כשברקע עדיין מהדהדת פרשת האונס הקבוצתי של נערה כבת 16, תושבת הדרום, באחד מבתי המלון באילת ופרשה נוספת של אונס נערה כבת 14 באחד מיישובי הנגב על ידי נער כבן 17 נחשפה בשבוע שעבר, נמצא מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בנגב (מסל"ן) בקשיים כלכליים עד כדי חשש לצמצום והפסקת פעילותו.
ראו גם:
הסיבה לקשיים הכלכליים נעוצה במספר גורמים, בהם קיצוץ משמעותי בתקציבי מדינה שהיו מועברים מדי שנה לתשעת מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית הפועלים בארץ, בהם גם מסל"ן שבנגב, הממוקם בבאר־שבע, והירידה הדרסטית בהיקף התרומות מגופים שונים, עסקיים ופרטיים, שהיו מועברות למסל"ן עד משבר הקורונה.
קיצוץ משמעותי
עד כמה קשה מצבו הכלכלי של מסל"ן נגב מצאנו השבוע בעדותה של אשה, תושבת האזור, שנזקקה בעבר לסיוע ממסל"ן בעקבות פגיעה מינית שחוותה. "בית מסל"ן הוא הבית השני שלי", היא סיפרה, "אנחנו לא ניתן לסגור את המקום הזה, אפילו לא ליום אחד. בלעדי העובדות במסל"ן לא הייתי חוזרת לחיים. הן חייבות להמשיך בשביל האחרות".
מנכ"לית מסל"ן, ליזה ניקולאיצ'וק: "בתקופת הקורונה בוטלו בשל המגבלות כל הפעילויות הללו. לא קיימנו סדנאות לחינוך והסברה מינית, לא קיימנו ערבי התרמה וגם לא הפעלנו במשך חודשיים את החנות לבגדי יד שנייה, כך שההכנסות שלנו ירדו פלאים"
"התקציב השנתי שלנו", סיפרה השבוע ל"מיינט באר שבע" מנכ"לית מסל"ן, ליזה ניקולאיצ'וק, "עומד על כארבעה וחצי מיליון שקלים, מזה תמיכה של המדינה בהיקף של כמיליון וחצי שקלים. את שאר התקציב שלנו אנחנו מגייסים מהפעילות שלנו שהיא בתשלום, מתרומות של גופים שונים, ערבי התרמה ומהכנסות החנות לבגדי יד שניה שאנחנו מפעילים בהתנדבות בבאר־שבע.
"בתקופת הקורונה בוטלו בשל המגבלות כל הפעילויות הללו. לא קיימנו סדנאות לחינוך והסברה מינית, לא קיימנו ערבי התרמה וגם לא הפעלנו במשך חודשיים את החנות לבגדי יד שנייה, כך שההכנסות שלנו ירדו פלאים".
אם לא די בכך, הגורם היותר משמעותי במציאות הכלכלית הקשה שאופפת כיום את מסל"ן, הוא הקיצוץ הדרסטי בהיקף התקציבים שהיו מועברים מדי שנה למסל"ן, הן על ידי המדינה והן על ידי ועדת התמיכות של עיריית באר־שבע.
לדברי ניקולאיצ'וק, קוצץ התקציב שהיה אמור להגיע השנה ממשרד הרווחה למסל"ן עד כדי 430 אלף שקל בלבד, ובנוסף לכך, כך לדבריה, קוצץ תקציב התמיכה של עיריית באר־שבע במרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית לכדי 100 אלף שקל, מחצית מהתמיכה שהיתה ניתנת למסל"ן בשנים עברו.
עשרות אלפי פניות
"הפעילויות שלנו", מציינת ניקולאיצ'וק, "כרוכות בתשלום, שמשמש לנו למימון הפעילויות של המרכז, כולל שכר לעובדים שלנו. רוב העובדים אצלנו הם מתנדבים, אך יש גם עובדים בשכר ואנחנו מחויבים לשלם להם משכורת. אנחנו מוכרים את הידע שלנו לכל מי שמזמין אותנו לקיים פעילות כלשהי, בין אם זו סדנה בנושאי חינוך מיני ומיניות בריאה, ובין אם זו פעילות בנושאי זוגיות ויחסים בינו לבינה, שאנחנו מקיימים במועדוניות, בתנועות נוער ובמוסדות החינוך הבלתי פורמלי.
