לאחר דיונים קדחתניים ואינספור פגישות בנושא, אישרה מועצת עיריית באר־שבע את הסכמי החכירה עם בעלי העסקים בשוק העירוני. אישור ההסכמים אמור לסלול באופן סופי את הדרך ליישום תוכנית שיקום ושדרוג השוק.
קצת רקע: הסכמי החכירה שנחתמו בשנת 1969 הסתיימו בשנת 2018. עם סיום 49 שנים של חכירה, נדרשו כ־500 סוחרים לפנות את הנכסים לטובת יזמים פרטיים. באותה שנה, דהיינו ב־2018, התקיימו בחירות לנציגות סוחרי השוק, ובבחירות נבחר ליו"ר הסוחרים אבינועם מימון.
מיד עם היבחרו, התבצעה פנייה לעירייה, בגיבוי הסוחרים, כדי לבטל את ההחלטה לפנות את הסוחרים. מתברר שרבים מהם כלל לא ידעו כי העסק פועל במסגרת זמן של הסכם חכירה. אחד מהם סיפר לפני חודשיים: "קניתי את הנכס לפני חמישים שנה ועכשו רוצים לזרוק אותי לרחוב? אני בהלם, כל עולמי חרב עליי".
קראו גם:
לאחר דיונים ובקשות נמצאה הנוסחה שלא לפנות את הסוחרים, אך במקביל, לקדם את התוכנית לשדרג את השוק העירוני ולהפוך אותו למרכז מסחרי מוביל. סוחרי השוק נעזרו במהלך המשא ומתן עם העירייה בשירותיהם של עו"ד ד"ר משה ויינברג ועו"ד גיא ויינברג ושמאי שליווה את התהליך, והגיעו לסיכומים הבאים עם העירייה שכאמור קיבלו את אישור המועצה: עבור חכירה של 49 שנים ישלם כל בעל נכס 37,700 שקל (העירייה דרשה בתחילה 124 אלף שקל), ועבור האחזקה ישלם כל בעל נכס 790 שקל בשנה לעומת 5,600 שקל שהתבקשו לשלם בשלב הראשוני.
הפערים הצטמצמו
יו"ר ועד סוחרי השוק, אבינועם מימון, מספר בראיון ל"מיינט באר שבע והנגב" על התהליך שהוביל להסכם שרבים מבעלי העסקים בשוק מכנים אותו "היסטורי", ומשתף בתקופה הקשה שעברה על הסוחרים. "הרבה מאוד סוחרים ביקשו שאצטרף לנציגות הסוחרים ואייצג אותם, הם קיבלו את המכתבים (לפינוי הנכסים - י.ל) והם היו מיואשים, עולמם חרב עליהם. הם חשבו שהם הולכים להפסיד את הבית שלהם, את העסק שלהם, ובעצם את הכל.
המשימה שלי היתה מאוד חשובה. כיף להסביר לרשות את החשיבות של השוק העירוני, וכמה חשוב שיהיה שוק תוסס ועירני בעיר באר־שבע. זה מגיע גם לתושבים וזה מגיע לסוחרים".
תאר את המשא ומתן עם העירייה על הסכמי החכירה?
"בהתחלה היה מאוד קשה, כיוון שהעירייה ביצעה שמאות מטעמה, ואז גילינו בעצם שהסכומים שהם הגיעו אליהם, הם סכומים אסטרונומיים, מאוד גבוהים, שלא ניתנים לתשלום. היו פערים מאוד גדולים שהשאירו אותנו בהלם טוטאלי. אף אחד לא יוכל לעמוד בתשלומים האלה והתפקיד שלנו כנציגות היה להסביר לרשות, איך אנחנו מצליחים להגיע לפתרון, לעמק השווה, שהסוחרים כן יוכלו לעמוד בתשלומים האלה. אני שמח שהעירייה באה לקראתנו, הבינה את הנושא, וכך הצלחנו להגיע לנתונים החשובים האלה".
לדברי אבינועם מימון, "אין אף שוק במדינת ישראל שמשלם חכירה וגם לא דמי אחזקה. סוחרים משלמים רק ארנונה, ופה בעצם נוצר הפער בתשלומים שהשוק העירוני משלם, מול שאר השווקים בארץ. זה פער של מאות אחוזים. אנחנו כל הזמן טענו שאם אתה מנקה את השוק, משפץ אותו, דואג לתשתיות ולתאורה, זה במסגרת הארנונה. אני לא צריך לשלם עוד סכום נוסף, זאת היתה הטענה שלנו בגדול, ואני שמח שהם הבינו את זה".
