הכלב הוא כידוע ידידו הטוב ביותר של האדם, אבל מתברר שידידות זו אינו עומדת במבחן הקורונה. בעמותת צער בעלי חיים בבאר־שבע מדווחים על עלייה במספר הכלבים, בפרט, ובעלי חיים, בכלל, שנמסרים או ננטשים, את מקצתם העמותה אוספת מהרחובות.
הנתון הבא מלמד על התופעה ומצביע על היקפה: בעמותה מטופלים בימים אלה כ־40 כלבים וחתולים שמחפשים בית חם ואוהב וזקוקים נואשות ליד חמה ומלטפת.
סיר לחץ
בחודשים האחרונים נקלטו בעמותה בממוצע כ־30 בעלי חיים בחודש, מחציתם ננטשו ברחוב ומחציתם נמסרו על ידי בעליהם. במילים אחרות, מאז פרוץ מגפת הקורונה ננטשו ונמסרו מאות כלבים. "משבר הקורונה משפיע על בני אדם, וכתוצאה מכך משפיע גם על בעלי החיים שתלויים בנו לצורך הישרדות", אומרת השבוע מנכ"לית עמותת צער בעלי חיים בבאר־שבע, רוחה בן דהן.
על פי נתוני העמותה, גל התחלואה הראשון התאפיין בהיענות רבה לאימוץ בעלי חיים נטושים. ואולם, כשנגמר הסגר הראשון וכולם חזרו לשגרה מסוימת, נרשמה עלייה במקרים של נטישת בעלי חיים. אותו דפוס נראה בגל השני, ונכון להיום, מדווחים בעמותה, נרשמת שוב עלייה בנטישת בעלי חיים.
מה הסיבות? בן דהן מסבירה, "הסיבה הראשונה היא על רקע בעיות התנהגותיות של אנשים שנמצאים כל היום בתוך הבתים. זה סיר לחץ שמשפיע עלינו כבני אדם ובטח על בעלי חיים. לכן אנחנו נתקלים במקרים של עודף אנרגיה וחרדה, וכתוצאה מכך בעלי החיים משדרים תוקפנות. הם זקוקים לנו שנעניק להם חום ואהבה ואת האפשרות לפרוק אנרגיה. במצב שאנחנו נמצאים בו אין לאנשים רבים את היכולת להכיל את בעלי החיים, ולכן מוסרים אותם. דבר שפוגע בהם בסופו של דבר".
הסיבה השנייה לפי בן דהן היא כלכלית. "אנשים רבים לא עובדים והמצב הכלכלי שלהם מאוד קשה. הם בקושי שורדים ואין להם כסף להחזיק את בעלי החיים שמבחינת רבים נחשבים למותרות. הם במלחמת קיום, ולכן הם נוטשים אותם".
עיניים עצובות
רעש נביחות מחריש אוזניים נשמע ממתקני הכליאה השוכנים ברחוב יהושע הצורף בבאר־שבע. פעילי העמותה והמתנדבים מטפלים בכלבים במסירות ובאהבה, אולם הכלבים הנמצאים כאן צריכים בית חם ואוהב.
אנחנו נעצרים ליד כלבה מעורבת שבעליה נטשו אותה ועל פניה מבט עצוב. וטרינר העמותה, ד"ר משה גיפס־פסקר (39), מוציא אותה מהמתקן, מלטף אותה ונותן לה נשיקות קטנות. ניכר שבמחיצתו היא מרגישה מוגנת ועטופה בחום. ברגע שהוא מחזיר אותה למתקן היא שוב מתחילה לנבוח בעצבנות ובלי הפסקה.
"הכלבה נאספה מהרחובות", מספר ד"ר גיפס־פסקר. "היא הגיעה אלינו גורה. הרגל שלה הייתה שבורה ואפשר לומר שהיא סוג של החלימה. בגיל חצי שנה היא עברה עיקור והיא כאן".
