מתי בפעם האחרונה גבו מכם 20 שקל בלבד עבור תיקון מחשב או עבור רכיב מסוים שאבד עליו הכלח במחשבכם? מתי נפרדתם רק מכמה מאות שקלים עבור מחשב משוכלל בעל מסך דק?
• בואו להצטרף לעמוד "ידיעות הנגב" בפייסבוק
תודו שזה נשמע דמיוני ביותר. אבל מתבר שמזה שלוש שנים פועלת בלב שכונה ד' בבאר שבע, במרכז הידע הקהילתי של עמותת 'תפוח', מעבדה לתיקון והשמשת מחשבים, כאשר המחירים הנגבים בה עממיים להפליא ושווים לכל כיס.
המיזם יוצא הדופן הזה מופעל על ידי חבורה של כ־40 בני נוער באר שבעיים, שוחרי טכנולוגיה ומחשבים ("אנחנו לא פריקים של מחשבים", הם ידגישו במהלך הפגישה עימם, "וגם לא ילדים חנונים, כמו שמישהו עוד יכול לחשוב עלינו"), שבשלוש השנים האחרונות הם פצחו בפעילות שהיא לא רק טכנולוגית גרידא, כי אם גם, לטעמם, בעלת ערך מוסף של תרומה לקהילה.
שלוש פעמים בשבוע, ארבע שעות אחר הצהריים בכל פעם, הם מקדישים לפעילות המיוחדת הזו. אנחנו פוגשים אותם רכונים על כונני מחשב ועל מסכים ורכיבים שונים, שיצאו מכלל שימוש והם יעשו הכל כדי להחזיר את אותם מחשבים לשימוש.
טיפול מסור חדר קטן בקומת הכניסה של מרכז הידע הפך למעבדת מחשבים וכל מחשב מקולקל זוכה כאן לטיפולם המסור של בני הנוער עד אשר ישוב המחשב ויפעל כבעבר. אמיר קוקליטסקי (16 וחצי), תלמיד כיתה י"א בבית הספר התיכון אמי"ת (מקיף ה' לשעבר), הגיע למעבדה הזו, מעבדת fixit, דרך תוכנית 'נטע', תוכנית שנוסדה לפני כעשר שנים בשיתוף פעולה בין חברת 'סיסקו', הסוכנות היהודית, קרן היסוד ועמותת 'תפוח', ליצירת הזדמנויות לבני נוער המתגוררים בפריפריה.
"בסוף כיתה ח'", מספר קוקליטסקי, "באו להסביר לנו על התוכנית, נבחנתי, עשו לי ראיון אישי והתקבלתי לתוכנית. בשנה הראשונה למדתי את תחום טכנאות המחשבים, ובתום שנה קיבלתי תעודה של טכנאי מחשבים. מכאן ועד ההגעה למעבדת המחשבים הזו הדרך היתה קצרה".
כבר שנתיים נמנה אמיר קוקליטסקי על חברי קבוצת fixit באר שבע. מגיל 14 וחצי הוא מחזיק בתעודה של טכנאי מחשבים. לא הרבה בני גילו יכולים להתהדר בתעודה שכזו. לא, הוא לא מגדיר עצמו 'פריק' של מחשבים.
"היה לי בבית מחשב כמו שיש לכל ילד", הוא אומר, "התעניינתי במחשבים, אבל הרקע שלי בתחום הזה היה מאוד בסיסי ודליל. רק כשנחשפתי לתוכנית עצמה, נדלקתי על הרעיון להתמחות בתחום הזה. זה קסם לי. עד אז לא ידעתי איך המחשב מתפקד, איך לפרק ולהרכיב מחשב. עכשיו זה כבר סיפור אחר. אני יודע לפרק ולהרכיב מחשב ולתקן אותו, ואני יודע היום לאבחן תקלות שונות במחשב".
עשרות מחשבים מקולקלים מגיעים מדי חודש לשולחנות המעבדה של אמיר וחבריו לפרויקט. באופן טבעי, בשל מיקומה של המעבדה, מרבית המחשבים מגיעים מתושבי שכונה ד' והשכונות הסמוכות לה, אך יש גם כאלה המגיעים מהשכונות המבוססות יותר ברחבי העיר.
אמיר וחבריו לא בודקים בציציות. מבחינתם, הלקוח הוא לקוח ואין זה משנה מה מקום מגוריו ומה מעמדו הסוציו־אקונומי. לכולם ניתן יחס שווה והמחירים העממיים, שניגבים תמורת השירות, זהים לכל לקוח, בין אם הוא מגיע משכונה ד', בין אם הוא בא משכונת נאות לון או משכונת נווה זאב.
"מבחינתנו", מדגיש אמיר קוקליטסקי, "זו תרומה לקהילה. עבורנו כבני נוער שמתנדב בעשייה הזו במעבדת המחשבים, זוהי חוויה מעצימה ומגבשת, בה אנו זוכים לתרום לקהילה בצורה קצת אחרת, לרכוש ידע מקצועי, להתנסות בעולם העבודה וגם ליהנות מכל רגע".
רק כדי לסבר את האוזן, עורכים לנו אמיר וחבריו השוואת מחירים באשר לשירות יוצא הדופן שהם מעניקים לבעלי מחשבים. עבור תיקון בסיסי ביותר של מחשב יכול טכנאי מחשבים לגבות סכום שנע סביב 150-200 שקל. במעבדה של בני הנוער יגבו מכם רק 20 שקל עבור אותו תיקון.
לא פריק כבד עם חבורת הצדיקים הזו נמנה גם עמית לוי (18), תלמיד כיתה י"ב בבית הספר התיכון מקיף ז', שהתוודע לתוכנית "נטע" עוד בהיותו בכיתה ז'. "האמת", הוא מספר, "שבילדותי אהבתי להתעסק עם המחשב, אבל פחדתי מהמכשיר הזה בגלל שלא ידעתי שום דבר בתחום המחשבים.
כשנחשפתי לתוכנית הזו, נבחנתי והתקבלתי לתוכנית, שבמהלכה הוכשרתי להיות טכנאי רשתות ובונה אתרים, דברים שעד אז בכלל לא הכרתי".
מזה שלוש שנים שעמית לוי מתנדב במעבדת המחשבים של 'fixit באר שבע'. מבחינתו, הוא רואה בפעילותו זו מעין מימוש הפוטנציאל שלו בתחום, עד כדי כך שבשנה האחרונה הוא כבר שודרג לנהל את המעבדה.
גם עמית לוי מדגיש ש"אני בשום פנים ואופן לא 'פריק' של מחשבים. אני מתעניין חזק בתחום ויודע גם להקדיש את שעות הפנאי שלי לדברים אחרים שבני נוער עושים. אנחנו גם מוכיחים, שאפשר לעשות דברים במחירים שפויים יותר ולא צריך לתקוע לאנשים מחירים בשמיים ולהכביד עליהם".
ומי שאחראית