פסק דין תקדימי: בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע חייב בשבוע שעבר את משרד הדתות לשלם לרב היישוב עומר, הסמוך לבאר שבע, שכר של רב עיר חרף התנגדות משרד הדתות.
הרב יוסף שמחה גינצבורג, המכהן משנת 1975 כרב היישוב עומר, הגיש לפני כארבע שנים תביעה לבית הדין לעבודה בבאר-שבע כנגד משרד הדתות לקבלת שכר כמקובל לגבי רב עיר, למרות שלמעשה היישוב עומר מוגדר כמועצה מקומית. בית הדין קבע אז, כי לאור תקנות רבני הערים יש להכיר ברב של עומר כרב עיר ולשלם לו את שכרו בהתאם לכך. המדינה ערערה על קביעת בית הדין האזורי לעבודה בפני בית הדין הארצי לעבודה, אולם לפני כשלושה חודשים נדחה הערעור.
(המחשה: shutterstock)
למרות קביעות בתי הדין האזורי והארצי לעבודה שהרב גינצבורג הוא רב עיר, המדינה סירבה לשלם את שכרו לפי טבלאות השכר של 'רב עיר', מהנימוק שבעומר אין מועצה דתית. לטענת המדינה, טבלאות השכר קובעות את השכר של רב עיר רק לרב המכהן בעיר שיש בה מועצה דתית.
הרב יוסף שמחה גינצבורג, שתבע הפרשי שכר והפרשי זכויות סוציאליות בסכום כולל של 1.64 מיליון שקל, טען בתביעתו כי לא מונתה מועצה דתית בעומר לאור מדיניות הממשלה, שסברה שהדבר יביא לעימות בין האוכלוסייה הרפורמית והאורתודוכסית בעומר ואת זה ביקשה הממשלה למנוע.
בשבוע שעבר, כאמור, קבע סגן נשיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, השופט צבי פרנקל, שיש לשלם את שכרו של הרב גינצבורג, שהוכר על ידי בית הדין הארצי כרב עיר, לפי טבלאות השכר של רב עיר. בפסק הדין קבע השופט צבי פרנקל, כי היה על המדינה להוכיח במה שונה עבודתו של רב עיר בעיר ללא מועצה דתית לעומת רב עיר בה יש מועצה דתית והמדינה לא הוכיחה שיש הבדל בין תפקידיו ועל כן יש לשלם את שכרו של הרב גינצבורג כרב עיר.
"משבית הדין הארצי קבע שהתובע רב עיר", נאמר בפסק הדין, "היה על המדינה להוכיח את תנאי עבודתו. המדינה לא הגישה על כך ראיות, למרות האמור בפסק הדין של בית הדין הארצי. המדינה לא עמדה בחובת ההוכחה שקבועה בחוק הודעה לעובד".
בית הדין קבע בפסק הדין, כי על המדינה לשלם לרב גינצבורג את שכרו כרב עיר מיום הגשת התביעה לפי טבלאות השכר ובהתאם לגודלה של אוכלוסיית היישוב עומר ועדכוני השכר מעת לעת. עוד נקבע, כי המדינה תישא בהוצאות המשפט ושכר טרחתו של הרב התובע בסכום כולל של 8,500 שקל.
פרסום ראשוני: 16:04 , 28.06.20