לעולם לא מאוחר מדי. הרעיון להקים בבאר־שבע רכבת קלה נולד לפני יותר משני עשורים. הרבה מים זרמו מאז בנחל באר־שבע, שרי תחבורה וראשי עירייה התחלפו, התוכנית הוקפאה בכל פעם מחדש, ועד עכשיו לא הונחה שום מסילה בתוך העיר.
ואולם, ייתכן שכל זה ישתנה בקרוב. בימים אלה הנושא שוב עולה לסדר היום העירוני, באחרונה כונסה בוועדה הלאומית לתשתיות ישיבה ראשונה בנושא, ונראה שמקבלי ההחלטות הבינו שהגיע הזמן שגם בבאר־שבע תקום רכבת קלה שתחבר בין מוקדי תעסוקה, מסחר ושירותים מרכזיים בעיר, ותגיע עד לקריית המודיעין של צה"ל שעתידה לקום באתר ליקית.
אז אם לא יהיו עיכובים לא צפויים, יימצאו התקציבים הדרושים והכל יילך לפי התוכנית, יוכלו תושבי באר־שבע להרגיש בעוד כעשור כמו בחו"ל, או בירושלים, ולנסוע לעבודה, ללימודים, לבילויים ולסידורים ברכבת הקלה.
הבטחות בלי סוף
התוכנית להקים רכבת קלה בבאר־שבע נולדה כאמור לפני יותר מ־23 שנים במסגרת תוכנית המתאר החדשה (דאז) של העיר.
קראו עוד>>>
במחצית חודש ינואר 1998 חתמו שר התחבורה דאז, יצחק לוי, ראש עיריית באר־שבע דאז, דוד בונפלד, ושגריר הולנד בישראל באותם ימים, ואן הלנבירג־הובר, על הסכם להקמת רכבת קלה בבאר־שבע על ידי חברת תכנון הולנדית.
כשנה וחצי מאוחר יותר, בחודש יוני 1999, הודיע ראש עיריית באר־שבע דאז, יעקב טרנר, כי פרויקט הרכבת הקלה בעיר יחל לפעול כבר בשנת 2003. צוות מיוחד מטעם העירייה אף נשלח לסיור לימודי בהולנד כדי לבחון את הנושא מקרוב.
ואולם, עם הזמן התברר שלפרויקט אין היתכנות כלכלית בשל נתונים שהצביעו על נפח נמוך של משתמשים בתחבורה הציבורית, והתוכנית להקים רכבת קלה בבאר־שבע הוקפאה.
בשלהי חודש מאי 2008 שוב עלה הנושא לסדר היום, ובמשרד האוצר ומשרד התחבורה בחנו שוב את כדאיות הפרויקט בבאר־שבע. לפי התוכנית הזו, היו אמורים לקום בבאר־שבע שני קווים, האחד משכונת נווה זאב דרך שדרות רגר ועד לשכונה ד' ושכונת רמות.
הקו השני היה אמור לעבור בשכונת נווה מנחם ושכונה י"א, דרך מרכז העיר וקריית הממשלה ועד לאזור התעשייה בעמק שרה.
ממשרד האוצר נמסר אז שבמסגרת ההכנות לתקציב המדינה לשנת 2009 נבחנות כל מיני חלופות, בהן גם הקמת רכבת קלה בבאר־שבע. החלופות נבחנו, אבל הפרויקט שוב לא יצא אל הפועל בגלל חוסר כדאיות כלכלית.
18 שנים בדיוק אחרי שנחתם ההסכם הראשון להקמת רכבת קלה בבירת הנגב, בחודש ינואר 2016, הודיעו שר התחבורה דאז, ישראל כץ, וראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', על הכוונה להתחיל בתכנון רכבת קלה בעיר. שר התחבורה אף הכריז באותו מעמד שהפרויקט ייקרא "רכבת דנילוביץ'" על שמו של ראש העירייה.
אבל גם הכרזה זו לא קידמה את הפרויקט. לפני יותר משנה, בחודש אוגוסט 2020, שוב עלה נושא הקמת הרכבת הקלה בבאר־שבע על הפרק כששרת התחבורה דאז, מירי רגב, הודיעה שבכוונתה לקדם פתרון תחבורתי שיקל על מעבר קריית המודיעין של צה"ל לנגב.
לפי הודעתה, מדובר על שילוב בין קו הרכבת הכבדה מתל־אביב לבאר־שבע, קו שקיים זה שנים, לבין קו רכבת קלה מבאר־שבע לאתר ליקית הסמוך לעומר שבו אמורה להיבנות קריית המודיעין של אמ"ן.
