החלטת הממשלה שאושרה השבוע מבטיחה על הנייר הרבה מאוד לבאר־שבע. מבחינת תקציבים שיוזרמו לפיתוח תשתיות, מיזמים כלכליים, ותחומים כמו חינוך ותרבות, העיר צריכה לעשות בשנים הבאות קפיצה קדימה.
אלא שהשאלה הגדולה היא עד כמה התוכנית, שאכן נראית כמחוללת שינוי משמעותי, תשפיע על חיי היומיום של תושבי בירת הנגב.
מבחינת רבים מתושבי העיר, יש את הלחם והחמאה, והמאבק הבא של עיריית באר־שבע צריך להיות על החזרת הטבות המס לתושבי העיר. אם החלטת הממשלה אכן תהפוך את מטרופולין באר־שבע לחבל ארץ משמעותי כפי שהוא אמור להיות, עדיין צריך לראות כיצד ניתן לשפר את הכדאיות הכלכלית של המגורים בעיר, שרבים מתושביה פוזלים אל עבר ערי הלווין בנגב בגלל הטבות המס המשמעותיות שמקבלים שם, ששוויים עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה עבור כל בית אב.
"המאבק הבא צריך להיות על החזרת הטבות המס", אומר השבוע אחד מחברי מועצת עיריית באר־שבע, "אי אפשר לתת להבטחות הממשלה לסנוור אותנו. החלטת הממשלה היא מצוינת לבאר־שבע ולנגב כולו, אבל החזרת הטבות המס הוא אחד הנושאים הכי בוערים שמטרידים את תושבי העיר ביחד עם סוגיית הביטחון האישי, ואנחנו מודעים לזה".
עמק שרה יורחב
על פי ההחלטה, שמתפרסת על פני שלוש שנים, סכום של 1.2 מיליארד שקל יושקע בפיתוח מטרופולין באר־שבע. בכל מה שקשור לפיתוח תשתיות עירוניות ומטרופוליניות, 200 מיליון שקל יוקצו לתכנון הרכבת הקלה בבאר־שבע.
על פי התוכנית, יוקמו שלושה מחלפי תנועה שאמורים להקל על עומסי התנועה, בעיקר בפאתי העיר: סמוך לבית החולים החדש שיוקם, בצומת חטיבת הנגב, ובכביש 40 לכיוון אזור התעשייה עמק שרה.
בין היתר מוזכרים בתוכנית שיפור התשתיות לטובת חיבור יישובי הלווין שממערב לבאר־שבע, תכנון וביצוע הרחבת ושדרוג כביש באר־שבע - חצרים, תכנון וביצוע שדרות בנ"צ כרמל לשדרוג והסדרת צירי התנועה בסמיכות לפארק ההיי־טק וקריית התקשוב.
באופן טבעי, העיניים יופנו גם אל עבר השכונות הוותיקות, שבחלקן המצב רחוק מלהיות מזהיר. תחת סעיף של התחדשות עירונית ופיתוח שכונות אלה, מוקצה סכום של 160 מיליון שקל שמיועד למיזמים של פינוי־בינוי, הקמת מרכזים קהילתיים ומוסדות ציבור.
עיריית באר־שבע מקדמת באופן משמעותי בעשור האחרון את הבאתן של חברות היי־טק גדולות לבאר־שבע, ובמסגרת הפיתוח הכלכלי של העיר מופיעות בהחלטת הממשלה תוכניות כמו הקמת מרכזי ידע טכנולוגיים, הקמת מעבדה בינלאומית בתחום הבינה המלאכותית, והקמת מרכז מחקר ופיתוח בטחוני־אזרחי בשיתוף משרד הביטחון.
על מנת לשכנע חברות נוספות מתחומים שונים להשתקע בעיר, יוצעו להן הטבות ותמריצים.
במסגרת פיתוח התשתיות יורחב אזור התעשייה עמק שרה. על מנת לאפשר זאת, המדינה תצטרך להסדיר את פינויים של המאחזים הבדואים הלא מוכרים באזור הסמוך לכלא באר־שבע. בין היתר מדובר בשכונות ביישוב שגב שלום ובכפר ואדי אל־נעם. "יש לעשות זאת משיקולים בטחוניים ובכדי לממש ולהרחיב את פיתוח אזור התעשייה עמק שרה כמוקד צמיחה כלכלי", נכתב בהחלטה.
בענף התיירות יינתנו מענקים להקמת מלונות חדשים בעיר.
אולי יעניין אתכם:
משקיעים בעתיקה
על פי החלטת הממשלה, תקציב בסך 90 מיליון שקל יוקצה לטובת השקעה במערכת החינוך, בין היתר להקמת מעבדות חדשנות בבתי הספר, תקצוב החינוך הבלתי פורמלי ותנועות הנוער, והשקעה במקצועות המתמטיקה, אנגלית, מדעים ואומנויות.
נושא הביטחון, שמדאיג רבים מתושבי העיר, יזכה לתיקצוב נפרד של כמה עשרות מיליוני שקלים, שיוזרמו לשיפור אמצעים טכנולוגיים במרחב הציבורי ובצירי התנועה בהתאם לשיקולים מבצעיים של המשטרה. המשרד לביטחון לאומי ירחיב את משל"ט דרום באופן שייתן מענה למאפייני הפשיעה בעיר. כמו כן תקודם הקמת תחנת משטרה חדשה בעיר.
