4 צפייה בגלריה
בית בתהליך בנייה. על פי ההערכות, 40 אחוז מהקבלנים בתחום הבנייה הפרטית אינם רשומים | צילום: שאטרסטוק
אתרי בנייה לא מגודרים, פועלי בניין שאינם חובשים קסדות מגן או לובשים אפודים כנדרש בחוק, פיגומים רעועים, ציוד מפוזר בשטח ובורות ענקיים שאינם מגודרים. זו התמונה שנגלתה השבוע לעינינו בלא מעט אתרי בנייה ברחבי באר־שבע והנגב בהם מתבצעת בנייה פרטית.
תמונה לא מלבבת במיוחד שהופכת לעגומה עוד יותר כשמתברר שמי שאחראי לה הם לכאורה הקבלנים הלא רשומים, תופעה שהולכת ומתרחבת בתחום הבנייה הפרטית בנגב בכלל ובבאר־שבע בפרט.
לפי הערכת ארגון הקבלנים, כ־40 אחוז מהבנייה הפרטית בבאר־שבע ובנגב מתבצעת על ידי קבלנים שאינם רשומים בספר הקבלנים כנדרש בחוק. החוק קובע שהקבלן המבצע את העבודות בפועל, גם אם הוא קבלן משנה, חייב להיות קבלן רשום. הקבלנים הלא רשומים, כך טוענים בארגון הקבלנים, מעסיקים במקרים מסוימים שלא כחוק עובדים לא חוקיים, מנהלי העבודה באותם אתרים לא עברו הכשרה רשמית בתחום ופועלי הבניין עובדים על פיגומים רעועים בלי כל אמצעי בטיחות.
קבלנים לא רשומים, כך מציינים בארגון הקבלנים, בדרך כלל אינם מיידעים את היזמים שהם אינם רשומים בספר הקבלנים. אם יוצא צו הפסקת עבודה מטעם הפיקוח, הנזקים הכלכליים שהיזמים יספגו יהיו גבוהים יותר מאלה כשמדובר בפרויקט שבנה קבלן הרשום כחוק. ובקיצור – התנהלות של מערב פרוע.
עשבים שוטים
לאחרונה החליט ארגון הקבלנים בנגב להעלות הילוך ולצאת למאבק נגד התופעה. בעקבות הנתונים המצביעים על היקף התופעה עולה שתופעת הקבלנים הלא רשומים רחבה מאוד ויש לה היבטים רבים הקשורים לא רק לבטיחות בבנייה, אלא גם להעלמת הכנסות ורישוי, כך לדברי ארגון הקבלנים.
4 צפייה בגלריה
צביקה ליבנה (מימין), אילן אליהו ואלי אביסרור מסיירים בשטח | צילום: ארגון הקבלנים בנגב
"לא ניתן יד לתופעה שבה קבלנים לא רשומים פוגעים בענף הבנייה", אומר ל"ידיעות הנגב" יו"ר ארגון קבלני הנגב אלי אביסרור. "מבחינתנו ננקוט את כל האמצעים כדי להילחם באותם עשבים שוטים אשר גורמים נזק בל ישוער, לא רק לענף הבנייה אלא גם לקבלנים הרשומים כחוק. לא יתכן שאותם קבלנים העובדים על פי החוק יספגו נזקים כספיים כבדים בגלל קבלנים מתחזים אשר גוזלים את פרנסת חבריהם. התופעה של קבלנות לא רשומה מכשירה את השרץ והיא עבריינות בכל הקשור למסים, כללי בטיחות של העובדים ובאתרי הבנייה. מי שמשתף עימם פעולה, הוא לכאורה שותף לעבריינות".
הסיפור לא כזה פשוט. גם אם יזם שכר את שירותיו של קבלן רשום אין זה אומר שבאתר לא יעבדו קבלנים לא רשומים. גורם המעורה בתחום מספר שישנם קבלנים רשומים המקבלים היתר בנייה לבניית פרויקט מעסיקים קבלני משנה כדי להוזיל הוצאות, בין שבאמצעות העסקת עובדים מהשטחים ובין שבאמצעות חיסכון בחומרי בנייה.
"לצערי מספר הקבלנים הלא רשומים, בעיקר בבנייה צמודת הקרקע, היא רבה יותר מאשר קבלנים רשומים על פי חוק", מציין מנכ"ל ארגון הקבלנים בנגב צביקה ליבנה. "זו תופעה שהולכת וגדלה ואם לא נטפל בה היא תשתלט על הענף כולו".