אנחנו נעצרים ליד הכלבה ג'סי, שגדלה חמש שנים בבית, ואז נאלצה להיפרד מבעליה. "הבעל פוטר בגלל הקורונה, היו לו דמעות בעיניים כשהוא הביא אותה", מספר ד"ר גיפס־פסקר.
מה ההסבר שלך לתופעת נטישת בעלי החיים בתקופה זו?
"תמיד נוטשים כלבים, אבל עכשיו זה מורגש יותר. יש לי מזל שהעבודה שלי חיונית אז אני עובד. יש לי שכנים וחברים שלא עובדים. הם מוותרים על מה שאפשר. כלב זה מותרות, רפואה וטרינרית בכלל".
איך הנטישה משפיעה על בעלי החיים?
"זה שובר אותם. יש לנו כלב שהיה שבע שנים בבית ואני לא יודע למה מסרו אותו, אולי נמאס להם. כשהוא הגיע לכאן הוא היה חמוד, אבל עכשיו אני עובר ליד הכלוב שלו והוא מנסה לאכול אותי. סטרס גבוה יכול לפגוע בכלב. הוא חי כאן בשטח של שני מטר על שני מטר, נובח, לא ישן, במקום להיות בבית במיטה הוא על רצפה רטובה. החיים שלהם הרבה פחות טובים, אין חטיפים, אין טיולים שלוש פעמים ביום. הם יוצאים חצי שעה ביום. אסירים בצינוק חיים יותר טוב".
כאן בשביל הכלבים
ד"ר גיפס־פסקר מנצל את ההזדמנות כדי לשלוח מסר למי שמתכוון לאמץ בעל חיים. "אם אתם לא יכולים להתחייב להחזיק בעל חיים 10–15 שנה, אל תיקחו כלב ואל תאמצו. אנשים באים לאמץ כלב ואומרים 'הילדה רוצה, הילד רוצה', הם חושבים שזה צעצוע, הם לא מבינים שיש התחייבות ושיש הוצאות כספיות. אם כלב חולה אתה לא הולך לקופת חולים, אתה משלם. בדיקת צוות עולה כסף, אוכל עולה כסף, מאלף עולה כסף. אם אתם לא יכולים, אל תיקחו".
מי שבוחר למסור בעל חיים לעמותה, מחויב בתשלום המשמש את העמותה כדי לממן את פעילותה. ואולם, יש מי שאינו מעוניין לשלם. "מי שלא מעוניין לשלם נוסע כמה מטרים ופשוט עוזב את הכלב", מספר ד"ר גיפס־פסקר. "את רוב הכלבים המגיעים אלינו אנחנו מוצאים משוטטים כי עזבו אותם. אם אין לו שבב אי אפשר למצוא את הבעלים", הוא מוסיף ואינו מסתיר את רגשותיו, "זה כואב. אני לא כאן בשביל השכר, אני לא כאן בשביל התנאים, אני פה בשביל הכלבים".
אנסטסיה איבנוב (24) אוהבת מאוד בעלי חיים ומתנדבת זה שנה בעמותת צער בעלי חיים, ועושה הרושם שהיא נהנית מכל רגע. "אני חושבת שלהחזיק כלב או חתול בבית זו אחריות גדולה", היא מדגישה.
מבחינתה של איבנוב, דווקא תקופה זו של סגרים והגבלות היא זמן מצוין לאמץ כלב או חתול. "יש הרבה אנשים שמתמודדים עם בדידות. אין להם אף אחד בבית, וכדי לא להיות לבד, עדיף לאמץ כלב או חתול", היא אומרת.
למה אנשים נוטשים בעלי חיים?
"לדעתי יש אנשים שלא רוצים להחזיק חיות בגלל ההוצאות, ולכן הם עוזבים אותם או מביאים אותם לעמותות שיטפלו בהם".
תופעה מצערת
מנהל מתקן הכלבים, אליעזר וקנין (70), עובד בעמותה זה שלושה עשורים ומכיר מקרוב את בעלי החיים ואת התנהגותם.
