מבצע משה: באחד מימי השבוע האחרון הגיע סגן אלוף משה מזוז, מפקד גדוד בצה"ל, תושב באר־שבע, לביתו של תושב העיר, קשיש בשנות השמונים לחייו, ניצול שואה, כאשר יחד עמו מתלווים אליו שני חיילים מיחידתו. ככל שהחבורה במדים העפילה עד לקומה הרביעית באותו בניין מגורים, מפלס ההתרגשות רק הלך ועלה.
"אני לא מכיר את האיש", סיפר סא"ל מזוז, כשהוא מצויד בחבילת מזון עבור הקשיש, "ומן הסתם הוא גם לא מכיר אותי. קיבלנו את הכתובת שלו והבנו שהוא זקוק לנו מאחר שהוא באוכלוסיית סיכון ואינו מורשה לצאת מהבית מחשש שיידבק מנגיף הקורונה. המשימה הזו ממלאת אותי. זה מזכיר לי למה אנחנו פה. ברמה האישית אני רואה זאת כזכות גדולה להיות חלק מהמשימה הזו. תחושה של שליחות".
בשבועות האחרונים, במסגרת המאבק בנגיף הקורונה, 'כבשו' חיילי פיקוד העורף וחיילי יחידות נוספות שסופחו אליהם את באר־שבע, כמו גם ערים אחרות באזור, במסגרת מבצע רחב היקף, שצה"ל לא ידע כמותו, של חלוקת מנות מזון לקשישים ולאוכלוסיות בסיכון. עשרות אלפי מנות מזון כבר הספיקו סא"ל מזוז ואנשיו לחלק בשבועות האחרונים, ונכון להשבוע עדיין לא נאמרה המילה האחרונה, והכוחות בשטח במשך שעות ארוכות.
שלא כמו במבצעים צבאיים רבים, במקרה הזה, איש בשלב זה אינו מדבר על מועד סיומו של המבצע יוצא הדופן הזה מבחינתו של צה"ל.
קורונה במקום טנקים
סגן אלוף משה מזוז (37) נולד וגדל בילדותו ברחוב הסנהדרין בשכונה ד' צפון. בהמשך עברה משפחתו להתגורר בשכונה ג', משם לשכונת רמות, וכיום הוא מתגורר בשכונת נאות לון.
הוא נשוי ללילך, אף היא אשת קבע המשרתת בפיקוד הדרום בדרגת רב סמל בכיר (רס"ב), ולהם חמישה ילדים, כשהבת הבכורה משרתת כיום כמש"קית לוגיסטיקה.
לאחר סיום לימודיו התיכוניים בבית הספר מקיף א' התגייס מזוז לצה"ל, ובמהלך שני העשורים האחרונים הוא מילא שורה של תפקידים, בהם קצין חימוש של חטיבה 55 של הצנחנים, קצין חימוש של החטיבה המרחבית יהודה באיו"ש (יהודה ושומרון), וקצין חימוש של אוגדת עזה. בשנה וחצי האחרונות משמש סא"ל מזוז כמפקד גדוד "הנגב" 653 של חיל הטכנולוגיה והאחזקה (טנ"א), שנקרא בעבר הלא רחוק 'חיל החימוש'.
עיקר עיסוקו של החיל הוא באחזקת אמצעי לחימה של כוחות היבשה, החל מנשק קל, תחמושת וטילים, וכלה בטנקים וכלי רכב קרביים לסוגיהם השונים.
סא"ל מזוז מחלק את זמנו ופעילותו בין שני הבסיסים בהם פרוס הגדוד שלו, האחד, במחנה נתן בבאר־שבע, והשני, בבסיס האימונים המרכזי של צה"ל בצאלים.
במקום לטפל ולתחזק טנקים וכלי רכב משוריינים, 'תפסה' אותו לפני כחודש וחצי משימת הטיפול במשבר הקורונה, ומאז הוא ופקודיו הכפופים לו עושים לילות כימים במשימות שמעולם צה"ל לא עסק בהן.
מזוז, מן הסתם, לא דמיין בתסריטים ההזויים ביותר שבמסגרת שירותו הצבאי הוא יוביל מבצע לחלוקת מזון לקשישים ולאוכלוסיות בסיכון בכל אזור הדרום והנגב.
אחרי כל הרזומה בביוגרפיה הצבאית שלך, ההתמודדות הנוכחית במאבק נגד נגיף הקורונה היא האתגר המשמעותי ביותר שלך?
"חד משמעית. הפכו אותנו לגדוד סיוע אזרחי. אנחנו כפופים למחוז הדרום של פיקוד העורף, כאשר הגזרה שלנו היא מגן יבנה ועד אילת. מדובר כאן באתגר לאומי, ואני מודה על הזכות שנפלה בחלקי להיות ממובילי המבצע הזה לסייע לאזרחים שצריכים אותנו בתקופה הקשה הזו".
