את רוב שבוע העבודה שלה מבלה הגר גבאי (30), הדוברת של שר התרבות הספורט חילי טרופר (כחול לבן), במסדרונות הכנסת כשהיא עסוקה בכתיבת הודעות לתקשורת, תיאום ריאיונות ומענה לפניות של עיתונאים, אבל במקביל לעבודתה לצידו של השר היא הפכה לאחרונה לאושיית רשת בתחום האוכל גבאי היא בעלת בלוג מצליח ששמו "פלפלת - בלוג אוכל מתובל" המתמקד באוכל ביתי, יפה ומונגש ועמוד אינסטגרם מצליח המתהדר בכ־17 אלף עוקבים ובעיקר עוקבות.
"זה לא תמיד קל", אומרת גבאי השבוע על השילוב בין שני העולמות. "אני גם גרה רחוק, אבל זה מאוד מתגמל ומספק ובסוף כשאני נכנסת למיטה בלילה אני אומרת 'וואו, איזה כיף לי'. אם זה אייטם שמאוד רציתי להכניס והוא נכנס או אם זה כי הכנתי משהו שאנשים מאוד אהבו והתלהבו ממנו. אני מאוד אוהבת את שני העולמות. אם היית שואל אותי לפני ארבע שנים, לא חשבתי שככה החיים שלי ייראו ושיהיה שילוב כזה, אבל אני מאוד נהנית מזה".
למה לה פוליטיקה
גבאי נולדה וגדלה במיתר לאם שהייתה גננת ולאב שעבד ברכבת ישראל. היא בת הזקונים ויש לה שני אחים גדולים בני 39 ו־42. היא נשואה ליניר (30) ואמא לארז. אנחנו פוגשים אותה בביתה שבמיתר, שם היא מספרת לנו על הדרך שעברה עד שמונתה לדוברת של שר התרבות והספורט.
"נולדתי וגדלתי כל החיים במיתר, למדתי בעומר ואחר כך הייתי סמ"בצית חי"ר בעזה, אחר כך עשיתי תואר ראשון בתקשורת במכללת ספיר", היא מספרת. עוד בזמן הלימודים התחילה גבאי לעבוד ברדיו דרום. "עבדתי שם במחלקת אקטואליה, הייתי מפיקה ואחר כך עורכת. הייתי שם קצת יותר משנתיים".
כשסיימה את לימודיה המשיכה גבאי לעבוד ברדיו עד שנודע לה שהתפנתה משרת דוברות אצל חבר הכנסת חיים ילין, לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול ואז חבר כנסת מטעם מפלגת "יש עתיד".
"הוא חיפש מישהו מהדרום שמכיר את האזור ומי שעשה את החיבור בינינו היה העיתונאי שגיא בשן ז"ל שהכיר אותי ואפשר להגיד שהוא הכניס אותי למערכת", מספרת גבאי. "עבדתי עם חיים שנה וקצת ואז היו הבחירות הראשונות וחיים עזב את המפלגה, אז מצאתי את עצמי בלי עבודה אבל כשנמצאים בתוך המערכת הפוליטית שומעים על כל מיני דברים ושמעתי שחילי טרופר מתכנן להיכנס לפוליטיקה והכרתי את חילי מהעשייה שלו".
גבאי החליטה להתקשר לטרופר ולהציע את עצמה למשרת הדוברת. הוא תחילה היסס, אבל גבאי לא ויתרה. "הוא אמר שהוא לא יודע כי עכשיו הם רק הקימו את המפלגה ואז היו הבחירות והיה את האיחוד בין 'יש עתיד' למפלגה של חילי ויומיים לפני הבחירות התקשרתי שוב לחילי ואמרתי לו שאני רוצה להיות הדוברת שלו", היא מספרת. "באתי לריאיון ומאז אני איתו, כבר שלוש וחצי שנים, עברנו דרך בפוליטיקה ביחד".
יותר מתחביב
את בלוג האוכל שלה פתחה גבאי די במקרה. "תמיד ממש אהבתי לבשל, הייתי ליד אמא במטבח מאז שאני קטנה", היא מספרת. "אבל אני חושבת שהתקופה שהאוכל ממש קיבל מקום זה היה קצת אחרי שאבא שלי נפטר, משהו שקרה לפני תשע שנים. האוכל נתן לי את השקט להיות במטבח ועם עצמי. אני אדם רועש מאוד אז זה היה המקום שלי לשקט עם עצמי. בהתחלה זה היה במטבח של אמא ואחר כך במטבח עם בעלי יניר, אבל היום אף אחד לא נכנס למטבח כשאני מבשלת, זה לגמרי המרחב שלי. זאת ממש אהבה ואני גם מאוד אוהבת לחלוק עם העולם את הידע שלי ואת מה שלמדתי".
