הסיוט של העיר הדרומית: בשנים האחרונות העיר אילת מתמודדת עם בעיות חנייה חמורות, אשר גורמות לתסכול גדול, הן עבור התושבים, והן עבור הנופשים. בעיות אלו נובעות ממספר גורמים משולבים, שיצרו מציאות קשה ומורכבת.
אחת הסיבות המרכזיות להחמרת מצוקת החנייה באילת היא סגירת שדה התעופה דב בתל־אביב והעברת פעילות הטיסות לשדה התעופה ב"רמון", המרוחק כ־20 ק"מ מהעיר.
שינוי זה הביא לירידה משמעותית בטיסות הסדירות לנמל התעופה של אילת, דבר שגרם לנופשים רבים לבחור להגיע עם רכבם הפרטי במקום לטוס. ההחלטה לטוס לנתב"ג או לשדה התעופה ברמון נראית מסורבלת עבור רבים, בעיקר בשל העיכובים והחוויות הלא נוחות שיכולות להתלוות לנוסעים.
כתוצאה מכך, העיר אילת חוותה עלייה חדה בכמות הרכבים המגיעים לעיר, מה שגרם לעלייה דרסטית בביקוש למקומות חנייה.
הבעיה מחריפה במיוחד באזור בתי המלון, שבו לא קיימת כמות מספקת של מקומות חנייה עבור אורחי המלון, וכן עבור העובדים המקומיים המועסקים בהם. מצב זה יוצר מתח רב, עם תור ארוך של רכבים המחפשים חנייה, מה שמוביל לאי נוחות ותחושת תסכול.
"אין תכנון"
רבים מתושבי אילת מאשימים את קברניטי העירייה שלאורך עשרות שנים דאגו לפתח ולמלא את העיר במרכזי מסחר ובבנייני מגורים, מבלי שהקפידו על הסדרת מלאי חניות מתאים לכל פרויקט.
"אין תכנון, ונראה כי בעירייה לא עושים די כדי לפתור מראש את מצוקת החנייה", ציין אמיר, תושב אילת המועסק באחד מבתי המלון. "כדי למצוא מקום חנייה ליד המלון, אני נוסע לשם בשעה מוקדמת מאוד, אבל גם זה לא מבטיח לי מקום חנייה כי הנופשים שנמצאים כבר בבית המלון, תפסו כמעט את כל החניות עוד בלילה הקודם".
"במוצאי השבת האחרונה ביקשתי להגיע לטקס הפרידה של תושבי קיבוץ ניר יצחק שעזבו את קיבוץ אילות, לאחר ששהו בו מתחילת המלחמה", מוסיפה אסתר, תושבת העיר שהתחברה לתושבים המפונים. "הטקס התקיים באזור בתי המלון ואני יצאתי מהבית, כשנסיעה כזו לוקחת לי בערך עשר דקות. כשהגעתי לאזור בתי המלון, הסתובבתי יותר מחצי שעה כדי למצוא חנייה, אבל כל ניסיונותיי לא צלחו, ולכן ויתרתי וחזרתי הביתה. זה פשוט סיוט שאנו כתושבי אילת, לא רגילים אליו".
הבעיה הולכת ומחריפה בעיקר בסופי שבוע, כאשר הנופשים ממלאים את העיר ואת חופי הים. "הירידה לים הפכה להיות כמעט בלתי אפשרית", אומרת בזעם מיכל. "נסיעה של דקות הופכת לשעה שלמה ולמצוא חנייה בחופים, זה סיוט שלא נגמר".
תופסים טרמפ
ואם לא די בכך, באחרונה החלה לפשוט תופעה מכוערת של גביית תשלום יומי עבור חנייה מגורמים שאינם מוסמכים ולא רשמיים.
רבים מאזרחי ישראל מהמגזר הערבי ממשיכים לנסוע לסיני למרות אזהרות המטה ללוחמה בטרור, לפיהן לא מומלץ לנפוש בחצי האי המצרי.
לפני שנופשים אלו חוצים את הגבול למצרים, הם משאירים מאחור את מכוניותיהם בחניות שברחבי העיר. פעילות נחושה של העירייה בעניין זה, הפחיתה אמנם את תפיסת החניות על ידי אורחים, אבל פתחה אפשרות לכל מיני בעלי עניין לעשות קופה על גבם של הנופשים.
אותם בעלי עניין מציעים ליוצאים לסיני, באמצעות הרשתות החברתיות, מקום חנייה והסעה אל מעבר הגבול תמורת 100 שקלים ליום חנייה והסעה אל מעבר הגבול וממנו. אלא שהחניות שהם תופסים מצויות בכלל במקומות ציבוריים, כמו למשל, רחבות החנייה בבית העלמין העירוני, או רחבות חנייה שכונתיות שנועדו לתושבי אותו אזור.
קראו גם:
מעירית אילת נמסר בתגובה: "עיריית אילת פועלת כל העת לשפר את הסדרי התנועה כמו גם את דרכי הגישה לאילת וממנה, כולל מענים לעניין החניות. מדי קיץ מארחת העיר אילת כמיליון נופשים מהם מתפרנסת עיר שלמה על כל עסקיה. זה אכן יוצר עומס בכבישים וכן גם מצוקת חנייה, ועדיין חשוב לברך על הביקוש הגדול לנפוש באילת". עוד נמסר מהעירייה: "בשנתיים האחרונות הכשירה העירייה עוד שלושה מתחמי חנייה באזור התיירות לצד סימוני חנייה נוספים בכבישים חדשים.
"בנוסף, הקצתה העירייה את השטח המרכזי של השדה הישן המשמש כחניון לטווח ארוך ומכיל למעלה מ־2,000 מקומות חנייה. בנוסף, הכשירה העירייה גם כבישים עוקפים כדי להקל על העומסים בצירים המרכזיים. בנוסף, פועלת המשטרה להכווין תנועה אל תוך העיר וממנה על מנת להפחית עומסים בכבישי העיר. לצד זאת פעלה העירייה להסדיר את איסורי החנייה לאורך החוף הדרומי ובשטחי עפר, לרבות איסור חניית רכב כבד ברחבי העיר על מנת לשמור הן על חזות פני העיר והן על איכות חיי התושבים. בעניין התו העירוני, יצוין כי הנושא נמצא בדיונים של השלטון המקומי אל מול משרד התחבורה".