וקנין מספר על הביקוש לבעלי חיים בתחילת הקורונה ועל מגמה הפוכה בחודשים האחרונים. "בתחילת הקורונה היה ביקוש לא נורמלי לכלבים", הוא מספר. "מ־125 כלבים נשארנו עם עשרה כלבים בלבד. ההסבר הוא שאנשים בודדים חיפשו כלב שיוכלו לטייל איתו ולהיות עסוקים איתו. לאחרונה אנחנו מרגישים שאנשים מתחילים להשתחרר מכלבים וחלק מאותם כלבים הגיעו אלינו. ייתכן שההוצאות הכספיות משפיעות, לאנשים אין כסף להחזיק כלב, קשה להם להחזיק בעלי חיים כלכלית".
את המתנדבת דבורה בר יהודה (29) אנחנו פוגשים תחילה במשרד הקבלה, ולאחר מכן כשהצטרפה לחבריה וחברותיה לעמותה כדי להוציא את הכלבים מהמתקנים הסמוכים לצורך צילומי הכתבה.
בר יהודה מלטפת בחיבה רבה את הכלב שהיא מחזיקה בו ומנסה להרגיע אותו, לא תמיד בהצלחה. "מאוד כואב לי שנוטשים את החיות", היא אומרת. "לדעתי כלב זה אחריות. צריך לטפל בו על אף הקושי. התופעה של עזיבת כלבים ובכלל בעלי חיים מצערת מאוד".
בין המתנדבים הרבים בולטת גם ניקול מירמוביץ' (17), שמוצאת זמן לשהות במחיצת בעלי החיים. היא מספרת שהיא מאוד אוהבת את העיסוק בבעלי חיים, ולא משנה אם הם ננטשו או הגיעו באישור בעליהן.
תוכנית מקיפה
מעיריית באר־שבע נמסר: "עיריית באר־שבע שינתה בשנים האחרונות את התפיסה שלה בכל הנוגע לטיפול ולאחריות על בעלי החיים בעיר ולקחה אחריות, יחד עם העמותות והפעילים. בשנים האחרונות פועלת העירייה במסגרת תוכנית מקיפה לטיפול בבעלי החיים בעיר. נעשתה קפיצת דרך מאוד משמעותית גם בתוכניות וגם בתקציבים. עם זאת, חשוב לציין כי עדיין יש אתגרים מאוד משמעותיים בנושא והעירייה פועלת לטפל בהם".
בעירייה הוסיפו כי הם מפעילים תוכנית לעיקור וסירוס של חתולי רחב. "השנה נגיע לכשלושת אלפים עיקורים/סירוסים. עד שנשתלט על התופעה הקשה של התרבות החתולים, נמשיך לסייע בחלוקת מזון לחתולי הרחוב, באמצעות הפעילים המסורים, כאשר העירייה מממנת עשרות שקי מזון (לצד התרומות והכספים הרבים שהפעילים מוציאים מכיסם). בנוסף, פועלת העירייה להציב מתקני האכלה בטוחים ומוסדרים ברחבי העיר עבור החתולים, לאחר שכבר השבוע הוצבו בחמישה מוקדים ברחבי העיר".
בכל הנוגע לכלבים משוטטים, נמסר מהעירייה: "הנושא מורכב יותר והעירייה מנסה מול משרדי הממשלה הרלוונטיים לגבש פתרון אזורי. במקביל, תחזור העירייה לפרסום מבצעי אימוץ כלבים וחתולים מתחנת ההסגר באמצעות הפייסבוק העירוני ודרכים נוספות. כמו כן, העירייה החלה בגיבוש תוכנית הסברה חינוכית במערכת החינוך, לגילויי חמלה כלפי בעלי חיים, זכויות בעלי חיים, ועוד, לצד קמפיין עירוני בנושא מניעת התעללות בבעלי חיים. בעבודה משותפת בהובלה של ראש העיר וחברת המועצה יסמין סקס־פרידמן, עם עובדי האגף לאיכות הסביבה ומינהל החינוך, העמותות והפעילים, להם תרומה ענקית בקידום הנושא במישור העירוני - נתמודד עם האתגרים ונשמור על בעלי החיים".
