על הדרך הראשית, ברחוב השלום בשכונה ג' הוותיקה בבאר שבע, שוכן מבנה בעל מפלסים שמסביבו חצר לא מטופחת ובכניסה שער ברזל חלוד. למתבוננים מהצד, ובהעדר שילוט, המבנה נראה כבית דירות דו־קומתי טיפוסי.
כומר בירושלים: "תצילו אותנו" נדחתה בקשת מוסלמי לפרק נישואין קתוליים כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet
ואולם תנועת מתפללים שמגיעים לתפילה בשעות קבועות פותרת את החידה - במבנה שוכנת הכנסייה הקתולית לדוברי עברית 'בית אברהם'. "חברי הקהילות לא רק מתפללים בעברית, הם מדגישים גם את הרקע התרבותי של המקום", אומר ראש הקהילה הקתולית בעיר האבות, האב פיוטר זלסקו (38). "הרבה פעמים אנחנו מרגישים חלק מהחברה הישראלית".
האב זלסקו, אדם אדיב ומנומס ובעל גינונים אירופיים, מקבל את פניי בפתח הדלת ומתנהג כאילו בא אליו אורח רם מעלה. לפני הראיון ובמהלכו, האב זלסקו לוקח אותי לסיור בתוך מבנה הכנסייה. זלסקו מתנצל על הרעשים הבוקעים מהקומה העליונה בשל עבודות שיפוצים, ומוליך אותי אל חדר העבודה המרווח שלו.
בכניסה תלויה תמונתו של האפיפיור פרנציסקוס - מנהיגה של הכנסייה הרומית־קתולית וראש מדינת הוותיקן ברומא. בצד השני של החדר ספריה עמוסה בספרי הברית החדשה. משם אנחנו ממשיכים לקפלה, בית התפילה המעוצב מעץ המעוטר באיקונות של מריה הקדושה, בציורים, בתבליטים ובפסיפס מרהיב.
איך זה להיות קתולי בארץ? "זה להיות מאה אחוז ישראלי. האנשים שלי כאן, המאמינים של הכנסייה, אוהבים את הארץ, זאת המדינה שלהם. הם מרגישים חלק מהמדינה, אבל בכל זאת הם מרגישים קתולים. אז אם אפשר להיות יהודי אתיאיסט, יהודי בודהיסט, יהודי טבעוני, למה אי אפשר להיות יהודי קתולי? האנשים שלי מתפללים בכל בוקר 'שמע ישראל', כי עבור הקתולים התנ"ך של היהודים הוא גם התנ"ך שלנו. הנוצרים הראשונים היו יהודים".
מרגישים ישראלים קהילת הקתולים דוברי העברית היא היחידה בבירת הנגב. את הקהילה ייסד האב ז'אן רוז'ר, נזיר צרפתי ממוצא יהודי. הוא נהג לפקוד את העיר ולערוך בה תפילה לנוצרים שעבדו בנגב. בשנת 1990 הושלמה בניית בית הקהילה הקתולית. פרט לבאר שבע, יש כיום קהילות קתוליות דוברות עברית בירושלים, בתל אביב - יפו, בחיפה, בטבריה ובנצרת, ומי שממונה על קהילות אלו בארץ הוא הפטריארך הלטיני בירושלים.
הקהילה בבאר שבע רב־גונית וחברים בה ישראלים, עולים מרומניה, רוסיה ופולין, תושבים נוצרים שמוצאם מצרפת, איטליה וארצות הברית, פליטים, עובדים זרים ועוד. "יש אפילו פיליפינים שנולדו בארץ ומשרתים היום בצה"ל", מספר האב זלסקו. "הם לא מכירים מקום אחר, ואף פעם לא היו בפיליפינים. הם נולדו כאן, גדלו כאן, היו בבית ספר כאן. הם אוהבים את ישראל, מרגישים ישראלים, אבל הם קתולים".
המיסה בכנסייה הקתולית לדוברי עברית נועדה בדיוק לאנשים אלו. "השפה הראשונה שלהם היא עברית כי הם גדלו כאן. מיסה היא טקס של המשפחה, זה יום האלוהים שכולם מתפללים. ההורים רוצים מיסה בשפה שלהם, אבל הילדים לא כל כך מבינים את זה", אומר האב זלסקו. בכנסייה נותנים פתרונות לכולם - יש מיסה בעברית וגם מיסות בשפות אחרות.
יש יהודים שמגיעים לכאן? "בטח, יש גם יהודים. אפילו נציג הפטריארך הוא יהודי".
מצב חדש הכנסייה ממוקמת בלב שכונה ותיקה שרוב אוכלוסייתה מסורתית, מצב שדורש משני הצדדים לנהוג בסובלנות. "אני חושב ששני הצדדים צריכים ללמוד איך לעבוד ביחד", אומר האב זלסקו. "זו בעצם הפעם הראשונה בעולם שנוצרים הם הקבוצה הכי קטנה בתוך חברה יהודית. בדרך כלל היהודים היו במיעוט. אני חושב שגם הכנסייה הקתולית וגם החברה הישראלית צריכות ללמוד את המצב החדש. החברים שלי, יהודים ישראלים, אומרים 'גם אנחנו צריכים ללמוד'. בשביל הכנסייה הקתולית זה גם מצב חדש. באירופה היינו בערך מאה כנסיות ורק בית כנסת אחד בעיר. פה זה הפוך, יש מאה בתי כנסת וכנסייה אחת".
בעבר היו התנכלויות כלפי מיעוטים קתולים ומיעוטים אחרים. זה קורה גם היום? "זה קורה וזה יקרה, אבל אני מקווה שפחות ופחות. אני מלמד את הצעירים שלי שאם האלוהים שלך אומר שאתה יותר טוב ממישהו אחר, זה לא האלוהים. אם האלוהים שלך אומר לך לשנוא מישהו אחר, זה לא האלוהים. אלוהים שלי הוא אהבה, ובגלל זה אני מוכן להתפלל עם כל אחד ואחת, ולא משנה במה אתה מאמין".
ודאי יש רבנים שיטענו שאתם עוסקים בפעילות מיסיונרית שתכליתה לשכנע יהודים להמיר את דתם. "בכל דת יש קבוצה רדיקלית שממש סגורה, שהיא נגד האחרים. זה קרה בנצרות אלפיים שנה, זה קורה פה אצל אנשים שאני קורא להם אקסטרמיסטים רדיקלים. יש גם באסלאם חלק רדיקלי, זה תמיד קורה".
בעבר הרב הראשי של העיר יצא נגד פעילות מיסיונרית בעיר. "שמעתי, אבל כמו שראית אין פה כלום, אין שלטים. אנש