האם פרויקט הקמת כפר הסטודנטים בצפונה של ערד הוא למעשה כסות להקמת התיישבות חדשה למגורים בשטח שאמור לשמש כמוסד ציבורי בשטח המנותק גיאוגרפית מהעיר וגולש אל השטחים הפתוחים הסובבים את ערד, או שמדובר אכן בפרויקט ציוני חלוצי להפרחת השממה ברוח חזונו של דוד בן גוריון? כמו במקרים לא מעטים של תכנון פרויקטים, שלכאורה נראים כפתרונות אידיאליים להתיישבות בנגב, תלוי את מי שואלים.
לפני כשלושה שבועות נחשף כי עיריית ערד, במהלך מהיר, כלשון הודעתו של ראש עיריית ערד, יאיר מעיין, עומדת להקים כפר סטודנטים כנקודת התיישבות בלב בקעת ערד, כחלק מהמהלך לשמירה על קרקעות הנגב.
בעקבות אישור התוכנית להקים את כפר הסטודנטים, שיישא את שמו של אל"מ יהונתן שטיינברג ז"ל, מפקד חטיבת הנח"ל, שנפל בשבת השחורה של השביעי באוקטובר בקרב מול מחבלים בגזרת כרם שלום, הכריז אז ראש עיריית ערד, כי "בעוד הממשלה מנסה כבר מעל 20 שנה להקים יישובים חדשים בבקעת ערד, עיריית ערד במהלך מהיר מקימה נקודת התיישבות בלב בקעת ערד כחלק מהמהלך לשמירה על קרקעות הנגב. עיריית ערד מכשירה את דרך הגישה ואת התשתיות, ותנועת 'השומר החדש' גייסה תרומה של מיליוני שקלים לרכישת מבנים יבילים שיוצבו באתר בשבועות הקרובים. השכונה החדשה תחזק את ההתיישבות היהודית בנגב".
ללא היתר
עוד בטרם יבשה הדיו על אותה הודעה, מתברר בחלוף הימים, כי אותו פרויקט כבר מעורר התנגדות ומחלוקת, הן בקרב גורמים בעיריית ערד עצמה והן בקרב ארגוני סביבה שונים, מה גם שהכרזתו של ראש עיריית ערד לא עמדה במבחן הזמן, ואף מבנה יביל לא הוצב בשטח.
"ראש עיריית ערד", אמר לנו גורם המעורב בנושא, "הקדים בעניין הזה את המאוחר, והוא פשוט ירה לעצמו ברגל. הוא פשוט רתם את העגלה לפני הסוסים, כאשר העבודות להקמת כפר הסטודנטים המתוכנן בכלל החלו ללא היתר כנדרש בחוק, מה גם שדומה שכפר הסטודנטים הזה אינו אלא כיסוי להקמת התיישבות חדשה למגורים בשטח שבכלל מיועד להקמת מוסד ציבורי בשטח שמנותק גיאוגרפית מהעיר. זאת ועוד, כביש הכניסה מקצה העיר ערד, הפארק הצפוני, עובר לכל אורכו של שביל ישראל, ועל כן עבודות הפיתוח להקמת כפר הסטודנטים נעשות על חלק משביל ישראל, במרחק של כשלושה ק"מ מקצה העיר".
על השטח בו מבוצעות באחרונה עבודות הפיתוח לקראת הקמת כפר הסטודנטים חלה התוכנית "רובע 6 ערד", הקובעת ביחס לשטח האמור כי "המגרש הינו שטח מיועד למוסד המצוי בנקודה גיאוגרפית טופוגרפית מיוחדת. המוסד יהיה בתחום איכות הסביבה, רפואה, תיירות, הכרת המדבר, אכסניית נוער או כל שימוש אחר אשר יאושר על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה".
כמו כן נקבע בהוראות אותה תוכנית, כי בשלב היתר הבנייה יחויב תיאום ואישור של היחידה האזורית לאיכות הסביבה, וכי בקשת היתר הבנייה תחייב גם את אישור מהנדס העיר.
