למסכת הפרשיות אודות רופאים, המנצלים את מעמדם כדי לפגוע במטופלות שלהם פגיעות מיניות, מצטרפת בימים אלה פרשה נוספת אודות רופא בכיר במרכז הרפואי "סורוקה", שעל פי טענותיה של סטודנטית לרפואה הוא, לכאורה, הטריד אותה מינית.
הסטודנטית לרפואה, כך עולה מתלונתה, שהוגשה עוד בחודש אפריל האחרון, היתה במהלך הכשרתה המקצועית בבית החולים ועבדה לצדם של רופאים שונים, בין היתר גם לצדו של הרופא שכנגדו הוגשה התלונה.
לטענתה, היא נאנסה על ידו, תוך שהוא קיים עמה יחסים אינטימיים בניגוד לרצונה, תוך ניצול מעמדו כרופא בכיר, וכן מתן הבטחות לסייע בקידומה.
"ניצול מרות"
על פי חומר הראיות, שהוצג בפני בית המשפט, עולה כי בעקבות התלונה בנושא לממונה על הטרדות מיניות במרכז הרפואי "סורוקה" נפתחו נגד הרופא הליכים של בירור פנימי, הן על ידי בית החולים והן על ידי שירותי בריאות כללית, שבסיומם נקבע כי הרופא הבכיר עבר עבירה של קיום יחסים אינטימיים תוך ניצול מרות, והומלץ לנקוט בצעדים נגדו.
הנהלת "סורוקה" החליטה על נקיטת צעדים משמעתיים נגד הרופא, בהם הרחקה מעבודה עם סטודנטיות, אך הוא לא הושעה מעבודתו.
לאחר שהתברר לסטודנטית לרפואה כי הרופא נגדו היא התלוננה בפני הממונה על הטרדות מיניות ב"סורוקה" לא הושעה מעבודתו, היא החליטה להגיש את תלונתה במשטרה.
בתוך כך מתברר, על פי מכתב ששוגר לפני מספר שבועות על ידי מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, לנציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, ד"ר בועז לב, כי עובדת נוספת בבית החולים "סורוקה" פנתה לאיגוד מרכזי הסיוע לאחר שלטענתה היא עברה פגיעה מינית בדפוס פעולה דומה על ידי אותו רופא.
קראו עוד>>
"מדבריהן של הנפגעות", נאמר במכתב, "במקרה זה עולה דפוס פעולה כוחני אשר נשען על מאפיינים שונים של עבודה בבית החולים.
"ייתכן ויש עוד נפגעות אשר חוששות לחשוף את דבר הפגיעה ולדווח עליה. מיותר לציין כי ישיבתו על הגדר של משרד הבריאות בנושא ואי נקיטת כל פעולה בעניין מולידה אחריות לכל פגיעה עתידית שתתרחש על ידי רופא זה".
מקרה מורכב
במהלך הדיון בבית המשפט, לפני מספר שבועות, בבקשתו של הרופא להורות על איסור פרסום שמו, הוא טען כי אמנם הוא ניהל רומן עם הסטודנטית המתלוננת, אך לטענתו, אין די ראיות לקבוע כי מדובר ביחסים שנעברו בעבירה, ובוודאי, לדבריו, אין מדובר ביחסים בכפייה או תוך ניצול כלשהו.
מנגד, טענה הסטודנטית לרפואה כי היא מבקשת לפרסם את שמו של הרופא, וזאת, בעיקר, כדי לאפשר הגשת תלונות על ידי נפגעות נוספות ככל שקיימות.
לטענתה של הסטודנטית לרפואה, קיים בידיה מידע על נפגעות נוספות, כשאחת מהן, לדבריה, אף פנתה למרכז סיוע, אם כי לא הוגשה תלונה רשמית כלשהי.
הפרשה הזו נחקרת על ידי יחידת ההונאה והסייבר של מחוז דרום של המשטרה. נציג המשטרה ציין במהלך הדיון כי "מדובר במקרה מורכב, החקירה עודנה בראשיתה ובשלב הנוכחי 'קיימים שיקולים לשני הצדדים', ועל כן אין למשטרת ישראל עמדה מכריעה בשאלת הפרסום".
בהחלטתו להורות על איסור פרסום שמו של הרופא, ציין השופט רון סולקין, כי "בשלב הדיוני הנוכחי, כשהחקירה עודנה בראשיתה וקיימות גרסאות מעויינות בין הצדדים, נוטה הכף להותיר את איסור הפרסום על כנו".