"המתנדבים שלנו, שקשובים 24/7 לפניות של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית ואלימות במשפחה, עוברים הכשרה של תשעה חודשים לפני שהם נכנסים לפעילות הזו. למוקד הטלפוני שלנו מגיעות מדי שנה כ־14 אלף שיחות, כאשר מדי חודש נרשמת עלייה של כ־2,000 שיחות לסיוע וייעוץ. אנחנו גם מקיימים מדי שנה כ־7,000 סדנאות ומלווים 3,000 מקרים בהם זקוקים הנפגעים והנפגעות לליווי משפטי. זו כמות אדירה של פעילות לעומת התקציב הזעום שלנו".
כיצד השפיעה הקורונה על הפעילות של מסל"ן?
"לא רק שבוטלו כל האירועים, שבאמצעותם היינו אמורים לגייס תרומות, וגם קוצצו לנו תקציבי התמיכה, גם נרשמה עלייה עצומה במספר הפניות אלינו לסיוע על רקע של אלימות מינית בתוך המשפחה, בעיקר בחודשי השיא של משבר הקורונה. התקופה בה היה סגר והוטלו מגבלות על הציבור, היתה קשה מנשוא.
מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו: "תקופת הקורונה הקצינה לרעה באופן דרסטי את היכולת של כלל מרכזי הסיוע לגייס משאבים בגלל המצב הכלכלי במשק"
"כשבני המשפחה סגורים בבית צצים להם מקרים מהעבר שנחשפים, אנשים נזכרים באירועים בהם הם הותקפו מינית והיו קורבנות לאלימות במשפחה ועכשיו הם מוציאים את זה החוצה ופונים אלינו. מדובר בעלייה משמעותית של פניות, וכמובן בצורך לטפל בכל אותן אלפי פניות".
יש דוגמאות לכך?
"קיבלנו פניות מאמהות חד־הוריות על מקרים של אלימות כלפיהן בעבר, פניות של ילדים וילדות שנחשפו לפגיעות מיניות בתוך המשפחה. סיפורים שעד לפני פרוץ משבר הקורונה לא נחשפו. בתקופת חודשי השיא של הקורונה, כשאנשים סגורים בבית, היתה להם הזדמנות להיזכר במקרים מהעבר. ברור גם שבמצבי לחץ כאלה, כשכל בני המשפחה בבית, זה פוטנציאל לחיכוכים בין בני זוג, בין הורים לילדיהם.
"בכל שבוע אנחנו מקבלים שלוש עד ארבע פניות על מקרי אונס שהתרחשו בתקופה האחרונה או אפילו בשנים קודמות. 95 אחוז מהמקרים האלה בכלל לא מגיעים לתקשורת ולידיעת הציבור הרחב, אבל אנחנו צריכים לתת את המענה הטיפולי במקרים האלה וכשהתקציבים הולכים ונגמרים, אז אנחנו בבעיה".
"המצוקה גדולה"
נתוני מסל"ן מצביעים על עלייה משמעותית במספר הפניות לקבלת סיוע וייעוץ מצד מי שנפגע מתקיפה מינית או מאלימות במשפחה. כך למשל, מספר הפניות בחודש פברואר האחרון, עם תחילת משבר הקורונה, הגיע לכדי 986, עלייה של למעלה מ־17 אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בחודש מרץ האחרון היתה עלייה מתונה יותר, כאשר למוקד הסיוע הגיעו 1,012 פניות לעומת 922 פניות בתקופה המקבילה אשתקד.
בחודש אפריל כבר נרשמה עלייה דרמטית יותר, כאשר מספר הפניות הגיע לכדי 1,960, עלייה של 95 אחוז בהשוואה לנתוני חודש אפריל אשתקד. השיא במספר הפניות נרשם בחודש מאי האחרון עם 2,080 פניות, עליה של יותר מ־110 אחוז בהשוואה למספרן בתקופה המקבילה אשתקד.
