זה לא כל כך נעים לראות קולנוע סגור. קולנוע "רב חן" בקניון הנגב שהיה לאחד מאבני היסוד בחיי התרבות בעיר, קולנוע שסיפק במשך שנים אופציית בילוי לכל הגילאים, נסגר לפני כשבועיים.
אחרי 20 שנות פעילות, אלפי סרטים והמוני מבקרים, נסגרו הווילונות האדומים, מכונות הפופקורן הוצאו מהחשמל והמסך ירד על 'רב חן'.
לכאורה, התסריט היה ידוע מראש. מרגע כניסתו של קומפלקס בתי הקולנוע 'גלובוס מקס' היה ברור כי הפופולריות שלו תקטן. למרות שבעבר נסגרו בתי קולנוע אחרים, איש לא האמין שקצו יגיע.
דייט ראשון ארז ואורלי כהן יצאו לדייט הראשון שלהם בקולנוע בשנת 1999. "זה היה בסילבסטר והיינו בגיל 17 ולא היה לנו כל כך לאן לצאת. החלטנו ללכת לסרט והגענו לקולנוע שעה לפני. כשהגענו ראינו תור ארוך בקופת הכרטיסים. הקולנוע היה כמעט מלא ונשארו כרטיסים רק לשורה הראשונה לסרט 'הנוסע השמיני', לא הסרט האולטימטיבי לדייט ראשון", שיחזרו.
כשהתחתנו, סיפר ארז, "רצינו לשחזר את הקסם של אז, לצאת למקום בו הכרנו לראשונה. האמת שזה לא היה אותו הדבר. אולי כי היינו בוגרים יותר או אולי כי הקולנוע איבד משהו עם השנים".
לא שווה להחזיק קולנוע בשביל צופים בודדים (צילום הדמיה: ויז'ואל פוטוס)
טל לוי עבד בבית הקולנוע יותר משנה. גם הוא סיפר על לא מעט זוגות שהכירו בבית הקולנוע. "אני יכול להגיד שחוץ מהצגות הצהריים, 70 אחוז מהאנשים שהיו מגיעים לקולנוע היו זוגות. לא מעט אנשים היו מספרים שזה הדייט הראשון שלהם. היו כאלה שגם רצו להציע נישואין בקולנוע".
מעט מבקרים כניסת בתי הקולנוע המהודרים 'גלובוס מקס' למתחם 'וואן פלאזה' צמצמה את מספר המבקרים בקולנוע לבודדים. עובדים בבית הקולנוע סיפרו שהיו ימים שלא היה מגיע איש לקולנוע. בימי שבת בבוקר הקולנוע היה ריק מאדם, ולא הוקרנו סרטים.
אחד העובדים מספר שהקולנוע הריק הפך לחממה עבור זוגות צעירים. "היו ימים שהיו מגיעים צעירים ושואלים כמה אנשים יש ואם לא היה אף אחד בקולנוע, היו קונים כרטיס כדי להיות לבד עם בן או בת הזוג. היו הרבה מקרים שהקולנוע הפך להיות למה שה'דרייב אין' היה פעם, הזדמנות להתקרב לבת הזוג".
כנראה שיש קסם בקולנוע ריק שעומד רק לרשותך. אבל במציאות הכלכלית זה היה כבר לא כדאי להפעיל קולנוע ללא אנשים. למרות שאין נתונים רשמיים על ההכנסות וההוצאות של הקולנוע, ניתן להעריך כי ההוצאות היו הרבה יותר גדולות מההכנסות.
בני הנוער אהבו בשביל בני הנוער בעיר, קולנוע 'רב חן' היה נקודת מפגש בגלל מיקומו. 'רב חן' מוקם בקניון הנגב שנמצא במרכז העיר, סמוך מאוד לתחנה המרכזית. לבני הנוער, שלא מחזיקים ברכב ומתניידים באוטובוסים, הקניון היה מאוד נוח. כמעט כל אוטובוס עוצר בקרבת הקניון.
עדן, תלמידת כיתה ז' בבאר שבע סיפרה: "הבילוי שלנו עם החברות הוא ללכת לקניון, לאכול ולפעמים ללכת לסרט. הרבה פעמים היינו הולכים כמה חברים מהשכבה ביחד לראות סרט. היינו נפגשים בקניון בסביבות שש בערב, הולכים לסרט, אחרי זה אוכלים משהו וחוזרים הביתה באוטובוס. זה היה נוח וכולם היו באים. היום בשביל להגיע ל'וואן פלאזה' צריכים מונית או שאבא של מישהו יקפיץ את כולם, וזה לא נוח".
שוק תחרותי עידן אסף, מנהל קולנוע 'נגטיב' באוניברסיטת בן גוריון, אמר כי היה ברור שהקולנוע בקניון יעבור תהליך של דעיכה.
רוב הסרטים ב'נגטיב' מגיעים לאחר שכבר הוצגו בבתי הקולנוע אחרים, אבל המחירים המוצעים לסטודנטים הם כמעט בחצי המחיר, 20 שקלים. "ברגע שנפתח קולנוע חדש, התסריט היה ברור מראש. 'רב חן' לא היה ממש מתחרה שלי ובכל זאת זה עצוב שזה קורה. צריך להבין שזה לא משהו פתאומי. אלה חוקי השוק ואין מה לעשות".
לטענת אסף, אין הצדקה לקולנוע נוסף בעיר. "ברגע שיש קולנוע אחד גדול שמוקרנים בו מיטב הסרטים, אין מקום לעוד בתי קולנוע. הבעיה של 'רב חן' היתה שהוא לא חידש שום דבר, הוא לא היה מיוחד. ב'נגטיב' המחיר של הסרט אטרקטיבי וזה מה שמייחד אותנו".
היו גם לא מעט תלונות בעבר על רמת ההקרנות, הסאונד והתחזוקה של בית הקולנוע. אפרת טייב סיפרה כי ביקרה בקולנוע לפני כשלושה חודשים, ולטענתה, הריח המחניק באולם הטריד במהלך כל הסרט. "הייתי בסרט עם חבר שלי והיה ריח של אבק, כנראה מהכיסאות. היינו לבד בקולנוע וחשבנו שאולי זו בעיה בכיסא, אבל זה היה בכל האולם. כאילו היתה סופת חול בתוך האולם וממש היה קשה לנשום".
מבקרים אחרים טענו כי לעיתים הכניסה לאולמות היתה מלוכלכת, הסאונד היה לקוי בחלק מהסרטים, וכך גם איכות חלק מהסרטים. למרות זאת, בבית הקולנוע ציינו כי בכל מה שקשור לסרטי הצילום, הקולנוע עד יומו האחרון הביא את הסרטים האיכותיים ביותר, גם במחירים גבוהים ויקרים יותר מאחרים.
אווירה או חוויה? גם להתקדמות הדיגיטלית ה