עם זאת, כך עולה מהחלטת בית המשפט, אין מחלוקת כי עולה מתיק החקירה שנתקיימו יחסים אינטימיים בין הרופא לסטודנטית לרפואה במשך תקופה ארוכה, וכי הליכי הבירור הפנימי במסגרת דיני העבודה הסתיימו בכך שנמצא כי הרופא חרג מהכללים תוך קיום יחסים במה שהוגדר, במטריה של דיני העבודה, כיחסי כפיפות אסורים.
למרות כל זאת, כך ציין השופט בהחלטתו, חרף ממצאי הליכי הבירור הפנימיים, עיון בתיק החקירה אינו מאפשר לעת הזו להכריע בין גרסתו של הרופא, לפיה התקיימו יחסים אינטימיים בהסכמה מלאה לבין גרסת הסטודנטית לרפואה שהיחסים התקיימו תוך ניצול מצבה והבטחות לקידום בעבודה.
גרסאות שונות
במהלך הדיון הוצגו מטעמו של הרופא מוצגים המתעדים תכתובת של מסרונים בין הסטודנטית לרפואה לבין הרופא, בסמוך לאחר חשיפת הקשר ביניהם, בהם גם מסרון שהיה מכוון לאשתו של הרופא (כיום, גרושתו), בו ציינה הסטודנטית לרפואה כי "אני כל כך מצטערת. זה היה מעשה שפל ונבזי מצדי וכל כך לא הגיע לך שאקח ממך את מה ששלך. לא יעבור יום שלא אתחרט על זה".
השופט רון סולקין ציין בהחלטתו, כי "ממסרון כזה, קשה לומר כי היה נשלח במצב בו נכפו יחסים על מאן דהוא והמשיבה (הסטודנטית לרפואה - ע.ב.מ) אף מתארת עצמה כגורם פעיל ולא סביל, כמי ש'לקחה' מרעיית המבקש (הרופא - ע.ב.מ) את מה ששלה".
כמו כן ציין השופט, כי "עיון במוצגים המתעדים תכתובת מסרונים בין המשיבה לבין המבקש, בסמוך לאחר חשיפת הקשר ביניהם וכן שיחות של המשיבה עם מי שהיתה אז רעיית המבקש, אף הם אינם מתיישבים בהכרח עם גרסאותיה של המשיבה, כשהעולה מהם הוא רגשות בושה וחרטה של המשיבה, ואין עולה מהם, ולו ברמז, כל מצב של ניצול או כפייה".
5 צפייה בגלריה
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "יש כאן העברת מסר ציבורי של הפקרה"
(תמר סלומון)
השופט רון סולקין גם ציין בהחלטתו, כי אין גם מחלוקת כי תלונתה של הסטודנטית לרפואה הוגשה לאחר שהקשר האינטימי בינה לבין הרופא נחשף על ידי בעלה של הסטודנטית שלא מרצונה.
על פי החלטת בית משפט השלום בבאר־שבע, הוארך, כאמור, צו איסור פרסום על שמו של הרופא למשך 90 יום או עד לסיום החקירה וקבלת החלטה באשר לגורל התיק על ידי רשויות התביעה הכללית, לפי המוקדם.
עצומה להשעייה
הפרשה הזו כבר גרמה לסערה בקרב ציבור הרופאים והרופאות, מצד אחד, ובקרב ארגוני נשים. בשבוע שעבר גם פורסמה עצומה עליה חתומים כ־1,800 רופאים ורופאות מכל רחבי הארץ בדרישה להשעות את אותו רופא מעבודתו בבית החולים.
במכתב ששיגרה לפני כשבועיים ד"ר דפנה שוחט, ממובילות המאבק הציבורי להשעייתו של הרופא, למנכ"לית שירותי בריאות כללית, רות רלב"ג, ולמנהל בית החולים "סורוקה", ד"ר שלומי קודש, היא ציינה כי "לא ייתכן, שלמרות המלצת הממונה בבית החולים, הרופא הפוגע ימשיך לעבוד באין מפריע, בעוד שהנפגעת משלמת מחיר כבד.
"אין היגיון והגינות בציפייה שנפגעות נוספות יעזו להתלונן כנגדו או כנגד כל רופא אחר, כאשר יש צורך בהרשעה פלילית בכדי להעניש על פגיעה מינית. אם זו הדרישה, הרי שההליך המשמעתי הוא בטל וחסר משמעות. כמו כן, לא הגיוני שייאסר על רופא לבוא במגע עם סטודנטיות, דבר המעיד על תחושת המסוכנות בעניינו, בעוד הוא ימשיך לעבוד עם סטאז'ריות ומתמחות הכפופות למרותו".