גם תחום הביטחון הקהילתי זוכה להתייחסות בהחלטת הממשלה, אולם שם מדובר בסכומים נמוכים באופן יחסי (7.25 מיליון שקל).
המדדים שעל פיהם תיבחן הצלחת התוכנית יהיו בין היתר בהפחתה של בין 5 ל־10 אחוז בהיקף האלימות והוונדליזם, בהתאם לנתוני המשטרה.
בתחום הספורט ישנן תוכניות להקמת שלוחה של מכון וינגייט בבאר־שבע. כמו כן צוין כי יוקמו מרכז ספורט הכולל בריכות שחייה, חדרי כושר, חוגים ומתקני מים.
העיר העתיקה זוכה גם להתייחסות משלה בהחלטת הממשלה, עם תקציבים שיושקעו בפיתוח פעילות תרבותית, קהילתית ועסקית, באזור שמשווע למתיחת פנים.
באר־שבע תהפוך לעיר בעדיפות לקליטת עלייה ותסומן כיעד לקהילות עולים חדשות על ידי תקצוב תוכנית לעידוד עלייה והתיישבות צעירים מכל העולם בבאר־שבע.
במסגרת החלטת הממשלה, המשרד להגנת הסביבה ישקיע 62 מיליון שקל, כשגולת הכותרת של ההשקעה היא בתחום מהפכת הפסולת. התקציבים יועברו לטובת היערכות, תכנון, טיפול והפרדת הפסולת לזרמים השונים במטרה לצמצם את הפסולת המועברת כיום להטמנה. חמישה מיליון שקלים נוספים יוקצו להקמת מרכז מיחדוש בעיר, ועוד שלושה מיליון שקלים יושקעו בהקמת תוכנית הכשרה והשמה לבוגרי תארים מתקדמים שישמשו כעמיתי קיימות וחדשנות.
על מנת לקבל את התקציבים הללו, עיריית באר־שבע תצטרך לעמוד במספר יעדים, כאשר בין היתר מצוין שיווק 2,500 יחידות דיור בשנה הנוכחית, וכ־5,000 יחידות דיור בכל שנה עד ל־2027. בהחלטה מצוין כי אם העירייה לא תעמוד ביעדים אלה מסיבות שאינן תלויות בה, אלא בבירוקרטיה הקשורה למשרדי ממשלה, יראו את הרשות כאילו עמדה ביעדים. מבחינת הממשלה, היעד להצלחה הוא להביא את באר־שבע לצמיחה דמוגרפית משמעותית ולעיר בה מתגוררים 400,000 תושבים עד לשנת 2050.
יש לציין שבכל הנוגע להגירה חיובית אל העיר, באר־שבע רחוקה שנות אור מהפוטנציאל שלה. רק באחרונה פורסם כי בעשור האחרון נרשמה בעיר צמיחה של 6% בלבד בכמות האוכלוסייה שלה, בעוד שנתוני הלמ"ס מלמדים כי בשנים האחרונות ישנה הגירה שלילית מהעיר, אולם הגירה זו נשארת במחוז דרום. נתונים אלה מביאים לידי ביטוי בעיקר את היתרון שיש לערים הסמוכות המציעות הטבות מס לתושביהן.
משימה לאומית
"מדובר בהחלטת ממשלה בעלת חשיבות גדולה למדינת ישראל ולעיר באר־שבע כמשימה לאומית מרכזית", אמר ראש העירייה, רוביק דנילוביץ', "זהו צעד חשוב ומשמעותי, יחד עם ההחלטה על סורוקה מהשבוע שעבר. הנגב נמצא בתקופה גורלית לעתידו ולעתיד המדינה. ניצבת בפנינו הזדמנות אדירה לשינוי פני החברה הישראלית וחיזוק חבל הארץ הגדול ביותר בישראל".
דנילוביץ' גם מתייחס בדבריו לנושא הטבות המס, אותו דרש משר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להחזיר בדחיפות לשולחן הדיונים. "אם נתגייס יחד נהפוך את באר־שבע והנגב לחלום הישראלי החדש - על ידי קבלת שורת החלטות משלימות ומהלכים מחויבים מיידיים, בהם החזרת הטבת המס, השלמת מעבר צה"ל דרומה, קליטה מסיבית של עולים חדשים ופעולה מקיפה ונחושה בסוגיית המשילות, הביטחון האישי והסדרת ההתיישבות הבדואית".
דנילוביץ' הודה לראש הממשלה ולשר האוצר, וציין כי "כעת מתחילה העבודה הקשה על מימושה ויישומה של ההחלטה ועל ההחלטות הנוספות שיבואו בעקבותיה".
מאחורי הקלעים פעלה עיריית באר־שבע לאורך זמן, וקיבלה תמיכה גדולה גם מסגן השר אלמוג כהן, שציין כי "אין החלטה ערכית, היסטורית חשובה וצודקת מזו. החלטה אשר תשים מחדש את באר־שבע על המפה. הנגב והגליל הם העתיד של מדינת ישראל, אדאג תמיד שיפרחו וישגשגו. זו היא דרכה של הציונות החדשה".