"צריך לדעת", מציינת ניקולאיצ'וק, "שאנחנו המרכז הגדול והיחיד באזור הנגב שמטפל בכל המקרים הללו. המצוקה היא גדולה מבחינתנו כשאין מספיק תקציב לכל הפעילות שלנו בנושא הזה. יש פה אבסורד. בעוד שמספר הפניות עולה ואנחנו נדרשים ליותר פעילות, התקציבים פוחתים וזה כמובן משפיע על היכולת שלנו לפעול".
נשלחו לחל"ת
עם תחילת משבר הקורונה שמונה עובדות של מסל"ן הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת). שלוש מהן התפטרו מעבודתן, שלוש חזרו לעבודה ושתי עובדות עדיין בחל"ת. גם לגבי מי שחזר לעבודה, למנכ"לית מסל"ן אין עבורן בשורות.
שוש לאוה, מתנדבת במסל"ן: "בגלל משבר הקורונה ירדו ההכנסות של מסל"ן באופן משמעותי. במהלך חודשיים בתקופת השיא של הקורונה, החנות היתה סגורה ולא היתה בה כל פעילות, כך שההכנסות התבטאו באותה תקופה באפס שקלים"
לדברי ניקולאיצ'וק, "אם המדינה לא תעביר לנו את התמיכות הנדרשות ולא תגדיל אותן, לא יהיה לנו מהיכן לשלם משכורות לעובדים שלנו. גם לא בטוח שיהיה לנו כסף לשלם להן כפיצויים".
תחושה קשה?
"אני חוזרת כל ערב הביתה עם דמעות בעיניים. אני כל הזמן חושבת על סדרי העדיפויות של המדינה. כל אחת מהעובדות אצלנו היא סיפור בפני עצמו. התחושה היא נוראית. במקום לעודד מקומות כאלה, שנותנים מענה למצוקות של אנשים, אז מקצצים לנו את התקציב. מגיע לנו הרבה יותר. זה מאוד כואב לנו".
יש חשש לסגירת מסל"ן?
"מסל"ן קיים כבר 31 שנים. אם לא נחזור לפעילות סדירה, אותה בנינו במשך עשרות שנים, לא נוכל לתת מענה למצוקות שנובעים ממקרי אלימות מינית. יכול להיות שגם לא נוכל למנוע מקרים של אלימות מינית כמו שארעו בתקופה האחרונה. יש הבטחות להגדלת התמיכה בנו, אבל בינתיים הכסף לא מגיע. יש לי עוד כסף לשלם החודש משכורות לעובדים ומהחודש הבא כבר נישאר עם קופה ריקה. אני מסתכלת לעובדים בעיניים ולא יכולה להבטיח דבר. זו תחושה נוראית. זה נורא עצוב. אני לא רוצה לחשוב על הרגע בו נצטרך לקבל החלטה קשה וכואבת על סגירת המקום".
ההכנסות ירדו
החנות למכירת בגדי יד שנייה "מעצבים מכל הלב" בבאר־שבע הוקמה לפני מספר שנים במטרה שכל הכנסותיה יהיו קודש לטובת מימון הפעילות של מסל"ן נגב. בחצי השנה האחרונה, מאז פרוץ משבר הקורונה, פחתו הכנסות החנות באופן משמעותי, מה שכמובן השפיע גם על תקציבו של המרכז לסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
שוש לאוה, מתנדבת במסל"ן ומנהלת זה שלוש שנים את החנות לאחר שפרשה לגמלאות מ'כימיקלים לישראל'. לדבריה, "בגלל משבר הקורונה ירדו ההכנסות של מסל"ן באופן משמעותי. במהלך חודשיים בתקופת השיא של הקורונה, החנות היתה סגורה ולא היתה בה כל פעילות, כך שההכנסות התבטאו באותה תקופה באפס שקלים. לפני עידן הקורונה היו ההכנסות של החנות מסתכמות בכמה אלפי שקלים בחודש, שהיו מועברים למסל"ן. באותם חודשים בהם החנות היתה סגורה לא נכנסה אפילו אגורה אחת".
מציאות לא פשוטה?
