכת מוחשית: השבוע קיימה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, דיון באשר לעתידה של המדרשה ולגבי התמיכה בה.
בשל שינוי במנגנון התמיכה הממשלתית במדרשה, שמועסקים בה 200 עובדים, תושבי הנגב, ומתחנכים בה מאות תלמידים וחניכי מכינות ושנת שירות, מבקש משרד החינוך להפסיק את התמיכה התקציבית במדרשה, כפי שסוכם לפני כחמש שנים.
לדברי מנכ"ל מדרשת שדה בוקר, דרור אלוני, "בשנת 2020 פניתי למזכיר הממשלה והצגתי בפניו את הסוגייה המורכבת של התמיכה הכלכלית במדרשה. תמצאו פתרון כלכלי איך מסדירים את הגוף הזה, או שתגידו - זה לא מעניין ותסגרו את העסק".
"להפוך לתאגיד"
אלוני קרא להפוך את המדרשה לתאגיד על פי חוק במשרד החינוך, וציין כי "הפתרון המיידי בעיניי הוא לקיים את כל הפעילות עם אופק. תלמידים שנכנסו בכיתה ט' צריכים לראות עצמם בביטחון ככאלו שיסיימו בכיתה י"ב. החניכים במכינת הנגב שנרשמו לשנה הבאה צריכים לדעת שזה אכן ייצא אל הפועל".
סמנכ"ל מינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך, משה שגיא, אמר: "המדרשה קיבלה תקצוב במשך שנים עד שהתגלה מבחינה משפטית, שאין לנו פלטפורמה להעברת התקציב. אין בעיה של היעדר תקציב או תקנה כי לא מדובר ברכש, תמיכה או קול קורא. בשנת 2019 נחתם הסכם הבראה עם המדרשה, אבל היא לא עמדה בו. ניסינו לגבש הסכם הבראה חדש וזה לא קרה. המדרשה קיבלה תקציב כדי להמשיך להתקיים מבחינת שכר והתחייבויות עד סוף 2024. התייעלות יכולה להיות בהגדלת הקנסות באמצעות רשות מקרקעי ישראל ולצמצם את כל הפעילויות הלא רווחיות. אין לנו דרך להביא תקציב בדרך שאינה חוקית".
על איום הסגירה אמר סמנכ"ל תקציבים במשרד החינוך, כי התיכון ימשיך להיות מתוקצב כמו כלל בתי הספר, ואילו תקציב המכינות מגיע ממשרד ההתיישבות.
חשב משרד החינוך, רונן לוי, הסביר את הקושי הבירוקרטי בהעברת התקציב למדרשה. "יש שם מטבח, מלון, דירות, זאת נקודת נדל"ן, והיה ראוי שמשרדים נוספים ייכנסו לעסק הזה. זה לא התחום שלנו. משרד החינוך יודע להתעסק בבתי ספר ופנימיות. בנוסף, אין לנו את הצינור להעברת הכספים הללו".
חברת הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה), טענה במהלך הדיון להשפעה פוליטית, וציינה כי "כשדרג פוליטי מחליט להתערב לטובת גופים ללא פיקוח ובקרה, משרד החינוך מפזר תקציבים באופן חסר תקדים. זה ממש חלק ממגמה. הדרג הפוליטי מחליש דרגים מקצועיים. יש מגמת חיסול היסטורית טוטאלית, כך גם בבית בן־גוריון".
לדברי יו"ר דירקטוריון מדרשת שדה בוקר, פיני בדש, "המדרשה הולכת להיסגר. 200 עובדים יילכו הביתה ויקבלו דמי אבטלה. כמה כסף זה יעלה למדינה? אם נפתור את בעיית הנדל"ן, נדע לעשות עם זה הכנסות שיאפשרו לנו להשתחרר ממשרד החינוך, אבל עד שייסגר הנדל"ן ייקח כמה שנים טובות. אם לא תהיה שורה בתקציב משרד החינוך עבור המדרשה, נודיע על סגירה של אחד הפרויקטים הלאומיים הכי חשובים בנגב".
בדש הוסיף וציין כי קיים קושי במבנה התאגידי הקיים של המדרשה בכל הקשור לרשות מקרקעי ישראל בשל היעדר הסדרת המקרקעין ורישום הנכסים. "אין רישום מהמינהל על הקרקע", אמר בדש, "לכן אני אפילו לא יכול לגייס כספים לשיפוץ מבנים, למשל".
"נרים את הנגב"
יו"ר ועד העובדים במדרשת שדה בוקר, קובי בר, כינה את תוכניות ההתייעלות שהוצעו במשך השנים להבראת המדרשה כ"לא מכבדות", כשהוא אומר "למה תמיד העובדים משלמים על טעויות של הנהלות? אני מרגיש כמו מקבץ נדבות כל חמש שנים שאנחנו מגיעים לפה. אל תפילו עלינו העובדים את הגרזנים. אנחנו גם יודעים לעשות בלגן. אם נקבל מכתבי פיטורין, אנחנו נרים את הנגב".
נציגת רשות החברות, נטע רם, הבהירה כי "כיום המדיניות היא לצמצם כמה שיותר חברות ממשלתיות, במיוחד אם אין להן ערך כחברה ממשלתית. צריך לשנות את מבנה ההתאגדות כך שתימשך פעילות המדרשה, אבל כחברה ממשלתית? זה לא המבנה הנכון. אנחנו נתמוך בשינוי מבנה ההתאגדות".
יוזמת הדיון, ח"כ יסמין סאקס־פרידמן (יש עתיד), ציינה כי "המדרשה היא הציונות האמיתית. הפנינה הזו בנגב היא הציונות, ועל זה אנחנו נלחמים. הנגב סובל מתת תקצוב בהרבה פרמטרים וראוי שישקיעו פה יותר ממקומות אחרים. אני מציעה לעשות שימוש בקרן העושר. מתוך 189 מיליון שקל, אפס שקלים הגיעו לנגב, למרות שצריך להיות מופנה לעידוד תעסוקה בנגב".
בתום הדיון הודיעה ח"כ סאקס־פרידמן כי הוועדה דורשת ממשרד החינוך לפתור את סוגיית מימון המדרשה כדי להמשיך לקיים את פעילויותיה וכדי לתת אופק וביטחון לחניכיה. בנוסף, תקדם ועדת החינוך של הכנסת את החלטת הממשלה להפיכת המדרשה לתאגיד על פי חוק.
קראו גם:
ומה אומרים תלמידי המדרשה על סכנת סגירתה? "בית הספר התיכון", אמר אחד התלמידים בבית הספר התיכון לחינוך סביבתי, "הוא המשפחה שלי. אם המדרשה תיסגר, גם התיכון ייסגר. התיכון מגשים את חזונו של בן־גוריון ומקנה לנו השכלה וערכים של ציונות ושמירה על הסביבה. 50 אחוז מהם חוזרים לשנת שירות ומכינות רבים מבוגרי התיכון חוזרים ומיישבים את הנגב".
תלמיד נוסף מבית הספר התיכון ציין: "את אהבת הארץ והציונות שמלמדים כאן - לא מלמדים בשום מקום אחר".