תוכנית "רובע 6 ערד", יש לציין, אושרה עוד לפני 23 שנים, בשנת 2001, לצורך יצירת מסגרת תכנונית להקמת שכונה חדשה בצפון מערב העיר ערד.
בהתאם להוראות התוכנית, כך מציינים בעיריית ערד, ניתנה הסמכות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה להוסיף שימושים לשטח עליו מתוכננת הקמת כפר הסטודנטים.
לפני כשלושה שבועות, כך עולה ממסמכים שהגיעו ל"מיינט באר שבע והנגב", החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ערד, כי לאותם שימושים המותרים בהוראות התוכנית יתווסף גם כפר הסטודנטים.
"ההחלטה הזו תמוהה", מציין גורם במערכת התכנון, "לאחר שבהחלטת הוועדה המקומית לא נקבע כל נימוק ולא ניתן הסבר מדוע אותו מוסד שלגביו ניתנה החלטה באותה תוכנית, אמור להיות דווקא כפר סטודנטים ואילו מוסדות אקדמיים בערד או בסביבתה הוא אמור לשרת. הוראות התוכנית כוללות התייחסות מיוחדת להשתלבות הבנייה בסביבה המדברית, ומחייבות תיאום ואישור של היחידה האזורית לאיכות הסביבה. ככל הידוע, העבודות בשטח מבוצעות ללא היתר בנייה, ללא תיאום ואישור של היחידה האזורית לאיכות הסביבה ואף ללא ידיעת רשות מקרקעי ישראל. מדובר כאן בבנייה בלתי חוקית נרחבת במטרה להקים 'כפר סטודנטים', שאמור בפועל לשמש כשכונת מגורים שתאכלס עשרות מתיישבים חדשים".
עבירות בנייה
פרויקט הקמת כפר הסטודנטים בערד מעורר לא מעט תהיות. ממצאי בדיקתה של מהנדסת עיריית ערד, מרים אלחדד, כך עולה ממסמכים שהגיעו ל"מיינט באר שבע והנגב", מעלים כי פקחי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה איתרו בשטח בו מבוצעות העבודות כ־18 כלונסאות בטון, וכי טרם הוגשה בקשה להיתר בנייה, וגם סוגיית הזיקה לקרקע עליה מתוכננת הקמת כפר הסטודנטים טרם קודמה, כאשר ברשות מקרקעי ישראל דורשים אישורים לכך מהמועצה להשכלה גבוהה.
ממצאי בדיקתם של פקחי הוועדה המקומית גם העלו כי קיימות לכאורה עבירות בנייה, וכי העבודה המבוצעת במקום היא ללא היתר בנייה כדין וכוללת בין היתר יציקת כלונסאות בטון, וכי נמצאו בשטח שני טרקטורים המשמשים לקידוח.
עוד העלו ממצאי הפקחים כי לא קיים פיקוח על הבנייה, וכי בידי עיריית ערד אין כל זכות על הקרקע, כאשר בקשתה של העירייה לחכירת השטח תלויה ועומדת ברשות מקרקעי ישראל.
ראש עיריית ערד, יאיר מעיין, רואה את התמונה באופן שונה. במכתב ששיגר למנהל מחוז הדרום של הרשות לאכיפת דיני התכנון והבנייה, יוסף יונה, ציין ראש העירייה כי השטח המדובר הוא שטח עירוני בתחום העיר ערד ובתחום של שכונת מגורים מתוכננת זה שנים רבות.
"מדובר בתוכנית בניין ערים (תב"ע) מאושרת משנת 2001 להקמת רובע 6 בצפון העיר ערד", הוא מציין, "מרבית השכונה פורסמה לשיווק של 1,700 יחידות דיור לאחרונה באתר רשות מקרקעי ישראל, כך שמדובר בשכונה שלמה שיצאה לשיווק ולפיתוח. בשלב זה מבוצעות עבודות עפר בלבד, המותרות על פי החוק. בקשה להיתר בנייה מטופלת מול רשות רישוי".