5 צפייה בגלריה
בית החולים "סורוקה". ההנהלה החליטה על נקיטת צעדים משמעתיים נגד הרופא אך הוא לא הושעה מעבודתו
(ענר חיים)
בשיחה עם "מיינט באר שבע והנגב" סיפרה השבוע ד"ר דפנה שוחט, רופאה אנדוקרינולוגית בבית החולים "וולפסון" וב"מכבי שירותי בריאות", כי "הסיפור הזה זעזע אותי. העליתי אותו כפוסט באתר של רופאים ונפתחה תיבת פנדורה. לא יכולתי להאמין שדבר כזה קיים".
תסבירי?
"זכיתי למבול של סיפורים על הטרדות מיניות ופגיעות מיניות של רופאים כלפי רופאות, סטודנטיות לרפואה ומטופלות. זה לא מסתיים בזה. על הדרך גם מתברר, שאותן תלונות בדבר פגיעה מינית או הטרדה מינית מטופלות על ידי המערכת בצורה מאוד מינורית עד כדי כך שהקריירה הרפואית של אותן מתלוננות מסתיימת באותו הרגע שהתלונה מוגשת".
וזה מן הסתם מוביל למצב בו לא כל המקרים של פגיעות מיניות מצד רופאים כלפי נשות צוות רפואי בכלל מבשילים לכדי תלונות?
"נכון. ישנם הרבה מקרים, שתלונה נגד רופא גוררת פיטורים מצד בית חולים כזה או אחר כלפי המתלוננת. בית החולים מנסה להגן על הרופאים הבכירים שלו על חשבון הנפגעות.
"בגלל שתלונה כזו גובה מחיר כה גבוה, והמתלוננות יודעות שהעונש שיוטל, אם בכלל, על הרופא הפוגע לא יהיה משמעותי, הן לא ימהרו להתלונן. המסקנה שלי מכל המקרים של הטרדות מיניות מצד רופאים כלפי רופאות וסטודנטיות לרפואה, זה שלא שווה להתלונן".
יחסים בהסכמה?
לדברי ד"ר דפנה שוחט, "כל הסיפור הזה ב'סורוקה' הוא עניין של ניצול יחסי מרות. זו לא הטרדה מינית כמשמעותה, כמו נגיעה, למשל, באיברים אינטימיים ללא רשות, אלא יחסים שנראים כמו רומן. למעשה, על פי החוק, כל קיום יחסי מין במסגרת יחסי מרות הם הגדרה של הטרדה מינית.
"על פי טענותיה של הסטודנטית לרפואה והחלטת הממונה על ההטרדות מיניות ב'סורוקה', הסטודנטית לרפואה מאוד רצתה להתקבל כמתמחה בבית החולים והיא הגיעה למצב שנעשו עליה מניפולציות שונות".
מצד שני, הרופא עצמו טוען שהיחסים בינו לבין הסטודנטית לרפואה היו בהסכמה וכי לא היתה כל הטרדה מינית מצדו כלפיה?
"בכל מקרה, עולה כאן השאלה - האם מדובר ברומן או בניצול של הסטודנטית לרפואה. החוק הוא מאוד ברור בעניין הזה. הסטודנטית לרפואה הגישה תלונה למשטרה וההליך הפלילי לוקח זמן רב. בינתיים, הרופא ממשיך לעבוד. העובדה שהוא הודה בכך שהיחסים התקיימו בהסכמה, יש בכך עבירה על החוק, וזה מספיק כדי שהוא יושעה מהעבודה".
"אנחנו רואות את המקרה ב'סורוקה' כמקרה בוחן", מציינת ד"ר דפנה שוחט, "אין כאן שאלה - האם זה קרה או לא. הכדור הוא עכשיו בידי בית החולים 'סורוקה' ובידי 'שירותי בריאות כללית', שיוכיחו לרופאות ולנשות הצוותים הרפואיים במערכת, שזכותן לקריירה ולסביבת עבודה בטוחה היא לא פחותה מזו של הרופאים. לא ננוח עד שאותו רופא יושעה מעבודתו".
בתשובתה למכתבה של ד"ר דפנה שוחט, השיבה מנכ"לית ה"כללית", רות רלבג, כי "שירותי בריאות כללית מתייחסת בחומרה רבה ובאפס סובלנות לנושא כבד המשקל של ההטרדות המיניות, מוקיעה כל חריגה מנורמות התנהגות מקובלות ומטפלת בכל תלונה שמתקבלת אצלה בנחישות, ברגישות ובמקצועיות המתבקשת, והכל במסגרת הוראות הדין ותוך שמירה על זכויות הנוגעים בדבר. כך בדיוק נעשה גם לצורך בירור התלונה הנזכרת.