מה הנזק שיכול לנבוע מהעסקת קבלן לא רשום?
"ראשית, בעל מגרש המעסיק קבלן לא רשום בפרויקט של בנייה פרטית מסתכן קודם כל בביקורות של העירייה או רשם הקבלנים או הפיקוח מצד משרד העבודה. הקבלן הלא רשום יקבל צו הפסקת עבודה ואז היזם ששכר אותו יפסיד הרבה כסף בשל הפסקת העבודה וגם בגלל שהוא יצטרך לחפש קבלן חדש, מה שכרוך בעלויות רבות. שנית, כיוון שהקבלן הלא רשום אינו פועל בהכרח לפי התקנים או שהוא משתמש למשל בבטון או בברזל שאינם בהיקף הנדרש כדי לחסוך בכסף, עלול לקרות חס וחלילה אסון בעתיד ומרפסת או גג יפלו למישהו על הראש. אז יתחילו ועדות חקירה, ישאלו את יזם הפרויקט מי בנה ובעל המגרש הופך לכאורה להיות שותף לעבירה על החוק".
אז איך האזרח הקטן שרוצה לבנות את ביתו יכול להימנע מלשכור את שירותיו של קבלן לא מורשה?
"צריך לבדוק היטב מי הקבלן העובד מולך, איזה סוג של רשיון יש ברשותו ואם הוא עובד על פי החוק. אנחנו מזמינים כל תושב להתקשר אלינו, למסור לנו את פרטיו של אותו קבלן ואנחנו נבדוק אם הוא רשום או לא ואיזה סוג רשיון יש לו. כל זאת כדי שמי שרוצה לבנות את ביתו לא יהיה שותף למעשה עבריינות".
תופעה רחבה
לפני כשבועיים סייר רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון אילן אליהו באתרי בנייה בבאר־שבע כדי לעמוד מקרוב את היקף התופעה של הקבלנים הלא רשומים.
"לצערי, יש יותר מבצעי עבודה ללא רשיון מאשר מבצעי עבודה כחוק", אומר אליהו. "ההערכה היא שמדובר בתופעה רחבה. לפי הערכות שלנו, רק בתחום השיפוצים יש בארץ 20 אלף קבלנים לא רשומים. זה המון. לצערי הרב, הרבה מבצעי עבודות חושבים שזה יותר נוח, אז למה להתאמץ? למה להגיש בקשות לרשיון? מצד שני, יש את מזמיני העבודה, שמעניינת אותם עבודה זולה ולא איכותית. המודעות לנושא בקרב מזמיני עבודה היא לא גבוהה".
עד כמה להערכתך התופעה הזו נפוצה באזור הנגב?
"אין לנו יכולת פילוח כזאת. עם זאת, ידוע לנו שהתופעה רחבה יותר בענף הבנייה הפרטית. לכן ההערכה היא שזה יותר נפוץ בפריפריה שבה יש ריבוי של בנייה פרטית".
רשם הקבלנים מסביר שיש בידיו שתי אפשרויות לנקוט אמצעי אכיפה נגד קבלני משנה לא רשומים שאותם מעסיקים קבלנים רשומים. האחת היא להוציא צו הפסקת עבודה באתר הבנייה ולנקוט נגד הקבלן הרשום אמצעי אכיפה מינהליים. השנייה היא לנקוט נגד הקבלן הלא רשום אמצעי אכיפה פליליים, כלומר להגיש נגדו כתב אישום בגין עבירות על חוק רישום קבלנים וחוק תכנון ובנייה.
"לפי תנאי היתר הבנייה", מציין אליהו, "מי שמבצע צריך להיות רשום. לכן, מי שאמור להגיש תביעה במיידי זו הרשות המקומית. משרד השיכון החליט שהוא יטפל בנושא ולכן בשנתיים האחרונות התחלנו להעסיק מפקח שקיבל סמכות לפי חוק התכנון והבנייה ממינהל התכנון ועורכת דין מהלשכה המשפטית של משרד השיכון אשר מגישים תביעות".
ככל הידוע, עד כה לא הוגשו תביעות נגד קבלנים לא רשומים. ואולם לרשם הקבלנים יש בשורה בעניין הזה. "בימים אלה אנו בשלבי אישור הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה להגיש תביעות בנושאים האלה", הוא אומר. "מבחינת הליכים מינהליים, אנחנו כבר מוציאים צווי הפסקת עבודה לאתרי בנייה. יש הליכים מינהליים נגד קבלנים רשומים שמעבירים עבודות לקבלנים לא רשומים או לא מוסמכים".