ההסכם החדש:
כל עסק ישלם 37,000 שקל על חכירה ל־49 שנים (לעומת 124 אלף שקל בדרישה הראשונית)
אחזקת הנכס תעמוד על 790 שקל בשנה (לעומת 5,600 בדרישה הראשונית)
50 מיליון בייבי
התוכנית הקיימת לפיתוח השוק העירוני מדברת על שטח של 50 דונם ואמורה להתבצע בהשקעה כספית של 50 מיליון שקל. הסכם החכירה שנחתם הוא בעצם מבוא לתוכנית השיקום ויישומה, ובחודשים הקרובים צפוי להתפרסם מכרז לביצוע העבודות לחידוש המקום.
אחרי שייבחר הקבלן, יחל למעשה משחק כיסאות בין הסוחרים שייאלצו לעבור לעבוד במיקום אחר בשוק, כאשר כרגע נראה כי מדובר ברביע ד' שכרגע לא פעיל. בכל פעם שהעבודות יסתיימו ברובע שהתפנה, יחזרו הסוחרים למיקום המקורי של העסק שלהם, ואילו אחרים יחליפו אותם ברביע ד', עד שיושלמו העבודות ברובע בו העסקים שלהם פועלים.
המטרה של העבודות תהיה להפוך את השוק לתוסס, ידידותי ונגיש יותר. מעבר לעבודות לשדרוג התשתיות והניראות, המטרה היא להפוך אותו לאטרקציה שתמשוך אליה תיירים.
כחלק מהניסיון להעתיק תכנון של שווקים ססגוניים מערים אחרות, העירייה נעזרה בשירותיו של אורי עמדי, שיזם את שיקום שוק מחנה יהודה בירושלים, וניהל אותו תקופה מסוימת. עמדי השתתף בדיונים שנערכו בעירייה בעניין שדרוגו של השוק ונטל חלק פעיל בתכנונו.
על פי תפיסה הרווחת בערים אחרות, השוק מהווה "שער כניסה" בתיירות פנים וחוץ ומשמש נדבך חשוב ואטרקטיבי למבקרים. כלומר, ליצור חוויית בילוי של ריחות וצבעים, אוכל רחוב, מופעים, ועוד.
"כל הצדדים", אומר מימון, "ראש העיר במיוחד, ואנחנו כסוחרים, הבינו שאנחנו חייבים לבצע כזה מהלך, לסיים את נושא ההסכמים כדי ליצור ביטחון כלכלי לסוחרים. יהיה להם שקט נפשי, שיוכלו להתמקד בפיתוח העסקים שלהם. ככל שהנטל יהיה קטן עליהם הם יקצו משאבים מכיסם לטובת שיפוץ החנויות, שיווק, פרסום, ועוד. ברגע שרוביק דנילוביץ' קיבל החלטה לקחת את השוק לידיים, אף אחד לא יכול לעצור אותו, וזה מה שמייחד אותו".
"אני חייב לציין", מוסיף מימון, "מנהלי הפרויקטים והאדריכלים יודעים ומבינים את הזמן הקצוב שיש לנו, אנחנו לא רוצים לגרום לנזק לסוחרים, לכן הקבלן יהיה מחויב לעבוד יום ולילה, 24 שעות כדי לקצר את התהליך. הסוחרים יחזרו לעבוד בכל רביע שישופץ. אני מאמין שתוך שנה וחצי העבודות בשוק יסתיימו. זו תקופה סבירה בלי לפגוע בסוחרים, ומכאן נוכל לעוף קדימה ולהרים את השוק למקום שהוא ראוי לו".
אתה אופטימי?
"אני מאוד אופטימי ומאמין בזה. כשנבחרתי לפני ארבע שנים, כולם היו סקפטיים. בכל שיחה אמרו לי 'תשמע, בשביל מה אתה עושה את הדבר הזה, עזוב, השוק הזה גמור, אין לו תקווה, אין לו תקנה, צריך להביא טרקטורים, תמחקו אותו מעל האדמה'. זה מה שכולם אמרו, ואמרתי, חברים, תבנו אלף קניונים ולא יעזור לכם כלום, השוק העירוני זה אבן יסוד של עיר. כמו שאמר פעם יעקב טרנר 'פני העיר כפני השוק', האמנתי והחדרתי את זה בסוחרים, החברים שלי תמכו בי, נתנו לי את הרוח הגבית, אני רוצה באמת להודות לראש העיר שעשה פה מהפכה והאמין בדרך שלנו. אני מודה למנכ"ל 'יעדים' לשעבר והיום גזבר העירייה, ליאור דעי, להנהלת העיר ולכל מי שסייע, אנחנו שותפים מלאים לדרך, אין שני צדדים, יש רק צד אחד".
כל העדכונים - חדשות באר שבע והנגב