שנה חלפה מאז אותה הודעה של רגב, ורק לפני כשבועיים נרשמה אבן דרך בקידומו של פרויקט הרכבת הקלה בבירת הנגב.
אחרי עשרות שנים של עיכובים, הצהרות והבטחות, התכנסה ישיבה ראשונה של הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) שהוגדרה "התנעה ראשונה" של התוכנית להקמת רכבת קלה בבאר־שבע שתחצה את העיר מצפון לדרום ותחבר אותה לקריית המודיעין שצפויה לקום באתר ליקית.
עלות התכנון הראשוני של הפרויקט נאמדת בכ־40 מיליון שקל, ואילו עלות הפרויקט כולו נאמדת בכשבעה מיליארד שקל.
שדרוג משמעותי
לפי התוכנית, שעובדים עליה בימים אלה בחברת נתיבי ישראל, אורכו של תוואי הקו הראשון של הרכבת הקלה, שתכנונו הראשוני צפוי להסתיים בחודשים הקרובים, יהיה כ־25 ק"מ. הקמתו צפויה להסתיים בשנת 2030, בתנאי שלא יצוצו עיכובים.
הרכבת הקלה בבאר־שבע אמורה לחבר את תחנות הרכבת הקיימות כיום בעיר, תחנת רכבת מרכז הסמוכה לתחנה המרכזית ותחנת רכבת צפון (האוניברסיטה) הסמוכה לאוניברסיטת בן־גוריון.
בתוואי המסילה יוקמו תחנות בסמוך למרכז הרפואי "סורוקה", עיריית באר־שבע, קריית הממשלה והעיר העתיקה בדרומה של העיר. תוואי המסילה יכלול גם מקטע בין־עירוני באורך של כעשרה ק"מ לצד כביש 60, מבאר־שבע לקריית המודיעין.
לפי התוכנית, תהפוך תחנת האוניברסיטה למרכז תחבורתי משולב שיכלול את תחנת הרכבת, תחנת רכבת קלה, מסוף אוטובוסים, חניון לכלי רכב ושבילי אופניים. כמו כן יוקם חניון "חנה וסע" בתוואי הרכבת ומתחם תחזוקה ואחסון.
בהודעת משרד התחבורה שהופצה אחרי אותה "ישיבת התנעה" של הוועדה לתשתיות לאומיות, נכתב שתוואי הרכבת הקלה ישתלב בפרויקטים תחבורתיים קיימים ועתידיים במטרופולין באר־שבע.
בהודעה צוין עוד כי בשנים הקרובות ייקבע סופית תוואי רשת הרכבות הקלות לפי התוכנית האסטרטגית לתחבורה במטרופולין באר־שבע המתגבשת בימים אלה באמצעות חברת נתיבי איילון.
מהוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון נמסר השבוע ל"ידיעות הנגב": "מדובר בשדרוג משמעותי של מערך התחבורה הציבורית בדרום הארץ שיסייע לפיתוח המטרופולין כולו, לצמצום פערים והעמקת שוויון הזדמנויות לתושבי הדרום.
תוכנית הרכבת הקלה בבאר־שבע מצטרפת לשלושה מיזמי ענק המקודמים בימים אלה על ידי משרד התחבורה במטרופולין באר־שבע - קידום רכבת מהירה שתחבר את באר־שבע לרשת המסילות המהירות, קידום מסילות הדרום שישמשו לנוסעים ולמטענים, ותוכנית אב אסטרטגית לתחבורה במטרופולין באר־שבע".
הכל תלוי בתקציב
"אנחנו נמצאים כיום בתכנון ראשוני של הפרויקט", מציין בשיחה עם "חדשות באר שבע" מנהל אגף תכנון בחטיבת תשתיות הרכבת בחברת נתיבי ישראל, דני מוקוסאי, המוביל את פרויקט הרכבת הקלה בבאר־שבע. "נכון לעכשיו אנחנו מקדמים תוכנית סטטוטורית לביצוע הפרויקט. הכל למעשה תלוי בתקצוב הפרויקט.
"מדובר בעלות של כשבעה־שמונה מיליארד שקל לקו הרכבת הקלה בבאר־שבע והחיבור לקריית המודיעין, וביותר משני מיליארד שקל נוספים לביצוע הקו מקריית המודיעין עד למעבר מיתרים ליד מיתר שמתוכנן בשלב השני של הפרויקט".