ואיך הגעת ממקום של שקט ותרפיה למצב שאת פותחת בלוג?
"ליניר בעלי יש סטודיו של עיצוב פרסום ובניית אתרים. הוא עובד בדיגיטל ויום אחד הוא אמר לי 'בואי, נפתח לך בלוג אוכל'. אני הייתי פחות בעד ואז הוא אמר 'מה אכפת לך, זה יהיה כמו ספר מתכונים לעתיד', אז זרמתי. פתחנו את הבלוג ואת האינסטגרם, בהתחלה אף אחד לא ידע שזאת אני, קראנו לזה פלפלת. השם הגיע מבעלי שטוען שאני פלפל. חברים ומשפחה ידעו על הבלוג, אבל חוץ מהם לא ידעו שאני עומדת מאחורי זה. התחלנו לרוץ והגעתי ל־1,000־2,000 עוקבים ושם זה נשאר. לאט לאט התחלתי להוסיף את השם שלי אבל עדיין לא הראיתי את עצמי. בקורונה גם האינסטגרם וגם הבלוג ממש צברו תאוצה, כולם נשארו בבית ורצו לבשל. מספר העוקבים התחיל לעלות ואז גם ילדתי את ארז והיה לי רצון לחשוף את עצמי וגם הביטחון העצמי שלי עלה. ברגע שהתחלתי לחשוף את עצמי ואת החיים שלי זה גדל וגדל. אנשים מתחברים לדמות וזה התחיל מתחביב והפך ליותר מזה".
מה ההבדלים בין העבודה שלך עם השר טרופר לבין בלוג האוכל?
"העבודה בדוברות היא עבודה שלא מפסיקה, כלומר בבלוג יכול שיהיה לי יום שאני לא על זה, בפוליטיקה אין דבר כזה. אני תמיד שם ואני תמיד יודעת מה על סדר היום, אז זה לגמרי תופס יותר מקום אבל אני כן יכולה להגיד שהבלוג כבר הפך לחלק מאוד משמעותי מהחיים שלי, גם בחיים הפוליטיים. אנשים יודעים במה אני עובדת, רואים את חילי. חילי עף על זה, הוא לא כזה איש של אוכל אבל כן של קינוחים אז הוא טועם את הקינוחים ואת העוגיות ושואל על הסרטונים 'נו, לכמה הגיע הסרטון'. האמת שהראיתי לו את הבלוג כי רציתי שנפתח לו אינסטגרם ובהתחלה הוא לא רצה ובאמת זה קצת מה ששכנע אותו והיום יש לו באמת אינסטגרם מכובד".
בכנסת מפרגנים
הבלוג של גבאי מקבל תגובות חיוביות מאוד, גם בכנסת. "העוקבים עצמם זאת ממש קהילה. אני מכירה חלק שהם עוקבים ממש אדוקים שאני יודעת איפה הם גרים ומה הם אוהבים, עוקבים שממש איתי מהתחלה, אז זה ממש כיף. בכנסת אני לגמרי יכולה ללכת וחברים מהעבודה יגידו לי 'וואי, תראי מה הכנתי ליום שבת' או 'הגר, נתקעתי, יש לך רעיון?' או 'תראי איזה מתכון השתמשתי ואיך יצא'. אז בעבודה מדברים איתי יותר על אוכל מאשר על פוליטיקה ודוברות אז זה לגמרי כיף ואני מקבלת תגובות ממש חיוביות".
את מתפעלת את הבלוג בעצמך?
"אני מצלמת את הכל ואני בוחרת את התוכן, אבל יניר עורך את כל הסרטונים כי זה המקצוע שלו, הוא גם מרצה לווידאו ודיגיטל, הוא גם אחראי למסביב. כלומר אם יש פניות כאלה ואחרות כמו כשרוצים שאגיע למקום מסוים ואעשה סיור אוכל. קודם כל אני תמיד מעדיפה לעשות דברים שהם בדרום ולפרגן לדרום, לא תמיד זה עובד אבל זאת ההעדפה. אז ביום שישי האחרון הייתי בסיור בנתיבות כדי להכיר יותר את העיר ולהראות איזה אוכל יש בעיר. היה ממש מעניין וכיף. לפעמים מזמינים אותי לאכול ארוחה במסעדה ולסקר את המסעדה, דברים כאלה".
הכל בסיר אחד
לדבריה של גבאי היא כלל לא ציפתה שהבלוג יגדל לממדים כאלה. "כשפתחתי את הבלוג בכלל לא פתחתי אותו למטרה כזו. המטרה העיקרית הייתה להנגיש אוכל ושכל אחד ואחת שמפחדים וחוששים מהמטבח יוכלו להיכנס לשם ולהכין לעצמם אוכל טעים, פשוט וביתי. זאת מטרת העל של הבלוג, אז בכלל לא חשבתי בכיוונים האלה. כשזה קרה כן שמחתי וזה כיף, אני אוהבת קולינריה ואני אוהבת אוכל, זה מספק מאוד אבל גם היום זאת לא המטרה העיקרית. אני רוצה לחלוק מהידע שלי ולהנגיש אוכל. כרגע אני לא חושבת על זה כעסק, זה שם וזה ברקע".