"כל זאת, עד אשר פנתה משטרת ישראל בכתב ל'כללית' נוכח פתיחתה של חקירה משטרתית בנושא זה והנחתה את ה'כללית' להקפיא כל המשך בירור של התלונה עד להשלמת החקירה. בנסיבות אלה, על מנת שלא לחטוא חלילה בשיבוש הליכי חקירה וכדי שלא להפריע לחקר האמת, 'כללית' מנועה כרגע מלהמשיך ולפעול בעניין זה".
קול חד וברור
בתוך כך, פתחה קבוצת רופאות מרחבי הארץ קבוצה ברשת החברתית בשם medtoo - אפס סובלנות להטרדה מינית במערכת הבריאות. "אנחנו בעיצומם של ימים קשים", נאמר באותו פוסט, "יוצאים לאור יותר ויותר סיפורים על רופאים שניצלו את מעמדם בצורה בזויה בכדי לפגוע באמון של מטופלותיהם. מקרים אלה מבליטים עד כמה המערכת פגומה.
"הקול שלנו הוא חד וברור ואנחנו לא נשתוק יותר עד שננקה את המערכת מהרפש והריקבון ונגן על המטופלות ועל העובדות במערכת הבריאות".
"יש כאן כשל אדיר של משרד הבריאות ושל הנהלת בית החולים 'סורוקה', שבוחרים לגבות את הרופא שיש נגדו תלונות ושבא במגע עם מטופלת במסגרת תפקידו", אומרת ל"ידיעות הנגב" אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.
"יש כאן העברת מסר ציבורי של הפקרה, הן של הקולגות שלו והן של המטופלות שלו. בשבועות האחרונים נחשף הציבור לכמה סיפורים אודות תלונות נגד רופאים, וזה מעיד על כך שפוגעים מינית נמצאים בכל מקום, גם בעולם הרפואה, והם אינם זכאים ליחס מקל. מי שאמור להציל חיי אדם, לא יכול להיות שיהיה נגדו חשד, אפילו הקל שבקלים, שהוא פוגע בנפשו ובגופו של אדם.
"אני קוראת לבית החולים 'סורוקה' לטפל במקרה הזה ביד קשה ולדאוג למוגנות, הן של הסטודנטיות והן של המטופלות. הרופאים והרופאות ראויים להערכה שהם אינם עומדים מנגד ופועלים מתוך רצון לתקן את העוול".
משלם מחיר כבד
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "במשרד הבריאות התקבל מידע בנוגע לחשדות להטרדה מינית במרכז הרפואי 'סורוקה'. עם תחילת הבירור במשרד הבריאות הסתבר שקיימת חקירה במשטרה, ובשלב זה על פי חוק, משרד הבריאות מנוע מלברר את התלונה".
מטעמו של הרופא נמסר כי "אם הרופאות והרופאים החתומים על העצומה היו מכירים את העובדות, אני משוכנע שלא היו חותמים עליה. לצערי, פגעתי במשפחתי וניהלתי רומן ואני משלם על זה מחיר כבד ונישואיי הסתיימו. אולם, בין פגיעה ערכית ומוסרית במשפחתי לבין הטענות העולות מהקמפיין שמתנהל נגדי, יש פער גדול.
"מדובר היה בקשר רומנטי בהסכמה מלאה, שבו המתלוננת הייתה מעוניינת ולקחה בו חלק ברצון. לא היה ניצול של המתלוננת. אני בטוח שאחרי שהמשטרה תסיים לבחון את התכתובות ביני לבינה והעדויות התומכות, היא תגיע למסקנה חד משמעית שלא נעשתה כל עבירה.
"הפצת מידע לא מהימן, מוטעה ומטעה, גורם לנזק כבד גם לילדיי ומשפחתי, אך גם למאבק בהטרדות באשר הן. יש הבדל מהותי בין תקיפות מיניות לבין מערכת יחסים לא ראויה".
מהמרכז הרפואי "סורוקה" נמסר בתגובה: "אנו מתייחסים בחומרה רבה ובאפס סובלנות להטרדות מיניות, מוקיעים כל חריגה מנורמות התנהגות מקובלות ומטפלים בכל תלונה בנחישות, ברגישות ובמקצועיות המתבקשת, והכל במסגרת הוראות הדין ותוך שמירה על זכויות הנוגעים בדבר. כך בדיוק נעשה גם לצורך בירור התלונה הנזכרת כאן".
לעדכונים: חדשות באר שבע
