בשנות השבעים והשמונים של המאה ה־20 פסאז' שרול בעיר העתיקה בבאר־שבע שקק חיים בזכות בתי הקפה, המסעדות, החנויות ובתי המלאכה שהיו בו.
ותיקי העיר ודאי זוכרים את בכירי פיקוד הדרום שנהגו לפקוד לעיתים קרובות את בתי הקפה בפסאז', המפורסם בהם היה אריק שרון ז"ל שהיה אז אלוף פיקוד הדרום.
ואולם, בשנים האחרונות הפסאז' הולך ודועך. במקום יש יותר חנויות סגורות מאשר פתוחות, והמתחם מוזנח ונטוש.
ויותר מזה, בעלי העסקים מדווחים שבלילות מסתובבים בפסאז' טיפוסים מפוקפקים התורמים לדימוי השלילי שדבק בפסאז', ומה שנותר ממנו הוא בעיקר זיכרונות והמון געגועים לימים עברו.
היום פסאז' שרול משמש בעיקר למעבר הולכי רגל מהמדרחוב ברחוב קק"ל לרחוב הפלמ"ח, ובעלי העסקים אינם יכולים להסתמך עליהם. כמו רבים מהפסאז'ים ברחבי העיר העתיקה שירדו מגדולתם ומקצתם אף הפכו למפגעים בריאותיים (ראו פסאז' שביט), פסאז' שרול זקוק בדחיפות לשיפוץ ובעיקר ליזמות עסקית שתפיח בו רוח חיים.
לא עושים כלום
מעט בעלי העסקים שנותרו בפסאז' לא הסכימו להתראיין ולהיחשף. היחיד שהסכים לדבר הוא אברהם תורג'מן (82) שזה 20 שנה מחזיק בחנות למוצרי חשמל בפסאז'. "אין פה הרבה מה לעשות, אתה רואה שהכל ריק, החנויות סגורות ואנשים בקושי מגיעים לכאן", הוא מתאר את מצבו העגום של פסאז' שרול.
תורג'מן מספר שהוא מגיע לחנות בעיקר כדי להיות עסוק ולא להישאר בבית. "אני מגיע בשעות הבוקר ובשעה אחת בצהריים אני סוגר והולך הביתה", הוא אומר. "תבוא לכאן בשעות הערב, לא תראה פה אף אחד".
לדעתו של תורג'מן, העירייה אינה עושה די כדי לשפר את מצבה של העיר העתיקה. "במקום לעזור לנו ולתת לנו עזרה, הם שולחים לנו פקחים שייתנו לנו קנסות על חניה בכחול־לבן", הוא אומר בכעס לא מוסתר.
כדי להוכיח את דבריו, תורג'מן מוציא ממגירתו ערימה של קנסות, את מקצתם קיבל באחרונה. "את הקנסות קיבלתי אחרי שחודשיים העסק שלי היה סגור וישבתי בבית. זו המתנה שקיבלתי לקורונה. לצערי, אין עם מי לדבר. ההתנהלות אפס".
תורג'מן אינו לבד. גם בעלי העסקים בסמוך לפסאז' שרול מותחים ביקורת על התנהלות העירייה. "לא מספיק לשפוך כסף על מדרכות עקומות שהקימו ולהראות שמשפצים פה, הגיע הזמן שיבואו ויסייעו לעסקים להתקיים. אנחנו יכולים להרים את העיר העתיקה, ולא רק לצבוע את העיר בכחול־לבן ולחלוב אותנו מכל הכיוונים", אומר איש עסקים ותיק.
אפשר למנף
"יש כאן פוטנציאל שלא ממומש", אומר אבי בקשי, בעל משרד התיווך 'בקשי' בעיר העתיקה, על פסאז' שרול. "כשאתה מודד ערך נדל"ני, תלוי תמיד באיזה תקופה מדובר. בתקופה הזאת שאנחנו לא יודעים מה צופן העתיד, קשה לדעת לאן עסקי הנדל"ן הולכים, אבל אם תשאל אותי אישית, תמיד טוב לעשות עסקים בתקופות כאלה שיש אי ודאות כלכלית, כי המחירים קצת יותר נמוכים מתקופה רגילה.
"פסאז'ים דוגמת אלה שנמצאים בעיר העתיקה, באמת יכולים להיות מנוף לפתיחת בתי עסק כמו בתי קפה ומסעדות, כי המקום מקורה ונוח, ואנשים מחפשים את זה. כדי שזה יקרה, חייבים לשפץ אותם ולחדש אותם כדי למשוך אנשים, במצב כפי שהם נראים היום, קשה לשכנע אנשים להגיע, הם מתרחקים כי אין פעילות והמקום לא נראה טוב".
מה לדעתך יחזיר את הפסאז' לחיים?
"אני חושב שחייבים לעודד יזמים פרטיים בסיוע גורמים ממשלתיים או אחרים, אני מאמין שבטיפול נכון הפסאז'ים יחזרו להיות מה שהיו לפני עשרות שנים. אפשר לחשוב על מספר אופציות, למשל להשכיר את המבנים למוסדות וארגונים, אולי להפוך אותם למגורים לסטודנטים, כל פעילות רק תעשה טוב ותשביח את המקום, וכתוצאה מכך הנדל"ן יעלה במאות אחוזים וכולם ייהנו מזה: הסוחרים, הלקוחות והרשות המקומית".
"במקום לעזור לנו ולתת לנו עזרה, הם שולחים לנו פקחים שייתנו לנו קנסות על חניה בכחול־לבן. את הקנסות קיבלתי אחרי שחודשיים העסק שלי היה סגור וישבתי בבית. זו המתנה שקיבלתי לקורונה".