לדברי מוקוסאי, "מדובר בקו תפעולי אחד שיחל באזור תחנת הרכבת ליד אוניברסיטת בן־גוריון, יעבור בשדרות בן־גוריון, שדרות רגר, התחנה המרכזית, העיר העתיקה וימשיך בדרך אליהו נאוי עד לשערי בסיס קריית המודיעין ליד עומר.
"בהמשך, כאמור, מתוכנן להמשיך את הקו עד למעבר מיתרים ליד מיתר כשהכוונה היא שאותה מערכת להסעת המונים תשרת את כל המטרופולין".
מה באשר ללוח זמנים?
"הפעלתו של הקו בבאר־שבע, כולל החיבור לקריית המודיעין, מתוכננת לשנת 2030. הקו מקריית המודיעין עד למעבר מיתרים יוקם בשלב מאוחר יותר. הכל כמובן תלוי באישור התקציב לפרויקט".
צעד חשוב
בעיריית באר־שבע ציינו השבוע שאף שאין עדיין תכנון מפורט של הפרויקט, בעירייה נערכים כבר לעידן הרכבת הקלה.
לפני כשלושה שבועות ערכו ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ', וצוות מהעירייה סיור לימודי בירושלים כדי לעמוד מקרוב על פעילות הרכבת הקלה בעיר.
בעקבות אותו סיור הודיע דנילוביץ' בדף הפייסבוק שלו שעיריית באר־שבע מקדמת תוכנית אב לתחבורה במטרופולין באר־שבע שבמסגרתה ישודרגו תשתיות תחבורה לצד פיתוח תשתיות חדשות וקידום התכנון לרכבת הקלה.
9 צפייה בגלריה
ראש עיריית באר־שבע, רוביק דנילוביץ': "תכנון הרכבת הקלה הוא מהלך אסטרטגי ומחולל שינוי"
(הרצל יוסף)
"תחבורה ציבורית אמינה, זמינה וחדשנית חשובה מאוד לחיזוקה וביסוסה של העיר באר־שבע כמרכז כלכלי וחברתי מוביל במדינת ישראל המעניק איכות חיים לתושביו", ציין דנילוביץ'.
השבוע אמר דנילוביץ' ל"חדשות באר שבע "תכנון הרכבת הקלה הוא מהלך אסטרטגי ומחולל שינוי לטובת קידום ופיתוח אמצעי תחבורה מתקדם ומוביל בסטנדרטים בינלאומיים במטרופולין באר־שבע. זהו צעד נוסף שיחזק את באר־שבע ואת הנגב ויוסיף תרומה רבה להפיכתם לאזור הביקוש הבא של מדינת ישראל.
"תכנון הרכבת הקלה הוא מרכיב חשוב בתכנון עתיד התחבורה של מטרופולין באר־שבע כחלק מהתאמת מערכת התחבורה העירונית והמטרופולינית לתנופת העיר כמטרופולין הרביעי במדינת ישראל".
דנילוביץ' הוסיף וציין, "הרכבת הקלה תחבר בין מוקדי תעסוקה, מסחר ושירותים מרכזיים בעיר, ותגיע עד לאזור מיתר־כרמית. תוואי הרכבת הקלה ישתלב עם פרויקטים תחבורתיים קיימים ועתידיים במטרופולין באר־שבע. מדובר בשדרוג משמעותי של מערך התחבורה הציבורית בדרום הארץ שיסייע לפיתוח המטרופולין כולו".
ליגה אחרת
לדברי פרופ' ערן בן אליא, מומחה לתחבורה חכמה מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן־גוריון, לפרויקט הרכבת הקלה יש היתכנות לעצב את פניה של באר־שבע לשנים הבאות. "תוכנית הרכבת הקלה היא עדיין בחיתולים וגם אין עדיין תחזית ביקושים נכונה", מציין פרופ' בן אליא.
"העיר הזו צריכה שינוי כדי להפוך אותה ליותר עירונית וליצור בה חלופה תחבורתית. הרכבת הקלה היא אותה חלופה לכך. היא חשובה לתקופה עתידית של העיר".
אין חשש שבתקופת בניית המסילות חיי השגרה בעיר ישתבשו?
"הפרויקט הזה מאוד חשוב לעיר שרוצה להיות מרכז מטרופוליני. בירושלים ובתל־אביב התחילו עם הרכבת הקלה מאוחר מדי, ולכן נגרמו ונגרמים שיבושים בחיי השגרה של התושבים.
"בבאר־שבע יש מספיק מקום ופחות צפיפות כיום, מה שמאפשר לקיים פרויקט כזה בצורה שלא תפגע בחיי היומיום של התושבים. זה ישנה את אופייה של העיר לשנים קדימה".