עוד ציין מעיין כי "מדובר בשטח מופר שחלקו מעובד שנים רבות בהרשאות חכירה זמניות שנתנה רשות מקרקעי ישראל ורשות הטבע לבדואים בהתאם לנהוג בנגב, ולכן השטח כבר מופר, וכל טענה בעניין היא טענת סרק. הפרויקט הוצג למנהל המחוז ברשות מקרקעי ישראל והוגשה בקשה לרשות מקרקעי ישראל להקצאת הקרקע. הועברו המסמכים הנדרשים ואנחנו משלימים מולם את החסר".
"ממשיכים בעבודות"
"עבודות העפר לכביש הגישה ולמתחם המגורים בוצעו בהתאם לחוק", אמר לנו ראש עיריית ערד, יאיר מעיין, "לעירייה לא נדרש היתר לעבודות עפר. העבודות בוצעו בפיקוח צמוד של רשות העתיקות ובתיאום עם רשות שמורות הטבע".
מה באשר להיתר הבנייה שטרם ניתן להקמת הפרויקט?
"היתר הבנייה נדרש להצבת המבנים. התקיימו מספר פגישות עם מחלקת ההנדסה לתיאום הפרויקט. פתחו תיק מידע בהנדסה והגישו בקשה להיתר בנייה. הבקשה תידון ותאושר בימים אלה".
גם טרם נפתרה סוגיית הקצאת הקרקע?
"לפני כחודש הוגשה בקשה לעסקה להקצאת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל. הבקשה אושרה עקרונית והיא ממתינה להמלצת המועצה להשכלה גבוהה להקצאת הקרקע. המבנים היבילים יוזמנו והם יוצבו בשטח לאחר קבלת היתר הבנייה. בינתיים, אנחנו ממשיכים בעבודות העפר".
ראש עיריית ערד לשעבר וכיום יו"ר האופוזיציה במועצת העירייה, עו"ד ניסן בן חמו, יוצא חוצץ נגד התנהלותו של ראש העירייה הנוכחי.
"מדובר בתכנון בניין ערים מאושרת שכוללת הקמת שכונת מגורים בחלק הצפוני של העיר", מציין בן חמו בשיחה עם "מיינט באר שבע והנגב", "לקחו משם שטח שמיועד לצרכי ציבור, ועל השטח הזה הוחלט להקים את כפר הסטודנטים. זה מעשה בלתי חוקי".
תסביר?
"עובדתית, עלו על הקרקע ללא היתרי בנייה ומבלי שנקבע מי הם בעלי הקרקע. צריך היה לבצע הליך חכירה לפני שעולים ומבצעים עבודות באותה קרקע. זו פשוט פלישה בלתי חוקית לשטח. הכל עקום. רק שמישהו ביקש להראות שהוא עשה משהו. כל מי שרוצה לחזק את ערד, אז שיתכבד ויגור בתוך העיר ולא באיזו גבעה מחוץ לערד. עיריית ערד יוצאת מהסיפור הזה כעבריינית והיא לא יכולה לבוא בטענות לתושבים שלכאורה מפרים את החוק".
"יצטרכו לעצור את העבודות עד שיושגו היתרים כחוק", מדגיש ניסן בן חמו, "מבנים יבילים דורשים היתרי בנייה כמו כל מבנה אחר כדת וכדין. כל עוד לא יושגו היתרי הבנייה, לא ניתן לבצע כל עבודות במקום. אנחנו עדיין מדינת חוק. בתקופתי כראש העירייה עבדנו על תוכנית כוללנית של העיר, על ציפוף עירוני ועל התפתחותה של ערד לכיוון דרום ולא צפונה. ראש העיר הנוכחי מחק את התוכנית הזו והחליט על הקמת שכונה חרדית לטובת שותפיו הקואליציוניים ולהקים את השכונה שעתידה להפוך לכפר סטודנטים".
על פי התוכנית, מדובר במתחם מגורים הכולל 20 יחידות דיור במבנים יבילים ומבנה קהילתי אחד שמיועד למשפחות צעירות, שאמורות היו להתאכלס באותו מתחם עד תחילת השבוע שעבר, עם פתיחת שנת הלימודים.