לעקור מהשורש
תופעת הקבלנים הלא רשומים פוגעת לא רק בפרנסתם של הקבלנים הרשומים, אלא גם מכניסה לישראל עובדים מהשטחים שאין להם אישורי עבודה או אישורי שהייה. "הפועלים הלא חוקיים יכולים לפגוע באנשים שגרים באזור שבו בונים", מציין א', קבלן באר־שבעי. "מעבר לבנייה הם גם פוטנציאל לביצוע חבלות בזדון".
עד כמה תופעת הקבלנות הלא רשומה משפיעה על פרנסתך?
"אם אני קבלן מסודר שמשלם לרשויות ולהתאחדות הקבלנים כמו שצריך, העלויות בהתאם. אם לדוגמה המחיר שלי לשלד בניין הוא חצי מיליון שקל ובא עכשיו מישהו שגובה 400 אלף שקל, אז הדייר מעדיף את המחיר הזול יותר וגם מרהט את כל הבית".
התופעה הזו רחבה יותר באזור באר־שבע והנגב בהשוואה לאזורים אחרים בארץ?
"ודאי. אני בונה עכשיו במרכז הארץ ואתה לא רואה את התופעה הזו. שם אוכפים את החוק בצורה כזו טובה שזה לא ייאמן. חייבים לעקור את זה מהשורש. ברגע שהדייר יידע שהוא מאוים ויש בעיות בקטע הזה, הוא יבין שהוא חשוף לאחריות פלילית ולקנס בעקבות זאת. הם יחטפו על הראש וילמדו לא לעשות את הדברים האלה. היום, מה איכפת להם? הם לא מבינים את הדברים האלה".
א' מסביר את ההשלכות של העסקת קבלנים לא רשומים. "ברחבי הנגב יש בעלי מגרשים שמחפשים היום מי שיסיים שם את הבנייה", הוא מספר, "היו מקרים בהם קבלני משנה לא רשומים ברחו להם עם הכסף. בדרך כלל, מתחילים את הבנייה, הקבלן הלא רשום גובה את המנה הראשונה, סוגר עם הדייר שיקנה חומרים כמו בטון או ברזל והוא יביא את הפועלים. בתור התחלה יש כאלה שלוקחים 15־10 אחוז, הדייר משלם ואז הקבלן לא משלים את העבודה. יש גם כאלה שעושים את עבודות הבנייה תמורת כסף שחור. איפה תמצא את הבן אדם אחרי שהוא בורח לך? לך תחפש אותו בשטחים. לצערי הרב, לא כולם חושבים שעדיף לשלם טיפה יותר כסף ולהיות בראש שקט".
א' מספר על עוד היבט מטריד של התופעה. "יש מצב שגורם כלשהו מגיע לקבלן רשום ואומר לו שיש בית שהלקוח רוצה שיבנו לו והוא צריך שהקבלן ילך לרשות המקומית בשמו ויחתום כקבלן של הפרויקט ובתמורה לחתימה הוא מקבל סכום כספי. זו תופעה שקיימת. יש כאלה שלא איכפת להם למרות שהם יכולים להסתבך. צריך להילחם בתופעה הבעייתית הזו כדי שהפרנסה שלנו לא תיפגע ומזמיני העבודה לא ייתקעו עם בית לא גמור"
המציאות שונה
כבר לפני 14 שנה, במחצית חודש אוקטובר 2005, עלה נושא הקבלנים הלא רשומים בבאר־שבע לסדר היום. באותה תקופה נחתם הסכם בין העירייה לבין ראשי ארגון הקבלנים בנגב שקבע שרק קבלנים רשומים בספר הקבלנים יוכלו לבנות בבאר־שבע.
ההסכם קבע עוד שהעירייה תיתן טופס 4 רק לבניין שהיזם שלו יכול להוכיח שאת השלד בנה קבלן רשום ברשם הקבלנים. מאחר שלפי החוק אין לאשר את אכלוסו של בניין מגורים בלי טופס 4, המשמעות היא שרק קבלנים רשומים יוכלו לבנות שלדי בניינים.
"קבלנים שאינם רשומים לא מקבלים היתר בנייה", הדגישה השבוע מהנדסת עיריית באר־שבע, תמר פוריה. "העירייה מקפידה על הוראות החוק והתקנות בנוגע להליכי הבנייה המתבצעים בתחום הרשות. כחלק מהליכי הרישוי נדרשים מי שמבקשים לבנות להציג כי ההליכים מתבצעים על ידי קבלנים רשומים".