9 צפייה בגלריה
פרופ' בן אליא. "בבאר־שבע יש מספיק מקום ופחות צפיפות כיום, מה שמאפשר לקיים פרויקט כזה"
(רוני בלושטיין)
פרופ' בן אליא מוסיף שבמקביל לרכבת הקלה חייבות לקום מערכות תומכות כמו מוניות שירות שיקשרו בין תחנות הרכבת לבין מקומות המגורים ומקומות העבודה של משתמשי הרכבת ויביאו אותם עד לפתח הבית או מקום העבודה.
"ככל שהפרויקט הזה יהיה יותר ידידותי למשתמש, כך האנשים יעדיפו את השימוש ברכבת הקלה מאשר ברכב פרטי", אומר פרופ' בן אליא. "הרכבת הקלה היא דבר מאוד חשוב. היא תשפר את התחבורה הציבורית הקיימת כיום בעיר, גם מבחינת תדירות, גם מבחינות מהירות וגם מבחינת נוחות.
"זו ליגה אחרת. הרפורמה האחרונה של התחבורה הציבורית בעיר היא נכונה, אבל יש גבול כמה אפשר לשרת את העיר באוטובוסים".
כלומר, יש לכך פוטנציאל?
"הפוטנציאל של הרכבת הקלה יתממש אם ייעשה שימוש נכון ואינטנסיבי בקרקע, קרי, בנייה לגובה וציפוף של הבנייה בעיר. זה יוצר את העירוניות של באר־שבע שכל כך חסרה כיום".
יש פתרונות אחרים
ואולם, יש גם מי שטוען שפרויקט הרכבת הקלה בבאר־שבע עלול להיות בכייה לדורות. "בבאר־שבע אין צורך ברכבת קלה", פוסק האדריכל ומתכנן הערים מתי קונס, לשעבר יו"ר התאחדות האדריכלים בנגב. "הפרויקט הזה רק יסבך את החיים. ישנם פתרונות יותר זולים, יותר פשוטים וגם יותר מהירים לביצוע".
כמו למשל?
"עדיף להקים רכבת קלה מוגבהת מעל הכביש ולא על הקרקע, כמו שזה קיים למשל בערים אחדות בארצות הברית ובגרמניה. כך גם מפנים את הכביש לתחבורה של כלי רכב תוך מתן עדיפות לתחבורה הציבורית על פני רכב פרטי.
9 צפייה בגלריה
מתי קונס, אדריכל ומתכנן ערים: "בבאר־שבע אין צורך ברכבת קלה. הפרויקט הזה רק יסבך את החיים"
(פרטי)
"יש לייעל את התחבורה הציבורית בעיר ולהפעיל במסגרתה אוטובוסים חשמליים ואוטובוסים דו־מפרקיים במקום לסבך את החיים עם רכבת קלה, שמי יודע כמה שנים ייקח להקימה. אני מניח שלהקים רכבת קלה מוגבהת ייקח פחות זמן. יש היום טכנולוגיות בקטע הזה".
בכל זאת, באר־שבע הולכת וגדלה ועומדת להיות מטרופולין. לא ראוי שתהיה לה רכבת קלה?
"באר־שבע לא כל כך גדולה כמו תל־אביב וירושלים. אין כאן צורך ברכבת קלה. עדיף להשקיע את הכסף בשיפור וייעול התחבורה הציבורית הקיימת בעיר ובתשתיות תחבורתיות מבאר־שבע לקריית המודיעין החדשה ליד עומר".
"נושא הפינוי לא עלה בדיון"
כך אומר ראש מועצת לקיה, אחמד אל אסד, בענין החשש שסלילת קו הרכבת יחייב פינוי תושבים
עדיין לא ברור אם סלילת קו הרכבת מקריית המודיעין באתר ליקית למעבר 'מיתרים' ליד מיתר תחייב הפקעת קרקעות ופינוי תושבים מהפזורה הבדואית המתגוררים באזור.
לדברי ראש מועצת לקיה, אחמד אל אסד, אשר השתתף בשבוע שעבר בישיבת ההתנעה הראשונה של הוועדה לתכנונים לאומיים שדנה בנושא הקמת הרכבת הקלה, "נושא הפינוי כלל לא עלה בדיון ולנו לא ידוע על פינוי שטחים של תושבים במגזר הבדואי.
"אנחנו מברכים על הקמת הרכבת ורוצים שיוקמו תחנות בצמידות ליישובים שלאורך התוואי, כך שהרכבת תהיה נגישה ונוחה לכולם".
לעדכונים: חדשות באר שבע