"בוודאי. אנחנו בתחושה קשה של חוסר ודאות. מסל"ן הוא גורם משמעותי בשירות הרווחה והקהילה בכל מה שקשור לטיפול בנפגעי אלימות מינית ואלימות במשפחה, ודווקא עכשיו בתקופה כזו קשה, מקצצים את התקציב הכל כך חשוב".
דני חן, חבר הוועד המנהל של מסל"ן נגב, מציין כי "אנשי מסל"ן עושים עבודת קודש. הם מכסים שטח שמשתרע מקריית־גת ועד אילת ומקבלים אלפי שיחות מדי שנה בקו החירום. הם נותנים סיוע למגוון אוכלוסיות שמתגוררות באזור הנגב. מסל"ן מתקיים מתמיכת המדינה שנאמדת בכ־35 אחוז מתקציב מסל"ן, כמיליון וחצי שקל, ומתרומות. נכון לעכשיו, המצב חמור ביותר. המדינה העבירה למסל"ן פחות מחצי מיליון שקל, וגם יש קושי רב לגייס כספים ולקיים ערבי התרמה כבעבר. יש הבטחות שהתקציב מהמדינה יועבר למסל"ן, אך עד היום זה לא קורה".
לאן זה יכול להוביל?
"כמו שזה נראה כיום, נשבית את פעילות מחלקת החינוך של מסל"ן, כולל הפעילות במערכת החינוך הבלתי פורמלית ובמקומות עבודה שונים כי אין לנו כסף בקופה. בתחילת המשבר נאלצנו גם להוציא מספר עובדות לחל"ת, חלקן התפטרו. מעשית, אנחנו במצב קשה ביותר. נפחית את הפעילות שלנו אם לא תגיע התמיכה הכספית מהמדינה וגם לא נוכל לגייס תרומות. אני רואה סכנה קיומית למסל"ן. פעילות מסל"ן הכרחית במציאות של היום יותר מתמיד, ודווקא עכשיו, כשצריך לתמוך במסל"ן, המקום הזה צריך להתמודד עם צרות קיומיות. זה מדהים".
"המחיר אדיר"
לדברי מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, "תקופת הקורונה הקצינה לרעה באופן דרסטי את היכולת של כלל מרכזי הסיוע לגייס משאבים בגלל המצב הכלכלי במשק. מסל"ן, המרכז הגדול בנגב, נמצא מראש באזור שיש בו קושי לגייס משאבים. מצד שני, הצרכים בנגב הם אדירים.
"יש באזור הנגב מגוון של אוכלוסיות, פיזור גיאוגרפי של ישובים וקושי בנגישות של אנשים להגיע למסל"ן שנמצא בבאר־שבע. לא יעלה על הדעת שנפגעים בנגב לא יקבלו את אותו שירות כמו שמקבלים נפגעים במרכזי סיוע שנמצאים במרכז הארץ. יש לדאוג לחיזוק מרכזי הסיוע בפריפריה והמדינה חייבת להקצות משאבים נוספים לטובת המשך פעילותו של מסל"ן נגב. צריך לזכור שהפגיעה אינה מדלגת על אף אחד וקשה לכולם והמחיר הוא אדיר".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "אנו רואים חשיבות רבה בהמשך פעילותם של מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית שמעניקים סיוע חירום חיוני. בהנחיית השר איציק שמולי יוגדל התקציב השנתי של המרכזים בחמישים אחוז, לתשעה מיליון שקלים בשנה".
מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "משבר הקורונה העולמי יצר אתגרים תקציביים משמעותיים למדינה, לרשויות המקומיות ולמגזר השלישי. לאחר בחינה מעמיקה ומתוך אחריות ניהולית ותקציבית של הרשות, צמצמה העירייה את התמיכה ב־30 אחוז מתקציב התמיכות לכל העמותות, ולא ב־50 אחוז כפי שנטען. אנו בקשר שוטף עם הנהלת מסל"ן ומסייעים לה בגיוס תקציבים נוספים מתרומות ומהממשלה. הנושא יעלה גם מול שר הרווחה בביקורו הצפוי בבאר־שבע בחודש הקרוב".
לכל העדכונים - חדשות באר שבע