מתי בעצם הבנתם שהקורונה היא משהו שתצטרכו להתמודד איתו?
"אנחנו למעשה פועלים במסגרת מבצע 'משמרות הזהב' של חלוקת מזון לקשישים ולאוכלוסיות בסיכון בכל אזור הדרום והנגב. אנחנו מחלקים אלפי מנות מזון ביום. זה מבצע, שאנחנו נתונים בתוכו כבר מספר שבועות, והוא מאוד משמעותי עבורי ועבור החיילים והמתנדבים הרבים שנרתמים לסיפור הזה. אנחנו בעצם מסייעים לעורף האזרחי בהתמודדות נגד הקורונה. המשימה שלנו היא למנוע את התפשטות נגיף הקורונה על ידי כך שאנחנו מביאים לכל אותם אלה שנזקקים לסיוע שלנו את מנות המזון במקום שאותם אזרחים, ברובם קשישים ואוכלוסיות בסיכון, ייצאו מבתיהם כדי לרכוש מזון ובדרך הם גם עלולים להיחשף ולהידבק בנגיף הקורונה".
ערבות הדדית
אלפי מנות מזון מחולקות על ידי סא"ל מזוז ואנשיו לתושבים הזקוקים להן. תוך שיתוף פעולה עם מחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות מצטיידים מזוז ואנשיו בכתובות מגוריהם של אותם תושבים ומגיעים עד לפתח ביתו של התושב עם מנת המזון.
משימה לא פשוטה, גם מבחינה לוגיסטית, גם מבחינת הפעילות הצה"לית?
"זה נכון, אבל מדובר הפעם בצו השעה. כולם מתגייסים למשימה הזו ונכנסים מתחת לאלונקה. בימים האלה אתה רואה הלכה למעשה את 'ישראל היפה'. זו לא סיסמה, גם לא מליצה. זו המציאות בימים האלה. אתה לא יכול שלא להתפעל ולהתרשם מהערבות ההדדית שאתה פוגש על כל צעד ושעל".
"הפכו דיסקט"
בימים כתיקונם, כך מספר סא"ל משה מזוז, הוא מפקד על חיילים שהוכשרו לתקן טנקים וכלי רכב משוריינים אחרים. ברגע שהוטלה המשימה על פיקוד העורף על שלוחותיו השונות, כך הוא מציין, השתנתה התמונה מקצה אל קצה. במקום לטפל בצריח של טנק או במנוע של נגמ"ש, פורקים בימים אלה מזוז וחייליו מנות מזון ממשאיות הנעות ברחובות העיר ומחלקים אותן לתושבים הנזקקים להן.
"ההירתמות למבצע מעוררת השתאות. אתה רואה את הברק בעיניהם של החיילים, בין אם הם בשירות סדיר או בשירות קבע, כשהם מגיעים לבית של תושב קשיש, ניצול שואה, שמתרגש עד דמעות לפגוש את האנשים במדי צה"ל"
"ברגע שקיבלנו עלינו את המשימה הזו", מטעים סא"ל מזוז, "הבנו שזה אירוע ברמה לאומית. כולנו נרתמנו למשימה הזו גם ברמה הערכית וחיילים שעד עכשיו ידעו לתקן ולטפל באמצעי לחימה הפכו דיסקט ועכשיו הם בתוך המבצע הזה. ההירתמות למבצע מעוררת השתאות. אתה רואה את הברק בעיניהם של החיילים, בין אם הם בשירות סדיר או בשירות קבע, כשהם מגיעים לבית של תושב קשיש, ניצול שואה, שמתרגש עד דמעות לפגוש את האנשים במדי צה"ל. ההתרגשות היא הדדית. אני חייב גם לציין, שבמבצע הזה אין כל חשיבות לדרגות שהחיילים נושאים על מדיהם. קצינים בכירים, מצד אחד, וחיילים שלא מזמן התגייסו לצבא, כולם נכנסים מתחת לאלונקה, כתף אל כתף ושותפים יחד עם המגזר האזרחי למשימה הלאומית הזו".
כשאתה ואנשיך מחלקים את מנות המזון, איזו תחושה אופפת אותך?
"תחושה שהפעם אתה רואה את פניה היפות של החברה הישראלית. יש שיתוף פעולה נפלא בין הרשות המקומית וצה"ל. הקורונה הוא אויב מסוכן, כי לא רואים אותו, ולכן צריך לדעת כיצד להתמודד איתו. כשאתה מגיע, למשל, לתושב קשיש, ניצול שואה, ששרד לפני כ־80 שנים את התופת ההיא ועכשיו מגיעים אליו חיילי צה"ל במדים, מעבירים אליו את חבילת המזון ומברכים אותו בברכת 'חג שמח' ושואלים לשלומו, אתה לא יכול שלא להתרגש ואפילו לדמוע. יש סיפוק מלא כשאתה מגיע לתושב כזה. תחושה שאתה תורם למערכה נגד הקורונה. אם אנחנו לא נביא לאותו קשיש את מנת המזון, אז לא יהיה לו".