על פי המציאות בשטח, זה לא קרה. על פי ההסכמות בין ארגון "השומר החדש" ועיריית ערד, ייצור ואספקת המבנים היבילים והצבתם בשטח תהיה באחריות ובמימון "השומר החדש".
קראו גם:
ממתינים לאישורים
"כפר הסטודנטים", אמר ל"מיינט באר שבע והנגב" סמנכ"ל "השומר החדש", אורי ספיר, "נמצא בהליכי אישור מתקדמים. אנו נרגשים לקדם את בניית השכונה החדשה בערד שתוקם על שמו של אל"מ יוני שטיינברג, מח"ט הנח"ל שנהרג בשביעי באוקטובר. אל"מ שטיינברג היה שותף לחזון השכונה, לחידוש ולהרחבת ההתיישבות בנגב. הוועדה לתכנון ובנייה אישרה את הקמת השכונה, ובימים אלה מקודמים האישורים הנוספים הנדרשים כדין, אשר מטבע הדברים דורשים זמן ובירוקרטיה. אנו פועלים עם העירייה לקבלת כלל האישורים, ובתוך כך גם אישור המועצה להשכלה גבוהה".
באשר לסוגיית הצבת מבני המגורים בשטח, מציין אורי ספיר כי "מבני המגורים מיוצרים במפעל והצבתם בשטח תתבצע רק לאחר קבלת כלל האישורים. ככל שיחולו עיכובים, אנו נערכים למתן פתרונות זמניים שיסייעו לסטודנטים בעלי המשפחות להתחיל את שנת הלימודים עם ילדיהם בערד בהתאם לדין".
"שיכירו גם בנו"
לדברי ראש המועצה לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, עטייה אלעאצם, "האמירות בדבר הקמת השכונה החדשה וכפר הסטודנטים בתוכה בערד, כצעד נגד ההתיישבות הבלתי חוקית של הבדואים בנגב, הן אמירות גזעניות. אין לי בעיה עם הקמת כפר הסטודנטים בערד, אבל שבמקביל גם יכירו בכפר 'אלבקיעה' מזרחית לערד, כפר שתושביו פונו על ידי המדינה לפני כ־70 שנה מאזור כורנוב (ממשית) והועברו למקום בו הם יושבים כבר שבעה עשורים, כשהיישוב שלהם עדיין לא הוכר על ידי רשויות המדינה. הגיע הזמן שהמדינה תכיר ביישוב הזה ותסדיר את ההתיישבות הבדואית. המדינה לא רואה אותנו בנושא הזה וחייבים להתחשב בהתיישבות שלנו".
לסערה סביב התוכנית להקמת כפר הסטודנטים בערד יש היבט נוסף. מפרוטוקול של ישיבת אגף ההנדסה בעיריית ערד, שדנה בנושא בתחילת חודש יולי האחרון עולה כי "עבודות עפר, פיתוח ותשתיות חשמל מים וביוב, כולל הסדרת דרך גישה, יבוצעו וימומנו באמצעות קק"ל בהתאם להנחיית ראש העיר".
מנהל מחלקת קרקע ומים בקק"ל, שנטל חלק באותו דיון, כך על פי הפרוטוקול, ציין כי עמדת קק"ל תיקבע לאחר קבלת תוכניות והיקפי העבודה.
בחלוף הימים מתברר, כי בקק"ל לא ממהרים לבצע ולממן את העבודות האמורות. בתגובה לפנייתנו נמסר מקק"ל כי "פיתוח הנגב נמצא בראש סדר העדיפויות של הארגון ותמיכה בחקלאות הישראלית הישראלית נמצאת בליבת העשייה שלנו. יושבת ראש קק"ל, יפעת עובדיה לוסקי, נפגשה עם ראש העיר והוא פרס בפניה את פרטי הפרויקט. אנו נבחן את המיזם לאחר אישורו על ידי הרשויות".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי "קיבלנו את הבקשה להקצות קרקע לכפר הסטודנטים ואנו מטפלים בה. עבודות הפיתוח קשורות למועצה".
