בשעות היום החמות ובין פנסי הרמזורים, ניתן להבחין בדמויות קבועות בצמתים המרכזיים של באר־שבע - קבצנים שמגששים בין המכוניות, פונים לנהגים ומבקשים תרומה. מדובר בתופעה שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, ומעלה חשש כבד לביטחונם של אותם אנשים - ולעיתים גם של הנהגים. בין סיכון חיים ממשי לבין מצוקה אנושית כואבת, המציאות הזאת דורשת התבוננות מקרוב ושאלות קשות כלפי החברה והרשויות.
כמו הרבה נושאים במדינה שנופלים בין הכסאות, אחריות האכיפה כנגד פושטי היד בצמתים מתחלקת בין מספר גופים. משטרת ישראל יכולה לאכוף במקרים שבהם מדובר בסיכון לחיי אדם, למשל הליכה בין כלי רכב, חסימת תנועה, סיכון בטיחותי, וגם להגיש כתבי אישום בהתאם, אם מדובר בתופעה חוזרת.
הפקחים העירוניים של עיריית באר־שבע מוסמכים לפעול באכיפה עירונית, אך לא תמיד יש להם את הסמכות להרחיק דרי רחוב, במיוחד אם אינם מבצעים עבירה ישירה.
לתמונה אפשר להוסיף את משרד הרווחה, שאחראי למענה טיפולי, שיקומי וחברתי, אך אינו גוף אוכף. עם זאת, השירותים החברתיים העירוניים כפופים לו.
אולי יעניין אתכם:
קבצן בכל צומת
במספר סיורים שערכנו בצמתים המרכזיים של העיר, קשה לפספס את התופעה. במשך שלושה ימים רצופים נסענו בין אותם רמזורים, נתקלנו באותם פרצופים, שלעיתים משנים מיקום בהתאם לשעות היום ולצומת הקבוע שבו הם מתמקמים.
ברוב המקרים מדובר בפושטי יד לכאורה שעוברים בין המכוניות, ומעבר לסכנה הבטיחותית, לא מטרידים את הנהגים. עם זאת, בחלק מהמקרים ראינו אירועים פחות סימפטיים, במיוחד בצומת קניון הנגב, שם פושט היד ניגש בצורה אגרסיבית לרכבים ולא היסס לדפוק על חלונות הרכב.
"מניסיון העבר, טיפול בקבצנים הוא בעייתי מאוד. אנחנו רואים כאן שילוב של חוסר אכיפה עם חוסר מענה טיפולי", אומרת ד', עובדת סוציאלית בבאר־שבע שביקשה לא להזדהות. "אנשים שצריכים עזרה מוצאים עצמם מסתכנים מדי יום כדי לשרוד, אבל צריך להבין שבמקרים רבים אותם אנשים לא מעוניינים בעזרה. הרשויות מנסות לאכוף, אבל האנשים האלה, בחלק גדול של המקרים, חוזרים שוב ושוב לרחוב, חלקם אפילו מנוצלים על ידי גורמים שמתמרנים אותם וגובים מהם כסף. איך תוכל לבצע אכיפה יעילה נגד מישהו שפשוט לא אכפת לו? רבים מהאנשים שמבקשים נדבות בצמתים הם דרי רחוב הסובלים מהתמכרויות, מחלות נפשיות או טראומות חיים. יש מי שאינם חסרי בית ממש, אך חיים בעוני קיצוני".
אלה חלק מהצמתים בהם הבחנו השבוע בקבצנים שמטיילים בין המכוניות: צומת רגר - שדרות אביטל במספר כיווני נסיעה, צומת שדרות דוד טוביהו - האצ"ל, צומת שדרות רגר - דוד טוביהו (צומת קניון עזריאלי), צומת דוד טוביהו - רחוב המשחררים, ובצומת היציאה שמשדרות בנ"צ כרמל אל כביש 60, סמוך למבנה "בית הלוחם".
הרמזור האדום שמתחלף לירוק לא מטריד את רובם של פושטי היד, שרבים מהם נשארים על הכביש בזמן שהרכבים ממשיכים בנסיעתם. "כואב הלב, אבל זה גם מפחיד", אומרת אחת הנהגות בצומת שדרות רגר, "אני לא יודעת אם לעזור או לסגור חלון. זה לא סימפטי והפחד הכי גדול הוא לפגוע חס וחלילה באדם כזה".
התחושה בסיור שבין הצמתים המרכזיים היא שבמקום מסוים תופעת הקבצנות בבאר־שבע יצאה משליטה. מדובר בנושא שכל הזמן נמצא על הפרק ונידון בעבר לא מעט בישיבות מועצה של העירייה. כמו כן ידוע על מספר מקרים בהם המשטרה הגישה כתבי אישום כנגד פושטי יד בגין הפרעה לתנועה, מטרד לציבור ועבירת פושט יד או מקבץ נדבות.