אילו מאכלים את אוהבת לאכול ולהעלות? מה מייחד את הבלוג שלך?
"אני משתדלת להעלות מתכונים מאוד קלים, אם זה ארוחות ערב קלות ומהירות שמתאימות גם לילדים, תבשילים בסיר אחד זה משהו שבדרך כלל מאוד מאפיין אותי. לדוגמה, פרגיות בסיר אחד יחד עם פתיתים, קציצות ודברים כאלה. אני מאוד אוהבת להכין ולהעלות מאפים, אין פה שבת בלי מאפה שלי, עוגות שמרים כל שבת. אם אני יוצאת מהבית אני בעיקר אוהבת לאכול אסייתי ואיטלקי, אני בקושי מכינה אוכל אסייתי ואני מאוד אוהבת לאכול בחוץ".
אף שגבאי מקבלת השראה מהמנות שהיא אוכלת במסעדות, המטרה העיקרית שלה היא ליצור אוכל ביתי ונגיש. "קודם כל תמיד מקבלים השראה, אבל האמת שהרבה פעמים המסעדות שאני יוצאת אליהן הן לא כל כך בסגנון של האוכל שאני מכינה. אני מכינה ומעלה אוכל ביתי ונגיש והמסעדות שאני יוצאת אליהן בסגנונות אחרים, אבל ברור שאני מקבלת השראה מכל מקום, גם מאינסטגרם, גם ממסעדות, גם משפים, מתוכניות בישול שאני רואה, הכל מפעיל את הראש".
יש מתכון שהשר טרופר ניסה?
"לא, הוא לא כל כך חבר של המטבח, אבל אשתו מכינה. היא הכינה באנים עם בשר וקאדה שעשיתי מתכון בשבועות והוא אמר שיצא טעים. אני מכינה המון מאכלים עדתיים, אני חופרת וחוקרת ומכינה משהו שבעיניי מתאים".
נשארת בדרום
קהל העוקבים של הבלוג של גבאי מורכב בעיקרו מאימהות בנות 26־40 שמחפשות מתכונים פשוטים ונגישים. "יש גם הרבה אימהות שמתחברות לבלוג מהמקום הזה של המתכונים הקלים שמשדרגים להן את המטבח וגם מהמקום של האימהוּת כי גם על זה אני מדברת ומעלה. על החיים עם ארז. למשל לפני כמה חודשים גילינו שארז אלרגי לחלב ובשבילי זה היה משבר, אז שיתפתי את זה וקיבלתי עשרות תגובות מאימהות שגם הן במצב הזה ורוצות עזרה או שהן עברו את זה והן משתפות בחיים ובחוויה שלהן".
בעבודתך את לרוב מאחורי הקלעים ואילו בבלוג את שמה את עצמך במרכז הבמה. המעבר הזה היה לך קשה?
"קודם כל אין לי בעיה להיות במרכז הבמה, מה שהיה לי קשה הרבה פעמים זה להראות את עצמי או פתאום להראות את ארז או את יניר. היום זה כבר לא קשה לי, זה מרגיש טבעי ואני מתחברת לזה ואני גם אוהבת לראות אחרים מתחברים לזה. כן עברתי תהליך כדי להגיע למקום הזה והיום אני נמצאת במקום שאני מאוד שלמה עם זה".
מובן שגבאי אינה שוכחת לפרגן לבן זוגה יניר. "אני רוצה להגיד שבלעדיו לא הייתי מצליחה לעשות כלום, הוא אבא מדהים ונמצא המון עם ארז ומגדל אותו", היא אומרת. "אני הרבה בחוץ בשל העיסוק שלי. יש הרבה פעמים שאני נתקלת באמירות שמרימות גבה בקטע ש'איך את כל כך הרבה מחוץ לבית וכאלה', אבל הוא לגמרי מכיל את זה ואבא מושלם. המרחק מארז הרבה פעמים ממש קשה לי ועברתי משברים עם העניין הזה, אבל מצאתי את האיזון של לבוא הביתה מוקדם כדי להוציא אותו לפעמים מהגן ובשישי שבת אני איתו. בסוף המשפחה היא לפני הכל".
לסיום, גבאי מספרת שכל הזמן שואלים אותה מדוע היא ממשיכה לגור בדרום, אבל לדבריה היא אינה מתכוונת לעזוב את מיתר. "בכל פעם שפוגשים אותי ואני אומרת שאני עובדת בכנסת ובממשלה אז אומרים לי 'ואת גרה במיתר? איך את עושה את כל הנסיעות האלה?'. אז כן, אני עושה את הנסיעות ואני מעדיפה לפעמים להיות ארבע שעות על הכביש כי בסוף כשאני מגיעה לדרום, מבחינתי זה הבית והמשפחה וזאת אווירה אחרת, לא משנה מה, אני לא אעזוב".
