בכור סויד ז"ל סיים בהצטיינות את לימודיו במכללה הטכנולוגית באר-שבע, אך לא הספיק להגיש את פרויקט הגמר המיוחד שיצר – פארק צפרות בכניסה לשלומית, היישוב בו הוא התגורר בפתחת שלום.
בשמחת תורה, באותה שבת שחורה של השביעי באוקטובר, שהה בכור בבית הוריו במושב שובה ועם פרוץ המלחמה, כשנודע לו כי חברי כיתת הכוננות בשלומית, בה הוא היה חבר, מבקשים עזרה הוא יצא לסייע להם בלחימתם מול חוליות מחבלים שחדרו למושב פריגן השכן. בכור סויד נפל בקרב מול המחבלים. בן 32 היה בנופלו.
בטקס צנוע ומרגש העניק בשבוע שעבר מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר-שבע, יעקב דור, את דיפלומת הנדסאי אדריכלות נוף להדסה סויד, אמו של בכור ז"ל, בוגר המגמה בבית הספר לעיצוב של המכללה.
"בכור היה ידוע במכללה כ'קאובוי' ואדם יצירתי", ציין מנכ"ל המכללה, "שהורגש בכל מקום במכללה והטביע את חותמו במספר פרויקטים שלה. הוא באמת היה בן אדם מיטיב. בכור ליווה וחיבק סטודנטים. הוא האמין, במלוא מובן המילה, בדו קיום, בחברות, ורצה לתת מעצמו כל כך הרבה. ביישוב בו הוא גר, שלומית, יש המון פינות שבכור בעצמו בנה במו ידיו.
קראו גם:
"ידעתי שבכור כל כך רצה את הדיפלומה הזאת וכל כך אהב את המגמה הזאת. לא פעם הוא סיפר כמה הוא שמח שנפתחה מגמה לאדריכלות נוף בבאר-שבע. אני חושב שבכור נתן למגמה המון. הוא נתן לסטודנטים, למרצים, לסביבה ולמכללה ערך משמעותי. בכור סיים את לימודיו בהצטיינות והיה שבוע לפני הגשת פרויקט הגמר. הלב נשבר ואין איך לנחם. הוא השאיר אחריו מורשת מקצועית שגרמה לקהילות יהודיות בחו"ל לפעול למימוש חזונו האדריכלי וכך להנציח את זכרו".
ד"ר זהר ניר, מקדם שירותי הוראה ופיתוח מקצועי במכללה, ציין כי "הלכה למעשה, בכור לימד אותנו. הוא ישב בשורה הראשונה ודייק אותנו. בכור היה מבוסס ידע וידע מה הוא אומר. הוא היה אבא של כולם והכיתה היתה נהדרת הרבה בזכות המנהיגות שלו. בכור היה מנהיג גם בפעולה ההירואית שבה קיפד את חייו. אני מקווה הדיפלומה הזאת תהיה השראה בעבור אחרים, גם ביישוב שלו".