עניין של תדמית
אלא שתופעת נוכחותם המתגברת של הקבצנים לא נשארת רק בצמתים. תושבים רבים מתלוננים ברשתות החברתיות על ריבוי של מקבצי נדבות בעיר העתיקה בבאר־שבע, סמוך למתחם התחנה המרכזית בעיר, ואפילו בכניסה למרכזי קניות.
"יש תחושה שהם נמצאים בכל מקום", אומר בעל עסק בתחנה המרכזית. "חלקם מסכנים, אנשים קשיי יום, אני מכיר באופן אישי קבצן שאני דואג לו מדי יום לאוכל שמטופל במתאדון. עליו אני יודע שהוא נגמל מסמים לפני שנים רבות ובאמת מתקשה. מצד שני, אין לי ספק שיש פה קבצנים לכאורה שמגיעים לשנורר כסף וחלקם פשוט דוחפים את היד שלהם לכיוונך".
"אולי קל לעיריית באר־שבע לדלג מעל התופעה הזאת", אומר אותו בעל עסק, "הרי אותם קבצנים, חלקם על כסאות גלגלים, לא מגיעים לקריית ההיי־טק בה העיר כל כך מתגאה. תאמין לי שאם היה שם קבצן או שניים, תוך שעה היו דואגים להעביר אותו משם כי זה יפגע בתדמית של העיר, אבל כנראה שבתחנה המרכזית ובעיר העתיקה זה בסדר".
תושבת העיר מספרת כי מדי יום בדרכה לעבודה בעיר העתיקה היא נתקלת במקבצי נדבות. "הגיע אליי מבוגר, עם סל קניות, נראה בסך הכל נקי ומסודר, וביקש ממני כסף בנימוק של 'לעשות את השבת', הייתי בדרכי לעבודה ולא הרגשתי נעים, אז פתחתי את הארנק ונתתי לו כסף. הוא היה בגיל של אבא שלי, וזו היתה תחושה לא נעימה בכלל. אני מאמינה שהוא מקבל תמיכה ועזרה, אבל כנראה מצא דרך להעביר את היום ולחזור הביתה עם כסף שהוא כנראה בכל זאת זקוק לו". תושב באר־שבע שמגיע מדי יום לתחנה המרכזית מתאר מחזה לא נעים. "אני עוד לא מגיע לרציף וכבר עטים עליי כמה הומלסים ומקבצי נדבות. הם ממש נצמדים אליך, מתחננים, ואין לך ברירה, או לברוח משם או לפתוח את הארנק. זה לא מכובד ולא מזמין להגיע למקום הומה אדם, ולראות אותם שרועים בכניסה או עומדים ליד התחנות".
ויש גם את התופעה שהם מגיעים לכניסה לחנויות במרכזי קניות ומבקשים עזרה. "נתקלתי כמה פעמים בבחור שנראה נורמטיבי, לבוש היטב עם בגדי מותגים, שמבקש שוב ושוב כמה שקלים. הוא אומר שוב ושוב 'אני צריך עזרה לקניות', ומישהו ענה לו, 'תלך לעבוד'. זו תחושה לא נעימה להיתקל בהם. צריך שמישהו יעשה סדר בעניין וידאג להרחיק אותם. היתה תיאוריה בקרב כמה אנשים שהם מפוזרים במוקדים שונים בעיר ומובלים על ידי מישהו, שבסופו של יום 'גוזר' קופון ולוקח להם חלק מהכסף".
תופעה מורכבת
מעיריית באר־שבע נמסר בתגובה: "בקשת נדבה בצמתים ובמוקדים הומי אדם היא תופעה מורכבת, מוכרת ברמה הארצית, המשלבת היבטים אנושיים, חברתיים ובטיחותיים. עיריית באר־שבע רואה בחומרה כל סיכון למבקשי נדבה, לנהגים ולמשתמשי הדרך, ופועלת בנושא באופן סדור, בתיאום עם משטרת ישראל וגורמי מקצוע נוספים, תוך התייחסות אנושית למורכבות שמאחורי כל מקרה".
עוד נמסר מהעירייה: "במרחב העירוני מתקיימת פעילות יזומה ומתמשכת של יחידות השיטור והפיקוח העירוני, בשיתוף המשטרה, הכוללת הסברה, מניעה, הרחקה ואכיפה על פי חוק - במטרה למנוע סיכון לחיי אדם ולשמור על בטיחות הציבור. במקביל פועלים גורמי הרווחה בעיר לאיתור ולליווי מקרים רלוונטיים, תוך בחינת דרכי סיוע מותאמות, מתוך מחויבות לכבוד האדם ולצורך האישי שעשוי לעמוד בבסיס כל פנייה.
"כל דיווח על מקרה מסכן חיים מטופל מיידית ובתיאום עם המשטרה. מדיניות עקבית זו מבטאת את מחויבות העירייה לביטחון הציבור ולשמירה על מרחב ציבורי בטוח, מוסדר ומכבד".
ממשטרת מרחב הנגב טרם התקבלה תגובה.