המתכונים המנצחים
בקלאווה מלפוף
מצרכים:
400 גרם אגוזים ושקדים מכל סוג: אגוזי מלך, פקאן טבעי, שקדים וכו' (מומלץ לערבב לפחות שלושה סוגים).
כף קינמון
200 גרם חמאה מומסת
חבילת עלי פילו מופשרים
שיפוד ברזל או עץ
לסירופ:
2 כוסות סוכר
כוס מים
2 כפות מי ורדים (אפשר להסיר או להפחית לפי הטעם)
מעט מיץ לימון
כפית תמצית וניל
אופן הכנה:
מכניסים את הפיצוחים למעבד מזון בעל להב פלדה וטוחנים אותם עד שהם גרוסים דק. משתדלים שלא לטחון אותם יותר מדי כדי שהמרקם שלהם בתוך הבקלאווה יהיה קראנצ'י. מערבבים את הפיצוחים בכף קינמון. מניחים 200 גרם חמאה מומסת וחבילת עלי פילו על משטח עבודה. פורסים בכל פעם דף פילו, מורחים אותו בחמאה ומעליו מניחים עוד דף פילו ומורחים גם אותו בחמאה. בסך הכל משתמשים בשני דפי פילו לכל רול בקלאווה. מניחים בקצה הדף שיפוד, עדיף שיפוד ברזל, ומקפלים קיפול קטן על השיפוד כך שדפי הפילו יסתירו את השיפוד והוא לא יוכל לצאת. בקצה שנוצר מניחים ממילוי הפיצוחים לכל רוחב הפילו. סוגרים ומהדקים את הפיצוחים תוך גלגול הרול עם השיפוד. כשנוצר נחש ארוך מכווצים את דפי הפילו מהצדדים על השיפוד ומוציאים אותו. כך נוצרת הצורה הייחודית. ממשיכים בכך עד שתערובת האגוזים או דפי הפילו נגמרים.
מניחים את הבקלאווה בתבנית פיירקס משומנת או מרוחה בחמאה. מורחים מעט חמאה מעל הבקלאווה. לפני האפייה מומלץ לחתוך את הבקלאווה לחתיכות כך שיהיה קל יותר אחרי האפייה והבצק לא יישבר.
מכניסים את הבקלאווה לתנור ואופים ב־170 מעלות בחום עליון ותחתון עד להזהבה.
במקביל, מרתיחים בסיר קטן את כל חומרי הסירופ עד להמסה של הסוכר, מצננים מעט את הסירופ. כשהבקלאווה יוצאת מהתנור שופכים עליה מיד את הסירופ. בשלב זה אפשר לפזר מעל הבקלאווה מעט פיצוחים לקישוט. נותנים לבקלאווה להצטנן לגמרי לפני שאוכלים.
טיפים: אפשר להחליף את החמאה בשמן עבור גרסת פרווה. אפשר לשמור את הבקלאווה כמה ימים בקופסה סגורה.
פרגיות ופתיתים בסיר אחד
מצרכים:
8 שוקיים של עוף או ארבע כרעיים או קילו פרגיות
2 כוסות פתיתים
1 בצל גדול
3 גזרים
כף כורכום
כף פפריקה
חצי כף תבלין ראס אל חנות (אם אין, אפשר להשתמש בבהרט או לוותר)
2 שיני שום כתושות
מלח, פלפל
קופסת רסק עגבניות קטנה
אופן הכנה:
מחממים שתי כפות שמן בסיר רחב. מכניסים את השוקיים לטיגון קצר של 2־3 דקות מכל צד ומניחים בקערה בצד.
קוצצים את הבצל והגזר, מכניסים לאותו סיר את הבצל ומטגנים עד שהוא נעשה שקוף. מוסיפים את התבלינים ואת הגזר. מטגנים עוד שלוש דקות בערך עד שהגזר מתרכך קלות.
מוסיפים את הרסק ואת השוקיים. מוסיפים מים עד לגובה של שני סנטימטרים מעל העוף. מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה.
אחרי שהמים רותחים, מוסיפים את הפתיתים, מכסים את הסיר ומבשלים עוד 15 דקות על אש נמוכה ועד שכל המים התאדו. אם יש צורך, מוסיפים עוד מים ואם יש יותר מדי מים משאירים את המכסה פתוח כדי שהמים יתאדו. אפשר להוסיף לתבשיל עוד ירקות כמו אפונה, גמבה ושעועית.
כל העדכונים - חדשות באר שבע והנגב