לדבריה, "הנושא נבדק ונאכף לאורך שלבי הבנייה. תנאי לתחילת העבודות הינו הצגת רישיונות הקבלן ובדיקתם. בנוסף, טרם תחילת הבנייה יש להסדיר את גידור האתר ושילוטו. בשלט נדרשים להופיע פרטי בעלי הנכס ופרטי הקבלן הרשום. גידור האתר ושילוטו נבדקים ונאכפים לאורך תקופת הבנייה. בתום הבנייה וכתנאי לתעודת הגמר נדרש הקבלן להגיש טופס בחתימתו כהצהרה בגין הבנייה". ואולם בשטח, לפחות לפי המראות שנחשפנו אליהם השבוע כשסיירנו באתר בנייה גדול בנגב, המציאות נראית שונה. אתרי בנייה אינם מגודרים ואינם משולטים, חפירות עמוקות שאינן מתוחמות נפערות לא הרחק מיחידות דיור שכבר מאוכלסות ומסכנות את הדיירים ובייחוד את הילדים.
כמו כן ראינו לא מעט בתים המשוועים לסיום העבודות כשבעצם רק שלד הבניין עומד על תילו באתר בנייה פרוץ לכל עבר. "בחלק מהמקרים מדובר בעבודה של קבלן לא רשום, שלקח את הכסף הראשוני, התחיל לבנות ובשלב כלשהו נעלם", מסביר גורם בארגון הקבלנים. "כך הוא השאיר את מזמין העבודה קירח מכאן ומכאן. הוא גם שילם ממיטב כספו וגם נשאר ללא בית גמור".
בונים בלי בקרה
"לכאורה ניתן לטעון שקבלנים שאינם רשומים פחות שומרים על בטיחות העובדים", אומר היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה עו"ד ישראל אסל, "אך בפועל המציאות היא אחרת ואנחנו רואים תופעה נרחבת, שגם קבלנים שרשומים כדין אצל רשם הקבלנים אינם שומרים בהכרח על בטיחות הפועלים ורבים מהם נהרגים ונפצעים במסגרת עבודתם אצל קבלנים רשומים. בעניין של שמירה על בטיחות העובד אין ממש הבדל בין קבלן רשום לקבלן שאינו רשום, שניהם אינם שומרים מספיק על הבטיחות".
"עד תחילת שנת 2019", אומר עו"ד אסל ל"ידיעות הנגב", "רשם הקבלנים סבר שאין לו סמכות לשלול את רשיונותיהם של קבלנים שמפרים את פקודת הבטיחות בעבודה. נוכח פעילות הפורום למניעת תאונות עבודה במסגרת ועדות הכנסת השונות, החל רשם הקבלנים לבחון את האפשרות לפעול בדרך זו של שלילת רשיונות קבלן שהפרו את הבטיחות בעבודה".
עוד מציין עו"ד אסל, "מתחילת שנת 2019 פעל רשם הקבלנים לשלול את רשיונותיהם של מספר קבלנים אשר הפרו את הוראות פקודת הבטיחות, ובמקרה מסוים אשרר בית המשפט המחוזי את החלטת רשם הקבלנים ובכך נתן בית המשפט רוח גבית לעמדת הרשם ולמאבק במניעת תאונות עבודה. מובן שאין בסנקציה זו של רשם הקבלנים כדי לשפר את המצב והדברים נכונים שבעתיים ביחס לקבלנים שאינם רשומים, אשר עליהם אין כל בקרה בנושא הבטיחות בעבודה ואיכות הבנייה".
לסוגיית הקבלנים הלא רשומים יש גם היבט כלכלי כיוון שלא מעט מהם אינם פותחים תיק ברשות המסים, מעלימים הכנסות ואינם משלמים מסים כחוק.
"כל בעל עסק, ובכלל זה גם קבלנים שאינו פותח תיק ברשות המסים כעוסק, עובר עבירה על החוק ופוגע בהכנסות המדינה", נמסר מרשות המסים. "רשות המסים פועלת במישורים שונים ובשיתוף גורמי אכיפה נוספים על מנת לאתר עוסקים שלא פתחו תיק ולצרפם למעגל משלמי המסים. בין היתר, רשות המסים מחייבת במס עוסקים שאותרו כלא רשומים בגין העלמת ההכנסות ונוקטת צעדי אכיפה מינהלית או פלילית בהתאם לתקופה והיקף ההעלמה".
