תעלומה: מה גרם למותם של ארבעה יעלים במצפה רמון במוצאי השבת האחרונה? עד כה טרם הובררו נסיבות מותם של היעלים, שעדיין נחקרות.
"על פי הסימנים", סיפר השבוע ל"מיינט באר שבע והנגב" ידידיה שמואל, פקח רשות הטבע והגנים באזור מצפה רמון, "היעלים מצאו את מותם כתוצאה מאכילת חומר זרחני רעיל. אין לנו בשלב זה תוצאות סופיות וגם לא מצאנו במהלך הסריקות שעשינו בשטח מקור רעל ספציפי שיכול להעיד על כך שהוא הגורם למותם של היעלים".
לעצור את החשיפה
במוצאי השבת נמצאו ארבעה יעלים, שלושה מהם מתים ואחד במצב קשה, שמאוחר יותר מת גם הוא, ברחוב עין עקב במצפה רמון. במהלך סריקות בשטח נמצא אמנם מזון לחתולים מפוזר על הקרקע, אך לא נמצאו ממצאים המעידים על הרעלה.
הגורמים העיקריים למוות לא טבעי של יעלים בנגב:
נבירה בפחי אשפה
האכלה על ידי מטיילים באזור
אכילת אריזות המושלכות בשטח
דריסה על ידי כלי רכב
פגיעה מכלבים משוטטים
"קיבלנו דיווח מתושבי מצפה רמון", סיפר ידידיה שמואל, "שחברים בקבוצת הוואטסאפ 'מצפאים שומרים על יעלים' על שלושה יעלים מתים ועל יעל נוסף שנמצא במצב קשה ברחוב עין עקב במצפה רמון. בוצעו סריקות באזור על ידי פקחי רשות הטבע והגנים בסיוע כלב הרחה ובסיוע תושבי המקום. בשלב זה לא נמצאו ממצאים מחשידים להרעלה. נמשיך לחקור את נסיבות המוות. היעל שהועבר במצב קשה לבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי בניסיון להציל את חייו מת לאחר מספר שעות".
רוני קינג, וטרינר רשות הטבע והגנים, ציין כי "היעלים נלקחו למעבדה לנתיחה במכון הווטרינרי בבית דגן לבדיקת נסיבות המוות. בין היתר נבדקים ממצאים לרעלים ומחלות שיכולות לגרום לתמותה. ההערכה היא כי מדובר בהרעלה ממקור לא ידוע, ואנו מקווים שנוכל לאתר את הגורם. המטרה באיתור הרעל בשטח הינה לעצור את החשיפה לגורם ולמנוע המשך תמותה של חיות בר באזור".
על פי ההערכות, מוצאים מדי שנה כעשרה יעלים את מותם באזור מצפה רמון. הסיבות לכך הן לא רק הרעלה כתוצאה מאכילה של חומרים רעילים, כי אם גם כתוצאה מנבירת היעלים בפחי אשפה ברחבי מצפה רמון, האכלת היעלים על ידי מטיילים באזור, אכילת אריזות שונות המושלכות בשטח, דריסה על ידי כלי רכב, ופגיעה מכלבים משוטטים.
"המפגש הזה בין בני אדם וחיות בר", מציין ידידיה שמואל, "הוא מתכון לפגיעה בחיות הבר. בעשור האחרון נפגעו עשרות יעלים, חלקם מצאו את מותם, חלקם נפצעו בדרגות פציעה שונות וטופלו בבית החולים לחיות בר. יש לציין את שיתוף הפעולה שיש לנו עם התושבים במצפה רמון שמדווחים לנו על יעלים פגועים ומסייעים לנו לטפל בהם".
"קחו אחריות"
עבור אורחים רבים שמגיעים למצפה רמון מראה של יעלים המשוטטים ברחובות העיר הוא לא שגרתי, אבל עבור תושבי המועצה המקומית, מדובר במראה שכיח. באזור בו משוטטים היעלים ישנם שלטים הקוראים למבקרים שלא להאכיל אותם.
ד"ר אסף צוער, מנהל אגף הסביבה ברשות הטבע והגנים, שעבר שימש כאקולוג מחוז הדרום ברשות, מציין כי "מדובר בתופעה של הרעלות בעלי חיים. חיות בר מורעלות כל הזמן. לא מדובר רק ביעלים, כי אם גם בנשרים הנמצאים בסכנת הכחדה בשל ההרעלות. האזור שלנו מהווה מקלט עולמי חשוב עבור היעל הנובי. ההערכה היא שבאזור של מצפה רמון וסביבותיה יש כ־200־300 יעלים. את הפגיעה בהם ניתן למנוע. הציבור צריך לקחת אחריות. לא להאכיל אותם, לא להשאיר פסולת בשטח. בשנים האחרונות גובר העימות בין היעלים לסביבה וזה רק מגביר את הסיכון לחייהם של היעלים".
לדברי איתי ענר, מנהל היחידה הסביבתית במועצת מצפה רמון, "יש לזכור שלא מדובר בהרעלה בזדון, כך על פי ההערכות. בעשור האחרון לא נרשמה אצלנו שום הרעלה מכוונת. האפשרות היא שמדובר אולי באיזה חומר מסוכן שנשאר באחד מאתרי הבנייה ביישוב. לצערי הרב, לא זוהתה עד כה הסיבה למותם של היעלים. הבעיה מתחילה בתלות שנוצרת בין היעלים לבין היישוב עצמו. התלות הזו התגברה בשנים האחרונות ככל שהיעלים איבדו כל פחד והם מסתובבים באופן חופשי במצפה רמון, מחטטים בפחי האשפה ולא מבחינים בין מזון לבין אריזות של מזון. הריח מושך אותם ולא אחת הם נחנקים כתוצאה מאכילת האריזות הללו. אנחנו גם יושבים על כביש 40 ולא אחת יש מטיילים שעוצרים ומאכילים את היעלים. יש גם מקרים שיעלים נדרסים בכבישים. זו תופעה שאנחנו מתמודדים איתה".
כיצד מתמודדים?
"עשינו שינוי אסטרטגי בנושא חיות הבר. אם בעבר התמקדנו בהגנה על הגינות הציבוריות והפרטיות ביישוב, היום אנחנו פועלים כדי להגן על היעלים. מזה מספר שנים אנחנו משנים את מערך פחי האשפה ביישוב. הוצאנו את ה'צפרדעים' והיום הכנסנו לשימוש פחי אשפה שהיעלים לא יכולים לפתוח אותם ולנבור באשפה. אנחנו גם עורכים בקהילה פעילות הסברתית בנושא. צריך לזכור שהיעל מוגדר כבעל חיים בסכנת הכחדה ואנחנו חייבים לשמור עליו".
ענר גם מציין כי במועצת מצפה רמון פועלים להתקנת תקנות עזר עירוניות האוסרות על האכלת יעלים. "בינתיים", הוא מציין, "המהלך הזה נתקל בקשיים בירוקרטיים. אנחנו מקווים שהשנה נצליח להתקין את התקנות האלה. זה יהיה כלי אכיפה שיסייע לנו רבות בהתמודדות להגנה על היעלים".
כל העדכונים - חדשות באר שבע והנגב