תבנית נוף ילדותו
סגן אלוף משה מזוז לא שוכח מהיכן הוא בא. הוא נזכר במחוזות ילדותו בבאר־שבע. "בשבוע שעבר", הוא מספר לנו, "חילקנו מנות מזון בבתי תושבים בשכונה ד' צפון, השכונה בה גדלתי. זה מאוד ריגש אותי. מדובר באוכלוסייה קשת יום, רובם אנשים מבוגרים. חזרתי לשכונה שהיתה תבנית נוף הולדתי. כשאני מחלק מזון בעיר שלי זה מאד מרגש. גדלתי בשכונה ד', שכונה די קשה, וזו עכשיו סגירת מעגל עבורי. אנשים מתקופת הילדות מתקשרים אליי כדי שאני אעזור להם. אני מאוד אוהב אנשים, והמבצע הזה נותן לי את ההזדמנות לגעת בהם ולעזור. לראות קשיש או ניצול שואה, שעומד בפתח ביתו ומודה לך בהתרגשות על מה שאתה עושה למענו, זה עושה לך את זה. הוא מודה לך כאילו הבאת לו עולם ומלואו. הרי כולנו עכשיו באותה סירה במציאות הזו".
באחרונה נסב השיח הציבורי יותר ויותר על כך שצה"ל, בכלל, ופיקוד העורף, בפרט, היו צריכים לנהל את המשבר הזה מלכתחילה. כיצד אתה רואה זאת?
"בלעדינו, הסיוע לעורף האזרחי לא היה לובש ממדים כאלה. אין במדינה גוף כמו צה"ל שיכול לפעול בשטח במציאות כזו עם כל המורכבות שבה ועם כל הלוגיסטיקה הכרוכה בכך. זה מהלך נכון וטוב שכך זה עובד. בשיגרה אנחנו מכינים את הכלים ליום פקודה, ליום לחימה. פתאום הפכנו למי שנותן מענה לקשישים ולאוכלוסיות בסיכון. זו משימה לאומית שנרתמנו אליה והיא מתבצעת בנאמנות, ברצינות ובמקצועיות".
שעות אחדות לאחר הראיון עמו, כבר יישב סגן אלוף משה מזוז עם אנשי מטהו כדי לתכנן את היום שלמחרת. "זה בעצם מתוכנן כמו מבצע צבאי לכל דבר ועניין", הוא מדגיש, "הכל עובד לפי תוכניות שמתגבשות. אין כאן מקום לאילתורים, אלא ליצירתיות. בסוף מישהו מחכה לנו ולעזרה שלנו. אנחנו נגיע אליו".
באוויר כבר פורחות התוכניות על אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה. כבר חושבים על היום שאחרי?
"זה עוד רחוק מאיתנו. קשה לי לראות את האוכלוסייה יוצאת מהמשבר הזה כל כך מהר. צריך לצאת מהמציאות הזו באופן נכון כדי שלא נתקע לעצמנו גול עצמי. כן, יש רצון לשוב לשגרה שהיתה לנו לפני עידן הקורונה".
חגיגה מצומצמת
יום העצמאות הולך ומתקרב. מבחינתו של סא"ל מזוז, כמו אצל כולנו, יום העצמאות השנה יהיה שונה בתכלית השינוי מכל ימי העצמאות בשנים עברו.
"יום העצמאות השנה", הוא אומר, "הולך להיות מיוחד יותר מבדרך כלל. כשאני לא סוגר את החג, אז אנחנו מתכנסים, המשפחה המורחבת, לארוחה חגיגית כמו כל מדינת ישראל. השנה זה לא הולך להיות אפשרי. לאור ההנחיות של משרד הבריאות, החגיגה תצטמצם ואהיה רק עם המשפחה הגרעינית שלי. אפילו יתכן שאמצא את עצמי ממשיך לחלק מזון לאלה שצריכים את העזרה שלנו. כמובן שאעשה כל מה שיידרש כדי שכולם יוכלו לחגוג את יום העצמאות בצורה הטובה ביותר".
איחולים ליום העצמאות?
"מזל טוב למדינה שאני כל כך אוהב. בחרתי לשרת אותה בדרך כה ייחודית, שהשנה קיבלה משמעות נוספת המראה את החיבור בין צה"ל לעם ולמדינה".
